| נשלח ב-20/6/2004 17:23 |
 |
| |
כוכבי
אתה מכחיש את דברי הרבי?
הרבי אומר שהנושא המשיחי מרחיק יהודים מחסידות (כולל את נישט?), ואתה אומר שלא זו הסיבה!?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 17:49 |
|
| |
הלבן, עד שאתה דואג לנשמתו של נישטאיך, אני דואג לנשמת צאצאי כוכבי ודומיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 18:03 |
|
| |
למר בר רב אשי
נגעת בבעיה שחשבתי עליה לא פעם ושחכתי להעלותה.
ברוך שהחזרת לי את אבדתי.
הבעיה היא הגדיים שביום מן הימים יהפכו לתיישים שיולידוגדיים שיהפכו לתישים.
באחד הימים נכנסתי לישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בה למדתי, והנה אני רואה באולם הישיבה תמונת ע נ ק של הרבי, באולם הישיבה המשמש גם כבית כנסת, ועל לוח המודעות מצאתי רשימת תלמידים שהתחייבה לשמור על סדרי החסידות בבוקר, וממפרסם הרשימה הוסיף, שהוא בטוח שע"י שהם ישמרו את הסדרים הם יגרמו נחת רוח לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ותמהתי מדוע בזמני יכלו לדרוש שמירת סדרים מבלי לגרום נחת רוח לכ"ק אדמו"ר.
שטיפת המוח, הזכירה לי את ימי סין של המהפכה האדומה של מאו טסה טונג.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 18:20 |
|
| |
מרבררבאשי
משתתף בדאגתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 18:38 |
|
| |
דומני שנישטאיך בהודעתו שמעבר לדף,הטיב לתמצת את שורש הבעיה.
הגאוה.אי היכולת להודות בטעות.
(ובאמת יישר כח לגברא רבא כוותיה שהשכיל לראות נכוחה את האמת ,מתוך גי ההפכה והבלבול)
בוא וראה מה בין מלכי גויים לבין מלכי ישראל:
אצל מלכי הגויים נאמר "ודבר המלך אין להשיב"(בערך) אחשוורוש לא יכל לחזור בו,הוא היה חשוב כאלוה (או כנציגו עלי אדמות) והאלוה לא טועה,לא חוזר בו,ולא מודה בטעויות.
אבל אצל מלכי ישראל ,מצינו "צדקה ממני" (יהודה שורש מלכות) ועוד נאמר "אבל אשמים אנחנו" .לא ענווה במילים,בהסברים,בתורות גבוהות בלבד,בעיונים עמוקים אלוהיים,אלא ענווה מהסוג הכי פשוט ומעשי.פשוט להודות בטעות.כמה פשוט ככה קשה.בזאת תיבחנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 20:07 |
|
| |
אפשר שאתה צודק, אבל אם נכונה השערתי, אשר נישט איך למד אתי בכתה אחת בכפ"ח, הרי שהתאכזב מחב"ד הרבה הרבה לפני שהתחיל הנושא המשיחי.
תוקן על ידי - הלבן - 20/06/2004 20:08:00
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 21:34 |
|
| |
דוד, לא, אני לא מכחיש. אני רק טוען, וזאת טענה שלי שחוזרת על עצמה בדיבור על הנושא הזה, שגם אחרי שמשתדלים מאוד לנסות להבין בהגיון את הציווים שבתורה, או בדברי חכמים, חלקם נשארים בלתי מובנים. וגם מה שכן מובן, זה רק אותו רובד מצומצם שאותו רצה ה', או החכם, שנבין.
הלבן, אני בודאי לא מכחיש שהרבי אמר, בשלב מסוים, שעניינים אלו יכולים להרחיק יהודים וכו'. אבל אני תוהה למה אתה מכחיש, דברים אחרים, הפוכים, שהרבי אמר מאוחר יותר.
בכל מקרה, הדאגה שלכם אל נשמתי ונשמות צאצאי, נוגעת מאוד ללב. והיא במקומה. גם אני מאוד דואג להם, ולמען האמת, אני לא יודע לאן לפנות כדי לקבל, אם לא ערובה, לפחות איזה רשת ביטחון, שתציל אותן במקרה חרום מנידוי ושמתא ואש הגהינום. שלא לדבר על הליכתן במסלול התרסקות שיקרי, הרחוק מתכלית הכוונה. מה שבכל זאת מנחם אותי, קצת, זה העובדה שאתם, בכל מה שקשור לנשמותיכם ונשמות צאצאיכם, חשים ביטחון. זה יפה, לשם שינוי בימים טרופים אלה. ומעודד.
נישטאיך, אני מעריך את מה שאתה אומר, למרות שקשה לי לקבל את העובדה, שבעיניך אותם רבנים היו אפס בהיותם איתך בישיבה, או, כמו שכתב הלבן, מסתבר שהמשבר התחיל לפני ג' תמוז, מה שמהווה סתירה פנימית לקביעתו למעלה, שהמשיחיסטים הם שגרמו לך להתרחק.
בכל אופן, נראה לי פשטני מידי לבוא ולקבוע, שהבעיה נעוצה בגאווה, ובהעדר היכולת להודות בטעות. דווקא היה נסיון כזה, ויש בתוכנו שאומרים בפה מלא, שנסחפנו. הבעיה היא, שבניגוד למה שעלול להשתמע לפעמים, אנשים הם לא שבשבת. הם לא משנים את דעתם אם לא מדברים איתם אמת. הם לא טיפשים כמו שמנסים לפעמים להתייחס אליהם. הם זוכרים את המראות, הם שמעו את הקולות. הם למדו שיחות. ופה חשבון הנפש צריך להיות נוקב פי אלף מנסיונות הטיוח שהיו. אני מרגיש שאני מדבר פה על דברים שאני לא רוצה לעשות כאן בפורום, רק אחזור שוב ואומר, שלמרות הכל, אני הייתי מאוד רוצה להאמין(ולצערי, לא ממש מצליח), כמו שמצליחים לעשות חסידים אחרים, שהרבי ישוב אלינו. והוא יגאל אותנו יחד עם כל ב. ישראל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 21:57 |
|
| |
אני פשוט לא מבין איזה דבר חיובי יוצא מאותה אמונה שאתה כל כך מקנא בה. וכי אינך רואה ש"אמונה" זו היא סך הכל סיבה טובה לאנשים לריב עם אחרים, ולא יותר מזה. גם לולא "אמונה" זו, יש מספיק ביהדות ובחסידות המקורית לתת לנו סיבה למסור את נפשינו על עיקרי היהדות והחסידות.
וזאת מלבד העיקר, שאסור לנטוע בליבנו ובלב הדור הבא את ההרגשה ש"אמונה" אמיתית משמעה ללכת עם הראש בקיר גם כשאין צורך בזה וגם כשזה מזיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 22:38 |
|
| |
הו, דוד. עם מה שאתה אומר אני מסכים לגמרי. אני מסכים שכל דבר הגורם למחלוקת ולפרוד, הוא מיותר ושלילי. לא באתי לתמוך כאן בכל התופעה, עם כל הסימפטומים שלה והצרמוניות. אני מקנא באמונה הפנימית של אלו שמאמינים, בשקט. בלי לעשות מזה יחסי ציבור. אני חושב - תקן אותי אם אני טועה - בלי להתיימר לייצג את הרוב הדומם, זה שאינו נקלט בעדשות המצלמה, שלא רואים אותו עם הדגלים במגרשי הכדורסל, והדגלונים בדש המעיל, עם הכיפות הגדולות ושלטי היחי (אלו מהווים רק מיעוט צעקני גם בקרב המשיחיסטים, אבל הם אלו שנותנים את הטון, כי התקשורת, במהותה, נמשכת לסנסציות, וזה טבעי), אני, לעומת זאת, מקנא באותו רוב עמל, מתגעגע, מקווה, מתפלל, כזה שמודע למתרחש סביבו ומתחשב בנתוני המציאות, אבל בו בזמן הוא גם זוכר שאת המציאות מכתיב ה', והוא גם זה שיכול לשנות אותה. וכשאין זרים בסביבה, הוא אפילו אומר יחי. כי כך הוא מאמין, ומבחינתו לא יתכן אחרת. גם אם אין לו דרך לשכנע בכך אחרים. זה לא נראה לי סותר את הוראת הרבי להמנע מעיסוק עם הנושא שמרחיק יהודים, ובו בזמן זה משתלב עם מה שהוטבע בנו מי' שבט הראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 23:50 |
|
| |
נכון שהדרך שאני מציע סותרת את מה שנראה למשיחסטים כהוראה העיקרית, האחרונה, שניתנה לנו: להפיץ את האמונה בהתגלות הקרובה של המשיח. אני, מצטער, אבל אני לא יודע איך להפיץ את האמונה הזו, שנים אחרי שהוא לא התגלה. מצד שני, האמונה בביאת המשיח היא, כידוע, אחד מי"ג העיקרים, והיא נמשכת כבר אלפי שנה. לא ראיתי שהחשש לנפשם הרכה של הילדים נפגעה כתוצאה מהאכזבה המתסכלת של התמהמותו. להיפך, עם כל זה, נאמר בה, אחכה לו בכל זאת, בכל יום, שיבוא. החשש הזה מעיכובו הקליל, לא הייתה גורם ממתן בחיוב הזה להאמין. אז למה זה כל כך שונה בשאלת הזהות שלו? נכון ששום תשובה על השאלה הזו, לא שווה מחלוקת והרחקת יהודים, בוודאי כל עוד הוא לא נותן איזה סימן. אבל שבעצמנו נוותר על הרעיון בגלל פרגמטיזם?
לא נירה לי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 00:35 |
|
| |
כוכבי, בוא ננסח את זה קצת אחרת.
עד היום ידענו כולנו שיש חיוב להאמין שיום אחד יבוא משיח. ההשלכה היחידה שהיתה לזה על חיינו היא, שכשהי' מצב קשה זה עזר לנו לא להתייאש, כי סוף האמת לנצח. זו המשמעות של שירת "אני מאמין" של אלה שהלכו לטבח ע"י הנאצים.
מעתה יש בידינו פרט חדש וחשוב, שאותו משיח שכולם חיכו לו וממשיכים לחכות לו הוא אדם שאנו היכרנו אישית. מה בדיוק זה מוסיף?
לפי הבנתי הדלה, ההתעקשות שאותו משיח הוא דוקא אדם שאנו היכרנו, הופכת את האמונה במשיח ממשהו נשגב ונעלה (ציפי' לניצחון האמת) למשהו אישי (זה יהי' מישהו ש"אני ולא אתה" היכרנו...).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 01:05 |
|
| |
דוד
במה דברים אם יש מקור לאמונה זו.
במה דברים אמורים אם היתה דוגמה לאמונה זאת ביהדות במשך 3000 השנים האחרונות.
במה דברים אמורים אם האמונה הזאת לא היתה גורמת לנו מה שהיא גורמת.
במה דברים אמורים אם העומדים בראשי האמונה הזאת לא היו תמהוניים או אינטרסנטים.
ועוד הרשימה ארוכה.
כוכבי
אלא שהשאלה העולה היא, האם עכ"ח הוא המקום המתאים לדון בזה.
והתשובה היא, האם כל עץ רענן וכל פח זבל הוא המקום לפרסם את זהותו של המלך המשיח.
אלא אם כן תאמר, שזכותכם לפרסם את שיטתכם בריש כל חוצות, ואין זכותנו למחות אלא בחדרי חדרים.
הנה על זה נאמר: לא תהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 02:11 |
|
| |
עד שלב מסוים, דוד, הרבה לפני ג' תמוז, חשבתי בדיוק כמוך. היו לי סיבות, מוצדקות אני חושב, לשנות את דעתי.
אח"כ הגיע ג' תמוז. וזאת הייתה אמורה אולי להיות הזדמנות וסיבה, לשנות שוב את עמדתי. אבל משמעות השינוי הזה, לפחות באופן תיאורטי, היא הודעה בכשלון, לא שלי. כי זה לא ביג דיל. אלא של מישו אחר. ולי יש בעיה עם זה. כל המילים האחרות הם טיוח האמת, אולי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 02:15 |
|
| |
הלבן, לא הייתי מגיב פה אלמלי כל מיני תגובות שלך.
לא יודע אם ידוע לך, אבל נסיון קודם לדון בזה בפורום אחר, נחסם באיבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 03:10 |
|
| |
הבעיה היא, שבאותו פורום שכן רצית להוכיח מתוך תפלת יחי שלפני תשנ"ד, לאמונת יחי שלאחרי תשנ"ד, אף שכל ילד מבין שהפירוש שונה לגמרי.
|
|
|
|
|
