תופעת המשיחיזם בחב''ד

ברצוני להבין, ואיני שואל על מנת לקנטר, כיצד אלו התולים את כל משיחיות הרבי בדברי הרמב"ם מתעלמים לחלוטין מדבריו האחרים של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"ב הלכה ב', ואלו דבריו:

ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו:

וכיצד העיסוק האובססיבי בביאת המשיח ובפרטי הדברים מתיישב עם דברים אלו של הרמב"ם.

אני מבין שאנשים נפגעו כאן מהסגנון שלי, למרות שראיתי כאן בפורום ביטויים הרבה יותר קשים על גדולי עולם כהרמח"ל, ר' יונתן אייבשיץ, ר' חיים ויטאל, והאר"י ז"ל, שלא לדבר על הביטויים המרומזים על ראשי הישיבות ומנחי הדרך של יתד נאמן, וכו' והדברים עתיקים.

לתומי חשבתי שגם על שאלות כבדות משקל בעולמה של יהדות זמנינו ניתן פה חופש הדיבור, מתברר שטעיתי.

ומהודעותי נמחקו כל מיני ביטויים שאם הייתי ח"ו כותב אותם כאן בפורום על הרבוש"ע לא היו מוחקים אותם.

אי לכך אני אנסה בכל זאת לחדד פה את הנקודה,

א. הויכוח שלי עם חב"ד זה לא האם האדמור האחרון שלהם היה או הינו משיח, הויכוח הוא האם יש להם הסמכות והכוח להחליט משהו עבור עם ישראל.

ב. האם כפי שכוכבי אומר הרבי האמין והורה לחסידיו להאמין בדרכים ישירות ועקיפות כי הוא האיש, האם זוהי דעה לגיטימת אך שגויה או שהיא דעה שאין לה כל מקום בקונצנזוס היהודי,

ג. האם דברו של הרבי לחסידיו נכלל בגדר אמונה פשוטה, או בגדר אמונה טפילה,

ד. האם דברים המבוססים על הבנה לקויה בדברי הרמב"ם הם דברים שצריך להתווכח בכלל עליהם?


ושוב הרב סיינפלד לא ראיתי צנזורה כזאת בפורום הזה מעולם, לא על הבורא עולם ית' ולא על גדולי עולם, וקשה להבין על מה הקנאות הגדולה לכבודו של אדם שלדעת הרבנים (הלא אהודים כ"כ כאן) ר' אהרן קוטלר והגרא"מ שך זצוק"ל ועוד, היה דומה לש"צ.

י. כוכבי,

כתבת:

"...מבחינתי כל חסיד, הקשור אל רבו, אמור להאמין שרבו יכול להתגלות כמלך המשיח. מהבחינה הזאת זה כלל לא משנה אם הוא חסיד חב"ד או לא. חסיד "נורמלי" אמור לחשוב שתנועתו היא הכי נכונה, ורבו הוא הכי גדול, ומכיוון שמובא בספרים שבכל דור ודור ישנם צדיקים, ראשי בני ישראל, שבאמצעותם נמשכת החיות אל כלל ישראל, ומכיוון שכאמור, זה רק טבעי שחסיד יחשוב שרבו הוא הכי גדול, זה רק מתבקש, שחסיד יאמין שמדובר ברבי שלו. וככזה, הוא לדעת החסיד המועמד הכי טבעי להתגלות כמשיח. "


אמנם נתקלתי בטיעון זה בעבר, אך הוא עדיין מפליא אותי.

א. כל תלמיד מחזיק מרבו. אך האם הוא אמור להאמין שרבו הוא הגדול מכולם? מנלן?

ב. האם באמת בהיסטוריה של החסידות היו ביטויים לתפיסה כזו כפי שאתה מציג?

ג. האם מי שמחזיק שרבו הוא הגדול מכולם, יחסית לבני הדור, צריך רק להגיע מזה למסקנה הנוספת שרבו הוא המשיח?

כמדומה שיש כאן אי עקיבות לוגית. כלומר דילוג משלב לשלב, שיכול להתבאר לפי ההתלהבות היתרה שניכרת בחלק מתנועת חב"ד, אפילו חלק שבו נתקלתי אישית. אך האם המצוי הזה הוא גם הראוי?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני

לגבי ב' , אינני יודע אם היו ביטויים לתפיסה שכוכבי מציג , אבל בפירוש היו ביטויים הפוכים גם בתוך חסידות חב"ד עצמה . יעויין בהקדמה לספר בית רבי .

יהושע יהושע

אני לא חבדני''ק ואילו הייתי כזה היו שורפים את ביתי כפי שהיו עושים לי בכל קבוצה מאורגנת אחרת שלא אוהבת ביקורת.

1) בפורום זה משתדלים להתייחס בכבוד לכל אדם כולל רבנים.

2) כל מעשי ודברי הגדויילים מהווים נושא דיון לגיטימי בפורום זה כולל לגיטימיות מעמדם כגדוילים.

3) בפורום זה משתדלים שלא להכשל בטיעוני אד הומינום אם כי אין באפשרתנו לנפות את תוכן הדיונים מהדגשת נקודת מבט אישית (אם לשבח או לגנאי) שכן בני אדם אנו ולא מחשבים.

4) כדובר הראשי נגד תופעת יתד נאמן וגדוליו אני מזמין אותך להראות לי היכן השתמשתי בביטויים קשים שלא ממן הענין בעת דיון עניני בתופעה החברתית הנ''ל.

5) כמו כן כל כתיבתו של הרב המימוני וחבריו שנסובה סביב האישים המוזכרים בכתיבתך נעשתה בעניניות מבלי להגרר לסוג הטיעונים הזולים בהם השתמשת. כתיבתם של החברים כאן לא התמקדה בנושא רדידותו של X, הנוירוטיות החולנית של Y, או המגלומניות המוסולינית של Z אלא ביצירתם התורנית ודרך הנהגתם הרוחנית. לפעמים דיון מעמיק בהיבטים של אישיות הגות\הנהגת פלוני מביא למסקנות בלתי נמנעות על המאפיינים הנפשים שלו, אך כל זה נעשה באגביות ענינית מבלי להסיט את מוקד הדיון.

6) נושא הדיון באשכול כפי שהגדרתיו היה ברור למדי ואתה גררת אותו למחוזות אחרים וע''כ היו ראויים דבריך להמחק אך ורק בשל אי ענינם לאשכול זה.

7) יתר על כן, בדבריך עשית שימוש בטיעונים מהסוג הירוד שאינם מאפיינים את פורומינו (ציטוט אמירתו של ישעיהו ליבוביץ וההתייחסות האד הומינית שלך לענין חיילי בית דוד) וע''כ מקומם בפח האשפה של פורומינו - כמו כן מחקתי ביטויים מעליבים כלפיך ועל כן אל תלין כי מדובר במדיניות מערכת סלקטיבית נגד מעתיקי השמועה.

8) הבנת הנקרא בסיסית של האמור כאן תבהיר לכבודו את העדר הצנזורה על דיון עניני העוסק בהשי'ת על גדוליך וגדולינו ואת קנאותינו לדיון עניני גם כאשר מדובר בשנוא נפשם של ר' אהרן קוטלר נ''ע והרב שך נ''ע. כבודו מבסס את דבריו על הדוקטרינה לפיה על גדולים מסויימים אסור להרהר ואילו את שאר האנשים ובכללם את הליובוויטשער רבי נ''ע מותר ואף מצווה להשמיץ ולבזות בחוסר עניניות. לעומת זאת בפורום זה אין מבדילים בין הרב קוטלר לבין רס''ג וחיים נחמן ביאליק נשמתם עדן. כל האישים הללו, אתה, שרה שנירר, ר' חיים ויטל, הרמח''ל, השויגער שלך, ונהג האוטובוס השכן מהווים מטרת ביקורת מכובדת וענינית.

9) בפורום זה איננו חשים לכבודם של אחרים כמו שאנו חשים לכבודינו אנו ולדמותינו המוסרית כפי שהנה משתקפת בראי, וסגנון דבריך כמו זה של אלו שהחליפו עמך מהלומות לא כיבד את תרבות הדיון הנוהגת בפורום זה ועל כן הם נמחקו.

כל דיון נוסף בנושא מקומו בפורום השכן המתמחה בהתגוששויות מסוג זה.


תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 28/06/2004 3:06:21

(רק מלה אחת בסוגריים ליהושע. טרם ראיתי בפורום זה שום מלה של ביקורת ובוודאי לא קטילה אישית וציטוט חריף של לייבוויץ, לא על ר' אהרן קוטלר ולא על הרב שך. ואיני יודע על מה אתה מתלונן. להיפוך דברי הרב שך הובאו פעמים רבות על ידי מרת איקא בכבוד גדול בלי שום תגובה כלל.ועל הביקורת על חב"ד. אם רק זו היתה נגד חסידות ששמה אסור להזכיר פה, כבר היו מאיימים בהליכה לבית המשפט. עוד נקודה, מוזר שיש אנשים שמופיעים רק בדיונים קונטראוורסלים. לפני שמיהו משתתף בדיון נוקב כדאי לדעת, אם קבעת עיתים לתורה? או רק לקנאות)

תוקן על ידי - מסתברא - 28/06/2004 4:19:40

אמנם ייתכן שהסיפור אודות המפיץ והשליח יותר ממה שהוא מדבר אל החכמה שבשכל פונה הוא אל הציניות שבנו. אולם מה לעשות וכמי שאוהב לשמוע את כולם שוחחתי גם עם שליח וגם עם מפיץ ולשניהם ראיות הכתובות ראיות מובנות בתורה ראיות וסימוכין מההיסטוריה היהודית, ובעיקר שניהם מדברים אל הלב. בחרתי לי אני ללכת בדרך אבותי מימים ימימה ולא להגרר לאמונה חדשה שאיני יודע את תחילתה ואת סופה, הלא אין ספק שהעניינים נסחפים הלאה מפעם לפעם, "ייתכן שבצדק", לכן נקטתי בדרך של שמעקן דא און דא. (להריח פה ופה).

ואכן ייתכן והסיפור לא היה מקומו כאן כי כאן הדיון הוא שכלי, אך מאחר ויצאתי מנקודת הנחה שבכל זאת מטעינו לבינו וגורר אל השכל מעט מן הרגש, הרשיתי לעצמי לכתוב הדברים.

מצורף קובץ

http://moshiachtalk.tripod.com/bikores/

_________________

פרשנות חדשה

http://www.notes.co.il/tomer/64009.asp