| נשלח ב-10/1/2009 21:18 |
 |
| |
ווטו, תקן אותי אם אני טועה. אתה הבנת שבגמרא כתוב 'זה זכר וזו נקבה', אבל כתוב ההיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 21:28 |
|
| |
נפג"ו,
זה שנקטו חז"ל כדבריך: "בצורה ברורה בדעה, שכאשר הזכר מזריע תחילה הולדתה של נקבה הינה אירוע וודאי, דבר... שאין לו כל בסיס.", אם כי אינני מתווכח על כך [אך גם לא יודע אם ידוע מדעית שהנוזלים, החומצות וכו' אינם מסייעים תמיד להתגברות הזרע הזכרי, היש לך הוכחה בנידון?] יש הבדל בין וודאי למוחלט, שוודאי אינו אלא נקיטה כאילו מוחלט כפי שהתברר בדיון אחר כאן וחז"ל דנים לפי נקיטתם גם אם אינה מוחלטת אלא כ"וודאי שאין ספק מוציא ממנו".
אין לי בעיה באי דיוקים בתחושות בטנם של חז"ל כי ה"שמיים" של התורה אינו תלוי בכך [אלא לדעת תמימים כמחב"תים ומנגחים כדע"א]. עם זאת אני מגן על האפשרות שהיו להם תחושות חדות ומדויקות עבור ה"תורה שלי" שאני זקוק לה ואין לי אחרת הימנה לעגן בה כמה שיותר שמיים.
בעניין ה 40 יום תקוותך מאומתת אלא שרציתי שוב להצביע על תחושותיהן שיש בהן ממש ושביחס לידע הזמין בזמנם נחשבות למופלאות. [וע"ע בויכוח שהיה לי באשכול "ראשונים כמלאכים" עם מוישה לפני כחמש וחצי שנים שנראה שהוא בדיוק כשלנו.]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 09:50 |
|
| |
.
אונקלוס מתרגם "אשה כי תזריע" כ"אשה כי תהרה". כמוהו מתרגם גם רס"ג.
הנה כי כן, יש מי שהתעלמו לחלוטין מהדרש, שכן לפירושם, "תזריע" פירושו תהרה בלבד, ולא כמשמעות הנדרשת לצורך הדרש הידוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 10:42 |
|
| |
מואדיב
תראה מה אתה עושה- היתה לאנ"ש טכניקה בדוקה מהתורה להולדת בן זכר. ואת בא ולכאחר יד מנפץ את התקווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 11:39 |
|
| |
.
ירוחם,
מה לך אצלי? כלך לך אל אונקלוס!
לחילופין:
צניעותא בעלמא הם דברי, שלא ראוי שאנשים ימשיכו בדיון זה, ומי יודע עד לאן יחליקו במדרון, ואכמ"ל.
לחילופי-חילופין - רק לחזק דברי הד"ר הלפרין באתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 20:56 |
|
| |
הלום ראיתי אחרי חידוש ענק בחתם סופר שמבאר, דנהי על דרך הטבע כן הוא רובא דרובא שעל ידי שאשה מזרעת יש לה להוליד זכר. מכל מקום ישראל אינם תחת הטבע, והקב"ה גוזר על כל טפה אם ישאר בטבע, או ישתנה וכמו שאירע ללאה עם יוסף, (וז"ש שמלאך הממונה על ההריון מייתי הטפה והקב"ה גוזר עליה אם זכר אם נקבה).
|
|
|
|
|
