|
|
| נשלח ב-16/6/2004 17:23 |
|
| |
מציץ,
שום התחכמות. אתה שואל: האם מותר לאדם לגזור על ילדיו חיי עוני למען אידאל כלשהו? ואני עונה - כן. היו אנשים שעזבו רווחה כלכלית בחו"ל כדי לעלות לארץ, מתוך ידיעה שכאן יחיו ברמת חיים נמוכה בהרבה. ההחלטה הזו גוזרת על ילדיהם חיים בעוני יחסי (ועוני הוא תמיד יחסי). האם זה פסול בעיניך? כל דרך חיים שאדם בוחר בה מכתיבה השלכות על התלויים בו. זו כשלעצמה אינה סיבה מספקת לפסול אותה, אלא רק לעשות שיקול של הרווח לעומת ההפסד. מי שבעיניו הברירה היא בין עוני גשמי לבין עוני רוחני, יכול להגיע למסקנה לגיטימית שעדיף לסבול עוני גשמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2004 17:36 |
|
| |
שלום לכל החברים. ברוכים תהיו על הפורום שיצרתם.
אם לחזור לתחילת האשכול ולשאלתו של ממללא...
אישית הייתי מייעץ להצטרף לחברה החרדית - בידיעה שאם אדם מגיע לשקול זאת הוא כבר עשה את חצי הדרך. באופן כללי ניתן לומר כי רמתם ה'רוחנית-מוסרית' של המצרטפרים המתחרדים עולה עם ההצטרפות. גם אם לא מרגישים זאת על החוזרים של אמנון יצחק, הסיבה תלויה במצב ממנו הם הגיעו. הם גם לא היו בפסגה האינטלקטואלית בחילוניותם, וההתחדרות ע"פ הבנתי עשתה להם רק טוב.
למה אני כיום חי כחרדי? בעיקר בגלל הילדים, ובעיקר בגלל מה שאין בחברה הזו - טלוויזיה, ביטול זמן, אפנה, מותגים וכו' שכל כך מסיחים את הדעת ממה שחשוב בחיים.
בכל מקרה את רוב העבודה עם הילדים צריך לעשות בבית, והשאלה היא איפה יהיה לתקן הכי מעט. לצערי אני עדיין מוצא שבחברה החרדית העבודה בבית תהיה הכי קלה.
בכל מקרה, אני מוכן להצטרף לקדושית שלכם, ולהירשם לגן-מכינה-חיידר-ישיבה קטנה-ישיבה גדולה-בית מדרש לגדולים שכבר יכולים להיגמל מהחברה אבל רוצים עדיין להיות בעולמה של תורה ולהקדם ביושר אינטלקטואלי.
תוקן על ידי - נ_טו - 16/06/2004 17:37:28
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2004 18:02 |
|
| |
מציץ,
הגדרת מצב של טפילות רוחנית. איך אתה מסביר שצבור שיש בו לא מעט פעילות רוחנית מגיע למצב כזה?
אני לא בטוח שהצבור עצמו יגדיר את עצמו ככזה, ואלי גם לו יש זכות תגובה. ואולי גם ברוחניות יש גדר של 'לא נבראו אלא לשרתני'.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2004 18:56 |
|
| |
אריק
התשובה ידועה לך ולכולנו היטב .
ולעניין לא 'נבראו אלא לשרתני' , אינני יגאל תומרקין . השתמשתי במטאפורה מסויימת כדי להראות שהדברים שאנו מעריכים באמת אינם מתפתחים בחממה שלנו .
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 08:15 |
|
| |
מציץ,
להיכן לשלוח את ילדי ללמוד, בישיבה או באקדמיה אצל אלו שהזכרת את שמם?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 12:14 |
|
| |
מציץ,
דברים כדורבנות.
גו"ג,
יש הבדל בין מניעת מותרות לבין מניעות צרכים בסיסיים מלכתחילה.
אריק,
בשנים האחרונות השפעה האקדמיה על עולם הישיבות והמוסדות התורניים הסרוגים הולכת וגוברת. אפילו באוצר הספרים של ישיבת מרכז הרב ראיתי לאחרונה מס' ספרים שלפני כמה שנים היה קשה למצוא, בלשון המעטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 13:33 |
|
| |
גם וגם בתשובתו למייציץ השווה בין בחירת הצטרפות לחברה החרדית ובין בחירות אחרות שמביאות לידי ירידה ברמת החיים.
ולא קרב זה אל זה
העולה לארץ מוותר אומנם על הגמוטליכקייעט ומגביל או מקשה על יכולתו להתפרנס במידה שמאפשרת לשלם את המשכנתא בכבוד וגם לשמור משהו בצד.
אפשרויות הפרנסה בא'י נרחבות למדי אלא שצריך להזיע כהוגן.
כמו כן אין שום בבעיה בהחלטה לעבור מהשוק הפרטי לאקדמיה ואשר כרוכה בירידה ברמת חיים כלכלית מצד אחד ובעליה ברמת חיים נפשית מהצד השני.
החסרון בחברה החרדית היא לא רמת חיים היחסית נמוכה, אלא שלילת הכלים הבסיסים הנחוצים להחלץ מהעוני המחפיר.
החברה החרדית עוסקת בצדקה רגרסיבית מהסוג הגרוע. שכן הצדקה המובחרת היא זו המחלצת את המקבל ממעגל העוני ומעמידה אותו על רגליו, ואילו הצטרפות לחברה החרדית משולה בעיני לקטיעת רגלים ללא מתן קביים.
גם וגם משתמש במשוואה בה הוא מציב את החוילה בפרברי ניו גרסי ורכב הלקסוס מול דירת 3 חדרים בבית שמש וסובארו משומשת.
הלוואי וזה היה המצב.
אני משוה את דירת 3 החדרים בבית שמש שנרכשה בכספי עבודה מול עוני מחפיר וקיום בעזרת פשיטת יד ורגל.
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 18/06/2004 13:35:39
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 13:40 |
|
| |
בשולי הדברים אוסיף כי אני מקבל מפעם לפעם בקשות לתרומות מצד מוסדות חרדים בהם למדתי בעבר.
תשובתי הכמעט אחידה היא ''שאת המעשר געלט שלי אני נותן ישירות לקורבנות השיטה ואין לי שום אינטרסט להמשיך ולתת זריקת חיים לשיטה''.
יש לעזור לקטועי הגפיים ולא לקוטעיהם!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 14:13 |
|
| |
רב סיינפלד ,
דומני שפיספסת את הנקודה המרכזית ...
גם אם נומר שזכותו של אדם לבחור גם בדרך חיים כזו . (של חיי עוני קיצונים מבחירה) אין זו זכותה של החברה לכפות חיים כאלו על מכלול הפרטים שבה , ולהתנגד לאלטרנטיבות סבירות שמציעים למי שאינו חפץ/מסוגל לדרך חיים כזו .
יתירה מזו יש בזה עוול גדול . (הרי ל"גדויילים" ולמיוחסים תמיד תהיה פרנסה סבירה , מתוקף מעמדם , פשוטי העם הם אלה שבגדול ישלמו/ומשלמים את המחיר )
בכל מקרה אני נוטה ללמד זכות שמדובר בטעות אנוש ולא בשחיתות מכוונת , אבל אם הדברים ימשכו כך נראה שלימוד הזכות הזה ,לא יחזיק מעמד לעוד הרבה זמן , ו"ה' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו (למותר לציין שגם הפוליטיקה/אים החילונית/ים אחראית/ם למצב הזה) ואתם ביערתם הכרם גזלת העני בבתיכם"
שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 14:38 |
|
| |
סיינפלד
גם וגם כתב שעוני זה דבר יחסי . ולא היא , עוני זה יחסי כאשר משוים בין שני רמות חיים . אבל כאן אין המדובר בבעיה של רמת חיים נמוכה מדי . יתכן שאחינו הלא חרדים אינם תופסים במה מדובר ולכן אבאר. אופק הראייה שלי מגיע לסביבתי הקרובה וזה מה שאני רואה . אני מניח שהמצב בחברה החרדית הרחבה יותר אינה שונה בהרבה .
אני מכיר כמה אברכי כולל בודדים שמכלכלים את עצמם בתבונה . הם קונים ממתקים לילדים רק בשבת ומלבישים אותם בבגדים משומשים שקיבלו מהדודות ואיכשהו הם מצליחים שלא לשקוע בחובות . לצורת חיים זאת איני קורא בשם עוני . מדובר אמנם ברמת חיים נמוכה למדי , אבל כאן מוצדק לומר שעוני זה מושג יחסי .
אבל לגבי הרוב ,המצב שונה בתכלית . אנשים חיים מלכתחילה ברמת חיים מסויימת שהם אינם מצליחים לקיימה מכח עצמם . תרבות הגמ"חים הקלוקלת בצירוף עם העובדה שאנשים לא מחונכים לחשוב לטווח ארוך יותר מהחודש הבא , עוזרים ליצור אשליה כאילו אפשר לספוג את ההוצאות . זה לא יאומן , אבל רוב האנשים שאני מכיר אינם מודעים לעובדה הפשוטה שאם הם לווים אלף דולר בעשרה תשלומים , זה אומר שלא רק שאין הם יכולים להמשיך לקיים את רמת חייהם הנוכחית עם הכנסתם הנוכחית , שהרי עובדה שנוצר חור של אלף דולר , אלא שמעתה ואילך הכנסתם גם מצטמצמת בגלל הצורך להחזיר לגמ"ח . וכך , בלי שהם תופסים למה ומדוע , עוברים כמה חודשים והם שוב נזקקים להלוואה מגמ"ח עוד לפני שהספיקו לשלם חובם הקודם . עם הזמן זה מתדרדר והם מתחילים לגלגל מגמ"ח לגמ"ח . עם השנים נוצר חור של חמש , עשר ואפילו עשרים אלף דולר ואז 'כשל כח הסבל' .
כאשר הם מגיעים למצב הזה יש שני אפשרויות . יש את אלה שרכשו להם מקצוע כלשהו (כמו סופר סת"ם) . אלה פונים ל'גמ"ח סידור חובות' שמלווה להם בתנאים נוחים ומתנה זאת בהפעלת דיאטה תקציבית חמורה ומעורבות אנשי הגמ"ח בניהול משק הבית של הלווה . האפשרות השנייה , שהיא דרך הרבים יותר , הוא לפנות לצדקה , החלשים יותר קורסים ומכניסים לחייהם כל מיני עסקנים והחזקים יותר הולכים בעצמם לפשוט יד ולבקש נדבות , אם בארץ אם בחו"ל .
כל זה כאשר מדובר בניהול החיים השוטפים עד להשאת הילדים . כאשר מדובר בהשאת ילדים יש בודדים שמצליחים לעמוד בכך בלי לפשוט יד . כאשר הייתי בחו"ל ראיתי את הבזיון הזה שאנשים מכובדים בקהילתם כאן עומדים שם כעניים בפתח או מסתובבים בחתונות ומשפילים את עצמם עבור פרוטה .
כאשר אדם אינו מסוגל לקיים את רמת חייו מבלי לבקש נדבות , הוא אינו חי בעוני יחסי אלא בעוני מוחלט .
והאם העוני הגשמי הזה הוא מחיר שמשלמים עבור עושר רוחני ? איזה רוחניות יש בראשו של אדם בשעה שהוא מגלגל חובות ?
הלב נחמץ לראות אברכים ונשים צעירים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם עוד לפני שהספיקו לטעום טעם חיים המטופלים כבר בארבע או חמש ילדים , בלי יכולת לשלם עבורם שכר לימוד , להלבישם ולהנעילם מבלי לשקוע בחובות ולהיות טרודים בדאגות כל הזמן . כל זה בלי לדעת אפילו שאפשר אחרת . לצערי , ככל שאני מנסה , אינני מוצא שום דבר שאפשר לומר לזכות המציאות הזאת .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 18/06/2004 14:43:59
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 14:50 |
|
| |
מייציץ,
השאלה היא מי נושא באחריות למצב הזה .
לצעוק גוועלד , ולזעוק זעקות שבר , אולי עוזר כדי להתעורר מהאדישות , אבל
(בלחישה באוזן)
לא הרבה יותר מכך .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 15:07 |
|
| |
מציץ,
פגשתי בחיי הקצרים הרבה אנשיםלא חרדים, משכילים לכאורה, שאינם מבינים כי כאשר אדם "חי מאוברדרפט" (בבנק או בכרטיס אשראי) הוא לא מגדיל את הכסף הפנוי להוצאה אלא דווקא מקטין אותו (בשל הצורך לממן את הריבית). כך שאינני בטוח כי ניתן להאשים את החינוך החרדי בחוסר המודעות של הציבור לצורך לאזן בין משאבים להוצאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 15:41 |
|
| |
יצחק יונתן
ומה הם עושים כדי לסתום את החורים המצטברים ? האם גם אצל לא חרדים יש כל כך הרבה אנשים הנזקקים לצדקה בכדי לממן רמת חיים שוטפת ? (ואני לא מדבר על אנשים שקורסים בגלל הוצאה בלתי צפויה שנפלה עליהם כמו עניין רפואי וכדומה) .
הבעיה היא שגם אם מודעים למציאות הזאת , זה לא עוזר הרבה . יש לי חבר אב לשלושה ילדים המשתכר למחייתו בשלושת אלפים ש"ח . לדבריו , אין לו חובות והוא מסתדר יופי . בעיני זה נראה על טבעי . האם תבונה וראייה לטווח ארוך מספיקים כדי לחיות ככה ?
אישציפור
הנקודה היא שאף אחד אינו אחראי למצב . דבריך מבטאים איזושהי דעה קדומה שכאילו מובן מאליו שאת קול ההגיון והתבונה צריך רק להשמיע בכדי שאנשים ישתכנעו לנהוג לאורה . שכאילו החברה מתנהלת על פי עקרונות וכוונות של מנהיגים השוקלים רווח מול הפסד .
המציאות של החברה החרדית היא של לוויתן ענק שנוקרו עיניו , של גולם שקם על יוצרו , של רכבת שירדה מהפסים ואפילו אם נהגו השקוע בתרדמה יתעורר פתאום זה כבר לא יעזור . אף אחד אינו מתכנן את המציאות הזאת והמנהיגים כמו המונהגים חיים עם מציאות נתונה בעלת חוקיות משל עצמה . הכבשים מפחדים מהרועה והרועה , אם אינו עיור , מפחד מהכבשים (או אולי השוורים ?) . אין מוצא מחושב , רציונלי ויזום מהמצב הזה .
הלוואי שיקומו מאתנו אנשים עם אומץ ונועזות שיצעקו ברחובות שהמלך הוא עירום . אבל גם אם יהיו אנשים כאלה (ואין) אין סבה שזה יעזור .
ואולי הזמן יעשה את שלו ? אני חושב שהחברה החרדית באה"ק עוברת עכשיו משבר כלכלי חסר תקדים , שבגלל תרבות הגמ"חים עוד לא עומדים על מלוא משמעותה . אולי כאשר נגיע באופן בלתי נמנע לתחתית הבאר אנשים סוף סוף יתעוררו ? הלוואי .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 15:55 |
|
| |
אינני יודע על השכיחות (והזמינות) של צדקה אצל החילונים. אלה שאני בא עמם במגע הם ברובם מן המעמד הבינוני-גבוה, ואצלם השימוש באשראי נועד למטרות שניתן בהחלט לדחות. קוצר הראות שבשימוש באשראי שלא לצורך אינו גורם להתמוטטות אלא רק להורדת רמת החיים עקב הצורך במימון הריבית.
כמובן, חוסר הבנה של משמעות החוב מביא לתוצאות חמורות יותר במשקי בית בהם אין מהיכן לממן את קוצר הראיה, כפי שהזכרת. מאידך, כמוך אף אני שומע על משפחות חרדיות רבות ממכרי, מרובות ילדים, שחיות מאלפי שקלים בודדים לחודש וילדיהם אינם נראים מורעבים או חסרים צרכים בסיסיים. אינני יודע כיצד הם עושים זאת, אולם אם אכן זה המצב וקיום כזה אפשרי תוך חסכון קפדני ותכנון נכון, אינני סבור שיש כאן התאכזרות לילדים מעבר לבחירות שהזכיר גו"ג (ומבלי להתיחס לשאלת הקנאת הכלים לעתיד שהזכיר הרג"ס)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 16:21 |
|
| |
קיום כזה אפשרי אבל רק לסופרמנים .
דרך אגב , כאשר אני מדבר על גזירת עוני על הילדים , ני מתכוון לשליחת הילדים לחינוך חרדי , תוך ידיעה שהם לא יסתדרו בחיים בלי לפשוט יד או להיות סופרמנים , ולא למי שהוא בעצמו סופרמן (שאותם אני מעריך מאד)
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 18/06/2004 16:26:18
|
|
|
|
|