|
|
| נשלח ב-18/6/2004 16:51 |
 |
| |
מייציץ,
אני חושב שהתיאור שלך מוגזם .
בסופו של דבר תמיד (אבל תמיד) המציאות מנצחת בסוף , אידאולוגיות לא מצאותיות .
השאלה היא עד כמה החברה (ואני מסכים עם יצחק יונתן , שלבעיה הזו יש הדים גם בחברה הלא דתית [במובן מה אולי שורש התופעה נמצא בין השאר בתרבות הכלכלית מוניטרית , כמעט וירטואלית , נושא שהועלה באשכול השכן על משחקי בקוביא וכד' , וצע"ג]) תשכיל להקדים רפואה למכה , לפני שהמחירים הכבדים חו"ח יתגלו לעיני כל ...
הלואי שההתרעות שלי (שלא ממש נמצא "בפנים" ) יגיעו לאזני מישהו/הם שיוכלו לרכך את המכה , שכ"כ ברור שתבוא ...
הלואי .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 16:59 |
|
| |
אישציפ
אין כאן הליכה נגד המציאות . הציבור הסכין עם תרבות השנור וגלגולי הכספים ולכן המחירים הכבדים כבר נראו לעיני כל ולא קרה כלום . השאלה היא האם המשבר הנוכחי הוא אתגר אמיתי לתרבות השנור או שגם עם זה יסכינו .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 17:30 |
|
| |
ההבדל הוא שפעם נראה היה שזה אילוץ .
יהודי שיצא החוצה מה"גטו" לא חזר . (לפחות לא כיהודי כ"כ מאמין )
היום אפשרי וכמעט הכרחי להבנתי , שהחברה כולה תצא מן הגטו . (באופן מדורג ושקול)
אחרת , מה שקרה בתקופת ההשכלה יחזור על עצמו . (אנשים ימצאו את הדרכים לעקוף את הדת , ש[לכאורה] לא מאפשרת לחיות באופן סביר )
שבת שלום .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 19:19 |
|
| |
מציץ, אני חייב לומר שדי הופתעתי מנחרצותך.
אתה משמיע טענות כנגד החברה החרדית, אך למעשה אלו טענות כנגד כל חברה.
ההשוואה הנדרשת לאותה "פרימיטיביות" חרדית המצויה בהמון, היא הפרימיטיביות החילונית.
הפרימטיביות החילונית היא ערוץ 2 וידיעות אחרונות ותרבות הצריכה שמגלמים התבהמות הקולקטיבית שנראה לי שאינך עומד על משמעותה.
(אגב, הפרימטיביות החילונית מחלחלת אט אט ובבטחה לאקדמיה. שמת לב למשל לפרסומת של רשת חנויות הספרים של האקדמיה - דיונון "עם כאלה מבצעים כולם קונים ספרים".
- גם הספרים והתרבות הם חלק מאיזה "מבצע" - אתה צורך משמע אתה קיים)
ואם ישאלו אותך ההמונים, פנינו לאן ? לעוני של החברה החרדית או ל"כוכב נולד" של החברה החילונית ? מה תגיד ?
אני אומר - חרדים !
על כן, אתה לא יכול להציב את החברה החרדית מול אלטיזם אקדמאי.
אתה כן יכול להשוות את "חמשת האחוזים" שבכל חברה לחמשת האחוזים האחרים.
ובחמשת האחוזים תמצא פרופסורים נבערים לצד ראשי ישיבות משכילים ולהיפך.
אתה גם יכול להשוות את "האחוז האחד" .
האחוז האחד הוא דומה.
יש עוד הרבה להאריך
אבל ..
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 19:46 |
|
| |
האזרח ק.
מה ענין מצבה של החברה החילונית לענינינו??
אשכול זה עוסק במעלות ההצטרפות לחברה החרדית או שימוש במוסדותיה לעומת חסרונותיה.
החלטת אי הצטרפות לחברה החרדית המשקפת רתיעה מחסרונותיה אינה משקפת אימוץ אוטומטי וגורף של כל תחלואי החברה הלא חרדית (מדבריך משתמע כי הינך מזהה את החברה הלא חרדית כקבוצה מגובשת בעלת מאפיינים אחידים או כ''אחר'' האולטימטיבי, שאם לא כן לא היית נזקק למשוואה האמורה).
יהיה זה לא הוגן לסכם את דברי מייציץ כקובעים כי החברה הלא חרדית מתאפיינת בקדמה הגולשת מגדותיה.
לעומת זאת אני מסכים לקביעה כי לאור המגמות המאפיינות את התרבות החרדית העכשווית, השטחיות והחד ממדיות נהפכת לברירת המחדל ואילו החזקת הראש מעל לזרם הפרימיטיביות העכור כרוכה במאמץ רב ואף כמעט בלתי אפשרי במקרה של חינוך הילדים.
אל תשווה בין תרבות ההמונים המערבית לתרבות הגבוהה החרדית.
תשווה בין התרבות הגבוהה החרדית לבין תרבותם של היחידים החיים בחברה המאפשרת ריבוד תרבותי ואינדיבדואליות.
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 20/06/2004 0:44:34
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 21:45 |
|
| |
ידידי האזרח
קודם כל , אני חייב להודות שאינני מכיר במדה מספקת את החברות הלא חרדיות (ודוק , אני מדבר על לא חרדים ולאו דוקא על חילונים) . קראתי קצת מדבריהם של מבקרי תרבות והתרשמתי כמוך שהחברה המודרנית סובלת מחוליים רבים . יתכן שבשאכול כזה שמנסה להשוות בין התרבויות ולא לבחון דברים באמות מדה מוחלטות , יש מקום לדון באופן מקיף בשאלה עד כמה החברה החרדית יכולה לשמש מפלט מאותם חוליים . אבל , בגלל מגבלותי האמורות , השוויתי בין התרבויות ביחס לשני מדדים שנראים לי החשובים ביותר . אחד מהם הוא המדד התרבותי .
ההיכרות שלי עם החברות הלא חרדיות הוא דרך 'עולם הספרים' . עובדה בסיסית היא שהספרים שמהם אנו שואבים תובנה פילוסופית , מרחיבים את אופקינו ומעמיקים את הבנתינו אפילו על העולם הרוחני שלנו עצמינו , לא נכתבו בידי חרדים . האם מתוך העולם החרדי יכול לצאת ספר כמו זו של אוירבך על בעלי התוספות , או כמו של תא שמע על הספרות הפרשנית לתלמוד ? וכאן המדובר בדברים שדוקא מרתקים מאד עבור בני ישיבות . שלא לדבר על תחומים רוחניים רחבים ואוניבסליים יותר .
זה מעורר את השאלה הנוקבת , למה אנחנו לא מסוגלים לזה ? אני האחרון שיכחיש שישנם אנשים משכמם ולמעלה בתוך עולם התורה . אבל אינני מתעניין בקיומם הערטילאי של אותם אחוזים בודדים , אלא בהשתתפותם בעולם הרוחני ברשות הרבים .
בחברה הלא חרדית התורה כרוכה ומונחת בקרן זוית . יתכן שהיא מונחת שם כאבן שאין לה הופכים . אבל כל הרוצה יבוא ויטול . העובדה היא שלמרות כל הבעיות שמנית , עדיין אנשים פונים לאפיק היצירתי שכולנו נהנים הימנה . זה אומר שאדם בהחלט יכול למצוא את הבקעה שלו להתגדר בה למרות שיש ערוץ 2 .
החברה החרדית מציעה אפיק אחד של התפתחות . האפיק הזה הוא חשוב אבל היא לא חזות הכל . החברה הלא חרדית , לעומתה , מציעה אפיקים רבים ומגוונים . עד כמה אנשים מממשים את יכולתם לבחור , זה כבר עניינם הפרטי . אני יכול להצטער על כך שאין מספיק דרישה וביקוש לתרבות הגבוהה יותר . אבל זה לא יכול להאפיל על העובדה שאני עצמי יכול לפנות לשם ולהפנות לשם את ילדי . בחברה החרדית גם את זה אין לי .
ואינני מדבר רק על לחבר ספרים , אלא על קיומו של עולם תרבותי חי ומתפתח שאם אני רק רוצה גם אני יכול לקחת חלק בה בצורה גלויה וחופשית כראות עיני. התרבות הגבוהה שהחברה החרדית מציעה לי בפועל בגלוי וברשות הרבים היא דלה מאד . היא מצטמצמת לתחום הלומדעס ובמדה זעירה ביותר גם לתחום ההגות של תורת החסידות והמוסר . וגם בתחומים אלה אין כמעט יצירתיות והתפתחות . במדה ומישהו כן מנסה להיות יצירתי הוא מסתכן ברדיפות והשמצות . בדרך כלל אנשים לא מגיעים אפילו לשלב הזה , כי את היצירתיות מדכאים כבר בגיל צעיר מאד , עוד לפני שהיא פורצת .
לכן , העובדה שישנם בודדים שבדרך לא דרך התפתחו בכוחות עצמם ושאפשר להתקרב אליהם כדי ליהנות מזיו חכמתם (ובהחלט שיש כאלה , היה לי אפילו ר"מ כזה בישיבה ) , לא ממש משנה את התמונה הכללית . בודאי אינני יכול לעודד את ילדי להיות כאלה או למצוא כאלה .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 21:46 |
|
| |
מייציץ,
אני עדיין חושב שאתה דן את החברה החרדית ברותחין.
אני איני תוצר החברה החרדית ובאופן אישי לא שוקל הסתפחות אליה.
אני כן רואה ביצירה האקדמית בתחומי היהדות חלק מעולמי הרוחני. אגב, חלק ממנה (ובכללם חלק מהאנשים שציינת) אינם כלל אנשים דתיים ואף לא היו כאלה מעולם.
ואולם, אני רואה גם ב'תוצר החברה החרדית' חלק כזה, אולי אף גדול יותר.
בעיני, גם לרב שך, למקהלת חסידי ויז'ניץ', לבי"כ לדרמן או לישיבת חברון יש ערך רוחני.
באופן אישי, חשוב לי שהללו ימשיכו להתקיים כמות שהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 22:02 |
|
| |
ממללא
נחמד להתבונן בשמורת טבע , פחות נחמד להיות חלק ממנה .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 22:09 |
|
| |
מייציץ,
באופן אישי, אני בהחלט מסכים לדבריך כמתבונן מהצד. ואולם, אני בא במגע עם יהודים חרדיים רבים וקשה לי לזהות את הביקורת שאני שומע ממך כנגד החברה הזו.
יכול להיות שהרושם שלי נובע מתתי-מגזרים שונים. לפחות בציבור החרדי-ספרדי וכן בחלק מהחסידויות (גור ובעלז למשל) התחושה שלי שרבים יוצאים לעבוד, למשל, ולא נחשבים לזן אחר, ואף לו הייתי נתקל בהם ברחובות בני ברק לא הייתי מבחין בינם לבין אברכי כוללים.
האם הרושם שלי מוטעה? האם הביקורת שאתה משמיע קיימת ורוחשת, ולו מתחת לפני השטח?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 22:54 |
|
| |
עבודה אינה נחשבת למשהו פסול בציבור החסידי . אבל זה לא עונה על הבעייה . מי שיש לו שבעה ילדים והוא מרויח ששת אלפים שקל נמצא בברוך לא פחות ממי שמרויח אותו סכום על ידי לימוד בארבעה כוללים+תפילה ואמירת משניות עבור כסף . העובדים והלא עובדים כאחד סותמים בסופו של דבר את החורים באמצעות שנור .
ואם נניח שהביקורת הזאת אינה קיימת מתחת לפני השטח זה משנה משהו ? לא מזמן היתה לי שיחה עם יהודי שהתאונן על כך שכל אח מילדיו מסתובב 'בלי ראש' וכולם מסובכים בחובות מעל לצואר . כאשר ניסיתי להגיד שזה אומר שיש בעייה בסיסטם , הוא אפילו לא ניסה לחשוב על מה שאני אומר . מבחינתו , הסיסטם זה בכלל לא משהו שאנו אמורים לחשוב עליו או לנסות לשנות אותו .
קראתי פעם באיזה ספר על סוציולוגיה פוליטית שהתרבות הפוליטית שלנו כלל אינה מובנת מאליה . למשל , אם תשאל מקומי בירדן מה הוא היה עושה לו הוא היה המלך , הוא אפילו לא יבין את השאלה . (זה נכתב לפני ארבעים שנה ויתכן שהיום המצב שונה) .
בעולם החרדי המצב הוא בדיוק כזה .אצל אנשים רגילים כלל לא קיים מושג של חשיבה מקיפה אודות אופן הנהגת החברה . אין שום תרבות פוליטית בחברה החרדית . ולכן כל שאלה אודות מה אנשים חושבים על המצב ולמה הם לא מתקוממים ופועלים לשינויה היא חסרת רלוונטיות ונסמכת על הבנה שגויה של המציאות החברתית הזאת .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 19/06/2004 22:57:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 23:06 |
|
| |
ואני רוצה לספר משהו אישי . לפני נישואי היתה לי שיחה ארוכה עם דודי על כמה טובים חיי הנישואין , שאתה הופך לאדם עצמאי , אתה שואב נחת מהילדים וכו' וכו' . בסיומה של השיחה הוא אמר לי בזה"ל 'כל זה עד שמגיעים לגיל הארבעים (שאז מתחילים להשיא את הילדים) , אז מגיעים הימים שאין בהם חפץ' .
המציאות הזאת נתפסת כגזירת גורל לא פחות מהעובדה שכולנו צריכים למות . נכנסים לתהליך הזה ביודעין פשוט כצאן לטבח , ואף אחד אינו מעלה בדעתו שאפשר אחרת . זה לא אומר שאנשים מרוצים מהמצב הזהה , כלל וכלל לא! זה אומר משהו על האופן שבו אנו מתנהלים . זה אומר שכחברה אנחנו סובלים מסוג של סכיזופרניה שאינה מאפשר הכוונה רציונלית של המעשים לקראת המטרות והיעדים . לא מדובר בשום אופן בהחלטה לשלם מחיר כבד ולהקריב למען עניין נעלה .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 01:33 |
|
| |
דברי נכתבו בחיפזון בע"ש. עד כדי כך בחיפזון שלא הספקתי להחמיא לאדמו"רינו געצל על מסותיו המלבבות בעת האחרונה כולל באשכול זה.
כאשר דנים, באיזה "חברה" לחיות חייבים להתייחס אליה כחטיבה אחת, על כל הבעייתיות בהתייחסות כזו.
שאלה זו קשורה לא רק לפרט עצמו, אלא גם לתלויים בו, למשל ילדיו. יתכן מאד שהצרכים של הפרט אינם הצרכים של ילדיו, אשר ירגישו בנוח בתוך החברה החרדית עד סוף ימיהם ולהיפך.
השאלה היא על איזו עיסקת חבילה לחתום.
התפתחותו של אדם תלויה בחלוקה גסה ב - 2 גורמים.
האחד פונטיציאל אישי. השני מקורות השראה ולימוד.
מדובר ב - 2 אלמנטים שתלויים זה בזה. ככל שהפונטציאל האישי גבוה יותר כך ניתן להסתפק בפחות מקורות.
חייו של כל שומר מצוות מלווים בטקסטים "גבוהים" (לצד נחותים כמובן) שאם יש לו פוטנציאל הוא יתרגם אותם לאיכות אנושית וכ"א יכול להצביע על כאלו שהגיעו ליכולות אינטלקטואליות / מוסריות מרשימות מתוך הטקסטים הדתיים בלבד ללא מקורות חיצוניים.
אלו הם אכן יחסית בודדים. ניתן להוסיף להם כאלו שהצליחו לפרוץ את המעגל החרדי ולהגיע למקורות חיצוניים. אלו כולללים את כל באי הפורום הזה, למשל.
מנגד, להבדיל משומרי מצוות, לרובם המוחלט של החילונים אין נגישות אוטומטית ל"תרבות הגבוהה" החילונית.
חייו של ילד חלוני ממוצע מלווים בכדור, עכבר ושלט ואין שום בטחון שאביו האינטלקטואל יוכל, גם אם ירצה, להפנותו לכיוונים תרבותיים גבוהים.
בעיסקת החבילה החרדית אתה מקבל חסימת מקורות, אך מאידך גם חסימת "אשפה" חיצונית שכיום מימדיה עצומים.
בעסקת החבילה החילונית אתה מקבל מקורות אין ספור ללא כל חסימה שהיא וללא יכולת מעשית לבצע חסימה כזו.
שאלה נוספת ומרכזית היא, עד כמה ניתן לשמר את היהדות במרחב הגדול ? עד כמה ניתן לצאת ולא לפגום בחוויה הדתית ?
השאלה היא בסופו של דבר, האם הצר שווה בנזק המלך אם לאו. זוהי שאלה אישית לחלוטין שאינני יודע איך אפשר להגיע בה לתשובות נחרצות.
עם זאת, אין כל ספק שבחברות חרדיות קיצוניות (שהם מיעוט בחברה החרדית) המצב הוא בלתי סביר ובלתי אפשרי.
אני בכוונה לא מתייחס לדרך הביניים - הלכאורה אופטימלית -האורטודוקסיה המודרנית, משום שזהו נידון מורכב כשלעצמו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 07:43 |
|
| |
.
האזרח ק' חוששני שהעולם החילוני אודותיו אתה כותב, אינו אלא בריאה שבראת.
אינני יודע מהי מידת הכרותך עם עולם זה, אך המונוליטיות והאחידות בו דומות במפתיע למונוליטיות ולאחידות של העולם הדתי/חרדי - שתיהן אינן קיימות.
אני מכיר משפחות חילוניות בהן הילדים, אכן, רובצים מול הטלויזיה שעות רבות, בדיוק כשם שאני מכיר גם (והמקרה הקיצוני הזה הוא אכן אינו מייצג) כאלו שהחליטו שלא להכניס לביתם טלויזיה כלל.
יש החושפים את ילדיהם לתרבות גבוהה, ויש המניחים להם לצרוך "תרבות" נמוכה. יש אידאליסטים ויש חסרי ערכים, יש הדוחפים את ילדיהם להשכיל וללמוד, ויש הלוקחים את ילדיהם למקומות פחות טובים.
היכולת שלך להתבטא בצורה כה נחרצת כלפי החברה החילונית, מזכירה לי מאד את יכולתם של כמה אנשים חילונים עמם שוחחתי, להגדיר במשפט וחצי את כל הדתיים (שהם כולם, כמובן, אותו הדבר) .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 13:27 |
|
| |
האזרח
אם אסכם את תשובתך בשתי מלים , מה שאתה אומר הוא שהחברה החרדית אינה מציעה מגוון של אופציות לפיתוח האישיות , אבל אפשר להסתדר גם בלי זה . אינני מסכים עם זה , אבל לו יהא כדבריך . הבעייה איננה רק בפיתוח האישיות . יש כאן בעייה עמוקה בקיום תרבותי ובחוויה תרבותית משותפת .
למרות כל הדיבורים על חיים רוחניים נעלים , השקפת העולם החרדית היא בסך הכל מאד חומרנית . יש הכרה בצרכיו הפיזיים של האדם (אם כי גם זה בקמצנות רבה ורק בדיעבד כרע הכרחי) . אבל אין הכרה בצרכיו הרוחניים והתרבותיים . הגישה השולטת היא : אם יש לך זמן תלמד תורה ! אבל מדובר הרי בהונאה עצמית . אנשים אינם לומדים תורה בכל רגע פנוי והם כן זקוקים להרחבת הדעת בזמן הפנאי . משום מה , אנשים אינם חוששים מהאיסור הנורא של ביטול תורה .
מהי תרבות הפנאי שהחברה החרדית מציעה ? מה אנשים כן עושים בזמנם הפנוי ? יש ניהול שיחה תפלה על פוליטיקה ועל תככים תוך כדי ישיבה סביב סיר טשולנט ובירה לבנה . יש ניהול שיחה תפלה על פוליטיקה ועל תככים תוך כדי שפשוף כפות הרגליים במקווה . ויש גירסה קצת יותר רצינית של ישיבה סביב סיר טשולנט ובירה לבנה בקומזיץ חסידי . כל זה כאשר מדובר בגברים , הנשים מסתפקות בשמיעת הרצאות בענייני לשה"ר , צניעות , הסתפקות במיעוט והמעלה הגדולה של בעל שהוא תלמיד חכם . (אמנם מצד שני , לנשים יש יותר לגיטימציה לפנות לאפיקים אחרים כמו ציור , מוסיקה והתעמלות) .
שהרי כל העניין של פנאי שאינו מוקדש כל כולו לתורה , הוא עניין של בדיעבד שבדיעבד . העובדה היא שאנשים אינם חיים במאה אחוז לפי דרישות התורה , אבל הבו לה דלא לוסיף עלה . הרי לא יעלה על הדעת שאדם רציני ישקיע אנרגיה רוחנית ויצירתית במשהו שאינו צורך הגוף מחד ולא צורך השטייגן בלימוד התורה ועבודת השם מאידך . אנשים נכשלים אכן בביטול זמן , אבל על זה יש רק להצטער קל וחומר שלא לסייע ולפתח את התחום הזה .
כלומר , כאדם חרדי יש לי שני אופציות : או לשבת סביב סיר הטשולנט או לשבת ברצינות תהומית ליד הסטנדר עם הגמרא או עם ספר חסידי . אבל את זה אני עושה בגלל שאני חייב , מה אני עושה להרחבת הדעת בעת הפנאי ? אתה מציע בעצם אופציה שלישית – להישאר בבית ולקרוא ספר , לספק לעצמי את צרכי באופן אוטרקי . אבל בשביל אוטרקיה צריך חברה ? מה החברה נותנת לי כאן?
אתה רואה בחברה החרדית מפלט מפגעי המודרניות , אבל אלו תכנים היא מציעה על דרך החיוב ? יש ווארט מהריז'ינער שמאד קולע לענייננו . כתיב 'מכה נפש בהמה ישלמנה' ודרשו חז"ל על זה , ישלמנה -ישלימנה . אומר הריזינער : לפני שמכים את נפשו הבהמית של אדם צריך להשלימה ממקום אחר . מהם התכנים שבהם החברה החרדית משלימה את התכנים שאותם היא חוסמת ללא הבחנה ? אם מדברים על עיסקת חבילה אני רוצה לשמוע מה אני מקבל בתמורה לכל מה שאני מוותר עליו ולא שאפשר להסתדר בלי הדברים שאני מוותר עליהם .
שאלת האם ניתן לקיים את החוויה הדתית במרחב הגדול . אולי הגיע הזמן לתהות גם על איכותה של אותה חוויה דתית . אני חושב שגם כאן החברה החרדית כחברה נכשלת בצורה מבישה . גם כאן ההתפתחות היא על טהרת האינדיוידואליות . מה שהחרדיות מציעה זה לא תוכן דתי עמוק שמעשיר את חיי הנפש , אלא חומה בצורה שתכניע את הגוף שאם יונח לו יפרוץ את מסגרת הדת . באמת אין שום דבר על דרך החיוב .
שהרי זו כל מהותה של עסקת החבילה המהוללת הזאת , לוותר על הכל ולקבל בתמורה לא איזה תוכן מוגדר אלא סוג של ביטחון שהחיים יעברו ללא מכשול . המכשול והחריגה מסעיף קטן בשולחן ערוך הם האיומים הגדולים ביותר והדבר היחיד שחשוב הוא לצמצם את האיומים האלה עד כמה שניתן ולא חשוב המחיר שמשלמים עבור זה . קראתי פעם באחד מספרי ברסלב שכאשר נפטר בעל 'יסוד ושורש העבודה' אמר ר' נחמן 'עכשיו נפטר יהודי שהצליח לעבור על החבל הדק של העולם הזה בלי למעוד' (משהו בסגנון הזה איני זוכר את המלים המדוייקות) . וזה ממצה את העניין , החיים נתפסים כהליכה על חבל דק שבמהלכו זורקים הכל למען המטרה העליונה שלא למעוד .
כל זה ניזון מהתפיסה הקלאסית שהעולם הזה הוא רק פרוזדור ושלכן אין להחשיב את הפרטים הקטנים של איכות חיים שהרי מה שחשוב הוא לעבור את הפרוזדו בשלום. יתכן שזו רק תחושה סובייקטיבית מוגזמת שלי , אבל זה ממצה את מה שאני חש כלפי החיים האלה : this just aint livin , אלה לא חיים .לשם מה ההקרבה הטראגית הזאת ?
וכל זה מתקשר גם לעניין הגשמי שהזכרתי . הפקרת החיים בעולם הזה באה לידי ביטוי קיצוני בקבלה מלכתחילה של חיי עוני , שנור וגלגול כספים .
(ובמאמר המוסגר , יש עוד קשר בין המונוליטיות התרבותית לבין הבעייה הכלכלית . אנשים צעירים מעדיפים מלכתחילה להגיע לפסגה ולהוציא מעצמם את המיטב . מכיון שיש רק אפיק אחד של התפתחות והיא להיות תלמיד חכם גדול , הרי שההחלטה לצאת לעבוד היא החלטה קשה מאין כמוה . היא מתקבלת אך ורק מתוך השלמה עם מצב קשה ורק כאשר מגיעים מים עד נפש . בדרך כלל השלב הזה של החיים הוא שלב שבו כבר מאוחר מדי לרכוש הכשרה מקצועית .)
עיסקת החבילה הזאת היא עיסקה רעה לפי כל קנה מדה . אתה נותן הכל ולא מקבל כלום בתמורה . אתה מקבל רק חיים מדולדלים ברוחניות ובגשמיות . במדה ואדם יכול להסתדר לבד ולמלא את חייו בתוכן באופן עצמאי וגם לפרנס את עצמו בצורה סבירה , הרי שהאופציה הזאת קיימת למרות עיסקת החבילה ולא בגללה .
ראה אנכי נותן לפניכם את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע .
זו דעתי ואגן עליה בהחלט!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 14:52 |
|
| |
מציץ,
אני מניח שאתה יוצא החברה החרדית, אני למדתי בבית מדרש אחר ואני מכיר קצת גם את החברה החרדית וגם את החילונית. עם זאת שאני שותף לחלק מהבקרת שלך על החברה החרדית, אני מציע שנבדוק איזו עסקת חבילה טובה יותר.
האם עדיפה אובססיה לפריצות (ויש כזו !! ומפני הכבוד ומטעמי צניעות אין לפרט כאן) על פני אובססיה לצניעות?
האם עדיף להעריץ סלבריטאי או את מרן גדול הדור?
האם עדיף להרגיש נקיפות מצפון על שאינך עוסק בתורה או לא?
האם עדיף להרגיש נקיפות מצפון על שאתה עובד, או על כך שאינך קורע את החיים?
האם עדיפה חברה שהפושע הגדול שבה הוא איזה עסקנון קטן שדואג למשפחתו, חצרו וכו', או חברה שהפושעים הגדולים בה הם רוצחים כפשוטו?
מכיוון שרובנו חיים בעיסקות חבילה - והפורום הזה הוא מהמקומות הבודדים שמנסה לפרום את העיסקה - לא פעם אנחנו נאלצים לבחור איזו חבילה עדיפה.
השאלה הקשה באמת לדעתי, היא מה סיכויי השרידות של החברה החרדית, בינתיים היא מגלה כושר שרידות הרבה מעבר למצופה.
למען הגילוי הנאות - קראתי את תאשמע, אורבך ועוד רבים וטובים.
|
|
|
|
|
