| נשלח ב-15/6/2004 02:45 |
 |
| |
איך תרגיש כשכל הגן החיות יתן לך כבוד
ובכן מה ההבדל מחיות לבני אדם הדומים לחיות , שמהם אתה מצפה להוקרה והערכה ,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 04:48 |
|
| |
Bobbov
There is a difference if you want to be honored as a proof to your being a somebody or that you just want to be protected against their harming you! Big difference!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 07:17 |
|
| |
רציו,
 וע"ז אנו מבקשים חיים של עושר וכבוד [מקיש עושר לכבוד, מה זה לביטחון חיצוני אף זה].
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 08:35 |
|
| |
רציו,ווטו,
ככל שלאדם,ערך עצמי גבוה יותר,כן נזקק הוא פחות לאישור הזולת,לא רק כאלה אשר כבהמות נדמו,אלא אפילו מצד גדולים וטובים,העיקרון פועל,כמובן,גם בכיוון הפוך.
לעיון נוסף:"ביאור פילוסופי לפר גינט" בספרו של הוגו ברגמן "הוגים ומאמינים" 161-170.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 08:38 |
|
| |
שמעתי פעם כי מרדכי הצדיק כשהיה על הסוס וראה את המן מובילו, על מה חשב? חשב כי בושות לקבל כבוד מטיפש
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 09:21 |
|
| |
מעשה באחד מראשי תנועת המוסר, שהיו בחורי הישיבה נושאים אותו על כתפיהם ושרים. ראו שאף הוא שפתיו ממלמלות כנגדם. היטו אוזן ושמעו מה הוא שר:
"תסחבו את הנבילה".
(מתוך "המאורות הגדולים").
אמנם ראוי להסביר את הרעיון של בעל המעשה, עד כמה שבידי להבין.
אדם חייו כצל עובר. ולא צל של עץ או מגדל אלא צל ענן. צא וחפש את האתמול, כל האתמולים פרחו להם בחטף.
האם הכבוד המדומה הזה, שחולף אחרי שעה, הוא דבר שראוי לבזבז עליו זמן והתייחסות?
אמנם, אדם נוטה להתפעל מהפגנת כבוד זו, כיון שבאשר אינו מלאך, הוא נהנה מחיצוניות. לכן, חיזק עצמו בעל המעשה בשירה זו, כדי לשים ללעג את ההתפעלות הפנימית הבלתי מוצדקת שחש בקרבו.
כך הבנתי את הסיפור.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 09:29 |
|
| |
ואעפ"כ כל המערכות שלנו בנויות על כבוד:
כיבוד אב ואם
כיבוד התורה ות"ח
כבוד מלכות
כבוד כהונה.
רבי מכבד עשירים וכן מפרסמים עושי מצווה.
ניתן להניח שהביטוי תסחבו את הנבילה לא בא מסלבודקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 16:28 |
|
| |
אריק,
כל אלה הן דרישות,המכוונות כלפי נותני הכבוד.יחד עם זאת,ברור שהתורה מעונינת להרים את קרנה,ואת קרן הכהונה והמלכות בעיני הציבור.[הנידון היה,ערכו של הכבוד בעיני המקבלים]
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 16:33 |
|
| |
מעשה בצדיק אחד שסחבוהו התלמידים על גביהם.כשהתקרבו שמעו אותו לוחש "תסחבו את הנבילה"
ושוב מעשה בצדיק אחד יותר גדול שנשאוהו תלמידיו על כתפיהם .כשהתקרבו אל פיו שמעו אותו לוחש "יו איך אני אוהב כבוד"
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 16:34 |
|
| |
ספרן,
אשרנו שזכינו ללמדנותך המעמיקה קצר וקולע - קב ונקי!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 17:36 |
|
| |
ספרן,
ואף על פי כן, אילו לא היה בכבוד שום ערך, לא היינו נדרשים לתת כל כך הרבה כבוד.
הדוגמא של מפרסמים עושי מצווה היא בפירוש כדי לתת להם כבוד ולדרבן אותם להמשיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 17:51 |
|
| |
ולחזק את טיעונו של אריק,
מרבי מכבד עשירים, שהוא לכאורה כבוד שמעביר את האדם מהעולם.
ואילו היה בלתי רצוי. לא היה רבי מכבדם כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 19:12 |
|
| |
דברים שכתבתי כאן נמחקו, אולי מפני שמיקדתי אותם בפן האישי. אזי אשאל בעדינות שאלת תם את omek, היכן אירע הסיפור שהבאת ומה המקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 19:21 |
|
| |
הדברים שכתבתי כאן נמצאים מאחורי העמוד שבו מסופר על הבעל שם טוב שפגש צפרדע ענקית בגודל בנאדם ושוחח איתה.ממש לייד הסיפור שהוא עקר שני הרים וטס עם העגלון שלו ביניהם.(או שהתבלבתי עם הארי פוטר...)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 19:25 |
|
| |
התבלבלת עם הארי פוטר, וכן התבלבלת כנראה במינון של התרופה שרשם לך הרופא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 19:28 |
|
| |
אריק,
לא נאמר שלכבוד אין שום ערך,הרי הוא בודאי מהנה את מקבלו,חבל רק שסף ההנאה שלו,הוא נמוך.
הדוגמאות התורניות שהבאת,רק מראות שהתורה מעונינת להאדיר נושאים מסוימים,הרי בודאי שאין המטרה,הנאתם האישית של מקבלי הכבוד,שאז היתה ראיה שיש לו ערך עצמי.
|
|
|
|
|
