| נשלח ב-15/6/2004 17:23 |
 |
| |
כפייתיות דתית עד למעלה - 'נעשה ונשמע'
יודי קרישנהמורטי, הוגה דעות ואיש דת הודי (1895-1986) סבר שגם אדם חכם אם מאיזו סיבה שהיא יחליט יום אחד להשתחוות לפרח, לאט לאט יקבל מנהג זה חיים עצמיים (a life of its own) כך שיהיה קשה לאדם להתנתק מזה גם אם לא תהיה לו שום סיבה אובייקטיבית לקיום המנהג.
לאחרונה תמהו בפורום על בני אדם מבריקים ופתוחים לקבלת דעות שונות מאשר אלה שחונכו על גביהן ובכל זאת ברמה המעשית הם לא יעשו את הצעדים המתבקשים כהשלכה מהדעות הללו בגלל הכפייתיות הנ"ל.
יותר מפעם העליתי את הנקודה כאן בצורה זו או אחרת. הרבה מהמגיבים חשו שלא בנוח והתחמקו מהתיחסות עניינית.
אני פונה למי שמוכן להודות בכפייתיות הבאה מחינוך וסביבה ובפרט זו של חינוך לחרדה דתית ולשמוע ממנו/ה על דרכי 'רפואה'.
תוקן על ידי - בוגיעלון - 15/06/2004 17:37:10
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 17:29 |
|
| |
בוגי, משל יפה  .
התשובה היא ברורה. לרוב האנשים יותר נעים להתמיד באורח חייהם, להסתגל לכללים הקבועים מראש ולתת להם פשר אישי, מאשר להמציא את הגלגל מחדש.
בסופו של דבר, גם הגלגל החדש יהפוך לפרח נובל. לכן, איני רואה כל הגיון בניסיונות סזיפיים להמציא אותו שוב ושוב ושוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 17:43 |
|
| |
ממללא
לא מדברים על להמציא את הגלגל אלא על מציאת מה שיכול למנוע ליקוי בתפקודו של הגלגל ברמה הפסיכית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 18:04 |
|
| |
בוגי מפקדי היקר,
נא הדגם דבריך.
לענ"ד אפשר להבין את דבריך בשני מישורים:
א. כל המערכת מוטעית מן היסוד ויש להקים מערכת חדשה - זוהי המצאת הגלגל, וברור לשנינו שגם הגלגל הזה יהפוך להיות מערכת מוטעית אחרי כמה דורות.
ב. עניינים מסויימים מוטעים ויש לשנות - אני חושב שגם לאנשים שחיים במערכת הכי סגורה וקנאית יש מרחב גדול של החלטות בינם לבין קונם ואני מסופק אם יש בנמצא אדם שלא עושה שימוש ביכלתו זו, במודע או שלא במודע.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 18:15 |
|
| |
בוגייעלון
מה השאלה, הלא מעשים שבכל יום.
ובדידי הוי עובדא.
תרופה: שמעתי פעם מידיד, אם הדבר יהיה חשוב בעיניך עד כדי מחנק פיזי, הצעד יעשה, ולא נכנס כרגע במהות הצעד,
ובצורתו.
ואם לא , אולי זה לא באמת חשוב, ובוער בעצמותיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 18:21 |
|
| |
תודה לינקי והפעם אני חושב שבכל זאת מיקדתי את הדיון בצורה טובה יותר.
ממללא, אני לא מדבר על המערכת וכו' בצורה ישירה. על זה מדברים פה מספיק. אני מדבר על היבט פסיכולוגי מסוים שהוא לדעתי עקב האכילס של כל הבעיות המתעוררות כאן.
תראה את ווטו עם כל האשכולות על ההחמרה אם היא טובה או לא וכו'. היום ראיתי שהוא בעצם ממשיך ב'תלם' של רבותיו. תראה את הסיפור על הרב נדל שחשד את עצמו ששינה את דעתו מה'מקובל' ממניעים שליליים וביקש תמיכת החזון איש. באשכול על הרב מילר כתבו שאם היה משוכנע שלא צריך לקיים איזו שהיא מצוה, שהיה עושה כן. אבל נראה שכל זה רק 'לולא' הבעיה הפסיכולוגית של הכפייתיות.
איני יודע בדיוק מה הפיתרון, אבל אני חושב שזה בכיוון של ל'סדר' גדוילים שיוציאו מכתבים בגנות ההחמרה כי הכפייתיות הדתית הבאה מחמת ההרגל לא נראה שהיתה מחזיקה מעמד בלי המסה החברתית. צריך לחפש מממן...!
קלמר, לי אישית זה לא משנה אני מדבר מהחרדים כאן ובתור חברה ומה שבוער בעצמותיך לא תעשה אם מאיימים לשבור אותן!
תוקן על ידי - בוגיעלון - 15/06/2004 18:23:21
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 18:24 |
|
| |
האם יש ריטואל "נכון" או "מוצדק"?
לדידי, השאלה שהעלית בוגי כלל אינה השאלה שצריכה להישאל,
השאלה הרלוונטית היא מה הריטואל או המנהג הדתי הנדון גורם לעושיו (או במקרים מסוימים לצופיו), מה הוא מפעים בהם ועל איזה צרכים דתיים ואנושיים הוא בא לענות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 18:25 |
|
| |
טוב, בעניין הזה אני חושב שאנחנו תמימי דעים ואני לא הכתובת.
התחושה שלי כמתבונן מהצד היא שהחינוך הישיבתי החרדי אכן מעודד את התפיסה הזו, אבל בשלב מסויים אנשים מתאזנים בצורה מסויימת.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 18:26 |
|
| |
בוגי
אני מצטער אם מהניסוח נשמע שכיוונתי אישית,
( סוג ניסוח שכזה)
אני הספקתי להתרשם שאין אתה בכלל זה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 18:32 |
|
| |
ממללא
לא 'החינוך הישיבתי החרדי אכן מעודד את התפיסה הזו, אבל בשלב מסויים אנשים מתאזנים בצורה מסויימת'. זו לא רק 'תפיסה' ואין כאן שום איזון. כל חינוך של דת בעולם יוצר כפייתיות עד סוף ימי האדם הדתי אלא אם מסיבה יוצאת מהכלל הוא 'יוצא' מדתו. דרושים אמצעים להילחם בכפייתיות הזו ולו בהמצאת כפייתיות נגד כמו שהעליתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 18:50 |
|
| |
בוגי,
זה לא נכון.
אני מכיר אנשים רבים שהם דתיים, במובן הרליגיוזי של המילה, ונעדרי כפייתיות כלשהי.
נכון שהדת יוצרת מוטיבציה לכפייתיות ומעמיקה נטייה לכפייתיות, אבל זהו בודאי לא ביטוי חד-חד-ערכי שלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 19:05 |
|
| |
ממללא
אני חושב שכאדם דתי אינך מודע למשמעות הדבר ושחלק מהכפייתיות היא אי ההודאה בה. אם תיכנס לאתר היוצאים לשאלה תראה איך שהמשפט: 'הפעם הראשונה שהדלקתי חשמל בשבת וכדומה, נוכחתי שלא מתחשמלים.. וכו''.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 19:42 |
|
| |
בוגי
אני מכיר לא אחד ולא שנים שלא חשו כך אלא במין נונשלנטיות הדליקו את האור,
וגם בימי חרדותם חסרו את המימד של הכפיתיות,
ברור שהדת -כל דת- מחזקת את הכפיתיות הקיימת ממילא במינונים שונים אצל בני האדם,
שאם לא כן יתרת את כל תורת הוינאי הדגול.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2004 21:30 |
|
| |
בוגי,
אני מזדהה בכל ליבי עם הנחת היסוד שלך, אבל גם עם החשש של "מה זה עלול לגרום לי".
מורי ורבי (אחד מהם, יש לי כמה...) מגדיר את שיטת ההתמודדות שלו (ושלי) כך:
העניין היחיד שבו אני עקבית הוא בחוסר העקביות שלי (וגם בזה איני עקבית).
באופן מודע השיטה הזו מנטרלת ממהותה את החוויה הדתית של "שגרה" ומן הסתם גם של כפייתיות, למרות שבו בזמן, היא יוצרת סוג של כפייתיות חדשה... 
|
|
|
|
|
