משנה ברורה עם הגהות "אבן ישראל"

מה אתה לא מבין?

כל אלו שוראים עצמם מנהיגי הדור למדו שיעור טוב מה"טרור".

מעניין מה היה קורה אם לאבי עזרי היו הערות, אגב מה עם הגהות החזו"א.

הטרור ינצח רק בעידן רושם וכח, לא בעידן אמת.

כמו שהדמוקרטיה שומרת על עצמה.

כך גם האליטה(עלק..) שומרת על עצמה.

ישנו קו ברור מהחפץ חיים עד הרב שך.ולפחות,כך הדבר מוצג.ורבים וטובים נהנים מאותו קו,ומשתדלים להסתפח אליו.

אם סמכות השורש תתערער ממילא סמכות כל התלויים בקו זה תתערער.

במילים אחרות,כולם חפצים להיות קשורים ומממשיכי דרכו של החפץ חיים,הושקע בכך הרבה עמל ופרפוגנדה,וכך נוצרו להם המעמדות האריסטוקרטים בחברה החרדית בארץ.ומנהיגי הדור קמים מאותה "משפחה" מורחבת.

כורח העניין מחייב שלחפץ חיים תישאר סמכות עליונה ובלתי נתנת לערעור.

דווקא הערות על הלכות המשנה ברורה מאדם גדול כמו הראב"ד של העדה החרדית,שהוא שייך בהחלט ל"מיוחסים" שבקצפת,מהווה ערעור חמור על מעמדם של אותם "מסופחים" לפאמיליה החרדית.

השאלה היא האם אתה מעוניין בתשובה הלכתית, או בתשובה סוציולוגית ?

מבחינה הלכתית פרופר, וודאי שאין שום בעיה בהדפסת הערותיו של הרב פישר על ה'משנה ברורה'. הרי מזקנים נתבונן, ונראה שכך היה המנהג מקדמת דנא. בעלי התוספות כתבו את השגותיהם על דברי רש"י, הראב"ד כתב את השגותיו [החריפות!] על דברי הרמב"ם, הרמ"א כתב את השגותיו על דברי השולחן ערוך, המשנה ברורה עצמו כתב את השגותיו על השולחן ערוך והרמ"א וכו' וכו'. כך שבהחלט אין שום פסול מבחינה הלכתית אם כיום רב חשוב כלשהו ירצה לפרסם את השגותיו על המשנה ברורה.

ברם כאמור, כאשר מחפשים את התשובה הסוציולוגית לשאלה זו, מבינים שהעניין הרבה יותר חמור ומורכב. החברה החרדית כיום סובלת מעודף של שמרנות, בבחינת "הֲלֹא יִרְאָתְךָ, כִּסְלָתֶךָ" (איוב ד,ו. על פי פרשנותם של חז"ל). אחת מהצורות ששמרנות מוגזמת זאת - אשר אין לה אח ורע בהיסטוריה של היהדות - באה לידי ביטוי, היא באופן בו החברה החרדית מתנגדת לכל עירעור על סמכויות "מקודשות".

בנידון דידן, ה'משנה ברורה' נתפס בעיני הציבור כמעין קודקס מקודש שלא ניתן לחלוק עליו. זוהי לאמיתו של דבר סתימת המעיין של היצירה התורנית. כל נסיון של יצירתיות וחדשנות נפסק באיבו בשם ה'מטרה הקדושה' של שמירת המסורת.

האם יש סיכוי שמצב זה ישתנה אי פעם ? עוד חזון למועד.

רב צעיר

כמדומני שהפעם מדובר בהגזמה אפילו בקנה מדה חרדי .

1. "אין חדש תחת השמש"

בזמנו קראתי שכבר הרב שך התנגד לפרסום המשנה ברורה עם הגהות החזון איש. ברור שלרב שך לא היה שום דבר עקרוני נגד הדבר עצמו, אלא הוא טען שיש לאסור זאת בתור "גדר", שהרי אם יתחילו עם החזון איש, בסופו של דבר ידפיסו את הספר עם הגהות של סתם איזה 'רב' לא ידוע. ומי יודע להיכן נגיע ?

2. אכן מטבעם של דברים, על פי עקרון ההתמדה (שקוראין בלע"ז: אינערצי"א), תפיסות עולם קיצוניות לא נוטות להתמתן עם הזמן, אלא נהפוך הוא: הן רק הולכות ומקצינות.

מדוע באמת זכה המשנה ברורה לכזה מעמד?

המשנה ברורה זכה לכזה מעמד אך ורק מפני האישיות המיוחדת שלו.

היו גאוטנים גדולים ממנו והיו מפורסמים ובעלי השפעה לא פחות ממנו.

אינני סבור כדעת רב צעיר שליט"א כי גדר זה מהווה סתימת גולל על היצירה התורנית.

לעולם יוכל אדם להשיג על הספר ועל פסקי המשנה ברורה כרצונו.

הנקודה כאן,היא מניעת גישה לתוך ה"ספר" עצמו כחלק ממנו.כך שלא יוכל כל "גאון" להישען על דמותו המוסרית הגבוהה של החפץ חיים ולהסתפח אליו ע"י לגיטימציה אישיותית כשלו.

הוראה זו בעצם יוצרת אלטרנטיבה די בריאה,אם ברצונך לחלוק על המשנה ברורה,עליך להיות דמות מוסרית ברמתו.
ואם אינך כזה,אל תנסה להציג את עצמך ככזה ע"י הסתפחות לתוך ה"ספר" של בעל המוסר ההוא.

כבר כתבתי באשכול אחר, שהכרתי רב חשוב - ( הרב בנדיקט זצ"ל מחיפה), שלא סמך כלל על המ"ב, מפני סיבות רבות, בין השאר מכיוון שלא שימש ברבנות.

גם ראיתי בשו"ת בני בנים, שכתוב על סבו הגרי"א הענקין זצ"ל, שסמך על הערוך השולחן והעדיף אותו על המ"ב.

זו באמת שאלה מעניינת איך הגיע מעמד המ"ב למה שהגיע. ברור שעד לשואה, הוא לא היה נפוץ, ואני מסופק אם צוטט בכלל, בפי הפוסקים. אם מישהו יראה לי בין מאות (!) ספרי השו"ת שחוברו בהונגריה (רובם אחרי הדפסת המ"ב) ציטוט אחד ממנו - אני אתפלא, ואודה לו.

( הערת סוגריים - בפרוייקט השו"ת, אין ולו אף שו"ת אחד של חכמי הונגריה בתר החתם סופר, וזה חבל).

הרב בנדיקט רמז לא פעם, על קידום הספר, מצד צעירי המפלגה שהח"ח היה ממקימיה.

היום כביכול אסור לחלוק על הספר, וזה מוזר.

כמובן שעל דבריו, שצניעות באשה שייך רק עד הברך, אף חרדי לא סומך - וזה נושא הלכתי סוציולוגי מצד עצמו...

מאירקה

זכורני ששמעתי פעם כי ישנו מתח סמוי בין הערוך השלחן לבין המשנה ברורה.נראה לי שזה קשור להבדלים סוציולוגיים-גיאוגרפיים-פולטיים ביהדות אירופה עצמה.

מהתבוננות "מלמעלה" נראה כי המשנה ברורה זכה ללגיטמציה עקב הזיקה שלו ל "עולם הישיבות" וכיון שהיהדות החרדית התמעטה מאד אחר השואה.וממשיכי דרכה היו אותם ראשי הישיבות,ממילא לא נותר למעשה אלא המשנה ברורה כפוסק היחיד לעולם התורה.ואילו ה"ערוך השולחן" היה שייך לאיזור בו הרוב היו חסידים,ולהם יש אדמורי"ם משלהם.כך שלמרבה הצער,נדחק קמעא מקומו.

אני חושב שעד היום יש שאלה מה עושים כשהערוך השלחן חולק על המשנ"ב .שיש שהולכים אחר הערה"ש ויש אחר המשנ"ב.

ר' יוסף חיים זוננפלד רב הונגרי בירושלים לפני השואה מזכיר את המשנה ברורה מספר פעמים בספרו שלמת חיים.

בצ"כ,

חן חן על מאמציך!

אני מזדהה עם תוכן דברי מתענין ולכן חושב האם יש מה לתקן את הצינורות המעופשים והאם לכן לא עדיף להתקין את האינסטלציה מחדש?

מתי ולמי אמר הרב שך את דעתו? בעקבות איזה דבר? והאם הרב ברגמן ממשיך את ההשקופה?

נמצא שהמשנה ברורה היא סמכותית יותר אף מהרמ"א והמחבר רבי יוסף קארו, שכן בספרים אלו יש מנגנון מסועף של מפרשי השו"ע כמו הש"ך הט"ז והמג"א שחולקים בפועל הרבה על דעת השו"ע למרות שבאופן כללי הם פירושם.

עם זאת י שלציין שמערכת ההשתקה נגד ספרים מסויימים קיימים מאז ומעולם. כבר החיי אדם מתלונן בהקדמות (הקטע הושמט ברוב הדפוסים ורק בדפוס המנוקד הוא מופיע) שהפסיק להביא את הגר"א בספרו שכן קיבלת התקפות חריפות על זה שחולק על הגר"א. ולכן הוא מעדיף שלא להזכירו. דומה לזה מצאנו בגדולים אחרים שניסו להקים מערכת השתקות.

בנוגע התקבלות המשנה ברורה לעומת הערוך השלחן, אני חושב שזה קרה אחרי המלחמה משום סיבות שונות ולא קשור לסביבה החסידית של בעל ערוך השלחן (נובוהרדק הינה עיר חסידית?).

Omek
כהרחבה לדבריך אעלה את השאלה, איך קרה שדווקא בליטא ובעקבות כך בעולם החרדי שלאחר השואה, היתה תופעה של בעלי סמכות שאינם נושאים בשום תפקיד רשמי או שעיקר ענינם הוא לא תפקידם הרשמי. אפשר לראות את תחילת התהליך בהגר"א, עבור לר' חיים מבריסק שאמנם הוא רב אך את תפקידי הפסיקה הקלאסיים הוא משאיר לדיין ר' זליג ולר' יצחק אלחנן, ומשם למשנה ברורה ולחזו"א עד ראשי הישיבות של ימינו.
בימינו התופעה של ראשי ישיבות המנהיגים את הציבור מאד בולטת, למרות שעיקר עיסוקם הוא הוראה, ואין להם כמעט שום קשר לעולם ה'בעל ביתי'. חלק מהם אף הודו בפירוש שאין להם קשר לפסק היומיומי.

לעומת זה, בהונגריה למשל כל הגדולים היו רבנים שגם החזיקו ישיבות.

תוקן על ידי - אריק123 - 16/06/2004 16:14:18

לא ראיתי את המאמר ביתד, אבל אתמהה! היאך אפשר להתנגד לדבר כזה, הרי זה הוא דרכה של תורה, זה בונה וזה סותר, זה מקשה וזה מתרץ, וכך מתלבנים סוגיות הקשות והקלות שבתורה.

ולכבוד הרב ברגמן אשאל, הרי אצל תורת ליטא הדבר שכיח שחולקים על ראשונים וכו' רק על החפץ חיים אי אפשר לחלוק להקשות או לעיין בדבריו ????? אתמההה?????

ולהמשנה ברורה עצמה? נתפרסם ביותר אחר מלחמת העולם השניה בארץ ישראל, שמעתי מפי רב חסידי זקן אחד בחיפה (לא אזכיר את שמו בלי רשותו) שאמר שכשהוא למד וקיבל סמיכה והתרת הוראה לא היה בנמצא בשפע רק הספר משנה ברורה, ולא השולחן ערוך הרב שהתחיל להתפרסם יותר בדפוס רק בשנות הכ', ואמר לי תילך ותראה רוב הרבנים בני גילי למדו הרבה משנה ברורה אפילו רבנים חסידיים שלכאורה אצל חסידים למדו יותר שלחן ערוך הרב, מפני שספר משנה ברורה נפוץ היה יותר ודי בזה.