הלכה ו'לדרמן', קדושית על כתפי הרב נדל

ספרן

הדגם נא בבקשה
1. מה מצדיק את הציטוט בשטח ואיך היה שונה המצב בצורה משמעותית אם היו שופטים את האיש 'כמו שעשו אומות העולם'?
2. איך אתה מתאר לעצמך התפתחות היושבת ומצפה ל'קהילה הפרשנית'?

בוגי,

מה אעשה,שאלה הן "הוראות ההפעלה" של המערכת,כפי שנקבעו,בדיעבד או לכתחילה,ע"י החברה החרדית.

החרדים,"חרדים" מזרוז תהליכים,אפילו כשהם מכירים בצדקתם.

זה די טבעי לאדם "חרד",שברצונו ללכת "על בטוח".

כדאי גם לא לשכוח,שהחרד,חי בתחושה מתמדת,שבסופו של דבר,הקב"ה,מנהל את הענינים ומצדו נדרשת רק "השתדלות".

ספרן

תיארת יפה את המצב. הפיסקה האחרונה מזכירה לי ווארט שהשתדלות טובה לפרנסה אבל כדי להתעשר צריך להרבות בסחורה. במילים אחרות האם כך נוהג החרד בכל עניניו? והאם זה אחראי?

לשאלתי הראשונה בנוגע לרב סרנא/חזוניש, לא התיחסת!

בוגי ,
במחילה מכבוד מר , דומני שאתה מגזים מהותית .
וכמובן גם לא ריאלי . (אני לא בטוח מה יותר גרוע לעניננו)
ההנהגה החרדית מאד מתאימה לציבור שלה , ה"גדולים" אמנם לא הכי מבריקים (עד כמה שזה נראה לעיני , כמביט מהצד [לא ממש בקי בנבכי העולם הזה דהיינו החרדי]) אבל יש להם רושם של מבינים בתורה וכד' . (לחלקם אני מניח שבודאי יש רגלים לדבר לומר שהם אכן בני תורה ואולי אף למעלה מכך)

לדעתי הבעיה היא הנהגתית/מנהיגותית , שעיקרא בליקוי מאורות גדול , שגורם כנגד כל הגיון אנושי וכ"ש תורני , למנוע התפתחות בריאה של החברה החרדית , דבר חמור כשלעצמו , גם אם לא נזכיר כלל שהדבר גורם לביטל תורה שאין לשערו כלל .
הדרך הנכונה היא לבנות אלטרנטיבה חיובית
שתוכיח חד משמעית שההוראה הזו הוראת טעות היא ...

ולא לעסוק בלשון הרע ומלחמות כנגד הרבנים התמימים האלו . (ואילו שאינם תמימים , יבוא בעל הדין ויפרע...)
האמן לי , כשיתברר שיש אלטרנטיבה/ות אף אחד לא
יוכל ולא ירצה להתנגד אליהם ...

בוגי,

יתכן שגם אילו שאיפתו של רי"ס היתה ממומשת,המצב לא היה שונה משמעותית,"כאן ועכשיו",אלא מחלחל בקצב משלו,שעלול להתפרס על פני דורות.

זאת בתוספת לעובדה,שגם מצדו של החזו"א,נמסרו הדברים רק ב"ראשי פרקים",לחכמים מועטים,המבינים מדעתם את רמיזותיו.

שהרי בודאי שלא ביקש להופיע,באופן רשמי,בפני הציבור,כמהפכן.

אישציפ

הם מבינים בתורה (של פעם) אבל לא במציאות ולא בתורת ההכרה (אפיסטמולוגיה).

על האלטרנטיבה אני מסכים ואני חושב שניתן לבנות אותה מתוך השיח שלנו.

ובכן בוגי ,
נראה שאנחנו לא מאד חלוקים בדעותינו .

אם כי אני חושב שצריך בירור יותר מעמיק לגבי המצב החברתי/מנהיגותי בציבור היהודי בכלל , וזה החרדי בפרט , בזמן הזה .
(כלומר הנקודה שאתה מעלה נכונה אבל לא מספקת)
בכל מקרה אני מעדיף להתמקד באלטרנטיבה ולא ב"ביעור" המצב הנוכחי , גם מסיבות פרקטיות וגם מסיבות אידאולוגיות .
שבת של שלום .

באשכול זה הביא ספרן מדברי מו"ר הגר"י סרנא ז"ל:
על תלמידי החזו"א,כתב הגר"י סרנא[ב"כוזרי ערוך מחדש",שער לקודש]
"אמרתי פעם לכת חסידי גדול-דורנו,שזכינו שהיה חי עמנו כמה וכמה שנים בארץ-קדשנו,והיו רבים שהיו במחיצתו-ולא למדו ממנו כלום,אלא רק הנהגות מסופקות במצוות מעשיות,ואילו נהגו עמו כמו שנהגו אומות-העולם בגדוליהם,כמו שנתבאר,היו לנו עשרות-עשרות כרכים של ספרים מלאים חכמה,מלאים תורה,מלאים הנהגות,משא ומתן עם בני אדם,פסקי דינים ותשובות בענינים מסובכים,שהיו מאירים את עיננו ממש באור תורה וחכמה".
הדברים מדהימים בהסתכלות חודרת ובהערכה לאומות העולם ולמנהם בגדוליהם! ואני הקטן שואל, מדוע לא הדאיגה את הגרי"ס העובדה שתלמידים למדו בישיבת חברום שנים רבות, ולעתים גם למעלה מעשר שנים, ונראה לי שאם יישאלו ויתבקשו לומר דבר חידוש משם ראשי הישיבה, לא יזכרו ולא ידעו לומר משמם אפילו משפט אחד! האין זה מצביע על שיטת לימוד ושיטת הוראה לקויה. אמנם אין זמננו כמו שהיה בימי קדם שהתלמידים קבלו את כל תורתם מרבותיהם, ואם לא היו משננים את תורתם, לא היה נשאר בידם מאומה. זכרו שהתקופה שבה למדו תורה וחכמה מפי רב רק בעל פה (מפי סופרים) היא תקופה ארוכה יותר מזו של לימוד מפי ספרים. בנעורי כשנכנסתי לישיבה, התחלתי לרשום את השיעורים. באחד השיעורים התפעלתי מדבר חידוש שנאמר בשיעור, אך מכיוון שכבר אז אהבתי לשבת הרבה באוצר הספרים, קרה שמצאתי את החידוש היפה בספר ישועות יעקב. בטפשותי אז חשבתי, אם השיעוןרים כבר כתובים בספרים, מדוע עלי לטרוח ולכותבם. כשאצטרך, אמצא אותם בספרים המתאימים. הטעות היא, שגם זה שירות חשוב, להביא את הקטע המתאים מספר מסוים בדיוק בסוגיא מסוימת, ולהביאו תחת גושפנקא של מגיד השיעור שזה קטע טוב. ועל זה הנני מצטער כל ימי.ואם כי אין להלין רק על עצמי בטפשותי, בכל זאת איני חושב שאפשר לפטור מאחריות את ראשי הישיבה והמשגיחים, שמחובתם היה להדריך את התלמידים בדרך ישרה. נוסף לכך בחייו כמעט לא פרסם הגרי"ס מחידושיו ומכתביו (בניגוד לחזו"א שכל חייו עסק רק בדבר אחד, והוא חיבור ספריו, לא שימש ברבנות ולא בראשות ישיבה).
כיום אני מבין שיש נוחיות רבה מאוד בהוראה בעל פה, וקושי גדול להתרכז ולהעלות דברים על הכתב.
הדיונים בתורתו של הגר"ן ז"ל, מעידים כמאה עדים על כך, שכן לא מצאתי כמעט אחד שידע למסור ממנו ומתורתו דברים ברורים על איזה עניין נכבד. קלות הכתיבה בפורומים הוירטואליים מביאה לשטף גדול של דברים קלילים, שטחיים ופורחים באויר.
לה' הישועה!

דברים ברורים ושמחים כנתינתם,הובאו בספר החדש:

"בתורתו של ר' גדליה" מאת הרב יצחק שילת,

מעלה אדומים,תשס"ד.

אגב,הדברים היו לעיני הגאון זצ"ל שעודד את פרסומם.

ועוד "אגב",על כל טופס מוטבעת חותמת "לא למכירה

בחנויות" .

באשכול אחד שאלתי על הגבולות שבין היסטוריה חיובית ובין רכילות ולה"ר. כרגיל הצדקנות, תמיד מטה כלפי 'זהירות' מזוייפת בהלכות רכילות ולה"ר. מתפרסמים בתקשורת לפעמים דברים נוראים בתחום הכשרות ובעוד תחומים, ותמיד מעלימים את השמות בצדקנות מלאכותית, שמפקיעה את כל הערך של הפרסום והופכת אותו לחסר תועלת ממשית.
יתירה מזו, דומה שריבוי הכתיבה השמאלצית, והסטיראוטיפית שכל ת"ח היה גדול מילדותו, וניכר במעלליו, והיה בקי בש"ס ופוסקים (ואעפ"כ בשעת הצורך א"א למצוא את הבקיאים הללו), והי תמים ומושלם וכו' וכו', גורם למיעוט הערכות אמיתיות, וקבלת דברים מן הגדולים האמיתיים. וזה שהביא לטרוניה של הגר"י סרנא כפי שהובא ע"י ספרן.
ראיתי זה עתה בהמודיע של עש"ק דבר חידוש וקצת מפתיע. היה יהודי מעניין ומרתק בין יקירי ירושלים, שהלך זה מכבר לעולמו, ר' שלום חיים פרוש זצ"ל (אילו כיניתיו 'גאון' לא הייתי משתבש), ת"ח עצום ובקי גדול בתורת החסידות ותולדותיה. היה יד ימינו של האדמו"ר מאוז'רוב בחיבור ספריו, היה מחשובי חסידי ביאלא, וקרוב לאדמו"ר מבעלז (כתב הרבה מאוד בכתבי העת של בעלז). עד כאן הדברים אינם חורגים מהרגיל, אך מי שהכיר מקרוב את רש"ח פרוש זצ"ל, ידע שהוא מאחרוני הסוג שנקרא בירושלים 'קוקניק'ס'. יחד עם זאת שהיה שנים רבות מזכיר מועצת גדולי התורה של אגו"י, היה מחסידיו הגדולים ביותר של הראי"ה קוק זצוק"ל וממעריציו הנלהבים (הוא היה נכד של ר' מענדל פרוש השו"ב, מחבר הספר בתוך החומות).
בהמודיע נתפרסם עתה הספד שהספידו הגר"מ שפירא שליט"א,(שנזכר באשכול סמוך בין המומחים בתורת הגר"א) שציין כיצד גדלו שניהם בתל אביב בסביבה חילונית, וכיצד רש"ח שהיה מבוגר ממנו השפיע עליו, באישיותו ובידידותו, עד שהוא זוקף לזכותו את עתידו והתפתחותו שלו, על שנשאר בתוך עולם התורה, והגיע למה שהגיע.

שאלה לצורך הבהרת הענין:

קחו לדוגמה איזו קהילה מעורבת של מזרחניקים "קלאסיים" + קצת חרד"ל, ובואו נשים בצד את הפן הפוליטי (נאמר שזה יישוב בגליל).

מה ההבדל (העקרוני! לא בהקפדה על טרפות בצומת הגידין) בין הקהיליה שאתם מעוניינים בה לבין קהיליה כזו?

דומה שמפיסטופלעס לא בא מארצו של גתה אלא מן המאדים. האומנם אינך יודע מה ההבדל, לטוב או למוטב?
והלא באותה מידה יכולת להיות שואל שלא מדעת, על ההבדל שבין הראי"ה קוק זצ"ל ובין ר' מאיר סמניצער (הלר). שניהם בודאי הקפידו אפילו על תפילת מנחה בכל יום, ובודאי דקדקו בטיב ארבעת המינים ובדקדוקי אפיית המצות לפסח וביעור החמץ. שניהם גם חבשו שטריימעל, וארבע כנפות בשיעור גדול, והתפללו בכוונה.

אכן בני בית מדרשו של ר"מ סמניצער פרסמו כרוז: אברהם אברהם לגזירה שווה, כאשר האדמו"ר בעל האמרי אמת נפגש עם הראי"ה קוק, ושוב פרסמו כרוז: יצחק יצחק לגזירה שווה, כאשר אדמו"ר הריי"צ מליובאביטש (שהיה לכאורה קנאי וקיצוני נגד הציונות יותר מאשר הרבי מגור, וראה את שותפותו עם המונקאטשער בעל המנח"א בספר המכתבים ששכחתי את שמו [ישנה בשם המלה עולם]) נפגש עם הראי"ה קוק זצ"ל.

והנה גזירה שווה חדשה!!!