|
|
| נשלח ב-18/6/2004 16:35 |
|
| |
המעשה ספק נכון ספק אינו אך שאלה אחרת מציקה לי בענין
הבנים מה חטאו?
והוא כעין הגמרא
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כד עמוד א
יומא חד שמעיה דקא גריס: אמר שמואל, השולה דג מן הים בשבת, כיון שיבש בו כסלע - חייב. אמר ליה: ולימא מר ובין סנפיריו! - אמר ליה: ולא סבר לה מר דההיא רבי יוסי בן רבי אבין אמרה? - אמר ליה: אנא ניהו. - אמר ליה: ולאו קמיה דרבי יוסי דמן יוקרת הוה שכיח מר? - אמר ליה: (הין) +מסורת הש"ס: [הן]+. - אמר ליה: ומאי טעמא שבקיה מר ואתא הכא? - אמר ליה: גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חס - עלי דידי היכי חייס? בריה מאי היא - יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא, נגה להו ולא אייתי להו ריפתא. אמרו ליה לבריה: כפינן! הוו יתבי תותי תאינתא, אמר: תאנה, תאנה! הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא. אפיקו ואכלו. אדהכי והכי אתא אבוה. אמר להו: לא תינקטו בדעתייכו, דהאי דנגהנא - אמצוה טרחנא, ועד השתא הוא דסגאי. אמרו ליה: רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך. - אמר להו: מהיכא? אמרו: הכי והכי הוה מעשה. אמר לו: בני, אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה - יאסף שלא בזמנו. ברתיה מאי היא? הויא ליה ברתא בעלת יופי. יומא חד חזיא לההוא גברא דהוה כריא בהוצא וקא חזי לה. אמר לו: מאי האי? - אמר ליה: רבי, אם ללוקחה לא זכיתי, לראותה לא אזכה? - אמר לה: בתי, קא מצערת להו לברייתא - שובי לעפריך, ואל יכשלו ביך בני אדם. הויא ליה ההוא חמרא, כדהוו אגרי לה כל יומא, לאורתא הוו משדרי לה אגרה אגבה ואתיא לבי מרה. ואי טפו לה או בצרי לה - לא אתיא. יומא חד אינשו זוגא דסנדלי עלה, ולא אזלה עד דשקלונהו מינה, והדר אזלה.
והוא דבר נוקב מאוד וצריך ביאור.
בשורות טובות
ערב שבת שלום וחודש טוב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 18:30 |
|
| |
חלמיש
כבר דנתי בסוגיה זו בעבר. (לינקזעצער?).
שים לב כי בשום מקום לא נאמר שהם אכן מתו... לי מסתבר שהאב הביע את אכזבתו מכך שיש מקום לכשלון אצלם, ושמא הערכים והדרישות שלו היו גבוהים מדי (עד כמה ניתן לרדת לסוף דעתם של אמוראים ממרחק של דורות? אבל זה נראה "פשט" הסיפור). ולכן הביע דעתו שאם יש מקום לטעות כזו, מוטב היה כבר שלא להיוולד.
ובאמת יש לתמוה מה נזכר להקפיד על דברים כאלו עתה. האם קודם לכן היה שבע רצון לגמרי מילדיו? ואולי היה משהו מיוחד בשני כשלונות אלו?
על כל פנים, כיון שראה התלמיד שהרב אינו מוצא טעם בחיי ילדיו, קם ועזבו, אך לא שראה שגרם להם למות ממש! זאת לא נאמר, ולדעתי אף זה אינו נכון.
יש סיפור חסידי דומה שמביא בובר על המגיד ממזריץ', שכל פעם שראה אחד מילדיו שנולדו לו הביע אי שביעות רצון, ורק אחד שרד מפני שהאם הגנה עליו, והיה זה רבי אברהם המלאך.
אולי צריך לזכור שהתורה לא ניתנה למלאכי השרת... גם אם אדם שלומד תורה יכול להיות כמו מלאך, כדברי החזון איש, הרי זה "כמו מלאך" ולא מלאך ממש...
והנראה לעניות דעתי כתבתי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 18:43 |
|
| |
טי זקס
סי פי
גנטיקה דפוקה
שמעתם על זה פעם ?
לפני 150 שנה עדיין לא שמעו
והפכו את התוצרת הפגומה לחומר רוחני מזוקק לחנך שישה שבעה דורות , מה רע ?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 21:27 |
|
| |
לאיש הרחוב
כאמור לעיל הרי חלק גדול מילדיו של החידושי הרי"מ נפטרו בהיותם בגילאים מבוגרים לאחר שהיו להם בנים ונכדים, וגם אלו שנפטרו בילדותם הרי לפי המסופר הם היו בריאים ושלמים ופטירתם היתה פתאומית - כך שאין זה דומה לפגם גנטי מאלו שמנית כאן או לאחרים.
מה שכן נכון בהודעתך הוא שתרכובת גנטית שאינה מתאימה יכולה ליצור מוטציות אנושיות מוזרות ובתוכם כאלו הממהרים להגיב בלשון רחוב על נושא שאין להם בו ידיעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 22:04 |
|
| |
הראשון שהספיק להיות לוכמובן מכיוון שהאריך ימים יותר , אך א"א לא מונע זאת שסבל מאיזו מחלה , כידוע מאז ומעולם אדמורי פולין בעיקר נהגו להשתדך עם בני משפחה מקרבה ראשונה , ובזה יש המון המון בעיות גופניות הרופאים מוכיחים זאת שקרבה ראשונה יוצרת פגמים גדולים אינני רוצה להיכנס לפרשנויות של אידג אבל נכון הוא שחסידי פולין הולכים ראש בקיר ואינם מאמינים בבעיות , זכותם , אך יש לזה מחיר כבד .
תוקן על ידי - רחוב_גאולה - 19/06/2004 22:24:14
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2004 22:10 |
|
| |
לאיש הרחוב
כתבת 'היחיד שהיה לו ילד', ובכן לחידושי הרי"מ היו נכדים רבים מכמה וכמה ילדים.
דומני שההולך עם 'ראש בקיר' הוא זה שלא נותן לעובדות לבלבל לו את התיאוריות, ואפשר שגם דבר זה נובע מתרכובת גנים לא מוצלחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2006 12:06 |
|
| |
בר בי רב
ניסיתי את הלינקים שלך, והם הובילו אותי לפורומים סגורים... לפחות סגורים בפני. (איקון עצוב ובודד, עם סקרנות ללא מענה).
_________________
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2006 14:42 |
|
| |
ר' יוריקס
כמה הערות העשויות לשפוך אור על תמיהותיך,ולהפריך כמה מהנחותיך.
א. הרר"ב בשנות בחרותו למד בישיבתו של ר' ירמיה במטרסדורף שם הכיר ויצר
קשרי ידידות עם ר' מרדכי בנט (שהיה מבוגר ממנו בכשלוש עשרה שנה)
ב. בספר קול שמחה (שהוא לקט מאוחר מתורתו) נשתמרו כמה וכמה קטעים
משיעוריו היומיים שנרשמו ע"י תלמידו ר' הניך מאלכסנדר,וענינם כמה סוגיות
מפורסמות. מן הראוי היה שתעיין בהם לפני שאתה מחווה את דעתך בדבר
למדנותו של הרר"ב.
ג. באשר ל"גרסה המשופרת" דומני שאלו שיפורים שנערכו בסדנתך הפרטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2006 14:52 |
|
| |
ואגב הרר"ב לא נכח בשום שלב בחתונה באוסטילה, כך שאלמלא היה החידוה"ר
"קופץ" ועונה, אכן סביר להניח שהשאלה הייתה נשארת מיותמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2006 15:46 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2006 15:47 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2006 15:48 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2006 15:50 |
|
| |
יוריקס
להיכן נעלמת,ומדוע נאלמת?
|
|
|
|
|