| נשלח ב-17/6/2004 23:17 |
 |
| |
משחק בקוביא - הייטק
בגמרא מובא שמשחק בקוביא פסול לעדות כיוון שהם אינם עוסקין בישובו של עולם והם בגדר מבלי עולם.
יש מקום לחקור האם המונח מבלי עולם נגזר מהתוצאה של מעשיהם ונלמד מזה שכל מי שעוסק בעסק שאין ממנו תועלת לאנושות הוא פסול לעדות
או שהמבלי עולם הולך על סוג העבודה שאין בצורת העבודה פריון ובניה ולפי"ז אף אם יתפרנסו מרווחיו נזקקים רבים אין כאן יישובו של עולם כיון שהולכים אחר מעשה העבודה עצמה ולא אחר התועלת
היום ישנם עבודות רבים שאין ענינם יישובו של העולם במובן הקיומי שלו אלא הם לצורכי מותרות ובידור , לדעתי ברור שעבודות מהסוג הזה נכללים בישובו של עולם כיוון שהתרבות וכל צרכיו הם חלק מהאדם ומהאנושות
השאלה שראוי לדון בה היא לגבי אותם העבודות והמצאות שאין בהם ערך לא קיומי ולא תרבותי, אלא הם באים למלאות כל מיני שיגעונות של אנשים וילדים בתחום ההייטק,
{אני משער שאתם מכירים את התחום ואינכם צריכים דוגמאות}
המצאות אלו אינם מקדמות את העולם ואף אינם ממלאות בתוכן את עולמו של המשתמש בהם וכל כולם בשביל להוציא כסף מידי האנשים "שמכורים" לדברים
וא"כ השאלה היא האם מי שעובד בעבודה כזו הוא בגדר משחק בקוביא, ולכא' לפי הצד שהמודד הוא התועלת לעולם ולא צורת העבודה צריך להיות שגדרם של עבודות אלו הוא כמו משחק בקוביא והם מבלי עולם...
מה דעתכם ???
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 23:53 |
|
| |
איך הגעת להיי טק.
משחקי הקוביא המודרנים הם כנראה סוחרי שוק ההון...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 00:31 |
|
| |
ישנם שתי סוגים של סוחרים בבורסה, יש את אלו שמתיחסים לזה כמסחר אמיתי בחברות וכמקום שאפשר לגייס בו הון לחברה
הסוג השני הם אלו שמנסים להרוויח כסף מהיר מהימור על מניות או אופציות , ואותם הייתי מגדיר כמבלי עולם במובן של אי קידום האנושות
הנושא שרציתי להעלות לדיון הוא האם אתם מוצאים ערך כלשהו במקצועות שנשתבח בהם העם היהודי "הייטק" "שוק ההון"
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 00:44 |
|
| |
שמעתי את הרבי(מחב"ד) מתנגד(אין דעתי נוחה) לכל סוג של מסחר בבורסה, מפני שזה מרגיז את מנוחת הנפש,
השווה חזו"א על המלוה כסדר (גמחי"ם) הפוגם באצילות הנפש,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 10:40 |
|
| |
אינני בטוח שאני מכיר את עולם ההיי-טק שאותו אתה מכיר. אולי תוכל לפרט לאיזה חלק של התעשייה עתירת הידע אתה מתכוון. לשם פשטות, תוכל להתיחס לתחומים הבאים (תחומי עיסוק של כמה חברות עתירות ידע ישראליות גדולות, רוב בנין של התעשיה בישראל), ולנמק מדוע אין בהם לא ערך קיומי ולא ערך תרבותי:
אבטחת מידע והצפנה
ניהול רשתות טלפוניה ומחשבים
פיתוח תרופות
פיתוח שבבים חדשים
אלקטרואופטיקה ליישומים צבאיים ורפואיים
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 12:51 |
|
| |
יצחק יונתן
בתעשיית ההיטק מקובל לחלק את החברות לשתי קטגוריות עיקריות
1. מוצרים שעונים על צורך
2. מוצרי מותרות
כל התחומים שהזכרת הם בקטגוריה הראשונה ולכן הם בהחלט תחת הקטגוריה של עוסקין בישובו של עולם
בהרבה מהמקרים אין חלוקה בין שתי הקגוריות וחברות בונות את עצמן במצב כזה שלמוצר שהם מפתחים יהיו אפליקציות גם לתעשיה וגם לבידור/מותרות
אבל בימים של התעוררות בשווקים קמים יזמים שמפתחים כל מיני המצאות שמתאימים למוצרים רק לבידור,
כשיוצא לי לפגוש חברה כזו יש לי תחושה שזה עיסוק מיותר ובדיוני
דוגמא - משקפיים רגילים שתהיה באמצע העדשה משהו כמו מדבקה קטנה שדרכו האדם יוכל לראות סרט וידיאו במשקפים עצמם ע"י חיבור חוט בין המשקפים לפלאפון האישי
אין לי הערכה גדולה מדי לעולם הקולנע בכלל , להוסיף אפשרות של ראיה דרך הסלולרי מילא, אבל עד כאן, שגם יוכל להקשיב בשיעור וגם לראות סרט במקביל... קצת נסחפו לא???
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 12:56 |
|
| |
אני מניח כי ברור גם לך כי חברות המתמקדות ביישומים כגון זה שהזכרת הן קומץ קטן מתוך התעשיה עתירת הידע בכללה.
יתרה מזו, גם בתעשיה עתירת העבודה ("לואו-טק") ישנן חברות ומפעלים המספקים בידור זול, או יישומים שאין כל צורך בהם לרוב האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 13:03 |
|
| |
לב העמק
מעשה בסיני שהגיע הביתה עם פרח וחצי ככר לחם בשנת רעבון . לשאלת אשתו ענה : הלחם כדי שיהיה לי ממה לחיות , הפרח כדי שיהיה לי למה לחיות .
אתה יכול להיות ביקורתי כלפי סוג הבידור , אבל לא כלפי עצם הצורך בה . גם זה חלק מיישובו של עולם .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 14:17 |
|
| |
נראה לי שמסתתרת כאן שאלה גדולה הרבה הרבה יותר . (בעצם כמה שאלות גדולות)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 15:47 |
|
| |
.
חוששני שבורות ודעות קדומות חברו יחדיו כאן, בכמה מקרים.
ראשית, עולם הפוך ראיתי, ודעותיהם של מארקס ואנגלס, כפי שהן מבוטאות ומנומקות היטב ב"דאס קפיטאל" , מושמות כאילו הן מאושיות מסכת סנהדרין.
וכי מאימתי מי שעיסוקו איננו יצרני, מעמדו נחות? האם אדם שפרנסתו על החקלאות, והוא עובד את האדמה ומוציא ממנה בזעת אפיו לחם, נמוך ממעמדו של הסוחר הקונה ממנו את התבואה ומובילה לשווקים? אלו כמו אלו, תלויים זה בזה לפרנסתם, כשם שמגדל האבטיחים בערבה התיכונה כיום, נזקק לבעלי הבאסטות המוכרים את תוצרתו לציבור הרחב – הוא אינו יכול לעזוב את משקו בכל יום שישי ולהצפין לבני ברק למכרם במו ידיו.
לא אכנס כאן לנסיון למצוא מכנה משותף בין כל אותם פסולי העדות, אך ברור כי רועי הצאן אינם נופלים באותה הקטגוריה של אלו שמייצרים הבלים, כפי שהוגדרו כאן ממציאי המצאות ההיי-טק "המיותרות" לעיל.
מהי המצאה מיותרת? הגדרה אישית וסובייקטיבית. בשנות ה- 70 אמר מנכ"ל IBM כי העולם כולו אינו זקוק ליותר מאשר 3-4 מחשבים. האם המצאת המחשב הביתי מיותרת? יש שחושבים כך.
שנית, אינני יודע מדוע כורך מישהו יחדיו את ה"היי טק" עם "שוק ההון". תעשיה של טכנולוגיה גבוהה ומודרנית, זו המכונה "היי טק" , יכולה להיות בתחומים רחוקים מאד זה מזה, החל בעדשות מגע לקצרי ראיה, עבור דרך רשת האינטרנט שבעזרתה אנו מנהלים כאן דיונים, וכלה בתרופות חדשניות המצילות חיים של חולים שבעבר סבלו ומתו מהן. שאלו כל חולה סכרת אם היה מוותר על האינסולין המאפשר לו לחיות.
כאמור, ההגדרה של "המצאת היי טק חיונית" לעומת "המצאה של משחקים בקוביא" היא סובייקטיבית להחריד. בעיני האחד, הטלפון האלחוטי מיותר, והאחר סובר כי הכלייזמרים אינם יצרניים אלא סתם מחרישי אזניים. האם בשל כך פסלה אותם ההלכה לעדות? מענין שדוקא לא, והיו נגנים גם בתקופות קדומות.
ושוק ההון, מה לגביו?
אמת, יש סוחרים בניירות ערך המקווים להרוויח מטפשותם של אחרים, אך יש כאלו בין כל הסוחרים המקווים, תמיד, להתפרנס מכך שירכשו בזול וימכרו ביוקר. "שוק ההון" , אותו מושג זר ומאיים מצד אחד, ובעל ניחוחות של "לופט געשעפט" מצד שני, מורכב יותר. קחו לדוגמא את חברת גיוון אימג'ינג מיקנעם. היה היו כמה אנשים שהמציאו מצלמה זעירה שניתן לבלעה כגלולה, והיא מצלמת את בני המעיים עד כי ישושו הרופאים במה שיראו.
כדי להפוך המצאה תאורטית זו למוצר יישומי, נזקקים להרבה מאד כסף. מהיכן יגיע כסף זה, שואל היקנעמי המצוי היודע כי על העצים ביקנעם צומחים עלים ירוקים ולא שטרות ירקרקים?
מהבורסה.
ובכן, בעלי החברה, כשחברה זו היא עדיין בגדר ינוקא, מוכנים לוותר על חלקים מסויימים מבעלותם תמורת מזומנים. החברה הונפקה בבורסה בארה"ב, ואנשים רכשו מניות בחברה, כשתמורת מניות אלו הוזרמה לחברה והושקעה – וכיום, המוצר קיים ואף נמכר.
רוכשי אותן מניות לא עשו זאת מתוך פילנטרופיה, אלא כדי להרוויח. הרווחים שלהם יכולים להיות מכך שהחברה תחלק מרווחיה לבעלי המניות (דיווידנד) או מכך שערך המניות יעלה, והם ימכרו את המניות למחזיקים אחרים.
המקרה, אמתי, מי שרוצה, יכול לחפש את החברה באינטרנט, או באתר שלהם או באתר הבורסות בארה"ב – דומני שהם נסחרים בנאסדאק – אך אינני בטוח.
אכן, משחקים בקוביא.
אך מה נטפלים לממציאי היי טק ולסוחרים בבורסה, מה עם אנשים הקונים במיטב כספם כרטיסי פייס?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 17:28 |
|
| |
איש ציפור יקירי
הבחנתך נכונה, עזור לנו לגלות את המסתתר...
מואדיב
לגבי גיוון אימג'ינג היא נסחרת גם בנאסדק וגם בתל אביב
ומניתה עשתה חייל לאחרונה
לא באתי כלל לבקר את תעשיית המחשוב והתקשורת בכללותה,אני נמנה על אחד מהאנשים שמשתמש רבות בהמצאות הנהדרות שייצרו בתחום
כל טענתי היא לגבי חלק קטן בתעשיה הזו , עוד דוגמא ישנם כיום מאות !!! חברות שמתעסקות יומם ולילה ומושקעים בהם מיליארדי דולרים בשביל לאפשר העברת וידיאו בתקשורת אלחוטית ,
גם על חברות אלו אין לי ענות ובחלקם אני רואה עיסוק תרבותי, אבל הכל תלוי בפורפורציות כשמשקיעים המון כסף והרבה שנות עבודה רק בשביל לאפשר למשל אפליקציה של העברת קליפ של גול ממשחק כדורגל בצורה שתאפשר החלפת הבגדים בבגדיו של שחקן זה או אחר זה נראה קצת מוגזם לעסק של מבוגרים
כמה אנשים בתחום שדיברתי איתם ע"ז הודו שהתוכן עצמו של מה שהם מייצרים מצחיק אותם ונראה בעיניהם כדבר מיותר לחלוטין אבל הם אומרים שאינם מתיחסים למה שהם עושים אלא לתוצאות הכספיות של מה שהם עושים
ולדעתי א"א לנתק את הדברים ורווח כספי מתחום כזה בעיני התורה צריך להיות כרווח ממשחק בקוביא
לגבי שוק ההון
מואדיב
מה שכתבת ותיארת תואם לסיבות שבשילם מקימים בורסה אבל תדע לך שלמעלה מ20% מהמסחר בשוק הוא של מהמרים וספקולנטים שהם בעיני קרובים להימורים ולהחשב בגדר משחק בקוביא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2004 00:11 |
|
| |
ידיעה על מקרה עצוב שיכול ללמד על אופי העבודה בתחום ההייטק
מנכ"ל דיגיטל פיול התאבד לאחר שפוטר מתפקידו
לפני 4 שנים ייסד בני להמן (32) את הסטארט-אפ "דיגיטל פיול"; בסוף השבוע, אחרי שמועצת המנהלים הדיחה אותו מתפקיד המנכ"ל, הוא שם קץ לחייו; המשטרה מעריכה: הסיבה להתאבדות - הפיטורים;
המשך הכתבה אפשר למצוא בלינק
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2942911,00.html
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2004 01:58 |
|
| |
ידוע לך כמה חקלאים וקבלנים התאבדו לאחרונה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2004 15:13 |
|
| |
קאלמר
מתי נתקלת באדם שהצליח ואח"כ התאבד
רק בהייטק יכול לקרות מצב שעל אף שאדם הצליח מפטרים אותו {בברוטליות} רק בגלל שלדעת בעלי המניות הוא אינו מתאים לתנודות המהירות שקורות בשוק הזה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2004 20:42 |
|
| |
העשירון העליון (המורכב בין היתר ממתעשרי היי טק וספקולנטים בשוק ההון) נושא בתשלום רוב של סכומי המסים שנגבים בפועל במדינת ישראל.
מאידך, כמחצית מתושבי ישראל (העשירונים 5 - 1) משלמים יחד אחוזים בודדים (ולמעשה עשירונים 1 - 7 כ - 10% בלבד).
כלומר, אותם מתעשרים למעשה מממנים בכספם את השירותים המסובסדים שהמדינה מספקת לכל אזרחיה בשווה: צבא, בריאות, תרבות, חינוך וכיו"ב.
מתעשר היי טק שמשלם 49% מס הכנסה, מממן בכך שירותים בסיסיים לאחרים שאין ביכלתם לממן זאת, מרצון (למשל, לומדי תורה) או מחוסר מזל. אדם שיכול להרשות לעצמו להקדיש את חייון ללימוד, עושה זאת מתוך ידיעה ששירותים בסיסיים מסובסדים במדינה וזאת בזכות העובדה שיש אחרים שמשלמים עליהם במקומו (ולכן במדינות אחרות המצב שונה).
זה מאוד קל לנפנף בסיסמאות ובקוביות, השאלה היא איך בדיוק המדינה יכולה לממן את עצמה אלמלא אותם אנשים?
http://www.adva.org/ivrit/taxes/TaxesIsrael2001.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2004 18:45 |
|
| |
אין ספרי בפני כעת, ואולם דומני שמסקנת הגמרא בעניין פסול משחק בקוביה לעדות היא מהטעם שהרווח נובע מאסמכתא ויש בכך גזל, וכשאר פסולי עדות שהם משום 'אל תשת רשע עד', ומי שדבק בו גזל הוא בבחינת רשע דעדות.
אגב, מסיבה זו אוסר הר"ע יוסף להשתתף בהגרלות פיס (אם כי בשנים האחרונות ראיתי שמוסדות תורה רבים עורכים הגרלות ואני מניח שיש להם על מה שיסמוכו).
ואם כבר עסקינן בסוגית אסמכתא, כדאי לציין את ספרו הארוך והממצה של פרופ' ברכיהו ליפשיץ מהמכון לחקר המשפט העברי שע"י האונ' העברית על סוגיא זו.
|
|
|
|
|
