| נשלח ב-20/6/2004 00:28 |
 |
| |
לחשוב באיש בן למעלה מ-80 באשת-איש ?
.
מה ראה המדרש (סנהדרין קט , תרגום ) לטעון כי קרח ועדתו האשימו את משה בקשר לנשותיהם?
וכי יש האשמה מופרכת מזו? וכי מישהו יחשוב להאמין להם?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 00:32 |
|
| |
מואדיב
איני עונה לשאלתך, אך אני מביא רעיון מעניין מספר "תורת העולה" של הרמ"א. זה ספר הגות, פירוש דרשני פילוסופי.
בנוגע לגמרא שחשדוהו למשה באשת איש, הוא כותב את הרעיון הבא. לא שחשדוהו למשה באשת איש, אלא ש"אשת איש" הוא סמל. הם חשדו שמשה אינו מקבל את הנבואה היישר מהקב"ה, אלא רק מהשכל הפועל, ממתווך.
זה פירוש יפה ומתוחכם. אמנם קשה לי להאמין שחז"ל התכוונו אליו... ובוודאי לא שדור המדבר הכירו את שיטת השכלים של הרמב"ם...
אמנם אפשר לקחת את העיקרון שלו, שבוודאי יכול להיות נכון. ש"אשת איש" הוא סמל או רמז לאיזה דבר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 00:46 |
|
| |
מואדיב
אני מפנה אותך לאשכול http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=973257
ןשם נראה לי שתיארתי את דרכם של חלק מחז"ל להעצים את העון של האובייקט הבלתי רצוי,
ללא זה קורח איך שהוא עלול לצאת איש "עצור כאן חושבים"
הקורא תיגר -בצדק- על הנפוטיזם של משה,
ועוד בדברים המתקבלים על הדעת ,על שויונות וכו'.
אי לכך ציירו אותו כמשמיצן , המשמיץ את משה דוקא בדברים שאינם מתקבלים על הדעת.
שלך
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 06:09 |
|
| |
מואדיב מואדיב
היאך טחו עינך מראות,
הרי כיום כאשר משמיצים ומלכלכים אנשים זורקים עליהם כל סוג של לכלוך וזבל אפשרי, וכי לא יצא לך לראות דבר כזה. ובאזני כבר שמעתי דיבורים שונים אפי' על גדולי הדור שבימינו (שלא לדבר על רבנים ראשים), ומדוע תחשוב שבדורם הזבל היה מסווג.
(ד"א בשו"ת "פני יצחק" לר' יצחק אבולעפיה מדמשק מובא איזה חכם בשם מואדיב)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 09:52 |
|
| |
אממממ,
נראה לי שזה חלק ממעלת הגבוהה של משה , שיכל לדעת ולהבין בדעתו גם מה בלבן של נשים , לפעמים יותר ממה שבעלן ידע ,
מה שבסיטואציה מסוימות יכול ליצור תחושה ש"יש דברים בגו" .
(איני מפרש את הדברים עד תום ... וחכמי לב יבינו)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 10:48 |
|
| |
.
נקודת המוצא שלי, תמיד, כי למדרש יש סיבה כלשהי, וכי איננו תלוש מהקרקע ופורח באויר. הפרשן היחיד שראיתי מתייחס לעניין הוא הכלי יקר.
בינתיים, חומר למחשבה, קצה-קצהו של פתיל מחשבה בנושא, פתיל הנובע מפתיחת דבריו של הכלי יקר:
בבלי, סוטה ד:
" ... ומאי ואשת איש נפש יקרה תצוד (1) ?
אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש. שנא' ואשת איש נפש יקרה תצוד.
אמר רבא האי נפש יקרה?! נפש גבוהה מיבעי ליה! ועוד: היא תצוד מיבעי ליה.
אלא אמר רבא: כל הבא על אשת איש אפילו למד תורה דכתיב בה יקרה היא מפנינים (2) - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.
היא תצודנו לדינה של גיהנם א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי: כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודת כוכבים. כתי' הכא תועבת ה' כל גבה לב (3) וכתיב התם ולא תביא תועבה אל ביתך (4) ...
(1) משלי ו
(2) משלי ג
(3) משלי טז
(4) דברים ז
לפי מאמר רבי חייא בר אבא, מי שיש בו גסות רוח, נכשל באשת איש. אם כל העדה נכחה במעמד הר סיני, וכל העדה כולם קדושים, ומשה ואהרון מתנשאים על קהל ה' – נוהגים בגסות רוח – הרי שסופם להכשל באשת איש.
ומכאן, יעלו הדרשנים ויקשרו את אשתו של און בן פלת שהצילתו (סנהדרין, פרק חלק) , ויעלו הממחיזים וידמיינו את דו-השיח בין און לבין אשתו, כשהיא שואלת אותו מה זו השטות ומדוע הוא רוצה להשקותה במים המרים המאררים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 17:02 |
|
| |
שמעתי פשט אתמול מידידי ר' שב''א ע''ז.
כי לכאורה גם קשה למה אצל קורח נענשו ומתו
''כל האדם אשר לקרח'' ואצל החמישים וממאתים איש - לא נענשו רק הם ולא בני ביתם?
ותי' שאפ''ל שנשי הר''נ איש כששמעו מה שבעליהן רוצים לעשות למשה רבינו הרימו קולן עליהם 'מה אתם רוצים מאיש צדיק וגדול כזה?' וכן הי' אצלם פעם אחר פעם.
וע''ז השיבו להן בעליהן 'מה זה שאתם כ''כ בעד מש''ר? אינו אלא שיש לכן משהו עמו, וקנאו להן - וזמש''כ שחשדוהו בא''א'.
נו, נשים כאלו מקבלים שכר - ולא שום עונש...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 21:47 |
|
| |
.
הרשל:
רק מי שהיה בקשר, נענש.
בני קרח לא מתו, שים לב מחר בבית הכנסת לשיר של יום.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 22:30 |
|
| |
אין ספרים תחת ידי אבל שטיינזלץ מעיר על החשד בסנהדרין וכן במועד-קטן. כדאי לשים לב להבדלים שבין שני המקומות.
בפשט "ויקנאו למשה" שבתהילים סמוך לסיפור עדת-קורח, אך ייתכן ויש לחפש יותר.
השאלה מדוע כתוב בגמרא מה שכתוב, מעירה את השאלה על-מי השאלה, על היחיד או על הטקסט...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 00:26 |
|
| |
מואדיב,
השאלה הפותחת שלך מנוסחת באופן מעניין. אינך שואל על משה רבינו כי אם על אדם בן 80.
על קושייתך שמעתי פעם ביאור ברוח פסיכולוגית:
איננו יכולים לתאר לעצמנו את מצבם הנפשי של דור המדבר, שפתאום 'נחתו' עליהם איסורים מאיסורים שונים, וכל חייהם השתנו בבת אחת. מבחינה פסיכולוגית זה נתפס כשליטתו המוחלטת של משה בחייהם הפרטיים. בהחלט יתכן שהם חשבו שזה עדיין לא הסוף, ועוד נכונו לו עלילות, ולשליטתו בחדר המיטות שלהם יהיה המשך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 09:45 |
|
| |
.
אקדמאי 
|
|
|
|
|
