דברי תורה לפרשת חקת

זאת חקת התורה ויקחו אליך פרה, מה ענין תורה אצל פרה אלא מה פרה מטמאה ומטהרת כך התורה, וחז"ל אמרו (ידים ג,ה,) כל כתבי הקדש מטמאין את הידים כי מי שלומד ומחזיק עצמו חכם ולמדן וע"י זה מתגאה אזי התורה מטמאת אותו אבל אם האדם אינו מחשיב את עצמו כלל נמשלה לו התורה למים ויזכה למה שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים ויטהר מכל הטומאות כמאמרם ז"ל מה מים מכסים ערותו של ים אף דברי תורה מכסין ערותן של ישראל.
(הרה"ק ר' דוד מטאלנא זי"ע)

ויקחו אליך לעולם תהא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר כי השטן ואומות העולם רוצים לקטרג על ישראל ומזכירין טעם שיש בה במצות פרה אדומה שבא עבור החטא הגדול כפירושו של ר' משה הדרשן ז"ל, אבל טעם זה ניחא על כל ישראל שלכולם היה קצת חלק בחטא זולת משה רבינו ע"ה שלא היה שם כלל, אבל לגבי משה אי אפשר לומר הטעם הנ"ל ועכ"ח חקת התורה הוא ואין לידע טעמה וזה שאמר לעולם תהא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר ולא יהיה נזכר טעמה של פרה והיינו כפרת חטא העגל אלא פרה שעשה משה במדבר כפי המצוה שנצטוה במצות פרה שלא היה לו טעם אלא חוק.
(הרה"ק מוהר"י מבעלזא זי"ע)

פרה אדמה תמימה רש"י אומר שתהא תמימה באדמימות, שאם היו שתי שערות שחורות אבל בתמימות הנפש של תמים תהיה ה' אלקיך אף כחוט השערה אחד פוסל.
(חידושי הרי"ם)

אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על, אם נמצא אדם מישראל הסובר שאין בו מום שהוא כליל השלימות משמע שלא עלה עליו עול מלכות שמים ולכן אינו יודע מה רבים מומיו.
(החוזה מלובלין זי"ע)

ושחט אותה לפניו האור זרוע מקשה איך מאמינים לשוחט הרי בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ובמקום שהוחזק איסורא אין עד אחד נאמן? ותירץ הפני יהושע שאחרי השחיטה איתרע חזקת איסור של אבר מן החי אם כן ניחא בכל השחיטות שאיתרע החזקה אבל בפרה שיש גם חזקת טומאה של האדם שמזים עליו הדרא קושיא לדוכתא איך נאמין לשוחט כנגד החזקה שהוא מוחזק לטמא לכן יש צורך שתהיה לפניו לפני אלעזר שיהיו שני עדים.
(גלילי זהב)

וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת יטמא שבעת ימים, החמירה התורה בטומאת אדם יותר מכל טומאות אחרות לעשותו אבי אבות הטומאה ולעניין עוד חומרות כדי שלא יהיו בני אדם מצויים אצל מתיהם מתוך חיבה ויצטערו יותר מדי.
(חזקוני)

ונתן עליו מים חיים אל כלי, ישראל נמשלו למים מטבעם של מים שיכולים להתפשט ולשטוף שטחים עצומים להפרות מדבריות להסיע הרים ליישר הדורים ולהבקיע דרך אע"פ שיש מפריעים ומעצורים גדולים במה דברים אמורים כשהם במצב של נזילה אולם כשהם קפואים אין להם כל כח אף ישראל כך בהתלהבות אפשר להשיג הכל אבל במצב של קיפאון וקור שום דבר לא ישיגו.
(הרה"ק ר' מאיר שפירא מלובלין זי"ע)

ולקח אזוב וטבל במים, ולקח אזוב הנגינה היא קדמא ואזלא רמז לדברי חז"ל ישפיל עצמו כאזוב ואזוב הוא הנמוך בעשבים והדרך הנכונה להגיע למידת הענוה היא דע מאין באת בתחילה זה קדמא, ולאן אתה הולך זה אזלא למקום עפר רמה ותולעה.
(בארת המים)

וירם משה את ידו ויך את הסלע פעמיים, לכאורה מה ההדגשה פה פעמיים מאי נפקא מיניה כמה פעמים הכה בסלע, מובא בילקוט על יען לא האמנתם בי נאמר וכי אהרן מה חטא מכאן שהנטפל לעוברי עבירה כעושי עבירה, ואפ"ל שאהרן היה צריך למחות בידי משה שלא להכות את הסלע אם כן בהכאה ראשונה אפשר לומר שלא ידע שרוצה להכות אבל מאחר שהכה פעמיים ולא מיחה נראה כמסכים לו ונענשו שניהם.
(חרש אבן)

בתפילת גשם מזכירין על הסלע הך ויצאו מים לכאורה הרי רוצים כאן להזכיר זכותים של משה רבינו ולא ח"ו להוסיף קטרוגים והלא זה היה חטא מי מריבה, רק נראה דהכוונה שהגם שהוא עשה זאת נגד הציווי של ודברתם אל הסלע וממילא לא היה צריך בכלל להוציא מים בכל זאת הקב"ה עושה רצון יראיו והוסכם על ידו לתת מים גם באופן כזה וזה היה בבחינת צדיק גוזר והקב"ה מקיים וזה שאנו מתפללים שבזכות משה רבינו שהיה לו הכח לגזור והקב"ה מקיים נזכה גם אנו למים.
(הרה"ק ר' ברוך מקאמארנא זי"ע)

מילה בסלע שתוקי בתרין, כלומר מילי בסלע אם היה משה מדבר אל הסלע הרי היה מכניס את ישראל לארצם וממילא היה שתוקי בתרין היו השנים אלדד ומידד שותקין במה שאמרו משה מת יהושע מכניס.
(הרה"ק ר' ישראל דובער מסטעפין זי"ע)

לא תעבור בי, בכל הפרשה פנה אדום לישראל בלשון יחיד כי הסכנה מאחדת את ישראל ומזה היה אדום חושש.
(הרה"ק ר' שלמה מקארלין זי"ע)

פן בחרב אצא לקראתך, הרי בא לאיים למה דיבר בלשון ספק היה לו לומר כי בחרב אצא לקראתך בלשון וודאי אלא כך אמר מלך אדום כעת אין לי שום נזק ממכם אבל אם אתן לכם לעבור דרך ארצי ואם יהיה במשך הזמן מלחמה אתכם תדעו כבר כל דרכי ומסילותי ומבצרי לכן מן הראוי שלא תעברו בכלל דרך ארצי.
(שפת אמת)

תלמיד חכם צריך שיהיה בו שמינית שבשמינית, גאוה (סוטה ה') יש תלמידי חכמים שאינם בקיאים כל כך בחשבון ואינם יודעים לכוין בדיוק שמינית שבשמינית.
(הרה"ק מקאצק זי"ע)

יאסף אהרן אל עמיו מידותיו וסגולותיו של אהרן יתכנסו ויכנסו לתוך העם שלא תאבד קדושתו מזרע ישראל.
(בוצינא דנהורא)

עשה לך שרף, עשה אותיות שעה די צייט זאל דיר ברענען און נישט אנברענגען די צייט וזאת ישים אל לבו תמיד כי אין אבידה כאבידת הזמן.
(ישועת משה)

זאת התורה אדם כי ימות באהל, די גמרא אין ברכות זאגט אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה אז די תורה האלט זיך נאר ביי אזא איינעם וואס ער פלאגט זיך און געבט זיך אוועק זיין גאנץ לעבן פאר תורה, ר' חיים וואלאזשינער'ס ברודער ר' זלמן אעז אמאהל אינמיטן ווינטער געפארן מיט אזא וועגעלע וואס פארט אויף די שניי און ס'איז געווען געפערלעך קאלט האט ער זיך איינגעוויקלט אין זיין מאנטל און ער האט אנגעהויבן צו לערנען בעל פה וואס ער געדענקט, אינמיטן פארן זעהט דער וואס פירט ר' זלמן אז ר' זלמן איז נישט אין די וועגעלע האט ער אפגעהאלטן די פערד און ער איז אים געגאנגען זוכן און נאך א שטיק וועג וואס ער איז אפגעגאנגען זעהט ער ווי ר' זלמן ליגט אין א גרוב וואס איז געווארן פון די שניי און זיינע ליפן שאקלען זיך אזוי פארטיפט איז ר' זלמן געווען אין לערנען אז ער האט אפילו נישט געפילט אז ער איז ארויס געפאלן און אין די גרוב האט ער ווייטער געלערנט.

ספר מלחמות ה' את והב בסופה, די גמרא אין קידושין ל' ע"ב זאגט אז אז א טאטע מיט א קינד וואס זענען באשעפטיגט אין תורה און וועגן דעם קריגן זיי זיך גייען זיי נישט אוועק פון דארט ביז זיי ווערן גוטע פריינט ווייל ס'שטייט את והב בסופה, דער היליגער צאנז'ער רב האט געוואוינט ווייט פון זיין זוהן דער שינאווער רב און זיי פלעגן זיך שרייבן בריוון מערסטן'ס אין ענייני הלכה אין איינע פון די בריוון איז געווארן חילוקי דעות ד.מ. זיי האבן זיך ארום געקריגט ווי אזוי די הלכה איז און דער שינאווער רב האט זיך אויפגעהויבן און געפארן קיין צאנז צו זיין טאטן כדי אדורך צו טוהן דעם ענין מיט זיין טאטן ווען ער איז אנגעקומען קיין צאנז האט ער זיך נישט געיאגט צו זיין טאטן'ס הויז נאר ער איז געגאנגען אין בית המדרש און ער האט געעפנט א שלחן ערוך און ער האט געלערנט אין יורה דעה הלכות כבוד אב ואם כדי צו וויסן ווי אזוי צו רעדן מיט זיין טאטן און ווי אזוי מען מעג זיך דינגען מיט א טאטן אין לערנען, דערנאך האט ער געזאגט אפאהר קאפיטלעך תהילים און ער האט זיך געבעטן ביים היליגן באשעפער אז ער זאל נישט נכשל ווערן חס ושלום און עובר זיין אויף כבוד אב ווען ער וועט זיך דינגען אין לערנען,
מ'דערציילט אז ווען דער שינאווער רב האט נאך געוואוינט ביי זיין טאטן האבן זיי זיך אמאהל זייער שטארק געדונגען אין לערנען און דער צאנזער רב האט גוזר געווען אויף זיין זוהן אז ער זאל מער נישט איבער טרעטן די שוועל פון זיין שטוב און ווען דער שינאווער רב האט דאס דערהערט האט ער גלייך געוואלט פארלאזן די הויז אבער ער האט געהאט א פראבלעם אז ווען ער וועט ארויס גיין וועט ער עובר זיין אויף כבוד אב ווייל זיין טאטע האט געזאגט אז ער זאל נישט איבער טרעטן די שוועל און ביים ארויס גיין וועט ער דאך מוזן יא איבער טרעטן די שוועל, האט ער געטראפן א עצה ער האט געעפנט דעם פענסטער און ער האט ארויס געשפרונגען.

ויבכו את אהרן כל בית ישראל, הכתוב בא ללמדנו שכל אותם ארבעים שנה לא היה רוצח נפש בשגגה שהיה גולה למחנה לויה ונפרד מביתו וממשפחתו שאם היו גולים כאלה הרי היו חוזרים לביתם במיתת אהרן והיה מות הכהן גדול שמחה להם.
(משך חכמה)