|
|
| נשלח ב-28/7/2005 09:53 |
 |
| |
יש שהיו מעדיפים לבחון את היחס לרב עובדיה יוסף על פי ההערה הנזכרת בלקוטי שיחות ועל זה הדרך ולא על פי ציטוט ששמעו ממאן דהו שציטט רב חשוב שאינו מחב"ד.
אגב, אותה הערה היא מן הראיות (הרבות) לשלילת ההנחה המדוברת.
שכן ההערה מפנה לתשובה של הרב עובדיה יוסף שמסיק לשלול המנהג הנהוג בחב"ד לגבי ציציות בחוץ! (מדובר בהפניה "לכללות העניין" עקב המקורות הרבים המובאים בתשובתו של הגר"ע יוסף וכמובן לא לצורך המסקנה ההלכתית).
באופן כללי, היחס בחב"ד למנהגים שונים היה ונותר יחס של כבוד ובאופן בולט. החל מהכללת ה"ושמרו" של ליל שבת בסידור וכלה בעשרות רבות של דוגמאות מרבנו זי"ע.
לדבריך, הייתה צריכה להיות ציפיה סמויה למשל שאנשים הנוהגים לישון בסוכה יחדלו ממנהגם, ולא - ערכם והידידות כלפיהם תרד פלאים. דומה שאין צורך להוכיח עד כמה הדברים הפוכים בתכלית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 10:09 |
|
| |
למה להיגרר אחר כותרת פרובקטיבית זולה?
הנה ציטוט מגוף הידיעה:
בסיום דבריו החמיא רב עובדיה דווקא לחב"דניקים על פעילותם לשם הנחת תפילין לחילונים ואמר: "כל אדם ירא שמיים יזכה את הרבים. יש בני אדם מסכנים, לא מודעים כל כך שיש חובה כל כך. מצווה לזכות אותם, מצווה להניח להם תפילין, כמו שעושים אנשי חב"ד שהולכים לכותל המערבי, רואים כמה אנשים שהכרת פניהם שלא הניחו תפילין, ניגשים אליהם מניחים להם תפילין, עושים מצווה גדולה".
("עושים מצוה גדולה" שמניחים לאחרים תפילין פסולות?!?)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 11:02 |
|
| |
ב"ה.
חבריא,
[אני מבין שקשה לך לקרוא את הביקורת שלי; בסה"כ לי לא כ"כ קל לכתוב אותה]
ההערה הנזכרת בלקו"ש, "ושמרו" בסידור ועוד עשרות הדוגמאות שאתה מזכיר, הן מצד הרבי ובפומבי. אני עוסק בציפיות ובאכזבות שיש לחסידים הבאות לביטוי בדרך כלל בינם לבין עצמם.
הציטוט הנזכר אינו של מאן-דהו, אלא של מאן-דהוהים רבים, בהזדמנויות רבות, ובמשך תקופה ארוכה (אני מעריך שעד לזמן שש"ס שינתה את המדיניות שלה בנושא א"י, אך אינני מתחייב על-כך).
בדוגמה שהבאת בעניין שינה בסוכה, אני מסכים איתך.
אך הפעם תורי להוציא מן הכלל: מדובר בהלכה מפורשת בש"וע, שקשה להתאכזב ממי שמחליט לקיים אותה כפשוטה, ק"ו לבוא אליו בטענה.
זו אבל דוגמה טובה למה שכתבתי שגם בחב"ד פנימה פועלת שיטה זו - אתה ודאי מבין למי ולמה אני מתכוון.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 11:07 |
|
| |
העובדה שאיני מקבל את דבריך אינה אומרת שקשה לי לקרוא אותם.
אנו פשוט חלוקים במציאות.
אם קיבלת את התרשמותך מכמה חסידי חב"ד אין לי טענה אליך אלא אליהם.
אם דיברת על שיטה ודרך - טעות מצערת בידך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 13:01 |
|
| |
בס"ד
התפילין של חב"ד הם כשרות להלכה כפי שפסק הגרב"צ אבא שאול זצ"ל בשו"ת אור לציון
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 15:13 |
|
| |
כמדומה שגם הרב מצגר מצדד להכשיר.
כך שרבנו הזקן שגדולי עולם הפליאו לאין קץ את גדלותו בהלכה - יכול לנוח בשלום על משכבו.
ב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 23:24 |
|
| |
ב"ה.
חבריא,
א"כ נראה שאין בינינו ויכוח על עצם הדברים.
יש בינינו "רק" מחלוקת ב"מציאות": האם כל אותם ששמעתי מתבטאים כלפי הרב יוסף וכלפי אנשים אחרים בנושאים אחרים,
- ולהדגיש שמדובר בשנים רבות לפני שהתעורר הנושא שהביא לכך שאנשים "מחקו ... את החכמה הבינה והדעת..." ויצאו, לשיטתך, מכלל חב"ד, -
הם רק "כמה חסידי חב"ד", או שמא הם מדגם מיצג לדרך (אך חלילה לא לשיטה).
שיהי'ה כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 03:40 |
|
| |
חבריא
<"למה להיגרר אחר כותרת פרובקטיבית זולה?">
אכן הכותרת היא "זולה", איני יודע מה היתה כוונתו של העיתונאי כותב הכתבה, אני השארתי את כותרתו, כדי שמי שיקרא את הכתבה יגלה, עד כמה היא כותרת מטעה, ועד כמה לא נכון לומר שהרב עובדיה יוסף "שנא" את חב"ד.
שונא לא היה אומר את שאמר.
ולהודעתך
הרב עובדיה יוסף נבחר למשרת הרב הספרדי הראשי של תלאביב יפו בשנת 1968, נבחר למשרת הראשון לציון רק בשנת 1973, ומכתבו של האדמו"ר הוא משנת 1961.
מה היה בשנת 1961?
.
במכתבו של האדמו"ר משנת 1961, הוא כותב בין דבריו:
"במענה למכתבו מי"ג חשוון, בו שואלני ע"ד יחסי לשאלת הרבנות דאה"ק ת"ו, שפרסמו בשמי חוו"ד בזה במכ"ע.
... על יסוד כל האמור, אמרתי לפלוני דעתי ברורה בג' נקודות, התלויות זב"ז, והן:
(א) מוכרח הוא אשר תהיינה הבחירות בתאריך הכי מוקדם, וכל הפועל לדחותם- לוקח עליו האחריות לבזיון נוסף לדת ועניניה בארה"ק ת"ו, ומשם גם בחו"ל, כמו שהורה הנסיון בחדשים האחרונים.
(ב) לפי המצב בהווה- המועמד שיש סיכויים שייבחר הוא *הרב ש. גורן שליט"א*, ואילו המנהלים שקו"ט אודות אחרים גם להם ברור, שחלק מאלו שמדברים אודותם לא יקבלו את התפקיד, וחלק מהם אין מתאימים לתפקיד, וחלק מהם אין כל סיכויים שיבחרו, וכל השקו"ט הוא רק בשביל נמוקים צדדיים, דפשיטא שאין להם מקום על חשבון בזיון הדת כנ"ל.
(ב) מוכרח הדבר שישאר *הרב נסים שליט"א* עתה, כי לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בע"ב, (שחלק חשוב מועידה הבוחרת הוא מהם), יסירו רב ממשרתו, *מובן שידוע לי שמלכתחילה הנה באופן רשמי ניתנה להנ"ל המשרה לזמן קבוע* , אבל אין זה מבטל כלל הענין דכבוד התורה וכבוד רב בישראל, הענין דחזקה וכו', ובודאי לדכוותי' האריכות אך למותר. (אגרות קודש, חלק כ אגרת ז'תעד, מכתב להרב ניסן טלושקין, מיום כ' חשוון תשכ"א).
במכתב זה לא הבנתי:
בסעיף קטן ב:
"המועמד שיש סיכויים שייבחר הוא הרב ש. גורן שליט"א", והרי עוד שנים לאחר אותו הזמן (תשכ"א), עדיין היה היה הרב גורן רב צבאי.
בסעיף קטן ג:
"מוכרח הדבר שישאר הרב נסים שליט"א עתה", וכי מי היה זה שחתר תחתיו בשנת תשכ"א?
מקריאת המכתב *כולו*, אין ספק אצלי, שהתנגדותו של האדמו"ר אין לה מקור בהלכה, אף שבמכתבו (כנראה) באותו ענין לוועד העדה הספרדית בירושלים, מערב חג הפסח תשכ"א (אגרת ז תרכו), הוא כותב:
"... והשאלה היא המותר עפ"י תורתינו תורת חיים לדחות רב ממשרתו בקודש, ובפרט ע"י ועידה שחלק חשוב שלה הם אנשים חילוניים בהחלט, וכיוון שעמדת השולחן ערוך בזה היא פשוטה וברורה- בשלילת ענין שכזה לגמרי....
לשאלתם שבאם אין מקום לדחית רב ממשרתו, ע"י הוועידה הנ"ל א"כ מהו התוכן דהגבלת שירות הרב לתקופה מסויימת ואח"כ בחירות ע"י וועידה כהנ"ל, הנה קושיא אינה מבטלת ח"ו דין, ובפרט דין הנוגע בכבוד התורה, ועשיית דבר שהוא נגד השו"ע בעבר והודעה שיעשו כן גם בעתיד אינה מהפכת עבירה למצווה...".
אין זו הפעם הראשונה שאני מציין לשני מכתבים אלה, אך משום מה אני ממשיך לראות כותבים, שניתן לצפות מהם ליותר, הטוענים שהתנגדותו של הרבי להרב עובדיה יוסף היתה מפני שדחה את הרב ניסים ממשרתו, שהיא דחיה נגד ההלכה.
וכדי שלא יספרו לי, שישנה הלכה כזו, או אף אם אין הלכה כזו הוא נוגד להלכה "כבוד התורה", הנה מדברי הרמ"א (שו"ע חו"מ סימן רמה סעיף כב):
"ומי שהוחזק לרב בעיר, אפילו החזיק בעצמו באיזה שררה, אין להורידו מגדולתו אף על פי שבא לשם אחר גדול ממנו , ... ובמקום שיש מנהג לקבל רב על זמן קצוב, או שמנהג לבחור במי שירצו, הרשות בידם".
בדרך אגב:
האם מינוי רבנים כמו לאו או מצגר הוא לכבוד התורה?
שבת שלום.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 11:22 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך,
ממש ללא עיון בעומק כלל, אלא רק קריאה שטחית של הציטוט המובא בתגובתך:
אולי הרבי מתייחס להרכב הגוף הבוחר?
(כד דייקת: המשפט "וכיוון שעמדת השו"ע בזה.." מופיע אחרי המשפט "ובפרט ע"י ועידה שחלק חשוב...". וכן בקטע הבא: "הנה קושיא.." אחרי "ואח"כ בחירות ע"י ועידה כהנ"ל")
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 12:38 |
|
| |
נישט
אם קיוית ליותר, אין לי סחורה לספק לך. ונוטה אני להסכים שהעיקר אינו גדר הלכתי כי אם שאר הפרטים האמורים שם.
אמנם האם ידועה לך סיבה אחרת?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 08:00 |
|
| |
ירמיהו.
שבוע טוב
הקדמתך: "ממש ללא עיון בעומק כלל, אלא רק קריאה שטחית של הציטוט המובא בתגובתך", מיותרת.
הרבי לא התייחס להרכב הגוף הבוחר כסיבת השלילה, אלא כ"תירוץ", כי איל לשלול את הגוף הבוחר בגלל ""חילוניותו" כי הוא הגוף שבחר בו לראשונה.
ממ"נ, אם אותו הגוף הבוחר יכול למנות רבנים, הרי הוא מינה רק לזמן, ואם אינו יכול למנות לזמן מהיותו חילוני, הוא גם אינו יכול למנותו רב ויורשיו עד ביאת המשיח.
תפקידי הרבנים ה"ממשלתיים", אינם כרבנים הקהילתיים של העבר, ש"קיבלוהו עליהם", הרבנים הראשיים אינם אלא פקידי ממשלה, בעל תקן ממשלתי, למלא תפקידים מסויימים, ולא יותר.
מי שבוחר בפקידים ממשלתיים, היא ועדה מממשלתית, ודינם הוא כדין וועדה הבוחרת ממונה על רשת הביוב הארצית.
כד דייקת בדברי המכתב במלואו, ודברי החוק תיווכח שצדקתי.
_____
להלבן.
אין ספק שישנם פרטים נוספים, ואיני יודע מה הם, אך הם אינם ב"הלכה" שאינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2005 11:26 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך,
ייתכן ואווכח כי צדקת, אך לענ"ד לא ירדת לסופה.
כוונתי הייתה כי 'היפך ההלכה' ו'היפך השו"ע' מתייחסים להרכב הגוף הבוחר. הרכב הגוף הבוחר הוא שלא כדעת ההלכה.
וגם זה כאמור רק אולי י"ל בדא"פ, כי בהחלט יכול להיות שקריאה מדוקדקת יותר תוכיח שלא משמע הכי.
תוקן על ידי - yirmiahu - 31/07/2005 11:55:46
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 09:49 |
|
| |
קריאה מדוקדקת יותר תוכיח שלא משמע הכי.
|
|
|
|
|
