|
|
| נשלח ב-23/6/2004 22:32 |
 |
| |
שחרית
למה לבקש מאנטוורפן אם אפשר לקבל בארץ {לפחות לנסות}
אגב. תודה שהעלית את נושא הבדידות, אני כבר הרבה זמן מתלבט מהו המניע הגדול יותר לקיומו של פורמים מהסוג שפה, האם זה יותר מחיפוש אחר ידע או יותר מנסיון להרוות את צמאון הבדידות. {סליחה על הכנות}
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2004 12:02 |
|
| |
מחאה נמרצת!!!
אני מוחה בזאת על אנשים מסויימים שהוציאו לעז ללא שום חקירה ודרישה ולרוב ללא דעת אפילו במי מדובר על איש קדוש רם משכמו ומעלה, איש מורם מעם מהמיוחדים בדורות האחרונים,
ה"ה הרב הגאון הענק רבי אברהם אליהו קפלן זצוק"ל
חכמים הזהרו בדבריכם ותבררו היטב היטב לפני שאתם יודעים על מי ועל מה אתם מוציאים לעז
ולמי שלא קרא את ספרו המיוחד "בעקבות היראה" אין שום זכות אפילו להגות את שמו וחוות עליו "דעה".
ואם כבר הזכירו את שיריו הייתי ממליץ לעלות כאן את שירו "אולי" שהוא המובחר שבשיריו.
נ.ב. מעניין כיצד נוצרה האגדה שהשיר חובר על ידי בחור על ערש דווי ??!!
לאי מי פיתרונים?
תוקן על ידי - קרופניק - 28/06/2004 12:03:37
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 18:28 |
|
| |
שמעתי שמנגינתו של השיר 'שקעה חמה' שהובא פה על ידי תתקדש ווטו היא כמנגינה של 'אני מאמין' של שאול טשרניחובסקי (המוכר יותר כ"שחקי שחקי על חלומות").
אם כך הוא הדבר, אפשר להבין מדוע השיר כה נוגע ללב, לא רק מילותיו אלא גם מנגינתו יפה ועצובה.
מישהו יודע משהו על כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 18:35 |
|
| |
שחרית,
אכן כדבריך.
גם התווים מופיעים בספר "בעקבות היראה"
האם לא שכחת מ"קול באשה"
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 19:35 |
|
| |
ספרן,
היא שרה בלב...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 20:22 |
|
| |
שחרית,אמשלום,
אם תשירו ביחד,יש סברא[בשו"ת "שרידי אש"]שבדיעבד,לא קיימת הבעיה,מפני ש"תרי קלי לא משתמעי".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 20:27 |
|
| |
ספרן,
חוששתני, שאם נשיר ביחד, עדיף יהיה לכולם שקולנו לא יישמע  ...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 20:43 |
|
| |
האם שחרית שותפה לחששות?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 21:03 |
|
| |
ספרן,
אםשלום דווקא שרה מאד יפה (השחריתונים עוד זוכרים את שירי הערש...), ולעומת זאת כדאי לאדם מן הישוב שישקול היטב אם כדאי לו לשים נפשו בכפו לשמוע את הזיופים שלי...
ובכלל, יש איסור על שירה באופן וירטואלי?
ולגופו של עניין, את "שחקי שחקי" של טשרניחובסקי, שביצע כל כך יפה הזמר אריק לביא שנפטר השבוע, הלחין טוביה שלונסקי (כך לפחות מצאתי בגוגל).
האם תוכל להאיר את עינינו מה היה השיר המקורי למנגינה הזו? ואיך התגלגל לשיר השני?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 21:18 |
|
| |
לא ידוע לי.
אם הדבר חשוב בעיניכן,הייתי ממליץ לפנות לר' עקיבא צימרמן,כתב "הצופה" החביב ,לעניני חזנות ומוסיקה,ומחברם של ספרים אחדים הבקיא בתחום,וגם אם לא ידע,ישמח לחקור במלוא המרץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2004 18:31 |
|
| |
ספרן,
החזן פרופ' אלי שלייפר אמר לי שמי שחיבר את המנגינה של השיר הזה הוא טוביה שלונסקי (אביו של המשורר הידוע), ולא ברור מי לקח ממי, ואולי אין קשר בין חיבורם של שני השירים למנגינה היפה.
בכל אופן, הוא אמר, שיש כעת מלומד ששוקד על כתיבת מאמר שיתפרסם כנראה בכתב העת 'קתדרא' ובו יעמוד על מנגינות חסידיות ששודכו לשירים ישראליים. דוגמה מפורסמת אחרת היא הניגון של 'כחומר ביד היוצר' שלא זכור לי מי חיבר ושאומצה אחר כך לשיר הערש החלוצי 'שכב בני'.
לבקשת מי שביקש, הנה מילות השיר שחולק עם 'שקעה חמה' את המנגינה היפה של שלונסקי.
אני מאמין / שאול טשרניחובסקי
שחקי, שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.
כי עוד נפשי דרור שואפת
לא מכרתיה לעגל-פז,
כי עוד אאמין גם באדם,
גם ברוחו רוח עז.
רוחו ישליך כבלי הבל,
ירוממנו במתי-על ;
לא ברעב ימות עובד,
דרור - לנפש, פת - לדל.
שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.
אאמינה גם בעתיד,
אף אם ירחק זה היום,
א בוא יבוא - ישאו שלום
אז וברכה לאום מלאום.
ישוב יפרח אז גם עמי
ובארץ יקום דור,
ברזל כבליו יוסר מנו,
עין בעין יראה אור.
יחיה, יאהב, יפעל יעש,
דור בארץ אמנם חי
לא בעתיד - בשמים,
חיי רוח לו אין די.
אז שיר חדש ישיר משורר,
ליופי ונשגב לבו ער ;
לו, לצעיר, מעל קברי
פרחים ילקטו לזר.
(אודיסה 1892)
נשאלת השאלה - מיהי הנמנעת של השיר הזה, ממי מבקש המשורר "שחקי שחקי על חלומות". מה דעתכם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2004 13:23 |
|
| |
שחרית,
תודה לך על מילות השיר, שהוא, לטעמי, אחד הנפלאים ביותר שנכתבו בעברית. נדמה לי כי הוצע פעם להיות המנון המדינה. אני בעד.
לקראת יום העצמאות האחרון, ערכתי שיעור לקבוצת בני ובנות 18, העומדים לפני גיוס. הטקסט האחרון בשיעור היה השיר הזה, והם התפעלו ממנו מאוד. כשהתברר לי, להפתעתי, שהם אינם מכירים את השיר, לימדתי אותם את המנגינה ושרנו אותו יחד. זה היה רגע מאוד מרגש עבורי, ונדמה לי שגם עבורם.
לגבי הנמענת -
פעם חשבתי כי זו אהובתו של הדובר, אבל זה נראה לי פשוט מדי, וגם לא לחלוטין מתאים. היום, נדמה לי, כי זו נפשו שלו, ואולי פן אחד ממנה - זה שלוחש לו (ואולי לכולנו): "עזוב!"; "בשביל מה?"; "תפסיק לחלום ותמצא עבודה..." ועוד לחישות מייאשות שכאלה.
התשובה של השיר היא זריקת עידוד מופלאה וחסרת ציניות, אם כי לא נטולת כאב (במיוחד בבית האחרון).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2004 14:06 |
|
| |
שחרית,
תודה על הבאת שם מחבר המנגינה ואת "שחקי שחקי".
נראה כי גם המנגינה וגם שני השירים מכנה משותף להם: "ערגה לטהרת הרוח למרות עכירויות הגוף"!
ייש"כ!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2008 00:35 |
|
| |
אודות השיר,
אודות המחבר
וגם ביצוע יפהפה (הן של "אני מאמין" והן של "שקעה נפשי").
http://www.piut.org.il/textual/701.html
אתר פיוט הוא אחד הדברים היפים שקורים במחוזותינו, ועכשיו כשהם נזכרו שיש גם אשכנזים, בכלל נפלא!
היש מי שיודע זאת ליתקדש שפתח את האשכול?
|
|
|
|
|
