פלגנות ומלחמת תרבות - מתכלת האחרון

.






"
דע: כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ-ישראל. וזה סוד: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וכו', בחינת זֶמֶר וניגון, ששלח על-ידם ליוסף, וכמו שפירש רש"י: מִזִּמְרַת – לשון זֶמֶר וכו'.

כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיוחד, שהיא צריכה לְאָכְלוֹ. גם אינו רועה תמיד במקום אחד. ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו ניגון.

כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחינת פרק שירה א', ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה. וזה סוד מה שכתוב: וַתֵּלֵד עָדָה אֶת יָבָל, הוּא הָיָה אֲבִי יוֹשֵׁב אהֶל וּמִקְנֶה: וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תּוֹפֵש כִּנּוֹר וְעוּגָב. כי תכף כשהיה בעולם רועה מִקְנֶה, היה תכף כלי-זמר כנ"ל. ועל-כן דוד המלך, עליו השלום, שהיה יודע נַגֵּן, על-כן היה רועה, כנ"ל. (גם מצינו באבות העולם כולם, שהיו רוֹעֵי מִקְנֶה).

וזה בחינת: מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, הַיְנוּ שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ, כי על-ידי העשבים הגדלים בארץ נעשה ניגון כנ"ל. ועל-ידי שהרועה יודע הניגון, על-ידי-זה הוא נותן כוח בהעשבים,, ואזי יש לבהמות לאכול. וזה בחינת: הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; היינו שהניצנים גדלים בארץ על-ידי הזמר והניגון הַשַּׁיָּך להם כנ"ל. נמצא, שעל ידי הזמר והניגון שהרועה יודע, הוא נותן כוח בעשבים, ויש מִרְעֶה לבהמות.

גם הניגון הוא טובה להרועה בעצמו, כי מֵחֲמַת שהרועה הוא תמיד בין בהמות, היה אפשר שימשכו ויורידו את הרועה מבחינת רוח האדם לרוח הבהמיות, עד שירעה הרועה את עצמו, בבחינת וַיֵּלְכוּ לִרְעוֹת אֶת צאן אֲבִיהֶם וכו', ופירש רש"י, שהלכו לרעות את עצמן. ועל-ידי הניגון ניצול מזה, כי הניגון הוא התבררות הרוח, שמבררין רוח האדם מן רוח הבהמה, בבחינת מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה: כי זהו עיקר הניגון – לְלַקֵּט ולברר הרוח טובה, כמבואר במקום אחר. ועל-כן על-ידי הניגון ניצול מרוח הבהמיות, כי נתברר רוח האדם מרוח הבהמה על-ידי הניגון כנ"ל:
"

(ליקוטי מוהר"ן, תניינא ס"ג)

לצערי אינני פנוי לעניני הפורום לאחרונה, וכ"ש שלא לכתוב בנושא אשר כבר גזרו ראשונים שאין לעסוק בו דלא ליתי לידי פגיעה בשיח-מרקם-ומארג (שמ"ו סימן), אך פטור בלא כלום אי אפשר.

יש בדברי קודמי טשטוש ההבדל בין השאלה מיהו יהודי (לאמור who is a jew?) ובין השאלה מיהו יהודי (who is jewish?). התשובה לשאלה הראשונה הלוא היא כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או נתגייר כהלכה. השאלה השניה היא אחרת לגמרי כמובן. אין בכוונתי לעסוק בשאלה שניה זו כאן, אלא רק בכך שיש טעם לשאול אותה.

מידות טובות ואנשים טובים ניתן למצוא בכל זרם: אצל היהודים הרפורמים, הנוצרים האפיסקופלים ואפילו המוסלמים השיעים (ושמועה שמעתי כי גם אצל היהודים האורתודוקסים יש כאלה, אך הדבר טעון בדיקה). האם משום כך אין טעם בסיווג כל הנ"ל לדתות שונות?

אדרבא, כיוון שהמשותף בין היהדות הרפורמית לזו האורתודוקסית הולך ומצטמצם לכדי ההבנה המשותפת כי "מדארף זיין א מענטש", אימרה נאה המקובלת על רוב הדתות באשר הן, הולכת וגוברת בקרבי התחושה כי המשותף ביניהן הוא בדיוק כמשותף בין כל אחת מהן לנצרות הפרוטסטנטית וכו'.

כמובן, הקשר האתני והעובדה כי לעת עתה רוב (האמנם?) חברי היהדות הרפורמית הם יהודים על פי ההלכה גורמת לכך שההתפצלות הדתית קורה בהדרגה. ברמה האישית ברור כי הזיקה ביני לבין יהודי רפורמי חזקה בהרבה מזו שביני לבין בן דת אחרת. אולם, תחושתי הכבדה היא כי בדרך הטבע כבר נגזרה גזרה, ועוד מספר דורות קטן, כאשר הגיורים הרפורמיים ונישואי התערובת יביאו לאובדן הזהות האתנית היהודית ע"פ הקריטריונים האורתודוקסיים, יהיה הנתק סופי ובלתי הפיך.

שחרית

וטו, לפעמים בא לי לקנאות בתמימותך! לא הספקת עדיין להכיר את יצחק וכמותו שלא יכולים להרשות לעצמם להבין שגם האורתודוכסיה היא בכיוון התקדמות ובמספר דורות קטן גם היא תפסיק לחטט בגנים. (רגע, רגע אני נזכר ששמעתי בשם איזה ראשון או קדמון שגם הזהות האתנית נקבעת לפי המעורבות ביהדות, באידיאלים שלה ובתרבותה ולאו דווקא לפי הטיפה הסרוחה. מישהו זוכר?)

יצחק יונתן,

אכתוב גם אני ממש בקצרה – לדידי, הגישה שאתה מייצג פה היא זו העושה רדוקציה של 'מהו יהודי' ו'מיהו יהודי' לשאלה של היחס לשולחן ערוך.

שהרי, מאחר שאתה מודה שהמטרה היא להיות מענטש, ממילא השו"ע אינו אלא פריט אחד מיני רבים וכפי שאנו רואים שמענטש זה לא רק השולחנערוכניקים.

איני אומרת שאני מתנגדת לעצם המושג 'הלכה', ובלבד שיהיה דינאמי וישאיר מקום לבחירת הפרט.

יהדותנו היא עולם מלא של טקסטים וחיבורים, של משמעים ורצפים, של היסטוריה ולשון, של טעמים וקולות, היחס להלכה היא שאלה נכבדה החייבת להישאל על ידי כל יהודי רציני, אבל היא שאלה אחת בתוך שאלות רבות.


כשקראתי את דבריך, לא יכולתי שלא להיזכר בפגישה הראשונה שלי עם סבתו ז"ל של אישי שיחיה, הסבתא מלכה, יהודייה חילונייה מזרע משפחה בונדיסטית משובחה, פרצה בדמעות שליש כשגילתה שאיני ר"ל דוברת השפה היידית – "**** שלי הולך להתחתן עם שיקסע" יבבה. לא עזרו דברי הכיבושין וההבטחות שאני בת ישראל מבטן ומלידה, העובדה שאיני דוברת יידיש, הפקיעה את יהדותי....



מואדיב,
בדבריי ביקשתי לקיים גם יד ושם למשוררת שהלכה מאיתנו, אבל תודה מקרב לב על הבאת הדברים בשם אומרם.


תוקן על ידי - שחרית - 27/06/2004 12:10:58

אינני מודה במה שייחסת לי. נהפוך הוא בדברי בקשתי להבהיר, ללא הצלחה לצערי, כי במסוה מטבעות הלשון והמליצות הנאות ניתן ל"גייר" את מאות מיליוני הנוצרים (שאף הם חולקים עמי טקסטים וחיבורים, משמעים ורצפים, היסטוריה ולשון, טעמים וקולות), מיליארד המוסלמים עם ההינדים והבודהיסטים כולם, שכולם אינם שואפים אלא "צו זיין א מענטש". ומלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים.

מכיוון שככל שידיעתי מגעת, גם חכמי הרפורמים עדיין לא הכריזו על כל אלה כיהודים, הרי שככל הנראה גם הם מודים כי השאיפה הנעלה הנ"ל לבדה, גם כשהיא מגובה בנועם הליכות אכילת קניידלאך בלילי פסחים ושאר מידות מתוקנות, אינה מספקת בכדי להיות יהודי (jewish).

יצחק יונתן ,
אם כך תסביר מה כן הופך אנשים להיות מוגדרים כיהודים לשיטתך . (לא שואל כמתריס , אלא כמחפש הגדרה , דומני שלהגיד "שומרי מצוות" , אינה הגדרה מספקת ... ואני באמת מחפש אלטרנטיבה ראויה לשמה)

יצחק יונתן

היטבת לבאר מה לא ולמה לא , אבל לא מה כן ולמה כן .

מייציץ שששששש,
הם עוד יגלו שאנחנו אותו אחד.

.


מאחר ואיש טכני אנוכי, יבש כעץ וחסר שאר רוח כלשהו, אין לי אלא להצמד לכך שישראל, אע"פ שחטא וגו' , ולומר כי לעניות דעתי (הטכנית במהותה, כאמור), כל מי שאמו יהודיה או שגוייר כהלכה, יהודי הוא, אף אם יאמר את השהאדה שלש פעמים בפני שני עדים שרעיים כשרים אצל הקאדי השכונתי.


ועתה, יבואו חכמים ממני וישיבו תשובות טובות מזו.

בוגי,

הרי לשיטה שאתה תר אחריה,מוקדש כל ספרו של אבי שגיא[בשיתוף עם צבי זוהר] "גיור וזהות יהודית"[מוסד ביאליק]

אבל גם הוא מראה שהשיטה הלגיטימית הזו,לא אומצה ע"י הפוסקים.

תודה ספרן.

ה'פוסקים'!? מי שפוסק ליצחק אינו פוסק לשחרית ומי שעוסק בגיזת כבשים ומלחמות פוליטיות אינו עוסק בהחכמת יהודים וכיבוד שכלם! הוא הוא הגיוון ביהדות אותו ציינה שחרית!