צמח בצורת נחש המעורר הזיות אמר אל האישה [המדריכה]... ותתן גם לאישה עמה [הפרופ' שנון]...
אך אולי אכשר דרא כמ"ש האריז"ל שלאחר בוא השבת [או שמא גם לאחר שהיו מקדימים את עץ החיים - היינו החינוך לדעת הווה דרך המונותאיזם וכו'] כבר בא עת אכול האדם מעץ הדעץ אשר גם הוא הוכן לאכילתו.
ימים יגידו!
נשלח ב-24/11/2005 08:04
לבאבא עוד ארבעה ימים עד לפתיחת אשכול ואילו לשוטנג עוד שישה. [לספרן כחבר ההנהלה אין מגבלה בלא"ה.]
נשלח ב-24/11/2005 08:05
אפליה ! ג'ובים למקורבים !
נשלח ב-24/11/2005 08:13
אם כי אין זה מעניין האשכול, אך אכן הייתי צריך להסביר ובפרט שעברה במחשבתי ה"אפליה". הנקודה היא שמהיות חבר הנהלה חבר הנהלה, אחריותו תצילנו מלפתוח אשכול מיותר שפוגע בפורום [וכמו שמצאנו "אדם חשוב שאני"] ועוד שאם זה מוגבל רק לחברי ההנהלה אין חשש לריבוי אשכולות כפטריות.
נשלח ב-24/11/2005 08:17
צחקתי, אני מתנצל, לא התכוונתי להטריח אותך לכתוב את כל זה...
נשלח ב-25/11/2005 11:29
chouteng
חיים יהודים לפני 70 שנה במונקטש.
אפשר לראות מגוון של החיים היהודיים. מדרשת הרבי ממונקטש עד שאומר את הברכות מתחת לחופה. יראת שמים צרופה!
ועד לתלמידים ציוניים שרים התקוה בחילופי גרסאות.
ילדי חדר שאומרים ברכת השחר בנוסח שונה ממה שאני אמרתי כשהייתי ילד.
ולבסוף מחזה סוריאליסטי, בחורים וגם בתולות רוקדים הורה ביחד ושרים, ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות!!
הסצנה האחרון היא מלמדת עד כמה החיים היהודיים הדתיים היו בבסיס של כל תופעה חברתית בחיי היהודים ואפילו תופעה חילונית לגמרי.
אופס! שכחתי להוסיף הקישור. הוידיאו צולם במונקאטש לפני שבעים שנה. תודה ר' מיכי.
עצכח,
תודה. מרגש!
יש לי שתי שאלות:
1. האם הצלחת לזהות את המילים השונות של "התקווה"? היה שם משהו "לגור בארץ אבותינו" אבל לא הצלחתי לקלוט את היתר?
2. האם אתה יכול לתת תרגום של הדין ודברים בדוכן הספרים?
נשלח ב-25/11/2005 14:47
1. לא הצלחתי לזהות את שנוי המילים של התקוה. למען האמת אני גם לא יודע את הנוסח השלם של התקוה.
2. הם דנים ביניהם על מחירו של ש"ס כמה הוא עולה. ואם הכריכה הוא עור שלם או חצי עור. הוא התחיל ב אלף קרונן וירד ל 900 קרונן.
איזה יופי לראות יהדות מגוונת כזו שבאותה קהילה יש את הרב הארכי קנאי ואת הרוקדים במעורב (יחסית) ושרים שירים יהודיים במבטא יהודי וכו'.
כתבה זו מעוררת לחשוב שהשואה היא שחתכה את הקהיליה היהודית בין אדוקים לנאורים. לנאורים שסבלו שואה כזו כבר לא היה כוח לחיות עם הדת שהביאה להם את הסבל וויתרו על הנוחות לחיות בחממת אל. לאדוקים שלא ויתרו היה להם להיאחז חזק בדת כדי לגבור על התחושות השליליות ולכן התקצנו בדתיותם.
נשלח ב-27/11/2005 01:35
זה הרבי ממונקאטש בעל מנחת אלעזר שמדבר אל היהודים בארה"ב ומזהירם על שמירת שבת.
