|
|
| נשלח ב-29/11/2005 06:53 |
 |
| |
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3176067,00.html
בין תיאולוגיה למדע
המאבק בין התיאולוגים למדענים בנושא האבולוציה אינו מאבק אקדמי אלא מאבק חינוכי על ליבו של האזרח. נסיונותיהם של אנשי הדת לחדור לתחום המדע, צריכים להדיר את שנתו של כל אזרח ישראלי, שמא יגיעו השפעותיה המזיקות של התיאולוגיה למערכת החינוך
ירון ידען
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2005 17:04 |
|
| |
מואדיב,
אע"פ שאביעד הוא ת"ח רציני , הוא אינו רב אלא ד"ר . ( מהיכרות אישית ) אני מהמר עליו , בעוד שנים אחדות לבית המשפט העליון , או תפקיד בכיר אחר . האיש מוכשר מאד ומוערך בקרב מכיריו .
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2005 17:13 |
|
| |
.
ספרן, אנחנו מכירים?
גם מהכרות אישית, הוא הוסמך, ואפילו די מזמן. אמת, יש לו גם PHD במשפטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2005 17:31 |
|
| |
מואדיב,
הוא עכ"פ לא עושה אף פעם שימוש , בכתב או בע"פ , בתואר הרבני .
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2005 18:21 |
|
| |
נושא לדיון (אולי לאשכול בפני עצמו) הוא האם הסמכה לרבנות די בה כדי להיקרא "רב". היה לי לאחרונה ויכוח בנושא עם שני ידידים; אני טענתי כי כדי להיקרא "רב" יש לא רק להיסמך, אלא גם לשמש כרב בפועל, כלומר צריך להיות לאדם חוג כלשהו של תלמידים או של אנשים המקבלים אותו כסמכות; הם טענו שדי בסמיכה עצמה.
ועוד הערה - לפי התרשמותי מדעותיו כפי שאני קורא אותן מפעם לפעם, לא בטוח שבית המשפט העליון דהיום היה מעונין לקבל אותו, כשם שאינו מעונין לקבל את הפרופ' גביזון; אך אולי ההתרשמות שלי היא חלקית.
תוקן על ידי - גם_וגם - 30/11/2005 18:22:05
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 10:49 |
|
| |
chouteng:
Perhaps one in every hundred people experiences a blending of the senses.
....
Spoken words have an even stranger effect. She sees them, spelled out letter by letter, on a colourful tickertape in front of her head.
מתוך
השכן:
לא נכנסתי ללינק. לפי שני המשפטים המצוטטים, אני יכול לתת לך לינק משלי:
http://www.schizophrenia.com/
נוהל שכן
זה כאן!
תוקן על ידי - עצכח - 02/12/2005 10:50:12
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 11:50 |
|
| |
למען הסר לעז, אבהיר שמדובר בתופעה מרתקת, הקיימת בכל אחד מאתנו בזעיר אנפין.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2005 12:20 |
|
| |
השכן,
"לא חשתי אינה ראיה". גם למי שלא חש אסוסיאציה בין סוגי החושים, יש בסיס להניח כי קיים כזה דבר לאור עוצמת האסיוציאטיביות של האדם. [אצל אחד זה בקישור תכלת לשמים ואצל אחר זה בקישור בגדי צבעונים ללובשם.]
לפ"ז יובן שכאשר חוש אחד מוצף בעצמה בלתי שגרתית מתעוררים אצלו גם חושים שכנים והה"ד "וכל העם...".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2005 20:54 |
|
| |
על מה שכתבתי למעלה להשוות את פרדס לעין פרת [המקום שלינקק לנו רב_סיינפלד] ושחשבתי שבשניהם יש סוג לימוד פתוח לגמרי כפי שיש להבין מהערתו, קיבלתי באישי כדלהלן:
ווטו,
מצד אחד אין קשר כלל בין המכינה בעין פרת לבין "פרדס", ומצד שני אין שום דמיון ביניהן. 
הדבר אינו כפי שחשבת ששניהם מקומות ללא מגמת "החזרה בתשובה" אלא במגמת לימוד תורה חופשי מכבלי מוסכמות הלימוד כמו חתימת התלמוד וכו' משהו בדומה לשיח כאן. אדרבה, הדמיון היחיד בין שני המקומות, וגם הוא קלוש ביותר, טמון במגמת ההחזרה בתשובה הקיימת בשני המקומות שאינם דומים בכלום לפורום, אלא שהמגמה מופנית כלפי קהל אחר לגמרי, ונעשית בכלים שונים לחלוטין.
מהתרשמותי ללא הכירות לעומק, פרדס הינו בית מדרש שמיועד בעיקר לצעירים אמריקאים, ממשפחות אורתודוכסיות, הנשלחים לשנה לארץ הקודש כדי "להתחזק". אצל רבים מהם התוצאה היא חרדיות מסוג מסוים, שאינה דומה במאום למקום ממנו באו. המורים שם אורתודוכסים כולם, וחלקם גם בעלי השכלה אקדמית רחבה ועמוקה, אולם הלימוד עצמו אינו אקדמי (במובן הטוב של המילה - ביקורתי, רחב ופתוח), אלא "ישיבתי" (גם אם לא "חרדי"). מעבר לכל זהו מוסד פרטי.
לעומת זאת, המכינה בעין פרת היא מכינה קדם-צבאית, המקבלת תקציבים ממשרד החינוך וממשרד הבטחון (יש עוד כאלה בארץ), שהוקמה ע"י אדם אורתודוכסי כריזמתי, שביקש להשפיע ו"לקדם" נוער חילוני ודתי. מלמדים שם רק אורתודוכסים, למרות שמחצית מבני הנוער שם הם חילונים. יש שם ניצול של תמימות הנוער וסביר לחשוש שההורים השולחים את ילדיהם לשם (ומשלמים) לא מודעים לעניין, ומנהיגי המכינה הזו לא תמיד מדברים בגלוי לגמרי.
יש שם גם דברים טובים בהחלט, רובם נעשים בשל דרישת המדינה המתקצבת אותם.
שיטות הלימוד ה"פתוחות" (בעין פרת, לכל הפחות) הן כאלה שנהוגות כבר עשרות שנים במסגרות חילוניות בארץ, ומשלבות בלימוד המקורות היהודיים הקלאסיים גם גישות ספרותיות, פסיכולוגיות, היסטוריות ואחרות ולכן אולי טעית לחשוב שיש כאן דמיון לעצכ"ח.
 |
|
|
|
|
|
