גמ"חי כספים - האורות והצללים

יש אגודה בשם בנק החסד, שפעילה בענין זה בכמה מרכזים חרדיים, בדומה לרוח ההצעה כאן


אוי לשכן ואוי לשכנו

.


אראל סגל, הבה נתבונן בהצעתך גם מבחינת הפרטים הטכניים:


בנק ללא רבית שמוקם על ידי הממשלה:

1.
המקור לכסף? המקור יכול להיות מנדבת לבם של אזרחים (זה יהיה מספיק), או אולי מתקציחב המדינה – כלומר מגביית המסים מהאזרחים.

2.
הלוואות תיעשנה בצורה שקופה ושוויונית, כלומר – בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש.

3.
יהיה צורך בהקמת מנגנון שיפעיל את הבנק. קבלת חסכונות, בחינת בקשות להלוואה, וכד'. מה המקור התקציבי למנגנון זה? האם מנדבת לב האזרחים או מתקציב?


כאמור לעיל, שני מקורות תקציביים יכולים להיות לרעיון, נדבת לבם של אזרחים והתקציב.


נדבת לב האזרחים , מניחה כי יהיו מספיק אנשים שאת חסכונותיהם יעדיפו להפקיד לתקופה ארוכה, בלי יכולת לפדות את החסכון מייד ובלי לקבל רווח כלשהו עליו. לא רבית כמו בבנקים, לא פוטנציאל לרווח כמו המשקיעים במניות, לא הכנסה כמו השקעה באג"ח ולא פיצוי כלשהו על השחיקה העלולה לחול בשל אינפלאציה.

הנחה אופטימית מאד, אני חושב. כל כך אופטימית, כמו ההנחה כי כל אחב"י יעשרו את הכנסתם, אם דל ואם עשיר.

מקור תקציבי , בעצם מחזיר אותנו למקום מוכר – לביטוח הלאומי. הנה לנו גוף, הגובה כספים מכל אזרח ואזרח, כדי לשלם למובטלים, לזקנים חסרי פנסיה וכו'. אם כבר קיים אחד, מדוע להקים שני נוסף? רק כדי להקים מנגנון נוסף שיכביד עולו על הכספים?



כל זה, טרם דיברנו על כך שמאז שנת 1983 , עת נחלצה ממשלת ישראל להציל את הבנקים בישראל ולמעשה הלאימה אותם כדי למנוע את קריסתם, היא רק מנסה להפטר מהם. חוק המניות הבנקאיות שבהסדר אף קבע את הדרך, ציווה את הקמתה של חברה בשל מ.י. נכסים שתייעץ לשר האוצר ולחשב הכללי לגבי דרך מכירת הבנקים, וכיום, פרט לאחזקות בבנק דיסקונט ובבנק לאומי, נמכרו כל השאר. בשל קשיים למכור את בנק לאומי לגמרי, אף הגה משרד האוצר את חלוקתו לציבור באמצעות אופציות. אכן, זמן טוב מעין כמוהו להקים בנק ממשלתי חדש!













השטן נמצא בפרטים הטכניים...

השכן: האם תוכל למסור פרטים נוספים? (טלפון...)

מואדיב: כפי שהסברתי בקישור:
א. הכסף להלוואות אמור לבוא מנדבת ליבם של האזרחים, אותם אזרחים שהיו רוצים להפקיד את כספם בגמ"חים רק שהם לא בטוחים אם אפשר לסמוך עליהם או לא.
ב. הכסף לתחזוקה אמור לבוא מתקציב משרד העבודה והרווחה, תמורת קיצוץ מסויים בחלק מהקצבאות. הרעיון הוא, שהלוואה בלי ריבית היא אמצעי יעיל יותר לעזור לנזקקים (במקרים מסויימים) מאשר קצבאות, ולכן ההשקעה בבנק ללא ריבית תאפשר להקטין את הקצבאות.

אכן, כפי שכבר הבנתי מ(חוסר) התשובה של השר, הממשלה כנראה לא מעוניינת להקים בנק ממשלתי חדש.

וכפי שכתבתי למעלה, אני עדיין מקווה שהישועה תבוא מהמגזר הפרטי: אולי איזה מולטי-מיליונר יחליט לעשות את ההשקעה הראשונית ולהקים בנק כזה, והממשלה רק תיתן את הערבות הדרושה כדי שאנשים לא יחששו להשקיע בו את כספם.

אראל, הבעיה נעוצה דווקא בצד המוסרי.

בנק שילווה ללא ריבית, לא יהיה לו מקור שיגדיל את ההכנסות, והונו העצמי יקטן משנה לשנה עקב חובות אבודים.

בנוסף, בנק כזה עשוי להיתפס ע"י חלק מהאזרחים כמוסד צדקה, והם לא יטרחו להחזיר את הכספים. ובניגוד לבנקים המרשים לעצמם לעקל נכסים ולהכפיל ריביות - למוסד חסד שכזה תהיה בעיה לנהוג במה שנתפס כאכזריות.

בעיני "העולם", ביזנס הם ביזנס וחסד הוא חסד. אמנם לא בעיני התורה, ועל כן רוב ככל הגמחי"ם הינם בציבור התורני.

מוציא לאור: ההלכה מתייחסת לגביית חובות, ע"פ ההלכה מותר לעקל (כמעט) את כל רכושו של הלווה כדי לכסות את החוב, כך שאפשר להשתמש באותם כלים שהבנקים משתמשים בהם לצורך גביה. מותר גם להטיל על הלווה את הוצאות הגביה.

אני שותף לניהול גמ"ח מסויים, אני מדגיש "תמורת תשלום".

הקשיבו והסכיתו, אברכים צעירים שקיבלו דירה בחתונה, וסידור מלא שזה אומר כל הרהיטים, הוראות הקבע שלהם חוזרות, מדובר בהו"ק של 100 $ בחודש. עד מתי????

אם מדובר באברך צעיר, שאשתו עיין לומדת בסמינר, או שסיימה את לימודיה ולא מצאה מקום עבודה, אין בכך כל פלא. שכן כמדומני שלרוב האברכים שהתחתנו בשנה האחרונה אין כולל. גם אם התמזל מזלם ולאחד מהם יש הכנסה כלשהי, לא בטוח שיש בה כדי להפריש 100 $ לחודש. ההחזרה לגמ"ח איננה נמדדת רק בגודל ההוצאות, אלא גם בגודל ההכנסות. השאלה היא: מדוע הגמ"ח אינו מוודא את יכולת ההחזרה של הלווים?

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.