גמ"חי כספים - האורות והצללים

אראל.

כאן נשאלת השאלה למה אנשים בוחרים להפקיד את כספם בגמ"ח שאינו נותן להם שום רווח ושום בטחונות,במקום להפקיד בבנק שזה גם בטוח יותר וגם מניב רווח ?
התשובה היא שהגמחי"ם הם גן עדן לאנשים שאינם רוצים לדווח ולשלם מסים לרשויות המדינה,אפשר לומר שזה "עסק שחור" לכל דבר.בהצעה שלך הרי יהיה פקוח ורישום מטעם הרשויות על כמה ומי,משום כך היא נדונה לכשלון לפחות בצבה"ח שבורח כמו מאש מכל דבר שיש בו אזכור לרשויות.

רק עכשיו ראיתי את תגובתו של נדב מלפני שלושה שבועות. נדב, איפה מצאת בנק שנותן 8%? אתה יכול לשלוח לי כתובת?

ברור שצריך לקבוע קריטריונים לזכאות, כמו שמקובל בגמ"חים. היתרון הוא שהבנק יהיה נוח יותר לשימוש והכסף יהיה בטוח יותר.

גם בבנק הדואר אין ריבית ובכל-זאת אנשים פותחים שם חשבון - מסיבות עקרוניות או אחרות,

הפתרון האידיאלי לדעתי הוא שילוב של בנק הדואר עם גמ"ח.

http://www.shmone.co.il/mador.asp?mador=104

כמו בימי ראשית הציונות, גם היום, דווקא ה"חילונים" מממשים את ערכי היהדות בקנה מידה הרבה יותר רחב מהדתיים.


תוקן על ידי - אראלסגל - 27/12/2005 10:47:09

.


מה הקשר בין נושא הדיון כאן, לבין הגימיק של תוכנית הטלוויזיה שהבאת לעיל?


לפי טענות תוכנית הטלוויזיה, רוב מוחלט של גובה החוב של חייב, נוצר בשל עלויות שכר טרחת משרדי עו"ד המטפלים בגביה, ובשל קנסות הפיגורים. העובדה כי קוראים לכך "ריבית פיגורים", אינה קשורה כלל לכך שמדובר בקנס על איחור.

אחרי שצברתי קצת ניסיון בהלוואות בלי ריבית, נראה לי שהמדינה יכולה לקדם את הנושא בדרך הרבה יותר פשוטה וזולה - חשיפת פרטים מלאים של אנשים שנתנו המחאות שחזרו (למשל ע"י מאגר מידע ניתן לחיפוש באינטרנט).

כך, כל אדם יוכל לפתוח אצלו גמ"ח פרטי. בכל פעם שמישהו מבקש ממנו הלוואה, הוא יוכל לברר האם מדובר באדם שנתן המחאות שחזרו, ואם כן - יימנע מלהלוות לו, או ידרוש בטחונות גדולים יותר מהמקובל.

כמובן שיש מקרים שהמחאה חוזרת שלא באשמת הלווה, אולם, אם הלווה טוען שזה המצב, הוא יצטרך לשכנע את המלוה.

החשיפה גם תהווה גורם מרתיע - כל מי שנותן המחאה, יעשה הכל כדי לוודא שההמחאה לא תחזור, כדי שהשם שלו לא יתפרסם ברשימה השחורה.

הדבר הקרוב ביותר לרעיון זה שקיים היום הוא מאגר החשבונות המוגבלים של בנק ישראל:
http://www.bankisrael.gov.il/black.html

אולם, המאגר הזה לוקה בחסר:
 * הוא כולל רק חשבונות מוגבלים, כלומר, חשבונות שנתנו מהם 10 המחאות שחזרו; בדרך זו, אדם יכול לעשוק 9 גמ"חים מבלי שהגמ"ח העשירי יידע להיזהר.
 * גם אדם שחשבונו הוגבל, יכול לפתוח חשבון חדש ושוב לתת 10 המחאות שיחזרו; רק לאחר מכן הוא יהפוך ל"לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות" ויהיה אפשר למצוא אותו לפי מספר זהות, אבל זה כבר לא יעזור ל- 20 המלוים שהפסידו את כספם.

.

ההצעה שלך מסוכנת. גב' רבינוביץ כתבה צ'ק ובטעות התבלבלה בתאריך. הצ'ק יחזור. שמה יתפרסםברשימה השחורה, והעובדה שמי שהצ'ק נכתב לו כבר קיבל ממנה מזמן צ'ק אחר ופדה אותו - לא תסייע לה.

כעת, נסה לחשוב מהי עלות קיום רשימה כזו שהיא דינמית, וצריך למחוק ממנה את מי שנכנס אליה בשל טעות טפשית, או אפילו בגלל שהפקיד בבנק חשב שהחתימה שלו זויפה, רק בגללשהיא לא זהה לדוגמא שבספרי הבנק.

אז צריך מנגנון שלם, פקידים, חוקרים...


ואיך תטפל באלו ש"סתם" לא מחזירים הלוואות, בלי לתת צ'קים בלי כיסוי?

כיום, גב' רבינוביץ' ממילא תתקשה לקבל הלוואה, גם אם אף פעם לא חזר לה צ'ק, כי לגמ"חים אין שום אפשרות לוודא שאף פעם לא חזר לה צ'ק, ולכן הם מעמידים דרישות כמעט בלתי אפשריות בפני הלווים.

ההצעה שלי אולי לא תעזור ספציפית לגב' רבינוביץ, אבל היא כן תעזור ל-99% מהלווים הישרים והאחראיים, שמוודאים שצ'קים שלהם לא יחזרו. מאגר הנתונים יאפשר להם גם להוכיח את העובדה שהם אכן ישרים ואחראיים, וכך יגדלו סיכוייהם לקבל הלוואות.

עלות ניהול המאגר, בעידן המחשב, היא קטנה יחסית - אפשר לנהל אותו אוטומטית ע"י קישור בין מאגר הנתונים במרכזי הסליקה של הבנקים (אמנם יצירת הקישור דורשת השקעה ראשונית בטכנולוגיה, אבל לאחר שהמאגר בנוי, הוא מנהל את עצמו).

ניתן לראות דוגמה חלקית לניהול מאגר דומה באתר ebay: לאחר כל עסקה של קניה ומכירה, הקונה והמוכר יכולים לתת ציון זה לזה, והם יכולים גם להגיב על הציון שקיבלו. הציונים והתגובות גלויים לכולם, וכך כל אחד יכול להעריך את רמת האמינות של כל קונה ומוכר. כך למשל, אם המוכר התלונן ש"הצ'ק של הקונה חזר", הקונה יכול להגיב "הוא חזר כי טעיתי בתאריך, שלחתי צ'ק חדש", וכן הלאה.

"ואיך תטפל באלו ש"סתם" לא מחזירים הלוואות, בלי לתת צ'קים בלי כיסוי?" - אם ההצעה שלי תמומש, הדבר ירתיע לווים ממתן צ'קים ללא כיסוי (הם ירצו לשמור על המוניטין שלהם כאנשים שאף פעם לא חזר להם צ'ק), ולכן תהיה מוטיבציה גדולה לכל ארגון שנותן הלוואות לדרוש דווקא צ'קים ולא להסתפק בהוראות קבע.

האיש שפיתח את הנוסחה שהופכת עניים לעשירים
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3129802,00.html
האם אני מסייע לדבר עברה? גמחים כפרנסה.
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2123222&whichpage=1&forum_id=1364

חשבתי על רעיון להלוואות בלי ריבית שיכול להשתלם גם לבנקים מסחריים. בקצרה: הבנק משמש כמתווך בלבד, ולוקח עמלת תיווך, שהיא נמוכה בהרבה מהריבית.

פרטי ההצעה:

1. המפקיד: כל לקוח של הבנק יכול לפתוח פקדון מיוחד להלוואות בלי ריבית. הפקדון אינו נושא ריבית. המפקיד יציין את התנאים שלפיהם הוא מתכוון לתת ההלוואה - למשל איזור גיאוגרפי, מצב משפחתי וכד'.

2. הלווה: כל לקוח של הבנק המבקש הלוואה, ונמצא זכאי להלוואה על-פי תנאי הבנק, רשאי להגיש בקשה להלוואה בלי ריבית מאחד או יותר מהפיקדונות שהוא מתאים לתנאים שלהם. לשם כך הוא צריך לחתום על טופס ויתור סודיות, המתיר לבנק להעביר למפקידים את כל המידע הכלכלי עליו (פירוט חשבונות, שיקים שחזרו וכד').

3. הבדיקה: הבקשה מועברת למפקיד יחד עם כל המידע הכלכלי. המפקיד יוצר קשר עם הלווה כדי לברר פרטים נוספים, ומחליט על-דעת עצמו בלבד האם לתת את ההלוואה, וכן מה הם תנאי ההחזר (כמה תשלומים ומתי להתחיל), ואם יש ערבים או משכונות.

4. ההלוואה: אם התשובה חיובית, הבנק מחתים את המפקיד והלווה (והערבים, אם יש) על שטר חוב והסכם הלוואה, ויחד עם זה מקים הוראת קבע מחשבונו של הלווה לחשבונו של המלוה לפי התנאים שקבעו ביניהם. הכסף מועבר מחשבונו של המפקיד לחשבונו של הלווה, והבנק גובה עמלה של 1%.

5. ההחזר: ההחזר מתבצע בהוראת קבע, המפקיד יכול בכל עת לקבל דיווח על מצב ההחזר.

6. אי החזר: אם הוראת הקבע נכשלת, הבנק מודיע מיידית למלוה, ומעביר לו את כל תיק ההלוואה על-מנת שיוכל לפתוח מיידית בתביעה בהוצל"פ או להעבירו לחברת גביה פרטית לפי בחירתו (שטר חוב נחשב כמו פסק דין וניתן להעבירו מיידית להוצל"פ, אין צורך בתביעה משפטית). מעבר לכך הבנק אינו ערב להחזרת החוב.



היתרונות:

א. עבור הבנק: הבנק מרויח את העמלה על ביצוע ההלוואה, וכן את העמלות הנלוות כגון עמלת שורה על כל תשלום בהוראת קבע.

אמנם בהלוואה רגילה הבנק גובה ריבית גבוהה יותר, אבל חלק מהריבית הזאת מועברת ללקוחות בעלי פיקדונות נושאי ריבית, וחלק אחר מהריבית משמש כפרמיית סיכון לחובות אבודים. במקרה זה, המפקיד מותר על הריבית של הפיקדון, וכן לוקח על עצמו את הסיכון, ולכן הבנק יכול לגבות עמלה נמוכה יותר ועדיין להרוויח אותו דבר כמו בהלוואה רגילה.

בנוסף לכך הבנק מרויח לקוחות - שיצטרפו לבנק בגלל הסיכוי לקבל הלוואה בלי ריבית (גם אם לא כולם יקבלו בסוף), ויישארו גם לאחר מכן.

ב. עבור הלווה: העמלה נמוכה יותר מהריבית, כנ"ל.

ג. עבור המלוה: התוכנית מיועדת רק לאנשים שמעוניינים ממילא להלוות בלי ריבית. היא בטוחה יותר מלתת הלוואה באופן פרטי, כי המלוה מקבל את כל המידע הכלכלי שבדרך-כלל אינו נגיש לו. היא גמישה יותר מלתת הלוואה דרך גמ"ח, כי המלוה יכול להחליט בעצמו על התנאים להלוואה ולבדוק בעצמו את הלווה, ולהחליט על-דעת עצמו אם הלווה ראוי להלוואה. היא נוחה יותר כי כל העבודה הטכנית של כתיבת חוזה ומעקב אחרי ההחזר מתבצעת ע"י הבנק.



מה דעתכם?

.


לפי הכתבה בכלכליסט אליה קישר לינקי כאן, דוקא יש תשלום ריבית על ההלוואות הקטנות.

הנה ציטוט לדוגמא:

"...

גרייס אייה, למשל, היא אשה מאוגנדה, אם לארבעה שאימצה עוד תשעה יתומים ממלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה. אייה הכינה חמאת בוטנים ביתית, ובקושי רב ניסתה לפרנס את 13 ילדיה ממכירתה. Kiva.org, אתר מיקרו־בנקאות שקם בהשראת רעיונותיו של יונוס, פרסם באינטרנט את סיפור חייה של אייה. לצד הסיפור הופיעו תמונתה וגובה ההלוואה הנחוצה לה כדי לקנות מקרר לאפסון חמאת הבוטנים שלה. בתוך דקות גייסו עבורה גולשים מזדמנים 475 דולר, שהמתינו לה עוד באותו השבוע במרכז ההלוואות הזעירות שליד כפרה.

ריבית קטנה זה כנראה פחות מהבנקים.

_________________