|
|
| נשלח ב-13/5/2009 15:50 |
 |
| |
לפני כחודשיים פשטה את הרגל אגודה צרכנית בצפון- שמטרתה היתה למכור עם -מעט רווח- ולא בלי רוח כלל.
הרעיון היפה אימלל עשרות משפחות שותפות לרעיון תושבי הישוב -אור הגנוז- ליד מירון,
להעלות רעיונות אפשר ורצוי,- כל זמן שזה נשאר בשיחות מוסר- לנסות ולבצע אותם גובל לפעמים באוילות ופשע.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 20:42 |
|
| |
"לא הבנתי האם לדעתך יש מצב שבו הכסף שוכב סתם כך במרתפי הבנק ובמקום זאת הם ישתמשו בו להלוואה בלי ריבית?" הבנק לא משתמש בכסף לשום דבר. הכסף הוא של המפקיד. הבנק רק מתווך בין המפקיד לבין הלווה ולוקח מהלווה עמלת תיווך.
למעשה ההצעה שלי יכולה לפעול גם בבנקים של גויים, שמותר להם לקחת ריבית. המפקיד יכול לקחת ריבית מהלווה לפי שיקול דעתו, והלווה יחליט אם לקחת הלוואה רגילה מהבנק או לקחת הלוואה מהמפקיד עם הריבית שהמפקיד קובע.
העיקר בהצעה שלי הוא ההפרדה של הריבית לשלושת מרכיביה:
* דמי המתנת מעות שמועברים למפקיד
* עמלת תיווך
* פרמיית סיכון
כיום, הבנק קובע את גובהם של שלושת המרכיבים, וגם לוקח את כל הסיכון על עצמו. ההצעה שלי היא לפרק את המרכיבים:
* דמי המתנת מעות - בשליטת המפקיד, הוא יכול להחליט כמה לגבות, כמובן בתנאי שימצא לווים שיסכימו. אם הוא רוצה לעשות חסד, הוא יוותר עליהם לגמרי.
* עמלת תיווך - הולכת לבנק, כמו היום.
* פרמיית סיכון - בשליטת המפקיד, וכך גם הסיכון הוא על המפקיד. הוא יכול להחליט כמה סיכון לקחת וכמה פרמיית-סיכון לקחת. אם הוא רוצה לעשות חסד, הוא יוותר על פרמיית הסיכון אבל ידאג לבטחונות אחרים - יבדוק היטב את מצבו הכלכלי ויכולת ההחזר של הלווה וכו'.
למעשה בשיטה זו אפשר גם לנהל הלוואות של "שוק אפור" (כמובן רק לגויים). היתרון הוא שהבנק מתווך ומעביר את המידע למלוה, כך שכל התהליך נוח ומסודר יותר.
מבחינה כלכלית, כל פירוק של מוצר למרכיביו עשוי להגדיל את היעילות במשק, כי הוא מאפשר תחרות על כל מרכיב בנפרד ולא רק על "חבילה" שלמה.
"לפני כחודשיים פשטה את הרגל אגודה צרכנית בצפון- שמטרתה היתה למכור עם -מעט רווח- ולא בלי רוח כלל"
לפני כחודשיים פשטו רגל כמה מהחברות המסחריות הגדולות ביותר בעולם, שמטרתן היתה אך ורק להרויח. אז מה אתה רוצה מהאגודה הצרכנית של "אור הגנוז"?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 21:37 |
|
| |
פרמיית סיכון ועמלת תיווך ימשיכו להיות גם הלאה (בכלל הפרמיית תיווך אני כולל גם את הפער בין הריבית על הפקדות בבנק לריבית על הלוואות מהבנק), לגבי הלוואות ללא 'דמי המתנת מעות' לא סביר שהם יהיו בהיקפים גדולים יותר מאשר מה שקורה היום בגמחי"ם (אלא אם כן הטבע האנושי ישתנה לפתע) ובכלל זה המוסד כבר קיים היום (גמ"ח) למה להוסיף עוד אחד?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 21:46 |
|
| |
אראל
אין מקרה אור גנוז דומה לחברותיה, האחרות נפלו בגלל קפיצה גבוה מידי,
אי אפשר לנהל עסק, שום עסק, בלי הבטחת רווח, זה מעולם לא הצליח- ולעולם זה לא יכול להצליח, זה מנוגד לכל הגיון כלכלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 00:13 |
|
| |
אני יודע שלפחות באחד מהבנקים הגדולים בלונדון התוצאות הטובות ביותר ב2008 היו למסלולי ההשקעה על פי השריעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 10:57 |
|
| |
נכון
הם מרויחים מהעמלות, וגם להם יש כעין התר עיסקא
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2009 10:56 |
|
| |
"לגבי הלוואות ללא 'דמי המתנת מעות' לא סביר שהם יהיו בהיקפים גדולים יותר מאשר מה שקורה היום בגמחי"ם" - לדעתי דווקא כן, משתי סיבות: מודעות ונוחות:
א. בחברה הלא-חרדית: האפשרות לתת הלוואות דרך הבנק המוכר, באופן מסודר ונוח, תגדיל את המודעות לנושא זה, שכיום כמעט אינו מוכר מחוץ לחברה החרדית.
ב. גם בחברה החרדית: הלוואה דרך הבנק היא נוחה, מסודרת וקלה לניהול יותר מאשר דרך גמ"ח.
דרך אחרת להסתכל על זה היא: הבנק ממנף את הניסיון שלו במתן הלוואות כדי לתת שירות נוסף ודומה - תיווך בהלוואות.
דוגמה מהזמן האחרון: אתר "אגורה" - אתר שמתווך בין אנשים שמעוניינים לתת חפצים ישנים לאנשים שצריכים אותם. לפי מה שהבנתי, האתר מתפרנס מפרסומות ומתרומות.
אני מציע לבנקים לעשות דבר דומה: לתווך בין מלוים ובין לווים ולהתפרנס מעמלות.
ירוחם: "אי אפשר לנהל עסק, שום עסק, בלי הבטחת רווח, זה מעולם לא הצליח - ולעולם זה לא יכול להצליח, זה מנוגד לכל הגיון כלכלי.
" - אני אישית מכיר גמ"חים שקיימים כבר מעל 100 שנה. סבא שלי, יאריך ה' ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, סיפר לי שעוד כשהיה ילד המשפחה שלו קיבלה קיצבאות מ"גמח שערי חסד" ומ"כולל שומרי החומות", שני הגמ"חים האלה קיימים עד היום.
נכון, יש גמ"חים שנסגרים אבל יש גם מפעלים שנסגרים, ובשני המקרים הדבר נובע מניהול לא נכון.
נראה לי שהטעות שלך היא שאתה משתמש במודל עסקי צר, שבו "רווח" חייב לבוא ממכירה של מוצרים או שירותים חומריים. המציאות רחבה יותר - במציאות אפשר לייצר "רווח" גם על-ידי "מכירה" של שירותים רוחניים. קח למשל גמ"ח מזון: הגמ"ח מגייס תרומות, משתמש ב-90% מהן כדי לקנות מוצרי מזון לנזקקים, 9% לכיסוי הוצאות משרד, ו-1% משכורת לעובדים. אתה יכול לראות בו עסק רווחי - העסק "מוכר" מצוות לתורמים, וכך מייצר "רווח", בדיוק כמו שכל עסק מוכר מוצרים ומפיק רווח.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 15/05/2009 10:58:57
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2009 12:55 |
|
| |
אראל ידידי
גמ"ח זה לא עסק, גמ"ח מזון זה לא עסק, הגמ"חים ניזונים מתרומות, ואם אין תרומות, אז יש פחות כסף לתת, ואם חלק ממקבלי הגמ"ח לא משלמים, יש פחות כסף לתת לאחרים,
לעומת זאת עסק מסחרי.- נקח לדוגמא מחסן מזון- הבעלים משקיעים 1000,000 שקל- בכסף הזה הוא קונה את המןצרים.
הבעלים יהודים יקרים, אנשי חסד, רוצים רק להרויח את ההוצאות שלהם, כלומר משכורת צנוע, הם מחשבים שבמחזור של 1 מיליון.
אם ירויחו רק 10% זה יספיק למשכורות, שכר דירה מיסים חשמל מיים ניקיון וכד. הרי מדובר על מאה אלף!!
לכולם תשאר משכורת סבירה שאפשר לחיות איתה וגם להרגיש שעושים חסד עם הזולת. הרווח יהיה לנשמה, ולעולם הבא,
אבל, דא עקא, יש גם מוצרים, שמתקלקלים, יש מוצרים שניזוקים , יש גם הרבה מאד גניבות ר"ל.
יש לא עלינו הרבה מאד אנשים שמבטיחים לשלם ולא יכולים לשלם, יש צ'קים חוזרים, יש ויש ויש. כמה זמן אתה חושב שעסק כזה יחזיק מעמד?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 00:10 |
|
| |
עסק שמנוהל בצורה לא נכונה, בלי לקחת בחשבון את כל האפשרויות, לא יחזיק מעמד לאורך זמן, בין אם הוא למטרת רווח או למטרת חסד.
עסק שמנוהל בצורה נכונה, יכול להחזיק מעמד דורות רבים, בין אם הוא למטרת רווח או למטרת חסד.
הכל תלוי בניהול חכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 09:49 |
|
| |
.
הבה נחזור להצעה הלא-מעשית האחרונה - גמ"ח המנוהל בבנקים.
הצעה כזו לא תעבוד, משום שהיא אינה כדאית לבנקים, ואם לבנקים לא כדאי לעשות אותה - הם לא יעשו.
כיום, מניהול הלוואות למשקי בית מרוויחים הבנקים בכמה דרכים, העיקריות שבהן - עמלות ומרווח הריבית.
את הסיכון ממזערים הבנקים באמצעים רבים, החל מבדיקות רקע קפדניות ללווים מסוכנים וכלה בתמחור הסיכון באמצעות העמלות.
ההצעה האחרונה של אראל מציבה בפני הבנק שתי חלופות:
הראשונה - המצב הקיים. להמשיך ולקבל פקדונות מאנשים בתנאים שונים, להלוות תמורת ריבית, ולגבות עמלות מהמפקידים ומהלווים כאחד.
השניה - הצעת הגמ"ח של אראל סגל לעיל. בהצעה זו, לא ירוויח הבנק עמלות מהמפקידים כלל (המפקיד כספו בגמ"ח עוד ישלם תמורת הזכות להלוות מכספו?), לא ירוויח מריבית כלל, והרווח היחיד שלו יהיה מעמלות הלווים. כדי להפוך את שתי ההצעות האלו לחלופות שקולות, על הבנק להעלות בצורה דרסטית את העמלות המוטלות על הלווים - העלאה שתהפוך את ההלוואה לקשה להחזר לא פחות מאשר אם היתה מלווה בריבית. דומה ההצעה הזו לסוג חדש של היתר עסקא, בו קוראים לריבית "עמלות", ובעזרת שינוי השם בלבד - מכשירים אותה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 13:03 |
|
| |
מואדיב: לא הבנתי את החשבון שלך. נניח שהיום הבנק גובה 10% ריבית על הלוואה מסויימת. חלק מהריבית הזאת הוא צריך להעביר למפקידים, וחלק הוא צריך לשמור כדי לכסות חובות אבודים, כך שהרווח הנקי שלו מההלוואה הוא פחות מ-10% (למשל, אם הריבית הממוצעת על פקדונות היא 2% ואחוז החובות האבודים הוא 3%, אז לבנק יש רק 5% רווח נקי מההלוואה).
כעת, לפי ההצעה שלי, המפקיד מוותר על הריבית ולוקח על עצמו את הסיכון. לכן, כדי שההלוואה תהיה משתלמת לבנק באותה מידה, הוא יכול לקחת ריבית נמוכה יותר (למשל, בדוגמה למעלה, הוא יכול לקחת 5% ריבית וזה ישתלם לו באותה מידה).
ולכן לא הבנתי מה שכתבת "על הבנק להעלות בצורה דרסטית את העמלות המוטלות על הלווים - העלאה שתהפוך את ההלוואה לקשה להחזר לא פחות מאשר אם היתה מלווה בריבית". ברור שהעמלה בהצעה שלי תהיה נמוכה יותר מהריבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 13:14 |
|
| |
לדעתי אין סיכוי שבקנה מידה גדול אנשים יוותרו על הריבית בהפקדות בבנק.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 13:22 |
|
| |
בקנה מידה קטן זה גם טוב. ולדעתי זה יהיה יותר גדול מאשר היום, בגלל הסיבות שציינתי למעלה (מודעות ונוחות).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 13:43 |
|
| |
| אראלסגל כתב: |  | חשבתי על רעיון להלוואות בלי ריבית שיכול להשתלם גם לבנקים מסחריים. בקצרה: הבנק משמש כמתווך בלבד, ולוקח עמלת תיווך, שהיא נמוכה בהרבה מהריבית.
פרטי ההצעה:
1. המפקיד: כל לקוח של הבנק יכול לפתוח פקדון מיוחד להלוואות בלי ריבית. הפקדון אינו נושא ריבית. ...
2. הלווה: כל לקוח של הבנק המבקש הלוואה, ונמצא זכאי להלוואה על-פי תנאי הבנק, ...
4. ההלוואה: אם התשובה חיובית, הבנק מחתים את המפקיד והלווה (והערבים, אם יש) על שטר חוב והסכם הלוואה, ויחד עם זה מקים הוראת קבע מחשבונו של הלווה לחשבונו של המלוה לפי התנאים שקבעו ביניהם. הכסף מועבר מחשבונו של המפקיד לחשבונו של הלווה, והבנק גובה עמלה של 1%.
מה דעתכם?
=================================
... נניח שהיום הבנק גובה 10% ריבית על הלוואה מסויימת. חלק מהריבית הזאת הוא צריך להעביר למפקידים, וחלק הוא צריך לשמור כדי לכסות חובות אבודים, כך שהרווח הנקי שלו מההלוואה הוא פחות מ-10% (למשל, אם הריבית הממוצעת על פקדונות היא 2% ואחוז החובות האבודים הוא 3%, אז לבנק יש רק 5% רווח נקי מההלוואה).
כעת, לפי ההצעה שלי, המפקיד מוותר על הריבית ולוקח על עצמו את הסיכון. לכן, כדי שההלוואה תהיה משתלמת לבנק באותה מידה, הוא יכול לקחת ריבית נמוכה יותר (למשל, בדוגמה למעלה, הוא יכול לקחת 5% ריבית וזה ישתלם לו באותה מידה).
ולכן לא הבנתי מה שכתבת "על הבנק להעלות בצורה דרסטית את העמלות המוטלות על הלווים - העלאה שתהפוך את ההלוואה לקשה להחזר לא פחות מאשר אם היתה מלווה בריבית". ברור שהעמלה בהצעה שלי תהיה נמוכה יותר מהריבית.
|
|
ראשית, אני מניח שאתה מתכוון עמלות בגובה 5%, ולא ריבית - שהרי כל הצעתך מטרתה להמנע מריבית.
שנית, ראה כמה קל יותר להרוויח בדרך הקיימת כיום, ולא באמצעות ייצור גמ"ח-בנקים, שיפעל בצורה מהסוג אותו אתה מציע.
שלישית, שכחת שגם המפקידים בבנק משלמים עמלות, ולכן אפילו בדוגמתך לעיל (שהאחוזים בה לא ראליים בצורה בוטה, ולא רק בגלל שהריבית של 10%שייכת לעידן אחר, אלא גם בגלל שבנ בו יש 3% חובות אבודים, כבר מזמן נפטר ממנהל האשראי שלו, לפני שבנק ישראל ידיח את הדירקטוריון) - הנתונים צריכים להיות שונים, והעמלות גבוהות יותר.
|
|
|
|
|
|
