|
|
| נשלח ב-23/5/2009 21:16 |
 |
| |
מואדיב: כל המספרים הללו רלבנטיים רק אם משוים את ההצעה שלי להלוואה רגילה שהבנק נותן. אבל אפשר לראות את זה אחרת. ההצעה שלי מורכבת משלוש פעולות, שכל שני לקוחות של כל בנק יכולים לבצע כבר היום:
1. אדם א חותם על טופס ויתור סודיות, שמתיר לבנק להעביר מידע על פעילותו הכלכלית לאדם ב.
2. אדם ב מעביר כסף מחשבונו לאדם א.
3. אדם א מקים הוראת קבע לזכות אדם ב.
הבנק מבצע פעולות כאלו כבר היום, תמורת עמלות של שקלים בודדים.
כל שהצעתי הוא, ליצור פעולה אחת שכוללת את שלוש הפעולות הללו, לעשות כמה שינויים טכניים ולהוסיף עוד עמלה של כמה שקלים.
מבחינת הבנק זו לא הלוואה כלל - זה בסה"כ עוד שירות שהוא נותן ללקוחות, תמורת עמלה. הבנק מרויח מזה בדיוק כמו ש"תנובה" הרויחה מכך שהיא עירבבה פירות עם יוגורט ומכרה את התערובת תחת השם "פרילי". כל אחד יכול לערבב לבד, אבל אנשים אוהבים שמערבבים בשבילם.
הבנק מרויח מהעמלה, בלי קשר לפער הריבית או לאחוז החובות המסופקים.
אולי אתה טוען שהבנק לא ירצה לתת שירות כזה, כי זה יגרום לכך שלקוחות שתיכננו לקחת הלוואה בריבית מהבנק, יעדיפו להשתמש בשירות כדי לקבל הלוואה בלי ריבית מלקוחות אחרים, וכך הבנק יפסיד את פער הריבית. אבל מצד שני, השירות הזה ימשוך לקוחות שתיכננו לקחת הלוואה בריבית בבנקים אחרים, וכך הבנק ירויח את העמלות וירויח גם לקוחות חדשים.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 23/05/2009 21:15:14
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 23:42 |
|
| |
בניתוח של נושא הגמ"חים, כמו גם בניתוח של מצוות חברתיות אחרות, מתייחסים בדרך כלל למיקרו, המשמעות של עשיית המצוה ברמה האישית שבין אדם לחבירו. אך יש צורך לדון גם ברמת המאקרו.
הכלכלה הקפיטליסטית תלויה במכשירים פיננסיים של השקעה פרטית. אמון הציבור וציפיות חיוביות, מאפשרים שנים של צמיחה. הצמיחה המהירה בשנות ה-90', נבעה מהתחייבויות שנלקחו ע"י העולים מבריה"מ.
בחישובי כמות הכסף במקרו כלכלה, מצרפים את פקדונות העו"ש כפול יחס הרזרבה. ויש גם השפעה של זמן המחזור של הכסף שבפיקדונות.
הגמ"חים החרדיים, הם בנק ישראל של הקהילה החרדית. ע"י הענקת אשראי הגמ"חים מדפיסים יותר כסף ממה שיש לציבור כיום, בהתבסס על האמון שבעתיד הכסף יגוייס. העושר הפיננסי הזה, מאפשר לציבור החרדי לקבל חלק גדול יותר (וצודק יותר) בעוגת המשאבים הזמינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 08:46 |
|
| |
| יעבץ כתב: |  | ...
הגמ"חים החרדיים, הם בנק ישראל של הקהילה החרדית. ע"י הענקת אשראי הגמ"חים מדפיסים יותר כסף ממה שיש לציבור כיום, בהתבסס על האמון שבעתיד הכסף יגוייס. העושר הפיננסי הזה, מאפשר לציבור החרדי לקבל חלק גדול יותר (וצודק יותר) בעוגת המשאבים הזמינה. |
|
אתה רוצה להסביר מהו יחס הרזרבה של הגמ"ח? איך קופות גמ"ח מייצרו אשראי, יחס הרזרבה של גמ"ח הוא 100% ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2011 21:17 |
|
| |
קופת גמ"ח איננה מחוייבת ליחס רזרבה, ולכן תיאורטית יחס הרזרבה הוא 0%. גם אם הגמ"ח זהיר, עדיין באמצעות מיחזור הפקדונות, הוא מייצר יותר כסף ממה שהופקד אצלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2011 23:31 |
|
| |
| יעבץ כתב: | | | קופת גמ"ח איננה מחוייבת ליחס רזרבה, ולכן תיאורטית יחס הרזרבה הוא 0%. גם אם הגמ"ח זהיר, עדיין באמצעות מיחזור הפקדונות, הוא מייצר יותר כסף ממה שהופקד אצלו. |
|
חוששני שלא הבנתי. אודה לך אם תוכל להסביר, בליווי דוגמא, כיצד גמ"ח מייצר יותר כסף ממה שהופקד אצלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2011 00:37 |
|
| |
ראה ערך: הכסף בראייה מקרו כלכלית - ויקיפדיה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2011 00:55 |
|
| |
| יעבץ כתב: | | | קופת גמ"ח איננה מחוייבת ליחס רזרבה, ולכן תיאורטית יחס הרזרבה הוא 0%. גם אם הגמ"ח זהיר, עדיין באמצעות מיחזור הפקדונות, הוא מייצר יותר כסף ממה שהופקד אצלו. |
|
כיצד פקדונות בבנק "מייצרים כסף"?
דוגמא פשטנית:
בכפר אשר-אינה-קדושית חיים 100 אנשים, ולכל אחד מהם 10 ש"ח.
סך כמות הכסף בכפר = 1,000.
מחצית מהאנשים הגיעו למסקנה שהם אינם צריכים לשמור את כל הכסף במזרון, והפקידו מחצית מכספם בבנק. כלומר - 250 הופקדו בבנק.
סך כמות הכסף שבשימוש בכפר לא השתנתה, עדיין 1,000.
לאחר זמן, מנהל הבנק הגיע למסקנה כי אף פעם לא יבואו לדרוש ממנו את כל ה-250 במזומן, ולכן הוא משתמש בחלק מהכסף הזה. נניח, למשל, שהוא נתן אשראי לכמה בעלי עסקים בכפר, בסך הכל של 200.
כעת, סכומי הכסף המסתובבים בכפר הם הבאים:
750 במזומן - מה שהותירו בידיהם במקור התושבים.
250 - פקדונות של אנשים בבנק.
200 - אשראי שנטלו אנשים/הלוואות מהבנק.
סה"כ הכסף הפועל במערכת הכלכלית של הכפר - 1,200.
כך, בדוגמא פשטנית, "נוצר כסף" במערכת הבנקאית. יחס הרזרבה הוא היחס שנדרש בנק לקיים בין סך הפקדונות שהוא מחזיק לבין סך האשראי שהוא נותן.
הסיבה לכך שאנחנו יכולים "לספור פעמיים" את הכסף שהבנק הילווה, נובעת מכך שבכל רגע נתון, המפקידים יכולים לבוא למשוך את כספם. אם לא קורית קטסטרופה מהסוג שהיה במרי פופינס, הכל עובד היטב. במערכת האמיתית, בנק ישראל נותן גיבוי למניעת קטרסטרופות כאלו.
מה ההבדל בין הגמ"ח לבין הבנק?
כפי שכתב יעבץ למעלה, יחס הרזרבה בגמ"ח הוא 0%. הגמ"ח מלווה את כל הכסף שהופקד אצלו. מנהל הגמ"ח יכול לעשות זאת, משום שהמפקיד לא יכול בכל רגע לבוא ולתבוע את כספו.
הואיל והמפקיד מלווה את כספו לגמ"ח, ואינו מפקיד אותו - ולכן אינו יכול למשוך את הכסף בכל עת בה יחפוץ - אין כאן שום מכפיל כסף. הגמ"ח אינו "מייצר כסף". מדובר בסך הכל במערכת בה ראובן מלווה כסף לשמעון באמצעות גורם מתווך. מערכת הגמ"חים אינה מערכת בנקאית, על היתרונות שבכך, אך גם אי אפשר לתלות בה את היתרונות המודרניים המאקרו כלכליים של מערכת בנקאית מודרנית.
הגמ"חים אינם מייצרים עוד כסף.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2011 23:46 |
|
| |
תשובה מאוחרת במקצת.
הבדלי המינוח "מפקיד" בבנק או "מלווה" לגמ"ח, לא צריכים לבלבל. מדובר באותו הדבר.
למפקיד יש כעת עושר פיננסי (הפיקדון בגמ"ח) שהוא סומך עליו לצורך ביצוע עסקאות (למשל: רכישת דירה בתשלומים), וכך גם הנושאים ונותנים עימו. גם הלווה מן הגמ"ח עושה שימוש בכסף לצורך ביצוע עסקאות. מכאן שכמות הכסף במחזור החרדי גדלה.
התפקיד של הגמ"ח כמנפיק כסף, הוא חשוב לכלכלה החרדית, ומהווה מבוא לשלב הבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 00:10 |
|
| |
לחלק גדול מן הבעיות שמטרידות את הפורום, יש גורם משותף: כלכלי. העיסוקים המקובלים בחברה החרדית, אינם מתוגמלים בהתאם, וכך ההכנסה השקלית של החברה החרדית, נמוכה. הגידול בחלקה היחסי של החברה החרדית, מעורר דאגה גם אצל קברניטי המשק.
רוב העיסוקים בחברה הפוסט תעשייתית אינם יצרניים, והם קשורים לניהול, מידע, פירסום ושיווק, שעשועים, וביטחון. המקצועות הללו נחשבים לכלכליים מאחר ויש מי שמשלם עבורם כסף. בין התאגידים הגדולים בעולם, מצויים כאלה שאינם מייצרים דבר ממשי, מלבד רוחב פס אנושי לצורכי פירסום, דוגמת גוגל ופייסבוק.
החברה החרדית הגיעה למאסה קריטית שבה אחוז העובדים היצרניים מספיק לצרכי החברה. הנקודה היא שהעיסוקים הנחשבים בחברה, אינם נערכים בכסף, ואינם מדידים כלכלית.
בעקבות הדיונים בכלכלה העולמית על האופן שבו מיוצר הכסף (אמצעי התשלום), והדרך בה הוא שולט בכלכלה העולמית ובאנושות, נראה שהבעיה המרכזית של המשק החרדי היא חוסר יכולתו להנפיק כסף, ובחוסר התחשבות של המנפיק הלאומי (בנק ישראל) בערך הפנימי המיוחס לעיסוקים החרדיים, כדי לייחס להם ערך כספי.
הפיתרון המוצע הוא להיעזר במטבע אלקטרוני שיונפק בחו"ל (משיקולי חוק), דוגמת ביטקוין (ע"ע) או כוכבים של כרטיסי האשראי, שיונפק תחילה חינם בשיעור מסוים, לבתי האב החרדיים, דרך תוספת למלגות הכולל, וישמש לסחר חליפין של חברותות, שיעורי תורה, שיעורי עזר, החלפת מצרכי אוכל ביתיים, כמו בקהילות מחרוזת (ע"ע).
בשלב הבא תתבצע פעילות שיווק, שתאפשר הכרה במטבע כבעל ערך פירסומי, שתאפשר המרה של המטבע לש"ח, כהנחה נומינלית בבתי עסק ונותני שירותים הפונים לציבור החרדי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 00:14 |
|
| |
| אראלסגל כתב: | | | בעבר הצעתי לשר העבודה והרווחה להקים בנק בלי ריבית: |
|
אולי יעניין אותך לקרוא על בנק גראמין (אם כבר לא עשית זאת), בפרט לגבי מודל הבעלות שלו.
(זכה בפרנס נובל לכלכלה שנתיים אחרי פתיחת האשכל שלך, אז פספסת.)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 11:52 |
|
| |
יעבץ.כתב – "החברה החרדית הגיעה למאסה קריטית שבה אחוז העובדים היצרניים מספיק לצרכי החברה. הנקודה היא שהעיסוקים הנחשבים בחברה, אינם נערכים בכסף, ואינם מדידים כלכלית.
בעקבות הדיונים בכלכלה העולמית על האופן שבו מיוצר הכסף (אמצעי התשלום), והדרך בה הוא שולט בכלכלה העולמית ובאנושות, נראה שהבעיה המרכזית של המשק החרדי היא חוסר יכולתו להנפיק כסף, ובחוסר התחשבות של המנפיק הלאומי (בנק ישראל) בערך הפנימי המיוחס לעיסוקים החרדיים, כדי לייחס להם ערך כספי." הבעיה אינה חוסר יכולת להנפיק כסף. הבעיה היא שפעילות שאנשים אינם מוכנים לשלם עבורה אינה פעילות כלכלית. אין חוסר התחשבות של הבנק המרכזי ב"ערך הפנימי". הוא מנפיק כסף והאנשים יעשו בו כרצונם. באבות (אם אם יודעים שהם שרלטנים) נותנים שירות כלכלי ומקבלים בתמורה כסף. אברכים לא כי אינם נותנים שירות. אין לזה כל קשר לערך המיוחס ע"י האברך/באבא לפעילותו. ברגע שאנשים ייחסו ערך ללימודי אברכים (מכל טעם שהוא) ויהיו מוכנים לשלם על כך הפעילות תיהפך לכלכלית. האם אנו מוכנים לממן בעצמנו משום החשיבות שאנו טוענים שאנו מייחסים לזה או שאנו מעדיפים מימון ממשלתי שהוא גלגול הכרתנו על האחרים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 12:13 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | .בנק גראמין כבר נדון כאן, ובניגוד להתלהבות - הוא כן מלווה בריבית. |
|
אתה צודק. העליתי זאת מפני שהיה נראה לי שהוא ממלא מהות דומה למה שאראל סגל רוצה, לאו דווקא עפ"י מנגנון דומה. אם כבר התייחסת לתגובה לגבי גראמין באשכול כאן: - בניגוד למה שכתבתי בט"ק, המיזם זכה בפרס נובל לשלום, לא לכלכלה (לא רציתי לייחד הודעה שלמה לתיקון).
- גראמין כמדומני אפילו גובה ריבית גבוהה יחסית לבנקים מסורתיים, וייחודו הוא בעצם הענקת ההלוואה לאנשים נטולי קווי אשראי באופן מסורתי. אמנם נכון שהוא מעניק הלוואות בריבית 0 לקבצנים, אלא שקלוש להסיק מזה שזה המודל העסקי שלו (מתאים יותר לפרו-בונו של עסקים אחרים, כדוגמת משרדי עו"ד גדולים, כנראה)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 23:39 |
|
| |
[תגובה להודעה שלפני פני]
כדי לייחס ערך מוניטרי לעיסוק, אין צורך בגורם חיצוני שיעשה זאת.
הטענה היתה שלמשק החרדי יש בעיה מוניטרית (הקשורה למדיניות המטבע), ולא בעיה כלכלית אמיתית הנובעת ממחסור במשאבים. הדבר דומה לדיפלציה, שבה למרות שישנם מספיק מוצרים לכולם, אין בידי הציבור אמצעי תשלום לרכישת המוצרים, ובסופו של דבר כולם (כולל היצרנים) עלולים לסבול מרעב.
גם בהנחה של משק חרדי סגור (אוטארקי), שמייצר בעצמו את מלוא התצרוכת לצריכה עצמית, אם רוב העיסוקים בחברה אינם כרוכים בחילופי מטבע, אלא נעשים בהתנדבות, הכלכלה היתה נכשלת, והן הייצרנים והן הצרכנים היו סובלים מרעב, משום שלמשק חסרה מערכת מוניטרית.
באירופה ובארה"ב הבנקים המרכזיים מציפים את המשק בנזילות מטבעית, כדי לעודד את הצריכה, היות ונוצר מחנק אשראי שנבע מאובדן אמון בשל משברים במערכת הבנקאות.
בישראל הבנק המרכזי תומך בקיצוץ קיצבאות, שיוצר מחנק מוניטרי פי כמה מסכום הקיצבה. משום שכל שקל שקוצץ היה מניע מספר עסקאות פנים-חרדיות (מקבל הקיצבה -> מטפלת -> פאנית -> מטפלת -> מכולת -> שכר דירה -> מטפלת וכן הלאה).
לכן הוצע מודל למטבע פנים-חרדי. ההצעה כללה שוק חליפין בין המטבע הפנימי למטבע חוץ (ש"ח), באמצעות הערך הפירסומי של המטבע. ובהתאם לערך הכלכלי הגבוה שיש כיום לפירסום.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 23:55 |
|
| |
| יעבץ כתב: | | | בין התאגידים הגדולים בעולם, מצויים כאלה שאינם מייצרים דבר ממשי, מלבד רוחב פס אנושי לצורכי פירסום, דוגמת גוגל ופייסבוק. |
|
יעבץ, הטענה מעניינת, אבל לטעמי הגיונה מוזר. ישנה חברה אוטרקית, לצורך העניין, בה החלו לפעול חברות שאינן מייצרות דבר ממשי. חלקן שגשגו וחלקן כשלו. אתה מתבונן על חברה לחלוטין לא אוטרקית, בה יש זרימת משאבים תמידית פנימה (אולי על זה אתה חולק), וטוען שאולי הדבר נכון לגבי חלקיה הלא יצרניים ג"כ. אולי.
נ.ב. סחתיין (ברצינות) על ביטקוין. רציתי לציין זאת עד שראיתי שעשית זאת הודעה או שתיים לפני כן.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 10/12/2011 23:57:29
|
|
|
|
|
