|
|
| נשלח ב-16/5/2010 22:33 |
 |
| |
משום כבודו של הראב"ע חשוב להסביר את הבטוי המוזכר כאן בפתיחת האשכול: (רמב"ן בראשית פרק מו)
וזהו זהב רותח יוצק בפי החכם הזה ממה שהשיב על רבותינו וכו'
מקורו של הבטוי הוא בסנהדרין צב ע"ב בקשר לנבוכדנצר: תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צב עמוד ב
אמר רבי יצחק: יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע, שאילמלא (לא) בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים.
[כמובן שהרמב"ן החליף את ה'רשע' ב'חכם']
כוונתו של רבי יצחק שם היא דווקא לפאר ולשבח את דבריו של נבוכדנצר אלא שדווקא מתוך אותו שבח מתגנה כביכול שירתו של דוד המלך, ולכן יש לעצור את שירת נבוכדנצר, אך כיוון שסוף סוף זוהי שירה לקב"ה א"א לעצור אותה ב'עפרא לפומיה' או בחומר בזוי אחר וכיוצא בזה, ויש לעצור אותה דווקא בזהב רותח. כל זה מפורש כבר ברש"י (או אולי המיוחס לרש"י):
רש"י מסכת סנהדרין דף צב עמוד ב
יוצק זהב רותח - משום דקא מיירי בשבחו דנבוכדנצר נקיט נמי לישנא מעליא ולשון קללה.
עלה בידינו שבטוי זה מכיל בתוכו יחס אמביוולנטי לדברים: דברים נשגבים מחד אך יכולים לגרום נזק מאידך.
נראה אם כן שלא לחינם בחר הרמב"ן דווקא מטבע לשון זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2010 23:39 |
|
| |
וואו, אוליף, כל הכבוד, יפהפה.
הנה לנו עוד דוגמא לאהבה המסותרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 08:15 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 09:11 |
|
| |
המהרש"ל בהקדמה לים של שלמה על מסכת חולין, תוקף קשות את הראב"ע. (ולא רק אותו..)
אם אני זוכר נכון הוא כותב שהוא לא היה חכם תלמודי. הספר אינו לפני אשמח אם מישהו יביא את המקור המדוייק.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 20:09 |
|
| |
| shlomi_yeh כתב: |  | המהרש"ל בהקדמה לים של שלמה על מסכת חולין, תוקף קשות את הראב"ע. (ולא רק אותו..)
אם אני זוכר נכון הוא כותב שהוא לא היה חכם תלמודי. הספר אינו לפני אשמח אם מישהו יביא את המקור המדוייק.
|
|
מי שלומד אבן עזרא ולא רק הפירוש על התנ"ך (כתב הרבה ספרים) יודע שזה שקר גס, להפך רק דרכו מבינים את מה שחז"ל רצו שנבין, אני הצטט לך דוגמא יפה לדעתי,
אבן עזרא אסתר פרק א
חרבונא - רבים פירשו שהיה חרבו של המן במהרה כי נא כמו עתה, גם יש במדרש שהיה אליהו, והטעם שדבר טוב ועשה כמעשה אליהו,
ותראה איזה יופי: מה חז"ל משגים לנו את השכל ? (מחילה מכבודם) מה אליהו ? איפה אליהו ? הוא הרי עלה לשמים מזמן ?
בא האבן עזרא ומסביר את כוונת חז"ל ואומר "והטעם שדבר טוב ועשה כמעשה אליהו"
המהרש"ל התכוון השקפתית, והבן
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 20:56 |
|
| |
סביר להניח שראב"ע אכן לא היה תלמודי, כשהכוונה: לא היה מונח רק בתלמוד כמעשה המהרש"ל למשל, אבל בזה רק השביח את מקחו. ואם היה שקוע כל כולו בתלמוד מן הסתם לא היה לנו את ראב"ע המעניין, הגאוני והמדהים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 21:39 |
|
| |
| ירוק11 כתב: | | | סביר להניח שראב"ע אכן לא היה תלמודי, כשהכוונה: לא היה מונח רק בתלמוד כמעשה המהרש"ל למשל, אבל בזה רק השביח את מקחו. ואם היה שקוע כל כולו בתלמוד מן הסתם לא היה לנו את ראב"ע המעניין, הגאוני והמדהים. |
|
צדיק:
אין טעם להניח סתם דברים, אתה טוען שלא היה מונח רק בתלמוד, זה נכון כלפי כל חכמי ישראל,
בעניין השקפתי\חינוכי נכון לומר שאתה צודק, שכביכול חכמינו למדו רק תלמוד, בכל אופן הסתירו שהם למדו,
אבל להבין מדברי המהרש"ל שלא הכיר את התלמוד ? לא רק שהכיר, הוא הכיר יותר טוב מאחרים, או לא פיחד לספר לנו מה שהוא הכיר והבין,
מה שאין כן אחרים הסתירו את הבנתם,
קח לך טיפ יפה לדעתי, שכל הבני תורה לא אוהבים,
ספר יסוד מורא לראב"ע שער א
ויש הוגה בתלמוד להתפאר על כן כל עסקיו בסדר נזיקין גם הוא מקבל שכר להורות הפתאים וליישר המעוותים רק אם היו כל ישראל צדיקים לא היו צריכים לסדר נזיקין.
כמה טיפוסי לו המילים האלה "רק אם היו כל ישראל צדיקים לא היו צריכים לסדר נזיקין"
כמה גדול צריך להיות האדם שיצא ממנו מילים כאלה ???
הוא פשוט האמין שסדר נזיקין מיותרת לגמרי,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 21:48 |
|
| |
מקס
לטענת האב''ע הוא האמין בהתגלות אליהו אפילו לחז''ל! ראה בפירושו לפסוק האחרון במלאכי [אם כי נראה גם שם שהדברים נכתבו בסגנון איזוטרי במקצת]
בנוגע לנושאו העיקרי של האשכול במפתח לכתבי רמב''ן ח'''ב אסף המהדיר [ח.ד.ש.] את כל לשונות הרמב''ן על ראב''ע כך שלפותח האשכול לא היתה עבודה מרובה מלבד הקלדה כמובן אני מוסיף משם עוד כמה ביטויים כל הציונים לפי המהדורה הנ''ל
''אין בספריו דבר מורה על קבלתו הטובה יותר מזה'' [דרשת תורה תמימה עמ' קסט]
''כמה נכבד דברי הראב''ע'' [תורת אדם עמ' רצז]
''זה טעם נאה וראוי לקבלו'' [דרשת תורה תמימה עמ' קס''ה]
תמהני שלא נמצא עדיין מי שיזכיר את עדות ר''ז בן סרוק ממגורשי ספרד המובאת בשם הגדולים בערכו של ראב''ע אודות חידושי ראב''ע על מסכת קדושין שהם ''בתכלית הדקות'' [ציטוט מהזכרון לא לתפוס אותי על המילים]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 22:56 |
|
| |
מקס, ראב"ע כותב רק שסדר נזיקין נצרך בגלל שטבע האדם להיות חמדן ולעולם לא יחדל דין ודברים מקרב הארץ, לזה אי אפשר לקרוא 'הוא האמין שסדר נזיקין מיותרת' [מיותר, אגב]. באופן כללי, מתחיל להחשק לי להמליץ לך על קורס בהבנת הנקרא.
חסדאי, אני לא יודע אם עדות זו דסמכא היא. אין שום עדות על חידושי ראב"ע למסכת כלשהיא, כולל בספרי ראב"ע עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2010 00:42 |
|
| |
| ירוק11 כתב: | | מקס, ראב"ע כותב רק שסדר נזיקין נצרך בגלל שטבע האדם להיות חמדן ולעולם לא יחדל דין ודברים מקרב הארץ, לזה אי אפשר לקרוא 'הוא האמין שסדר נזיקין מיותרת' [מיותר, אגב]. באופן כללי, מתחיל להחשק לי להמליץ לך על קורס בהבנת הנקרא.
חסדאי, אני לא יודע אם עדות זו דסמכא היא. אין שום עדות על חידושי ראב"ע למסכת כלשהיא, כולל בספרי ראב"ע עצמו. |
|
הוא חשב לומר שסדר נזיקין הוא כביכול טפל לעיקר, אז למה כל עסקיהם בסדר נזיקין,
ובכדי להרשים את חברי הפורום הדגשתי את הסתכלות של האבן עזרא כלפי איך צריך להיראות העם בכלל, כלומר להיות צדיקים, ולכן לא יצטרכו חכמינו לעסוק בסדר נזיקין,
לגבי ספריו: הוא כתב את כל ספריו לתלמידיו, כלומר לפי בקשה של תלמיד, וכנראה אף אחד פשוט לא ביקש ממנו חידושים על תלמוד,
לגבי שיטת התלמוד הוא כותב בהקדמה לתורה גם יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה, ויש דרש מסברא ידועה. ויש שהוא בהלכה שאיננה קבועה. גם יש דרש שהוא טוב לאחרים, וידריך בדרך תבונה את הנערים,
כמו תרי"ג ואליהו וכו' וכו'
לדעתי אין חז"ל שלא הכיר, (להפך רואים במשך כל חידושיו על מה ועל מי הוא מכוון נגד) נכון שהרבה מפירושיו הם נגד צדוקים\קראים ונגד מחדשי דורו, אבל רוב חידושיו\ופירושיו הם להכניס בנו שפיות נגד החז"לים שדרשו והדריכו "בדרך תבונה את הנערים" כדבריו בהקדמה לתורה,
נ, ב, אל תנסה לתקן אותי בכתיבה כי פשוט לא תגמור לעולם,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2010 04:01 |
|
| |
ירוק
אין ספק שהעדות על חידושי ראב''ע לתלמוד מפוקפקת הבאתי אותה רק מתוך תמיהה על כך שאף אחד לא הביאה.
מקס
גם אני סבור שראב''ע ידע ברוב מוחלט של המקרים את דברי חזייל ושינה מדבריהם במודע הוא מציין שדבריו שונים מחז''ל ברוב המקרים רק כשהדברים נוגעים להלכה
מבחינה היסטורית אני מתקשה להאמין שהוא הצליח להרשים כל כך את רבינו תם וחכמים צרפתיים נוספים מחמת בקיאותו במקרא לבדה בלא בקיאות בתלמוד ובדברי חז''ל
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2010 04:37 |
|
| |
| חסדאיקרשקש כתב: | | | מבחינה היסטורית אני מתקשה להאמין שהוא הצליח להרשים כל כך את רבינו תם וחכמים צרפתיים נוספים מחמת בקיאותו במקרא לבדה בלא בקיאות בתלמוד ובדברי חז''ל |
|
צדיק: אתה יכול להרחיב בעניין ?
מה פי' במקרא לבדה בלא בתלמוד ובדברי חז"ל ?
אגב: את הרמב"ם גם רצו אנשי צרפת לאכול חי, עיין ערך שריפת המורה ואחר כך שריפת התלמוד,
אני לא רוצה להיכנס למלחמות של השקפה שהיה בין חכמי צרפת לבין חכמי ספרד, עוד היום אנו סובלים מזה,
אבל לומר על האבן עזרא שלא היה בקי בתלמוד ? כן ! מה שכל ילד ובחור לומד בישיבה הוא האבן עזרא לא ידע,
הוא הכיר כל המדעיים שבתקופתו וחיפש ולמד את כל חכמת העמים ולכן טייל בכל העולם,
ואת התלמוד הוא פשוט פספס ???
ואולי פשוט טען שמצידו תהיו צדיקים ואל תתעסקו כל הזמן בתלמוד\נזיקין,
אגב: יש לך הסבר נורמלי למה מעסיקים גם היום את ילדינו רק בתלמוד ??
תוקן על ידי maxmen ב- 18/05/2010 04:55:51
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2010 11:33 |
|
| |
אנו מעסיקים את ילדינו רק בתלמוד, כי זו הצורה שהורגלנו אליה כבר מאות שנים, וכידוע אנו לא מעיזים לשנות כלום מדעתנו, אלא מה שמשתנה לבד, או שאנשים מהפכנים [דוגמת החזו"א ודכוותיה] משנים, וטוענים שזה מה שהיה מאז ומעולם. וזה כמובן רק חלק מן הסיבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2010 12:32 |
|
| |
מקס
א. לא הובנתי נכון כונתי היתה להוכיח את בקיאותו של ראב''ע בתלמוד ולא להיפך.
ב. שאלתך למה אנו מעסיקים את ילדינו רק בתלמוד מניחה שאמור להיות הסבר יהיו כאלו שיפקפקו בכך בכל אופן הסבר אפשרי לדעתי הוא שזהו הדבר היחיד ביהדות שיש עליו הסכמה שנכון לעשותו לגבי שאר הדברים
ישנם אין ספור דעות וכהתחמקות מהכרעה ביניהם החליטו בזמן מסוים לעסוק רק במה שמוסכם (מה שלא פתר
את הבעיה כמובן)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 10:54 |
|
| |
תמהני שעוד לא הוזכרו הזכרותיו של ראב"ע בתוס' בקידושין לז ע"ב ד"ה ממחרת הפסח ובר"ה יג א ד"ה אקריבו.
שם רואים שהוא שאל שאלה חזקה ור"ת נדחק לתרץ.ניתן ללמוד מכאן על גדולתו בתלמוד ועל יחסם המכבד של בעלי התוס' כלפיו.
לדעתי פשוט צריך להבין שמדובר ב"טיפוס" ענק רוח,גאון עצום אבל לא ממש בתלם.
וכעדותו של הרב שילת בהקדמה ל "בתורתו של ר' גדליה" - ' אמרו לי שבעל "קהילות יעקב" אמר עליו (על הרב נדל) שבכל דור יש דמות אחת כזאת, כמו ר' מנשה אילייר אולי כמו האבן עזרא.'
|
|
|
|
|
