| נשלח ב-15/5/2006 22:23 |
 |
| |
מסכת יענטאאש
האי לך איגרתא דהאי 'יענטאאש'תא
האי גברא משיגתא, ראש קהילתא, דהאי קרעיטשמתא, הוי ליה דזשאב'תא, בכל יומתא, חוץ מימי שבתא, ובהאי יומא אריכתא, הוי ליה מנהגתא, לערך בשינתא, הנקרא תענוגתא, בלשון חכימתא.
כל הנמצא, מהאי סקעדזשול'יתא, דביומי חולתא, לא הוי להאי יענטאאש'תא, אלא זמן קצירתא, לערוך בקרעיטשמעתתא, כל זה בזמן רגילתא, סלקא דעתא, דבימי ביזי'תא, לא הוי להאי ראש קהילתא, אפילו זמן קצירתא, לתת בליק'תא, בקרעיטמשתא, ובאשכולתתא.
וכבן מה נהדר היה מראיתא, בהאי יומא, דאיתקיל ליה זמנתא, ליתן עינא, בקרעיטשמא דמתא, חזי ליה אשכולתא, דיתבי להני חבריא, מטיבי קרעיטשמיא, וערכי שלחניא, בפילפלי חריפתא, בלשון ארביא, או ארמיתא, או מאנגאלייאתא, או אחר בלא שמתא.
משטיינס געזאגטיתא, וואטעווער איט מינתא, בהני קרעטשמיא, יתבא אינשי חכמיתא, בלי דשאב'יתא? אם כן הפירישא, אבוא בבקשה, תני לי עיצתא, האיך ינהג הביתא, בלי פרנסה, האם יש דרכא, לשלם להאי בילתא, דהטעלעפאון קאמפעניתא, והלעקטעריתא, בלי זיעת אפי? האם יש דרכא אחרינא, לשלם רענטא, ולקנות ארדעריתא, בגראסעריתא, לימי חול ושבתא? אם גרז גרייז'יתי, עד הנה, לאמר בליבתא, דבלי דזשאבתא, אין לחמתא, הרם תרם קולתא, ויתן לי סודתא, דהצלחיתא.
אחור לעינינא, דהאי מנהגתא, לדבר בהאי שפראכ'תא, יש לי קורת הנאתא, גדולתא, עלה שמייכלתתא, רחבתא, מאוזנא ימינא לשמולתא, והאפיס מליא, בהאי געלעכטערייא, מהני שטותייא, לאש ולמיא, לא שרירין ולא קימא.
ובחדא מחתא, אערוך פריסייא דשלומא, להני חבריא, מעלמא דקשוט, דאחזי לכל כוחא, ובאי לערוך וויזיטא, להאי עלמא, בקרעיטשמתא, הלא המה, יין שרפתיא, יהא בואו לבריכתא, וחבל על דאבדניא.
ועוד בקשתא קליינתא, אתחצף לאבקשתא, להבינא לי טשאנס'א, להיות עקספיריענסתא, בהאי לענגוויטשתא, דפרסיא, ואבקש מחילתא, אם הקהה ציינתא, לקרות האגירתא. וגם להאי נשייא, דהני גברייא, דהוי ליה קאמפיוטעריתא, ואינטערנעטיתא, ועקסיתא, לקרעיטשמיתא, ובכל תשעה קבניתא, לא אית להם אפילו קב חדא, לקרות בלשון תרגמיתא, דמדבריא בינינתא, להם הוי לי טו-וועי-דיל'תא, לשמחת ליבתא, דכל חבריא, עליהם חיובתא, לסבור מה פירושא, דצאינה ראינה'יתא, ואח"כ ניחזי, מה לעשות בלישנא דתרגמיא.
החותם בברכתא, בזכות אדונינו בר יוחאי.
יענטאאש.
ראש קהילתא דקרעיטשמתא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2006 01:58 |
|
| |
איך קען ממש נישט פארשטיין, צוואנציג צפיות און קיין איין תגובה?
דע מס' איז דאך ממש נורא ואיום, ס'איז געוואלדיג.
נו, נאט אייך איינס פון די גרינע אויך 
תוקן על ידי - דן_25 - 16/05/2006 1:59:30
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2006 04:57 |
|
| |
די אותיות איז אזוי פיצי טייני פאר מיר אז איך קען עס ממש נישט ליינען .
קודם לאמיר טרייען עס גרעסער צו מאכן, און נאכער על'איך מגיב זיין אויב ס'עט אויספעלן.
האי לך איגרתא דהאי 'יענטאאש'תא
האי גברא משיגתא, ראש קהילתא, דהאי קרעיטשמתא, הוי ליה דזשאב'תא, בכל יומתא, חוץ מימי שבתא, ובהאי יומא אריכתא, הוי ליה מנהגתא, לערך בשינתא, הנקרא תענוגתא, בלשון חכימתא.
כל הנמצא, מהאי סקעדזשול'יתא, דביומי חולתא, לא הוי להאי יענטאאש'תא, אלא זמן קצירתא, לערוך בקרעיטשמעתתא, כל זה בזמן רגילתא, סלקא דעתא, דבימי ביזי'תא, לא הוי להאי ראש קהילתא, אפילו זמן קצירתא, לתת בליק'תא, בקרעיטמשתא, ובאשכולתתא.
וכבן מה נהדר היה מראיתא, בהאי יומא, דאיתקיל ליה זמנתא, ליתן עינא, בקרעיטשמא דמתא, חזי ליה אשכולתא, דיתבי להני חבריא, מטיבי קרעיטשמיא, וערכי שלחניא, בפילפלי חריפתא, בלשון ארביא, או ארמיתא, או מאנגאלייאתא, או אחר בלא שמתא.
משטיינס געזאגטיתא, וואטעווער איט מינתא, בהני קרעטשמיא, יתבא אינשי חכמיתא, בלי דשאב'יתא? אם כן הפירישא, אבוא בבקשה, תני לי עיצתא, האיך ינהג הביתא, בלי פרנסה, האם יש דרכא, לשלם להאי בילתא, דהטעלעפאון קאמפעניתא, והלעקטעריתא, בלי זיעת אפי? האם יש דרכא אחרינא, לשלם רענטא, ולקנות ארדעריתא, בגראסעריתא, לימי חול ושבתא? אם גרז גרייז'יתי, עד הנה, לאמר בליבתא, דבלי דזשאבתא, אין לחמתא, הרם תרם קולתא, ויתן לי סודתא, דהצלחיתא.
אחור לעינינא, דהאי מנהגתא, לדבר בהאי שפראכ'תא, יש לי קורת הנאתא, גדולתא, עלה שמייכלתתא, רחבתא, מאוזנא ימינא לשמולתא, והאפיס מליא, בהאי געלעכטערייא, מהני שטותייא, לאש ולמיא, לא שרירין ולא קימא.
ובחדא מחתא, אערוך פריסייא דשלומא, להני חבריא, מעלמא דקשוט, דאחזי לכל כוחא, ובאי לערוך וויזיטא, להאי עלמא, בקרעיטשמתא, הלא המה, יין שרפתיא, יהא בואו לבריכתא, וחבל על דאבדניא.
ועוד בקשתא קליינתא, אתחצף לאבקשתא, להבינא לי טשאנס'א, להיות עקספיריענסתא, בהאי לענגוויטשתא, דפרסיא, ואבקש מחילתא, אם הקהה ציינתא, לקרות האגירתא. וגם להאי נשייא, דהני גברייא, דהוי ליה קאמפיוטעריתא, ואינטערנעטיתא, ועקסיתא, לקרעיטשמיתא, ובכל תשעה קבניתא, לא אית להם אפילו קב חדא, לקרות בלשון תרגמיתא, דמדבריא בינינתא, להם הוי לי טו-וועי-דיל'תא, לשמחת ליבתא, דכל חבריא, עליהם חיובתא, לסבור מה פירושא, דצאינה ראינה'יתא, ואח"כ ניחזי, מה לעשות בלישנא דתרגמיא.
החותם בברכתא, בזכות אדונינו בר יוחאי.
יענטאאש.
ראש קהילתא דקרעיטשמתא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2006 05:01 |
|
| |
פארשטאלטענע היידפארק !!
איך האב עס ספעשל געמאכט צו סייז 6 אריעל און גארנישט, די זעלבע !!
פאר כעס ליין איך עס יעצט נישט.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2006 12:23 |
|
| |
מ"ל א עצה.
דרוק קונטרול אויף די לינקע זייט צוזאמען דריי די מיטעלסטע קוועטשער פון די מייז אויף ארויף וועט עס ווערן גרעסער.
אויף אראפ איז ווערט עס קלענער.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2006 19:04 |
|
| |
קוים קוים צוריק באקומען מיין מוח, האב איך שיער נישט באקומען א מוח-בראך ליינענדיג די קליינע אותיות מיט די שווערע ארמיש פון אונזער הויכבאשפריצטער יענטאאש, נאך א מזל אז דער דאיען מיט זיין גרויסן מוח, האט דאס געלערנט מיט מיר, און דערויף בין איך אויפגעשפרינגן פאר פרייד, אזא געלונגענע רויש האכאהעל ביין אונז, פאקט איין אלע אויף איינמאל מיט די ארמיש, שער קויעך, טענקיו, תודה רבה, ועא"מ,
הונדערט טויזנט אזעלכע
צוואנציג אזעלכע
פינף הונדערט אזעלכע
פופציג פון די
און זעקס און זעכציג אזוינע
צוויי הונדערט פופציג פון דעיע
איין אום ניינציג דאזיגע
הונדערט דרייסיג אזעלכע
צען מאל חי פון דעם
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 00:59 |
|
| |
ואילן מיליא, יהון לרקיא, בשבח והוידי', להני חבריא, דנטלי מזמניא,
לערוך בשבחיא, ולתן גרינע מענטשליא, ושאר סימבליא, אל חרזיא,
דערכי אני הקטניא, באמצע דזשאב'תיא.
ובפרט על 'דן חמישים ושתיא', דערוך מחאה'יא, על כל הני צפיא, דלא
אמרי מיליא, לא בשבחיא, ולא בגניתא.
אדון לכף זכיא, על 'מלך משניא', דלא הוי להו עינא, לקרא הנך מילי
פיצי'א, בקטנות מוחיא, דאית לו בראשיא, ואיצטריך לעזריא, מהאי
מלכא 'דזשוביא', ה' ירים הודיא.
אחרון אחרון חביבא, אבוא בטענקיא, להמשרתיא, דהרב הדיינא,
על כל המענטשעלייא, מכל ערלייא, בסך קאלארייא, ומאשענ'ייא.
יישר כחכמתייא!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 01:28 |
|
| |
אנא עבדא, קם בחמתא, ומגער גערנא, קבל ריש קהלנא, למה יגרע חלקנא, ולא נתת לנא, מהני תודתנא, הלא אנא גברנא, שליחא דרחמנא, לקבל האי איגרנא, ולהפיצו בינא עמודי דגירסנא, פה קרעטשמנא, אתמהה ושאלנא, נא להודענא, לגברא זעירא כקרעמעריא, מדוע אשתני מזלנא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 05:21 |
|
| |
ואתא נאטורליכיא, להגיד גם אני שבחיא, לחד מן חבריא, אילון אינון עמליהון, להניא בעיתהון, חברינו רבי יענטאאש שליטו"ן.
ניקום וניזיל להקות אכתפיה דרבי יענטאש ישר כחך וחילך.
איתן תקותינו שלא יבוש המעיין ולא יקצץ המילין אך ישכון כבודך בקרעטשמינו כל הימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 05:34 |
|
| |
באמת כי רק הפאקט'יא, דכבוד נאטורליכיא, יבא לאשכוליא, לומר
בשבחיא, הוא גדול שמחיא.
וביום שמחת לביא, בהמשכת טאגבוכ'יא, יבוא גם אני הקטניא,
בדברים מברכיא, כפי גודל קטנות כחיא.
צלח ורכביא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 17:59 |
|
| |
ואתא מפוקלתא, בהנהו חבורתא, בשבח דא שירתא, דהאי יענטאשתא, ואת קרעמערתא, ואת נאטורליכתא, ואת משנה-למלכותא, ואת........ עשרת בני קרעטשמרתא, דגנבי מזמנתא, דשווית 'מאָטשאָ'תא, וכתבי כתבתא, דמרפסי איגרתא, ומתקבלי על קריינתא, כמיא קרייתא, על נפשא עייפתא, ומעלה צחוקנתא, על הני שפוותא, דאית בהו מוחתא, בקוקדנותא, לטייל בפארקתא, דהיידתא, ומסתכלים ברשימתא, דהנהו פורמתא, בחברתא, וקהלתא, ולא יהבי שינתא, לעינתא, ולא ''דעם'תא, להאי 'בעל-באס'תא, בעידנא ד'טראבאכתא, ושתי יינתא, ויינא דשרפתא, בהקרעטשמע דהיימשתא.
ואסיים בברכתא, תחזקנה ידייכתא.
כה דברתא, דהאי זעירתא, דמן חברייתא,
הקטנתא מפוקלתא
פה בעירתא, היימישע קרעטשמתא, יצ"ו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2006 18:10 |
|
| |
מעג(תא) מען(תא) נאר(תא) שרייבן(תא) אין(תא) דעם(תא) אשכול(תא) אזוי(תא)?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2006 03:29 |
|
| |
איך האב מיך אפשר אביסעל שפעט דערמאנט
אבער עס איז נאך אלץ רעלעוואנט
יענטאאש האט געטון די פאקטען פארקרימען
כדי זיינע גראמען זאלען שטימען
ביי די צוויי און פופציג האלט איך נאך נישט
איך בין נאך היבש צו'חוש'ט
טרילאלאם טרילאלאם
(סארי, איך בין זייער א שוואכע גראמער...)
איך טראכט אזוי אריין אז אייגענטליך וואס איז געווען די פראבלעם, קענסט דאך ווען פונקט אזוי שרייבן "ובפרט על 'דן עשרים וחמשיא', דערוך מחאה'יא," ס'גראמט פונקט אזוי, האסט מיר נישט געמוזט צולייגן 27 יאר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2006 05:47 |
|
| |
אמר מר, 'ובפרט על 'דן חמישים ושתיא', דערוך מחאה'יא, וגו''.
מיתבי, והא ר' דן_25 רק עשרים וחמש ולא חמישים ושתיא, ואמאי
אמר יענטאאש חמישים ושתיא.
ואם תאמר ר' יענטאאש טעה, למימר דטעותא ליה ליענטאאש בקרעטשמאתא
ולא מיחו בידו ולא צווקי עליו חבריא דקרעטשמיא, לא סברא הוא לומר דשתקי
להו 'קרעמעריא' ו'גרוזמיא' ו'שלש פעמים זעריא' ו'סאכדעסיא'.
אלא יש לומר אלו ואלו דברי אלקים חייםץ בשעת המעשה הוי לר' דן רק עשרים
וחמש, ועד שהזכיר ר' דן לערער על התגובה דיענטאאשא הוי ליה כבר חמישים
ושתיא. תירוץ.
|
|
|
|
|
