האם חובה עלינו להאמין שחז"ל ידעו את הטבע יותר מה שידעו בזמנם ?

מקס, אתה נחפז לקבוע מסקנות נמהרות מן האויר.

הסיפור על שבעים המתרגמים הוא אגדה. ספורים הבאים לתת תוקף למעשה מסוים הם דבר נפוץ מאד בכל מקום. אינך מבדיל בין אגדה וספורי נסים ולבין עובדות של המציאות.

אינך מבדיל בין מתבולל ובין אדם השולט בשפה ומכיר את היצירה הספרותית של עם אחר. אלו שני מישורים שונים ורחוקים מאד אחד מהשני. יהודי צפון אפריקה שעלו לארץ ישראל הם דוברי צרפתית והלבוש שלהם אירופי. הם הושפעו מן הצרפתים ששלטו שם ומן היחס הטוב שזכו מן השלטון. הרוב המכריע מביניהם היה חסר כל ידע בתרבות הצרפתית. הישראלים מושפעים מן האנגלית. כמה אלפים מסיימים כל שנה את התאר הראשון באוניברסיטה. כמה מהם מסוגלים לקרא קריאה מעמיקה את שקספיר במקור? בודדים בלבד. המון העם ביוון וברומא מדבר יוונית או לטינית עממית, שפה נמוכה, שפת ההמון, וולגוס [מכאן וולגארי]. זו שפת האם שלהם. אחוזים בודדים יודעים קרא וכתוב. רק קבוצה קטנה שולטת בשפת התרבות ומסוגלת לקרא אותה. לימוד יוונית או לטינית כדי קריאת טקסטים ספרותיים מחייב שנים ארוכות, וידע רב בדקדוק. אלו שפות קשות מאד מאד. כמה מאיתנו, הישראלים, יודעים עברית טובה?

האמירה שלך 'אז בוודאי חכמינו שלטו בשפתם ', היא מכלילה, זו שגיאה ראשונה, והשניה שאינני יודע מי מהם ש'שלט' שליטה טובה ביוונית ספרותית. לא ידוע לי שהיה בית ספר ללימוד יוונית בארץ. אנשים היו נוסעים למקומות מרוחקים ללמוד את השפה הזו ברמתה הגבוהה. ועד שאתה בודק את ידיעת היוונית שלהם, מוטב לבדוק את רמת העברית בה דברו.

היום, אם ברצונך לקרא איזה טקסט, אתה מוצא אותו באינטרנט או בספריה הקרובה או באוניברסיטה. הטקסטים היום זמינים. בעת העתיקה, אדם שרצה לקרא טקסטים היה צריך ללכת לספריה. אחת היתה בפרגמון [בתורכיה של היום] אחרת, גדולה ומפורסמת, היתה באלכסנדריה שבמצרים. הייה עליו לשבת שם כמה חודשים ולקרא את הטקסטים, בהנחה כמובן שהוא מסוגל לקרא טקסטים ברמה גבוהה כדי להבינם היטב - מה שיכלו לעשות בודדים.
האם ידוע לך על אותו זרם של חכמים ההולכים דרך קבע לאלכסנדריה, לומדים שם יוונית שנתיים שלש, ואחר כך קוראים טקסטים בבתי אולפנה בהדרכתו של מורה? האם שמעת על פגישות ושיחות שהיו להם עם יהודי אלכסנדריה המשכילים? היכן אותן התכתבויות שביניהם?

האמירה שלך 'ובוודאי שלטו בדעותם הפילוסופית' גם היא שגויה בהכללה ודמיונית לגמרי.
אבל למה נלך לימים רחוקים. מוטב נתבונן בעולם הישיבות של היום. כמה מן המורים שם מסוגלים לקרא טקסטים  בעברית ולהבין את המשמעויות שלהם, לדעת את המקורות שמשפיעים עליהם? כמה מהם מסוגלים לקרא את ה'מורה נבוכים' במקור הערבי שלו כדי להבין את הטקסט לאשורו. זה תנאי בסיסי והכרחי מכל סטודנט מתקדם באוניברסיטה.כמה מהם קראו את המקורות הספרותיים שהשפיעו על הרמבם ועצבו את עולמו הרוחני. הכרת 'ארון הספרים' של הוגה דעות הוא הכרחי להבנתו. כמה קראו את 'ארון הספרים' של הרב קוק כדי להבין מה הוא כותב, למה הוא מתכוון? כשאינך עושה זאת, אתה מתנתק מן הכותב המקורי וממציא לך עולם דמיוני משלך. יש מחיר כבד וטראגי להסתגרות בתוך חלל הישיבה.
עודד

עמקן גדול יכול להבין את שיטת הפילוסופיה של קאנט או של כל פילוסוף אחר בלי ללמוד כל פסיק הוא צריך רק לשמוע מאחד שלמד והוא שומע את עקרי הדברים ומבין את הכיוון,

לדוגמא בעל התניא לא למד את שפינוזה וק"ו לא כל פסיק משפינוזה, אבל בכל זאת אתה רואה בתניא שהוא קיבל ואימץ  את הפילוסופיה של שפינוזה,

זו כוונתי שחז"ל במשך אלף שנים ראו ושמעו את עקרי הדברים, הראיה היא ההרבה הדעות הפילוסופיות ולרוב דעות חלוקות שיש בחז"ל,

אני לא חושב שצריך ללמוד את המורה בערבית בכדי להבין את עקרי דעותיו של הרמב"ם,
מספיק לשמוע מחכם שלמד ויתן לנו את עקרי הדברים, ואם הוא תלמיד שמבין מדעתו ?! אז מיד מבין את הכיוון המחשבה !!

מקס.
א. אינך עקבי.
כשטענתי שחז'ל שמעו שמועות מכלי שני או שלישי, השבת ששלטו ביוונית ושלטו בדעות הפילוסופים.
כשהראתי לך שדבר זה לא אפשרי, אתה משיב שאין צורך בידיעה, ומספיק לשמוע שמועה ממי שלמד.

ב. די לשמוע ממי שלמד.
אתה מעיד כאן על תמימות גדולה מאד אצלך וחוסר ידע ונסיון, אילו הגורמים הרבה מאד שגיאות. כי התלמיד מספר כפי שהוא שמע [או לא היטיב לשמוע], כפי שהבין [או לא הטיב להבין], כפי שהוא זוכר [או שכח], כפי שהוא אומר במדויק [או מתבלבל] כפי שהוא רוצה שתבין [או שלא תבין]. וכל תרגום הוא בעיתי [מלבד השגיאות שיש בו].

ג. מסקנה שגויה.
אתה מעיד שבעל התניא לא למד את שפינוזה. אני מניח שגם אתה לא קראת אותו. אז מאין לך שהוא אימץ וקיבל את תורתו?
אולי אתה מתכוון שהוא לקח כמה רעיונות ששמע עליהם. זה יתכן אבל אתה לא יכול לקבל ולאמץ דבר שאתה לא יודע.

ד. תלמיד שמבין מדעתו.
יש אנשים שנחנו בכושר חריף לרדת לעומקו של עניין. אבל אם צלל לעומק הים ליד תל אביב, עדיין אינו משקיף על כל הים התיכון, והים התיכון אינו אלא קצה של האוקיאנוס. אדם כזה בעל עומק המחשבה, כשיתקל בטקסט של אפלטון או של שפינוזה, יסיק מהר מאד שעליו לצלול פנימה ולילמוד אותם, רק שוטה יאמר קראתי עמוד והבנתי את אפלטון. 2300 שנים לומדים את אפלטון והתורה שלו רחוקה מאד ממיצוי. 200 שנה לומדים את קאנט. כנראה שזה לא כל כך קל כמו שנדמה לך.

ה. למוד שפת המקור
אתה צודק במה שאין צורך ללמוד ערבית כדי להבין את עיקרי דעותיו של המורה נבוכים. זה תמיד לימוד ברמה הנמוכה יותר. 
אלא שעם הזמן מתפתחת חבורת לומדים שאינה מכירה את המקור, ואינה יכולה לבדוק אותו, ולאט לאט היא מחדירה פנימה שגיאות שאינן משקפות את דעת הרמבם, אלא את הבנתם של הלומדים.
כיוון שבעולם הלומדים הזה מקובל להאמין לבעל סמכות, ולא ללמוד לימוד בקורתי ולשאוף לידיעת האמת, הרי שעם הזמן נוצרות בחברה הזו הרבה תורות שהן שגויות מעיקרן, בנויות על טעויות ואי ידיעה, ועל תלמידים המאמינים בשגיאות האלו ומגינים עליהן. זו הסכנה שבעולם הזה. רק בעולם כזה יכול ציבור שלם להחזיק בתוקף בדעה שרשב'י כתב את הזהר, אף על ףי שכל תלמיד חכם מדעתו מבין שאין לדבר שחר והוא בלתי אפשרי בהחלט.

ו. הגיע העת לסכם.
יש דברים בהם עסקו חז'ל, ואותם הם ידעו. כיוון שמדובר בקבוצה גדולה של אנשים, הרי שהיו בהם מעמיקים יותר ומעמיקים פחות, ידענים גדולים יותר או פחות. יחד, הצליחו ליצור מערכת משפט מפוארת. תחומים רבים וחשובים, שבהם הגיעו אחרים לשיאים גבוהים, היו זרים להם ונעולים בפניהם. 
השאיפה לראותם כבני אדם עילאיים ויודעי כל, מגחכת אותם ופוגעת בזכרם. לכן זו שאיפה פסולה מעיקרה.
עודד