| נשלח ב-9/1/2010 20:59 |
|
| |
האם חובה עלינו להאמין שחז"ל ידעו את הטבע יותר מה שידעו בזמנם ?
ב,) ואם כן, למה בדיני ממונות, לא נותנים לחז"ל את פריבילגיה הזאת ?
כלומר: אם אנו מחוייבים להאמין שלחז"ל היה ידיעה לא אנושית רגילה ?
אז כך גם בדיני ממונות, פשוט שנאמין להם, ולא נצטרך בית דין בכלל,
ג,) ואם בלפרש את התורה יש מחלוקת ביניהם ? שכאן באמת היו צריכים את ידיעתם ?
ק"ו בידיעת הטבע,
ד,) האם החובה הזאת לא חוזר עלינו כבומרנג ?
כלומר: זה גורם לפקפק בגדלותם,
מה אילו חכמים בתקנתם ????
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2010 22:50 |
|
| |
א. לדעתי לא, והמציאות תוכיח, הרחבה לקמן.
ב. לא כל כך הבנתי את השאלה הזאת. ראובן ושמעון מתכתשים בנוגע לממון, היכן כתוב בחז"ל מי צודק?
ג. לפי דעתי אין כאן קל וחומר, אלא להיפך. כאשר מדובר במחלוקת בדברי תורה, אפשר לומר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ועיין במהר"ל ב"באר הגולה" (כמדומני) שמבאר זאת. לעומת זאת, במחלוקת במדעי הטבע אין חוכמות, יש רק צד אחד שצודק, עיין בפסחים צ"ד ע"ב לגבי מחלוקת חכמי ישראל וחכמי אומות העולם בנוגע למהלך החמה בלילה, האם מעל לרקיע או מתחת לארץ, "א''ר ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין", ומלבד ההודאה המפורשת בכך שחכמי ישראל טעו, ההנמקה לכך לא תתקבל כיום על דעת 'חכמי אומות העולם'. ברי לי שיהיו חולקים על דעתי, ויבארו אחרת גמרא זו וכל גמרא אחרת בדומה לה, וכבר פשטה אקסיומה בקרב חלק מלומדי בית המדרש כי לא תיתכן מחלוקת במציאות בין חכמי ישראל משום שברי להם כי מצב כזה מחייב כי אחד הצדדים טעה, אך אני אין לי אלא פשוטם של תלמוד ומפרשיו.
ד. אם יוצאים מנקודת הנחה כי חכמי ישראל לא אמורים להתמחות בחוכמת האומות, אין בכך כדי להשפיל קרנם בעינינו, חס ושלום. אם אומרת הגמרא ששמואל אמר על עצמו כי "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו" (ברכות נח ע"ב), הרי שזהו שבח שהשתבח בו שמואל דווקא, ואילו שאר חכמי ישראל שלא עסקו בכך לא היו בקיאים בשבילי דשמיא, (ויתרה מזו, דבדורות אחרונים חוסר בקיאות בשבילי דנהרדעא, או אי ידיעת צורת מטבע הווי שבח גדול לחכמי ישראל...), ובתוך דבריו מודה שמואל שאינו יודע מהו כוכב שביט, וכיום טבעו נהיר לנו לחלוטין.
ודאי שיש שלא יסכימו איתי, והרמב"ן כמעט בבירור חולק על גישה זו וסבור כי כל החוכמות כלולות בתורה, ובדורות האחרונים רבו עוד יותר מחכמי ישראל שסבורים כך, אך הקושיות על כך מהמציאות קשות מנשוא, ועוד לא נתקלתי בתירוץ המיישב את הדעת על שיטה זו.
תוקן על ידי נורת_אזהרה ב- 09/01/2010 22:52:24
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2010 23:22 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2010 02:11 |
|
| |
זחלץ קליח: תודה, (היה לי הרבה עבודה, לעבור על ששים דף,)
השאלה שלי היא משהו אחר לגמרי, אנחנו כביכול חיים בסתירה,
קודם כל האם זה עיקר בדת ? כן או לא,
הדעה הרווחת היא שכן,
ועל זה אני שואל, איך אפשר ? הרי יש כאן סתירה שזועק לשמים,
הרי בדיני ממונות אנו אומרים "שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות"
אפי' לא בדיני ממונות,
רק בסתם מצוות הרי לא נקבל במחלוקת דעה שמגיע מרוח הקודש או בת קול,
כי יש את הכלל של "תורה לא בשמים היא"
(כלומר אפי אם יהיה איזה חכם שיגיד, ששמע מאלוקים עצמו, לא נקבל את דבריו,)
וכאן כביכול אנו חייבים לומר שהם ידעו את הכל, כלומר כל הטבע וחוקיי הטבע וכו' וכו'
ברגע שאנו נותנים להם את הכוח הזה ?
אז איך יש בכלל מחלוקת ביניהם ?
( ברור לי שמה שהם כן אמרו, או שזה מה שידעו בזמנם, או זה משל לדברים רוחניים, ולא גשמיים)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2010 02:39 |
|
| |
| נורת_אזהרה כתב: |  |
ב. לא כל כך הבנתי את השאלה הזאת. ראובן ושמעון מתכתשים בנוגע לממון, היכן כתוב בחז"ל מי צודק?
|
|
פשוט, ראובן ושמעון נכנסים לרבי,
הרבי יודע הכל, נכון,
אז לפני שהוא שומע אותם, הרבי מיד יתן פסק,
(אני מודע שזה מצחיק, אבל זה בעצם אנחנו אומרים כלפי חז"ל, שהם ידעו הכל)
התשובה היא בדרך כלל, שהצדק צריך להיראות,
ולמה שחכם אומר משהו על הטבע ? הוא לא חייב להביא ראיה או הוכחה כל שהיא ?
למה כאן אין את הכלל שתורה לא בשמים היא ?
לגבי הקל וחומר:
איפה שרלוונטי לחז"ל לפסוק לפי מה שהם יודעים (והרי הם ידעו את הכל)
ובכל זאת אנו רואים שיש מחלוקת ביניהם ? כלומר הם לא ידעו ?
קל וחומר איפה שזה לא רלוונטי ? שהם לא ידעו,
(אני מרגיש קצת לא שלם עם השאלות, אבל אני חושב שזה חשוב מאוד לדעת איך להתנהג בדור שכל המדעים פתוחים לכל)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2010 04:48 |
|
| |
צר לי, לא הבנתי את ההקשר בין הגיונות חז"ל בדיני הממונות לבין זה שהם ידעו או לא ידעו את מדעי הטבע בני זמנינו. גם אם נאמין שלחז"ל לא היתה ידיעה אנושית רגילה (דבר שאני מפקפק בו) מה שהם פסקו בדיני הממונות זה משכל וסברא ישרה ולא מאיזה ידיעה מיוחדת ולא רגילה. וחוץ מזה זה לא יפתור לנו את הבית דין כי גם אם נאמין לחז"ל הרי היום יש הרבה בעיות שחז"ל לא דיברו עליהם והדיינים צריים להכריע בסברתם ולדמות מילתא למילתא וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2010 06:05 |
|
| |
| הגיוניי כתב: |  | צר לי, לא הבנתי את ההקשר בין הגיונות חז"ל בדיני הממונות לבין זה שהם ידעו או לא ידעו את מדעי הטבע בני זמנינו.
גם אם נאמין שלחז"ל לא היתה ידיעה אנושית רגילה (דבר שאני מפקפק בו) מה שהם פסקו בדיני הממונות זה משכל וסברא ישרה ולא מאיזה ידיעה מיוחדת ולא רגילה.
וחוץ מזה זה לא יפתור לנו את הבית דין כי גם אם נאמין לחז"ל הרי היום יש הרבה בעיות שחז"ל לא דיברו עליהם והדיינים צריים להכריע בסברתם ולדמות מילתא למילתא וכו' |
|
הגויניי: שלום לך
אני אומר דבר פשוט,
זה שחז"ל דרשו מעצמם ומאתנו בדיני ממונות, לשפוט לפי השכל,
כך בשאר הדברים, הם דרשו שנפעיל את השכל,
אבל אם נאמר שחז"ל דרשו מאתנו בשאר הדברים לא להפיעל את השכל,
רק כזה ראה וקדש, כי הם ידעו הכל ברוח קודשם,
אז למה בדיני ממונות ? לא השתמשו ברוח קודשם,
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2010 21:38 |
|
| |
חזןגדול כתב
< אהה, אז אתה רוצה להגיד שחז"ל אמרו שמלאך מלמדו בבסן אמו את כל התורה כולה התכוונו לתותרת ההזכרות של אפלטון? עפרא לפומיה!
בכל מקרה לא נפתח על זה דיון כאן, זה לא מן הענין, אתה רוצה בשמחה נדבר על לימוד חז"לים באשכול אחר. >
לא כנראה אפלטון לקח מאיפה שחז"ל לקחו, אבל לפי שיטות הפילוסופיות של אז אפשר להבין הרבה חז"לים,
דבר אחד ברור לנו שחז"ל לא דברו מתוך נבואה, רק מתוך הדעות שהיו בזמנם או מקבלה של דורות ודעות קודמים,
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2010 21:59 |
|
| |
אם חז"ל היו אומרים כאן איזה רעיון מדעי שהיה מקובל בזמנים ההם אז הייתי מסכים איתך שאולי אפילו זה לא נכון כי אם התקדמות המדע אפשר לסתור את מדעי חז"ל כמו את מדעי אפלטון ואריסטו ובמיוחד שיכול להיות שחז"ל גם לקחו את הרעיונות מהמדע ולא מקבלה של דור דור. אבל כשחז"ל אומרים שיש מלאך שמלמד את העובר במעי אמו את כל התורה כולה, זה לא מדע זה בהכרח קבלה מדורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2010 22:04 |
|
| |
| חזןגדול כתב: |  | אם חז"ל היו אומרים כאן איזה רעיון מדעי שהיה מקובל בזמנים ההם אז הייתי מסכים איתך שאולי אפילו זה לא נכון כי אם התקדמות המדע אפשר לסתור את מדעי חז"ל כמו את מדעי אפלטון ואריסטו ובמיוחד שיכול להיות שחז"ל גם לקחו את הרעיונות מהמדע ולא מקבלה של דור דור. אבל כשחז"ל אומרים שיש מלאך שמלמד את העובר במעי אמו את כל התורה כולה, זה לא מדע זה בהכרח קבלה מדורות. |
|
השאלה בשביל מה המלאך עושה את זה בכלל, התשובה כי אם העםארצים של אז דגלו בשיטת אפלטון, חז"ל כביכול אמרו להם תשמעו נבוכיםםםםם התורה נצחי וכו' וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2011 12:52 |
|
| |
דעה זו אינה עומדת בפני הביקורת והיא, בלשון עדינה, חסרת טעם.
חז'ל הוא שם קיבוצי להמון אנשים רב, שחיו במשך כמה מאות שנים. היו בהם חכמים יותר גדולים ופחות גדולים. היו שאמרו דברים הרבה ואחרים מעט. מגוחך ליחס לכולם איזו ידיעה עליונה.
עוגן תרבותם נעוץ במזרח ובתרבותו. שפת רובם היתה ארמית. [שימו לב שאנחנו עזבנו את הכתיב העברי הקדום, הכתיב הפיניקי, ממנו התפתח גם הכתיב היווני והלטיני, ועברנו לכתיב ארמי. גם את התורה, החפץ המקודש ביותר, העבירו לכתיב ארמי].
עיקר עיסוקם היה ביצירת המשפט העברי במובנו הרחב ביותר והוא התרומה המובהקת שלהם. [מעניין שהיצירה המובהקת של הרומאים היא המשפט הרומי].
ידיעת הטבע והחשיבה המדעית והפילוסופית העיונית, הם חלק אחד מן התרבות היוונית. תרבות זו, בכללה, היא מן הגבוהות ביותר שקמו למין האנושי, ואין במשפט הזה אפילו לא טיפה של הגזמה. חז'ל לא ידעו יוונית ומה שליקטו היה מכלי שני או שלישי. בכך הם נבדלים מהיהודים המשכילים של מצרים. ידיעת הטבע המצויה בחכמת יוון היתה זרה להם. הם לא חקרו בדברים האלו ולא פרסמו בהם חבורים.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2011 13:34 |
|
| |
| 932woland כתב: |  | . חז'ל לא ידעו יוונית ומה שליקטו היה מכלי שני או שלישי. |
|
חז"ל מתחיל מאז שמעון הצדיק וכמובן עזרא הסופר לפניו, "כנסת הגדולה"
היונים שלטו בארץ אז, רוב עם ישראל אילולי החשמניים היו מתבוללים לגמרי ביוון,
אז בימי עזרא הסופר עד המרד ביוונים כולם היו יוונים,
במאה ה3 לפני הספירה הזמין תלמי שבעים חכמים מארץ ישראל לתרגם את התנ"ך ליוונית,
אז בוודאי חכמינו שלטו בשפתם ובוודאי שלטו בדעותם הפילוסופית, האם תמכו בהם או לא, את זה אפשר לראות לאלפים בחז"ל, כל הדעות ומכל הכיוונים,
תוקן על ידי maxmen ב- 26/08/2011 13:35:34
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2011 15:50 |
|
| |
מקס, אתה נחפז לקבוע מסקנות נמהרות מן האויר.
הסיפור על שבעים המתרגמים הוא אגדה. ספורים הבאים לתת תוקף למעשה מסוים הם דבר נפוץ מאד בכל מקום. אינך מבדיל בין אגדה וספורי נסים ולבין עובדות של המציאות.
אינך מבדיל בין מתבולל ובין אדם השולט בשפה ומכיר את היצירה הספרותית של עם אחר. אלו שני מישורים שונים ורחוקים מאד אחד מהשני. יהודי צפון אפריקה שעלו לארץ ישראל הם דוברי צרפתית והלבוש שלהם אירופי. הם הושפעו מן הצרפתים ששלטו שם ומן היחס הטוב שזכו מן השלטון. הרוב המכריע מביניהם היה חסר כל ידע בתרבות הצרפתית. הישראלים מושפעים מן האנגלית. כמה אלפים מסיימים כל שנה את התאר הראשון באוניברסיטה. כמה מהם מסוגלים לקרא קריאה מעמיקה את שקספיר במקור? בודדים בלבד. המון העם ביוון וברומא מדבר יוונית או לטינית עממית, שפה נמוכה, שפת ההמון, וולגוס [מכאן וולגארי]. זו שפת האם שלהם. אחוזים בודדים יודעים קרא וכתוב. רק קבוצה קטנה שולטת בשפת התרבות ומסוגלת לקרא אותה. לימוד יוונית או לטינית כדי קריאת טקסטים ספרותיים מחייב שנים ארוכות, וידע רב בדקדוק. אלו שפות קשות מאד מאד. כמה מאיתנו, הישראלים, יודעים עברית טובה?
האמירה שלך 'אז בוודאי חכמינו שלטו בשפתם ', היא מכלילה, זו שגיאה ראשונה, והשניה שאינני יודע מי מהם ש'שלט' שליטה טובה ביוונית ספרותית. לא ידוע לי שהיה בית ספר ללימוד יוונית בארץ. אנשים היו נוסעים למקומות מרוחקים ללמוד את השפה הזו ברמתה הגבוהה. ועד שאתה בודק את ידיעת היוונית שלהם, מוטב לבדוק את רמת העברית בה דברו.
היום, אם ברצונך לקרא איזה טקסט, אתה מוצא אותו באינטרנט או בספריה הקרובה או באוניברסיטה. הטקסטים היום זמינים. בעת העתיקה, אדם שרצה לקרא טקסטים היה צריך ללכת לספריה. אחת היתה בפרגמון [בתורכיה של היום] אחרת, גדולה ומפורסמת, היתה באלכסנדריה שבמצרים. הייה עליו לשבת שם כמה חודשים ולקרא את הטקסטים, בהנחה כמובן שהוא מסוגל לקרא טקסטים ברמה גבוהה כדי להבינם היטב - מה שיכלו לעשות בודדים.
האם ידוע לך על אותו זרם של חכמים ההולכים דרך קבע לאלכסנדריה, לומדים שם יוונית שנתיים שלש, ואחר כך קוראים טקסטים בבתי אולפנה בהדרכתו של מורה? האם שמעת על פגישות ושיחות שהיו להם עם יהודי אלכסנדריה המשכילים? היכן אותן התכתבויות שביניהם?
האמירה שלך 'ובוודאי שלטו בדעותם הפילוסופית' גם היא שגויה בהכללה ודמיונית לגמרי.
אבל למה נלך לימים רחוקים. מוטב נתבונן בעולם הישיבות של היום. כמה מן המורים שם מסוגלים לקרא טקסטים בעברית ולהבין את המשמעויות שלהם, לדעת את המקורות שמשפיעים עליהם? כמה מהם מסוגלים לקרא את ה'מורה נבוכים' במקור הערבי שלו כדי להבין את הטקסט לאשורו. זה תנאי בסיסי והכרחי מכל סטודנט מתקדם באוניברסיטה.כמה מהם קראו את המקורות הספרותיים שהשפיעו על הרמבם ועצבו את עולמו הרוחני. הכרת 'ארון הספרים' של הוגה דעות הוא הכרחי להבנתו. כמה קראו את 'ארון הספרים' של הרב קוק כדי להבין מה הוא כותב, למה הוא מתכוון? כשאינך עושה זאת, אתה מתנתק מן הכותב המקורי וממציא לך עולם דמיוני משלך. יש מחיר כבד וטראגי להסתגרות בתוך חלל הישיבה.
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 02:44 |
|
| |
עודד:
אתה לא יורד לסוף דעתי בעניין, קח לדוגמא את השקפת התורה מול השקפת איוב או קהלת, האם הם אותו פילוסופיה ??
בוודאי שלא !!! אז מנין שלוש הפילוסופיות באותו תנ"ך ?? עכשיו תקרא את דברי כל נביא לחוד ותנסה לרדת לעומק הפילוסופיות שלהם ותראה הרבה הבדלים, איך זה ??
תלמד הרבה חז"ל ותראה הבדלי פילוסופיות,
אתה מדבר ומתכוון לאדם שלומד ממש כל פסיק ופסיק של אריסטו או פילוסוף אחר, אני לא מדבר על כך כלל, עמקן גדול יכול להבין את שיטת הפילוסופיה של קאנט או של כל פילוסוף אחר בלי ללמוד כל פסיק הוא צריך רק לשמוע מאחד שלמד והוא שומע את עקרי הדברים ומבין את הכיוון,
לדוגמא בעל התניא לא למד את שפינוזה וק"ו לא כל פסיק משפינוזה, אבל בכל זאת אתה רואה בתניא שהוא קיבל ואימץ את הפילוסופיה של שפינוזה,
זו כוונתי שחז"ל במשך אלף שנים ראו ושמעו את עקרי הדברים, הראיה היא ההרבה הדעות הפילוסופיות ולרוב דעות חלוקות שיש בחז"ל,
אני לא חושב שצריך ללמוד את המורה בערבית בכדי להבין את עקרי דעותיו של הרמב"ם,
מספיק לשמוע מחכם שלמד ויתן לנו את עקרי הדברים, ואם הוא תלמיד שמבין מדעתו ?! אז מיד מבין את הכיוון המחשבה !!
בוודאי שנזכה לחיות אלף שנה אולי כדאי להשקיע בלימוד כל פסיק של כל פילוסוף קדום ופילוסופיה מודרנית,
לגבי הישיבות:
הם עוסקים במשפט ולא בפילוסופיה,
תוקן על ידי maxmen ב- 14/09/2011 02:48:05
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2011 23:47 |
|
| |
עמקן גדול יכול להבין את שיטת הפילוסופיה של קאנט או של כל פילוסוף אחר בלי ללמוד כל פסיק הוא צריך רק לשמוע מאחד שלמד והוא שומע את עקרי הדברים ומבין את הכיוון,
לדוגמא בעל התניא לא למד את שפינוזה וק"ו לא כל פסיק משפינוזה, אבל בכל זאת אתה רואה בתניא שהוא קיבל ואימץ את הפילוסופיה של שפינוזה,
זו כוונתי שחז"ל במשך אלף שנים ראו ושמעו את עקרי הדברים, הראיה היא ההרבה הדעות הפילוסופיות ולרוב דעות חלוקות שיש בחז"ל,
אני לא חושב שצריך ללמוד את המורה בערבית בכדי להבין את עקרי דעותיו של הרמב"ם,
מספיק לשמוע מחכם שלמד ויתן לנו את עקרי הדברים, ואם הוא תלמיד שמבין מדעתו ?! אז מיד מבין את הכיוון המחשבה !!
מקס.
א. אינך עקבי.
כשטענתי שחז'ל שמעו שמועות מכלי שני או שלישי, השבת ששלטו ביוונית ושלטו בדעות הפילוסופים.
כשהראתי לך שדבר זה לא אפשרי, אתה משיב שאין צורך בידיעה, ומספיק לשמוע שמועה ממי שלמד.
ב. די לשמוע ממי שלמד.
אתה מעיד כאן על תמימות גדולה מאד אצלך וחוסר ידע ונסיון, אילו הגורמים הרבה מאד שגיאות. כי התלמיד מספר כפי שהוא שמע [או לא היטיב לשמוע], כפי שהבין [או לא הטיב להבין], כפי שהוא זוכר [או שכח], כפי שהוא אומר במדויק [או מתבלבל] כפי שהוא רוצה שתבין [או שלא תבין]. וכל תרגום הוא בעיתי [מלבד השגיאות שיש בו].
ג. מסקנה שגויה.
אתה מעיד שבעל התניא לא למד את שפינוזה. אני מניח שגם אתה לא קראת אותו. אז מאין לך שהוא אימץ וקיבל את תורתו?
אולי אתה מתכוון שהוא לקח כמה רעיונות ששמע עליהם. זה יתכן אבל אתה לא יכול לקבל ולאמץ דבר שאתה לא יודע.
ד. תלמיד שמבין מדעתו.
יש אנשים שנחנו בכושר חריף לרדת לעומקו של עניין. אבל אם צלל לעומק הים ליד תל אביב, עדיין אינו משקיף על כל הים התיכון, והים התיכון אינו אלא קצה של האוקיאנוס. אדם כזה בעל עומק המחשבה, כשיתקל בטקסט של אפלטון או של שפינוזה, יסיק מהר מאד שעליו לצלול פנימה ולילמוד אותם, רק שוטה יאמר קראתי עמוד והבנתי את אפלטון. 2300 שנים לומדים את אפלטון והתורה שלו רחוקה מאד ממיצוי. 200 שנה לומדים את קאנט. כנראה שזה לא כל כך קל כמו שנדמה לך.
ה. למוד שפת המקור
אתה צודק במה שאין צורך ללמוד ערבית כדי להבין את עיקרי דעותיו של המורה נבוכים. זה תמיד לימוד ברמה הנמוכה יותר.
אלא שעם הזמן מתפתחת חבורת לומדים שאינה מכירה את המקור, ואינה יכולה לבדוק אותו, ולאט לאט היא מחדירה פנימה שגיאות שאינן משקפות את דעת הרמבם, אלא את הבנתם של הלומדים.
כיוון שבעולם הלומדים הזה מקובל להאמין לבעל סמכות, ולא ללמוד לימוד בקורתי ולשאוף לידיעת האמת, הרי שעם הזמן נוצרות בחברה הזו הרבה תורות שהן שגויות מעיקרן, בנויות על טעויות ואי ידיעה, ועל תלמידים המאמינים בשגיאות האלו ומגינים עליהן. זו הסכנה שבעולם הזה. רק בעולם כזה יכול ציבור שלם להחזיק בתוקף בדעה שרשב'י כתב את הזהר, אף על ףי שכל תלמיד חכם מדעתו מבין שאין לדבר שחר והוא בלתי אפשרי בהחלט.
ו. הגיע העת לסכם.
יש דברים בהם עסקו חז'ל, ואותם הם ידעו. כיוון שמדובר בקבוצה גדולה של אנשים, הרי שהיו בהם מעמיקים יותר ומעמיקים פחות, ידענים גדולים יותר או פחות. יחד, הצליחו ליצור מערכת משפט מפוארת. תחומים רבים וחשובים, שבהם הגיעו אחרים לשיאים גבוהים, היו זרים להם ונעולים בפניהם.
השאיפה לראותם כבני אדם עילאיים ויודעי כל, מגחכת אותם ופוגעת בזכרם. לכן זו שאיפה פסולה מעיקרה.
עודד
 |
|
|
|
|
|