הרב מיימוני היקר,
אולי נעשה סדר בעניין,
לדעתי יש כאן טעות יסודי מהי חתימה קנון וכדומה, (שהליצים ניצלו להפוך את המושג כאלילות)
שילד (לאו דוווקא ילד בשנים\בגיל ) מתחיל להשכיל מה היינו ממליצים לו,
כלומר איפה הוא צריך להתחיל ?
או אדם עם ראש קטן כלומר רוצה להיות ראש קטן, על דרך וַיּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ:
שזה בעצם מעשה העגל, כלומר האדם רוצה איש\אליל\טקסט\הלכה אשר ילך לפניו, כלומר ידריך את דרכו בלי שיצטרך להיות אלוקים בעצמו,
אז לדעתי החכמים כיוונו לזה, כלומר אתה רוצה הדרכה בלי עמל ?! אז התלמוד ואחריו הרמב"ם ואחריו השלחן ערוך והמשנה ברורה הם הם הדרך הנכונה,
אתה רוצה להתחיל להשכיל ?! תתחיל מהאדם היחיד ביקום (אדם התבוני הראשון) אז תבין אית השתלשל תבונת האנושות בכל ענייין ועניין, ולכן באמת התורה מתחיל כך את סיפור "תולדות תבונת האנושות"
רוב ההגות יוון מתחיל עם החברה,
התורה מתחיל עם האדם היחיד,
ולכן שהנאור דורש מהחרדי ללמוד ליבה, הכוונה חברה,
שהחרדי דורש ללמוד תורה כליבה, הכוונה להתחיל מהיחיד,
אז שאנו אומרים חתימה הכוונה סוג החשיבה, החכמים אמרו אתה חייב להתחיל ללמוד ולהשכיל עם סוג החשיבה שהאינדיבידואל הוא העיקר וממנו התחיל כל תבונת האנושות,
ולמה זה חשוב, שאנו מדברים על שרידות חברתית, האדם לעצמו לא חשוב והוא בעצמו מקריב את עצמו לחברה, וזה בעצם האלילות שהתורה נגדה כל כך,
מה גורם חשיבה מסוג זה ?, שאין בעיה עם מכוניות, אם המכוניות עוזרות לנו אז כדאי להקריב מיליון ושלוש מאות אלף הרוגים בשנה, אם שוק החופשי עוזרת לנו אז אין בעיה שרוב בני אנוש לא מוסוגלים להשתתף במשחק, (כלומר מחייב משחק ומראש יודע שאין לכל אחד את הרצון ואת הכישרון לשחק,) העיקר היא שרידות חברתית כלכלית וכדומה,
אבל שאנו מדברים על אדם הראשון, אז דבר ראשון כל ילד יודע שהוא העיקר ממנו מתחיל כל האנושות שתצא ממנו בעזרת השם,
הוא לומד לדעת, שהשפה היא אמצעי, חוקי המשפחה הם אמצעי, חוקי התורה\החברה הם אמצעי, חוקי הכלכלה הם אמצעי, הם כולם אמצעי לנצחותו האישי,
לסיכום:
חתימה קנון וכדומה, הם המלצה למתחילים,
או הדרכה לעצלנים,
אבל אף חכם מחכמי הדורות לא חשבו לרגע שאין יותר מה ללמוד או מה לחדש ושהכל חתום ושלום על ישראל,
זה לא נכון עובדתית (במילא מה הדמגוגיה הטפשית הזו) מחדשים בכל דור ודור,
יותר מזה, הרי המחדשים לחומרה כמו כההיסתגרות. הקהילות הנפרדות ועוד ועוד כל אלה הם חדש לגמרי,
מצד שני אין זכר ממשפט העברי הכל דינא דמלכותא,
אם על פי תורה אדם אחראי למעשיו, במילא מנהל מוסד הוא החייב את חובות המוסד,
היום זה לא כך, המוסד היא כמין בע"מ ואז המנהל לא חייב לאף אחד כלום,
רצוני לומר שמי שמדבר על חתימה לא יודע מימינו ומשמאלו, כי השיטות החברתיות בכל עניין ועניין הם לא כשיטות שהיו בזמן התלמוד או בזמן הראשונים, במילא שאנו רוצים צדק אמיתי אתה חייב להכיר בשיטה ולהתייחס לצדק החדש שיוצא מהשיטה, (בלי שום קשר האם השיטה נכונה וצודקת)
במילא יוצא שמה שנשאר מהחתימה היא רק את השטויות ח"ו, כמו האם להאמין בשדים או לא,
או לדעבוניינו גזל בשם התורה והתלמוד כפי שהוכחתי באשכול הזה,
ירושת הבת = סדר חברתית תבונית ונצחית,
אני מוכיח שם שאנו גוזלים את אחיותינו בשם התורה וההלכה,
כי אנו לא יכולים לטעון ירושת הבת בזמן שהשיטה החברתית שלנו בנויה אחרת לגמרי,
אם היינו חותמים את התלמוד עם שיטת החברה של התלמוד עם כל חוקיה, אז ברור שהצדק האמיתי תהיה לפי שהתלמוד קבע,
אבל אתה לא יכול לחדש (והנה אין חתימה) שהאישה מפרנסת והאב משלם לחתן שלו סידור מלא, ואחר כך לזעוק אין ירושת הבת, עיין באשכול הנ"ל ותראה כמה שזה אבסורדי לגמרי,
האבסורד היא שאנו חותמים על כתובה והתחייבות כפי התלמוד, בזמן שאף חתן לא חושב לרגע לקיים זאת,
להפך הוא חיפש כלה עם מקצוע מכניסה (ושההורים שלה השקיעו בה את כל ההשקפה של הכת) שהיא תפרנס אותו,
ונזעק אחר כך שאין אחותו יורשת, רק הוא שקיבל ומקבל הכל מאשתו, אחותו מפרנסת את גסתו ואשתו מפרנס אותו, אבל ירושה נשארת לפי השטיה ההפוכה שהבעלים מפרנסים,
בקיצור
אני חושב שהוכחתי כאן שני דברים,
1, אין חתימה במציאות,
2, שעצם החתימה היא אבסורדית, (רק כמובן להמלצה למתחילים או הדרכה לעצלנים, ולכן חשוב שבכל דור יהיו חכמים באמת להדריך את העצלנים, שלא תהיה מצב כמו למשל גזילת אחיותינו בירושה בשם התורה וההלכה) ועניין ירושת הבת תוכיח,
יש עוד הרבה אבסורדים כמו אבלות = דורש במתים,
היום כל מנהגי אבלות הם כל כך אבסורדים שבוודאי משה רבינו מתהפך בקברו,
האדם שלעולם לא כיבד את אביו מיד שאביו מת פתאום דורש בכבודו, ואין לך דורש על המתים יותר גדול מזה,
לעולם לא למד משנה, ופתאום לומד משניות למתים,
לעולם לא התפלל במנין, ופתאום צריך את העמוד שלוש פעמים ביום,
מתי חשב לתרום לקהילה לבית כנסת ? פתאום הוא נהיה התורם הראשון בקהילה, והכל לשם אביו המת,
כל זה לגבי ההמון העם,
אבל גם התלמידי החכמים לא ממש נקים בעניין,
כל הנערווען (החומרות והפחד שמה לא מקיים את דיני האבלות כראוי) הזו מטריף לגמרי,
הוא לא יבוא לחתונה כמובן. רק בחופה, אבל יבוא עם שק ואפר (= לא בלבוש חג) כאילו היום תשעה באב,
תאמין לי שהחתן והכלה היו מוותרים שתבוא, אל תבוא עם שק ואפר ותזכיר לי שהסבתא מתה לפני שלוש רבעי שנה, היום זה היום המאושר בחיי מה אתה בא לי להזכיר לי את האבלות המטומתמת שלך,
שתלמיד חכם לומד תורה על דרך חתימה, כלומר בלי שכל ודעת עצמאית ?! יוצא באמת חמור נושא ספרים !!! הוא יבוא לשמח חתן וכלה אבל בתכלס יבוא עם שק ואפר (= לא בליבוש חג),
ומהי לשמח חתן וכלה כהיום ?! לשיר להם מנין באת ולאן אתה הולך ?????
על איזה חתימה אנו מדברים ?
על החתימה שבנות ישראל יוצאות לכרמים במחולות בליל יום כיפור ? ושהבחורים במקום לשבת בדיכי בבית כנסת יוצאים לבחור להם בת יפה לחיים,
על איזה חתימה בדיוק אנו מדברים ?