| נשלח ב-28/2/2013 16:27 |
 |
| |
מה המטרה בהתעללות בחסרי ישע בזמן יציאת מצרים?
בזמן יציאת מצרים המצרים ושאר האנשים ובעלי החיים שחיו במצרים סבלו סבל עצום.
מה הייתה המטרה? ולמה אנחנו מצווים לזכור זאת?
שנאמר "את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בו"
פרש"י התעללתי שחקתי מהם
ומסופר על החפץ חיים שהיה צוחק בשעת קריאת עשר המכות.
ואני שואל, מה מצחיק? בעלי חיים מתים? אנשים רעבים וצמאים?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 21:32 |
|
| |
מה שאלוקים מתעלל, אז טוב לדעת לזיכרון, שלא נעשה כמוהם ואחר כך יתעלל בנו,
למשל מלאכי השרת רצו גם לומר שירה ולא נתנו להם, בטענה של מעשה ידי וכו'
לגבי השמחה של הנרדף אחר מפלת הרודף:
זה פשוט טבע, זה לא מוזמן, הנרדף שמח בשחרורו ובמפלת האויב,
בכל אופן מצוות סיפור יציאת מצריים יש לו מטרה אחת, "זיכרון"
למה זיכרון ?! כי תבונתו של האדם תלויה בזיכרון שלו וזיכרון ההיסטורי,
ראה אשכול זה סיפור יצאת מצריים כהלכתו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 22:05 |
|
| |
אלוקים לא מתעלל, חתול מתעלל בעכבר אדם אכזרי מתעלל בחסר ישע, הפרשנים סירסו את המילה מתעלל- יחידאי במקרא, למשמעות שלילית.
התעללתי פרוש -גרמתי לפרעה ומלצריים - לאחר שפרעה אמר, מי ה' שאשמע בקולו לא ידעתי את ה' נתן לו ה' להבין מי הוא עילת העילות לפי רבנו בחיי.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 23:00 |
|
| |
מקס
היכולת של אלוהים לשלוט בכל, היא מרתיעה מספיק.
לא נראה לי שמישהו מפחד יותר לחטוא בגלל יציאת מצרים.
מיש חושב שיהרגו אותו, לא צריך בנוסף תיאור של הרעבה, השפלה, טרטור, ואז מוות ביסוריים.
לגבי השמחה של ה"נרדף":
נראה לי שאנחנו לא אמורים להרגיש עדיין רדופים...
בכל מקרה יש אנשים שנהנים מזה, הרוב לא. אבל להפוך את זה למצווה?!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 23:04 |
|
| |
ירוחם,
רש"י מסביר "שחקתי"
הצחוק הזה היה סדיסטי ביותר אם נדמיין איך המכות נראו בפועל.
מדבריך אני מבין שאלוקים "נפגע" מחוצפה של פרעה ולכן החליט להראות לו...
אנחנו מדברים על ילד קטן?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 23:17 |
|
| |
אלוקים לא נפגע. כאן מדובר בם -תעיין היטטב בפסוקים כי הדברים נאמרו לבני ישראל,
כל המכות היו בגלל בני ישראל ולמען בני ישראל שילמדו להכיר את ה' ה' אשר יתן להם את התורה.
וכך הוא באמת מציג את עצמו בדיבור הראשון. - אשר הוצאתיך מארץ מצריים-
עם ישראל הוא הנושא. המצרים ופרעה הם הנשוא
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 23:20 |
|
| |
בני ישראל יכלו לצאת בשקט.
נחזור לשאלתי הראשונה מה המטרה של כל המכות?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 23:38 |
|
| |
תוקן על ידי לינקiלן ב- 28/02/2013 23:53:45
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 23:41 |
|
| |
| חרד_לנפשו כתב: |  | מקס
היכולת של אלוהים לשלוט בכל, היא מרתיעה מספיק.
לא נראה לי שמישהו מפחד יותר לחטוא בגלל יציאת מצרים.
מיש חושב שיהרגו אותו, לא צריך בנוסף תיאור של הרעבה, השפלה, טרטור, ואז מוות ביסוריים.
לגבי השמחה של ה"נרדף":
נראה לי שאנחנו לא אמורים להרגיש עדיין רדופים...
בכל מקרה יש אנשים שנהנים מזה, הרוב לא. אבל להפוך את זה למצווה?! |
|
אלוקים לא שולט בכלל, אחרת אין בחירה,
חשוב מאוד ללמוד את דרכיו ביקום, ואחד מדרכיו היא שאומה ששולטת על עם זר ?! יפול בסוף !!
זה המושג אלוקים מבקש את הנרדף, חוק טבע היא שהאלוקים מבקש את הנרדף,
הלימוד היא דווקא שאנו כבר לא נרדפים, דווקא במצב טוב בא לנו לרדוף את האחר את החלש (למשל את החרדים)
כידוע חינוך היא לילדים וילדים צריכים אגדה ודמיון,
הרי על באמת לא היו שם נסים מעל הטבע, המכות (עשר או חמישים או מאתיים מכות) פשוט היו תוצאה של אנרכיה חברתית,
כך שפרעה פשוט שלח אותם לכל הרוחות ואחר כך התחרט,
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2013 23:48 |
|
| |
| חרד_לנפשו כתב: | | | בזמן יציאת מצרים המצרים ושאר האנשים ובעלי החיים שחיו במצרים סבלו סבל עצום. מה הייתה המטרה? ולמה אנחנו מצווים לזכור זאת?שנאמר "את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בו"פרש"י התעללתי שחקתי מהםומסופר על החפץ חיים שהיה צוחק בשעת קריאת עשר המכות.ואני שואל, מה מצחיק? בעלי חיים מתים? אנשים רעבים וצמאים? |
|
לגבי המלה "התעללתי" :
לפועל "התעלל" בלשון המקרא, יש יותר מאשר משמעות אחת.
אונקלוס תרגם אצלנו, התעלל = עשה ניסים. רס"ג, מנגד, תירגם התעלל = היכה.
לעומת זאת, בספר במדבר, כאשר בלעם קובל כלפי אתונו על כך שהתעללה בו, אונקלוס מתרגם התעללת=שחקת ("מחייכת"), ורס"ג מתרגם מרדת.
התרגום בספר שמואל א', מתרגם את אותו הפועל בתור הענשה. "הלוא כאשר התעלל בהם" מתורגם "הלא כד אתפרע מנהון".
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2013 00:11 |
|
| |
הצחוק הוא מהאדם המדמיין שהוא כל יכול, ומתיימר להנהיג ממלכה שלימה על בסיס תפיסת ההבל הזו.
האדם הזה הוא במובן מה אני ואתה, צריך לזכור את זה ולקבל קצת ענוה ופרופורציות ביחס לעצמינו, ובכלל ביחס לתפיסת השליטה הכוחנית של האנושות בעולם ובנו.
נראה לי שאם העסקנות החרדית היתה מבינה את זה קצת יותר טוב, כל הבלגן הזה ביחס לתלמידי הישיבות היה יכול לעבור קצת יותר בקלות ובחכמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2013 00:29 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | הצחוק הוא מהאדם המדמיין שהוא כל יכול, ומתיימר להנהיג ממלכה שלימה על בסיס תפיסת ההבל הזו.
האדם הזה הוא במובן מה אני ואתה, צריך לזכור את זה ולקבל קצת ענוה ופרופורציות ביחס לעצמינו, ובכלל ביחס לתפיסת השליטה הכוחנית של האנושות בעולם ובנו.
נראה לי שאם העסקנות החרדית היתה מבינה את זה קצת יותר טוב, כל הבלגן הזה ביחס לתלמידי הישיבות היה יכול לעבור קצת יותר בקלות ובחכמה. |
|
אתה סותר את עצמך,
צריך לזכור את זה ולקבל קצת ענוה וכו', במילא זה לא עסקונה החרדית זה אלוהים שלך
תוקן על ידי maxmen ב- 01/03/2013 00:29:38
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2013 02:19 |
|
| |
אני מעתיק קטע שמצאתי:
איזו התעללות! "למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים". פסוק זה נשמע מאוד לא "פולטקלי קורקט", מכיוון שלפועל "להתעלל" יש קונוטציות מאוד שליליות. אולם, ייתכן שניתן להסביר אחרת פועל זה. זהו פועל משורש ע.ל.ל בבניין "התפעל", זאת אומרת שהוא פועל חוזר, פעולה שאדם עושה על עצמו (כגון: "הלביש" - מישהו אחר, "הולבש" - ע"י מישהו אחר, "התלבש" - הלביש את עצמו). לכן "התעלל" זה עולל (עשה) לעצמו, ופירוש הפסוק הוא "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר עוללתי במצרים, והייתי בעצמי חלק מהעלילה" לפי זה, התשובה לשאלתך, חרד לנפשו, היא שדרך סיפור יציאת מצרים אנחנו מכירים את ה'. כאן זה בולט לאור זה שה' הוא חלק מהעלילה.זו דרכו של ריה"ל בכוזרי, ושל הרמב"ן בפירושו על אתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2013 21:21 |
|
| |
התפיסה של האדם כפרט הזכאי בעיקר לזכויות לעצמו היא חדשה, בעבר האדם נתפס בעיקר כחלק ממשפחה, שבט, עם וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2013 21:59 |
|
| |
| מטפחתספרים כתב: | | | התפיסה של האדם כפרט הזכאי בעיקר לזכויות לעצמו היא חדשה, בעבר האדם נתפס בעיקר כחלק ממשפחה, שבט, עם וכדומה. |
|
אין דבר כזה אדם פרטי וזכותיו,
כלומר האדם לא יכול להתקיים בלי חברה,
הויכוח הישן נושן היא איזה חברה טוב להאדם כפרט,
השקפת התורה היא שמשפחה היא חברה טבעית ולכן זה ישמור על הפרט יותר טוב מחברה דמיונית,
ולכן כל קיומו של התורה (הברכות והקללות, המצוות והחוקים) תלוי בהנחה הזו,
בתכלס: חברה דמיונית זורק את הפרט לגורל (ברירה טבעית כפי חשיבת הקפיטליזם)
חברה משפחתית תלחם בשביל הפרט, כלומר כל החוקה שלה בנויה לפרט, "אפס כי לא יהיה בך אביון" היא דוגמא פשוטה לכך,
עוד דוגמא: המיסים הם אישים לעובדי החברה = שבט לוי, שבמקור כל משפחה היה צריך לתת בן אחד לעובד החברה = הבכור,
בחברה טבעים משפחה ואומה, כל נולד נולד עם אדמה ומקור פרנסה חינם,
מה שאין כן בחברה דמיונית, שוללים מהנולד הכל, ואומרים לו שיוויון היזדמנויות, כלומר נזרק לגורל, אם יצליח אז טוב ואם לא אז הברירה הטבעית אשמה,
לסיכום:
לומר שפעם לא חשבו על הפרט רק על משפחה וכדומה, זאת שטחיות !!!
תוקן על ידי maxmen ב- 02/03/2013 22:13:39
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2013 02:13 |
|
| |
אוריסון א. רש"י מפרש התעללתי כפי שמקובל בעברית ב. עדיין צריך להבין, למדנו הדבק בדרכיו, מה הוא רחום וכו אמור מעתה מה הוא אכזר?! כשמסתכלים על יציאת מצרים בעניים של מצרי מהשורה, זה היה אסון מחריד... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
