| נשלח ב-21/3/2012 16:56 |
 |
| |
מהפכים אפשריים בביוגרפיה האינטלקטואלית והאמונית של ריה"ל
בעקבות הצעתו של מיימוני מאשכול המשאלות, אני פותח כאן את האשכול הזה.
במקום הודעת פתיחה אני מעתיק את השירשור משם:
* * * *
אברהםהעברי:
תקופות בחיי ריה"ל
האם היו לו תקופות שונות בחייו מבחינת אמונה או אורח חיים דתי?
אשמח למקורות. תודה.
מיימוני:
אברהם העברי
נדמה לי שהיה חוקר שטען שאכן היו תקופות וריה"ל היה "בעל תשובה" שחזר בו מן הפילוסופיה, והפילוסוף שאיתו הוא מתווכח הוא עצמו בעבר.
זה דומה קצת לביוגרפיה של אל גזאלי, הפילוסוף והמיסטיקאי הסופי (כת מיסטית באיסלם שכמה מגדולינו התפעלו מדרכיה או מחלקן - כמו הרמב"ם ובנו). כמדומה שגם הוא עבר תקופה פילוסופית אריסטוטלית שבה שלל השגחה פרטית והתגלות ואחר כך עבר למיסטיקה ולתיאולוגיה של התגלות.
אם אני זוכר נכונה, אפשר שהשערה זו הועלתה על ידי פרופסור יוחנן סילמן ע"ה בספרו על ריה"ל.
ברור שיותר מהשערה אין כאן. (כוונתי: אפשר לפרש ויכוח בספר בין שתי דמויות בתור שתי דעות בנפשו של הכותב. ואכן הבנה מעמיקה בשני צדדים סותרים מעידה על איזו שייכות לכאורה - אך היא יכולה לנבוע גם מכשרון רב של המחבר לחדור לנפשות אחרות ולהבין את תפיסת של עולמן, וזה לא בדיוק אותו דבר).
אברהםהעברי:
מיימוני-
תודה רבה.
אני שמעתי זאת לא רק בקשר לעמדותיו התיאולוגיות/פילוסופיות, אלא אף בהקשר לשיריו בהם הוא מבטא אהבה - שירים שבימינו היו נחשבים לפרובוקטיביים במיוחד, ולא היה נכנסים לבית חרדי... :)
בעצם השאלה, האם יש טעם לפרש את שיריו אלו כמשל לאהבת כנסת ישראל והקב"ה, או שאולי הוא התכוון לפשוטו כמשמעו. יש אולי אשכול קדום שדן בנושא? (מחיפוש בכותרים לא מצאתי משהו כזה)
מיימוני:
אברהם
אתה מזכיר לי שאפשר שאכן שירים אלו שימשו בסיס להשערה שהצגת. אבל יש הבדל כמובן בין מי ששולל את הדת מטעמים פילוסופיים, כמו הפילוסוף האריסטוטלי, לבין מי שתר אחרי הנאות, כפי שמתואר בשירי היין של משוררי יהדות ספרד.
לצערי איני יכול לומר כרגע מעבר לאמירה כללית זו. אולי יבואו אחרים וישלימו. ולהערכתי מה שיש כאן כרגע כבר ראוי להפוך לאשכול עצמאי. האם תרצה לפתוח כזה, על "מהפכים אפשריים בביוגרפיה האינטלקטואלית והאמונית של ריה"ל"?
מואדיב:
רק לדייק - אלע'זאלי מעולם לא היה "חילוני", הוא רק שינה את טעמו מבחינת היחס למיסטיקה וללימודי המדעים. הוא תמיד היה אורתודוכסי.
דומה הדבר למי שעבר מישיבת פוניבז', ומלהיות מורה לפיזיקה, ללמוד בישיבה של מקובלים ולהטיף נגד לימודי חול.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2012 22:58 |
|
| |
בערך -יהודה הלוי -בא"ה נכתב שי"ה לא הגיע בכלל לא"י, כי אם מת במצריים לאחר חצי שנה של -חיים טובים- בחברת ידידים בכותבו את שירי החשק.
והסיפור על מותו תחת רגלי הסוס של הערבי היא אגדה,
האמת שאגדה זו מופצת בגרסאות שונות של מקום הרמיבה - הכותל המערבי- שער ציון ואחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 00:48 |
|
| |
כדאי ללמוד בעיון את הספר שירת ישראל, שחיבר רבי משה אבן עזרא, מורו לשירה של ריה"ל וידידו הטוב, ובמיוחד להבין את הדברים שכתב בתשובה על השאלה הששית, ולקרוא מה שכתב תלמידו של ריה"ל, רבי שלמה אבן פרחון, בספר מחברת הערוך, פסקא אחרונה בשער האותיות בהקדמתו לספרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 18:16 |
|
| |
מ80
כדאי ללמוד את הפאפירוס השישי, להבין היטב מה הוא אומר ביחס לשאלה השלשים ושבע, ואיך התייחס אליו קולון דה-מונטה בספרו המונומטנלי "השבר הקטן". בסוף החלק הראשון שברביע השני.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 18:19 |
|
| |
[וברצינות, אולי תפסיק לתת לנו הוראות לגבי סדרי הלימוד שלנו, ותתחיל להתייחס לדיון. אם יש לך משהו לטעון, תכתוב.]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 23:03 |
|
| |
מ80
יש לי רושם שאתה מנסה לחנך אותנו. אני טועה?
מהכרותי הווירטואלית ולעתים האישית, החברים כאן קשי חינוך במיוחד וזהו אתגר קשה למחנך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2012 23:30 |
|
| |
נשאלה שאלה על ריה"ל ושירתו ויחסו לשיריו בתקופות שונות בחייו. הפניתי את השואל לשני מקורות מתקופתו של ריה"ל שנכתבו על ידי חכמים שהכירו היטב את ריה"ל והתיחסו לשאלה שנשאלה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2012 01:53 |
|
| |
מ80-
תודה על ההפניות, אולם לא מצאתי את הקטע המדובר במחברת הערוך. התואיל להפנות אותי היכן למצוא את זה?
הנה קישור מההיברובוקס. אשמח אם תפנה אותי לעמוד המדובר
- http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36816&st=&pgnum=23
- בספר 'שירת ישראל' בתשובת השאלה השישית, לא ראיתי שהוא מזכיר במפורש את ריה"ל, אך אולי כיוונת לדבריו הנוקבים כאן- http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35192&st=&pgnum=87&hilite=
(בקצרה, למי שמתעצל לפתוח את הקישור: "ובנוגע לשירי התולים ובדיחות היוצאים מגדר הדברים המעטים היפים, ונכנסים לגדר הדברים הרבים המכוערים, לא עסקתי בהם אלא מעט... שירים כאלה אינם אלא שגיאות מתקופת הנערות כשירי אהבה ופזמונים ומליצות מקושטות. דברים כאלה קראו קדמונינו 'שיטפא דינקותא'...והנני מבקש סליחה מאת האלהים על חטאתי זו ואשוב אליו בתשובה שלמה"...)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2012 02:32 |
|
| |
אברהם העברי,
ראה ע' 32 בקישור למחברת הערוך. כדאי ללמוד את כל התשובה של רמב"ע לשאלה הששית ואת תשובתו לשאלה החמשית כדי להבין את מקום השירה אצל חכמי ספרד באותה תקופה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2012 03:30 |
|
| |
וכבר הילכו הנמושות
תוקן על ידי מרחביה ב- 23/03/2012 03:33:12
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2012 03:54 |
|
| |
( מרחביה, הזכרת מדברי אלייעזר. אולי תדע להיכן נעלם אותו בעל ההודעות הבולטות באיכותן ? )
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2012 11:50 |
|
| |
ואם כבר עוסקים בריה"ל, כדאי להזכיר גם את ספרו של אדם שיר
The Kuzari and the shaping of Jewish identity, 1167-1900 הספר מתאר את התפשטותו של ספר הכוזרי מחיבור עד 1900.
כדאי שמישהו ייקח את האתגר וישלים את הספר עד ימינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2012 13:49 |
|
| |
לאלה החפצים ללמוד את שירתו של ריה"ל, להלן ספרים מומלצים:
1. קובץ רבי יהודה הלוי בעריכת ישראל זמורה - דברי משוררים ומאמרים של חוקרים, מפרשים, חושבים ומבקרים על שירת ריה"ל.
2. דיואן רבי יהודה הלוי בעריכת שד"ל עם פירושיו לפיוטים ולשירים.
3. גבעת שאול מאת שאול בן עבדאללה יוסף - פירוש מפורט לשירי ריה"ל שיצאו קודם לכן בעריכת חיים ברודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2012 15:06 |
|
| |
מ80
אני מעריך מאד את בקיאותך. ולדעת לאן לשלוח לעיין זו תועלת עצומה.
אבל אם אתה כבר שולח, האם לא עדיף לסכם בקצרה מה שיש שם? הספרים לא תמיד זמינים, והזמן לחפש בהם עוד פחות זמין.
אם הדברים שמסכמים, אתה או אחרים, או אני, אינם חד משמעיים, אפשר לפתוח או לסיים ב"כך הבנתי את הדברים".
***
לאחרונה יצא ספר עם תירגום רוזנצוויג לשירי ריה"ל והערותיו. הפילוסוף היהודי החשוב רוזנצוויג אהב מאד את ריה"ל, השקיע בתירגומו לגרמנית, וקיבל ממנו הנחות יסוד.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2012 15:52 |
|
| |
מיימוני,
קובץ המאמרים על ריה"ל כולל: שירים שחיברו המשוררים רמב"ע, רבי יוסף אבן צדיק, רבי יהודה אלחריזי, ויעקב פיכמן על ריה"ל; מאמרים של החוקרים גרץ, דובנוב, זאב יעבץ, יצחק בער, בן-ציון דינבורג, ע. בן-עזרא, על ריה"ל; מאמרים של המהדירים של הוצאות שירי ריה"ל, שד"ל, הרכבי, ד"ר חיי בראדי, ר' ישועה, על ריה"ל; מאמרים של חושבים ומבקרים, יצחק היימן, ד"ר א. קמינקא, הרב י. ל. הכהן מימון, ישראל זמורה, מ. ש. בן-מאיר, נפתלי בן-מנחם, מנחם נ, גלן, מ. ש. גשורי, על הגותו ושירתו של ריה"ל.
עוד מקור שנזכרתי בו: הגיוני עזיאל, חלק שני, שער לב, שירת ישראל וכינורה (רבי יהודה הלוי). מאמר מקיף של הרב עוזיאל על ריה"ל שירתו ותורתו.
הספרים של שד"ל ושאול בן עבדאללה סומך כוללים פירושים לשיריו. שד"ל הוציא לאור את שירי ריה"ל, אותם אסף מכתבי יד עתיקים, אחרי ששירתו של ריה"ל נשתכחה במשך כמה מאות שנים.
|
|
|
|
|
