בית פורומים עצור כאן חושבים

'פשוטו של מקרא' מהו?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/3/2006 12:19 לינק ישיר 
'פשוטו של מקרא' מהו?

האם יש בידי הגולשים הוכחות או ראיות שביכלתן להגדיר מהו 'פשוטו של מקרא'?


האם לדוגמא, ניתן להגדיר את פירוש רש"י עה"ת כ'פשוטו של מקרא' כפי שמשתמע מדבריו (בראשית ג', ח'): "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא ושמועו דבור על אופניו".?

אני מודה למיימוני על שאישר את פתיחת האשכול.



תוקן על ידי - אבו_יוסוף - 22/03/2006 12:21:38



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2011 17:11 לינק ישיר 

"פשט" חידוש בפשט = כשל לוגי,
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2011 16:22 לינק ישיר 

אבו_יוסוף כתב:

האם יש בידי הגולשים הוכחות או ראיות שביכלתן להגדיר מהו 'פשוטו של מקרא'?

האם לדוגמא, ניתן להגדיר את פירוש רש"י עה"ת כ'פשוטו של מקרא' כפי שמשתמע מדבריו (בראשית ג', ח'): "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא ושמועו דבור על אופניו".?

אני מודה למיימוני על שאישר את פתיחת האשכול.

תוקן על ידי - אבו_יוסוף - 22/03/2006 12:21:38


האם רש"י בתחילת ויקרא, שמביא את הדרשות למעוטי נעבד, נרבע ומוקצה, הם פשוטו של מקרא?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 07/08/2011 16:13:33




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/3/2006 09:19 לינק ישיר 

בס"ד

כמה קטעים "מחסדי דוד הנאמנים" חלק י"א - צמצום לא כפשוטו - הרב יצחק גינזבורג שליט"א:

ראש של פשט

ראש של פשט - התורה היא "תורת הוי'" ואפילו בהבנתה יש צמצום במלכות –*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

כך הוי' ברא את  העולם. כאשר מתבוננים בתורה ישנה נטיה ורצון להבין את הפשט. כמו למשל בחור ישיבה שרוצה מאוד מאוד להתעצם עם הפשט. וככל שהאדם נכנס ל"ראש של פשט" - הוא אינו רוצה לשמוע דרשות ורמזים ולא רוצה סודות - אלא רק פשט - רוצה להבין מה בעצם כתוב כאן.

 

וככל שיש לו "ראש של פשט", כך בלא יודעין, האדם מכניס את עצמו לתוך צמצום, לתוך חלל ריקן. הוא נכנס לתוך מציאות שסופו לתפוס שאינה תואמת כלל וכלל את רצונו העמוק - המקושר לרצון הוי'.

 

נחזור - ישנן שתי מערכות בסיסיות ביותר בקבלה כנגד שם הוי' בנוגע לתורה -  טנת"א ופרד"ס:

 

י  -   טעמים      - סוד

 

ה -   נקודות      - דרוש

 

ו  -   תגים         - רמז

 

ה -   אותיות      - פשט

 

 

מה ההבדל בין שתי המערכות ?  טנת"א  - מלמעלה למטה.

פרד"ס - מלמטה למעלה.

*מושגים - צמצום בהבנת התורה - פרד"ס - הצמצום בפשט

 

מתקשר לאותיות - כל אחת משתי המערכות מכוונות כנגד אותיות   שם   הוי'.

המלכות במערכת הטנת"א הן האותיות ובמערכת הפרד"ס הוא הפשט. כלומר, שהאותיות הן הכוחות האלוקיים של התורה להעביר את תודעת הפשט. מי שרוצה ללמוד להבין את הפשט  מתבונן ומתקשר לאותיות - אותיות מחכימות. הוא אינו חושב על הדרגות היותר גבוהות ורוצה רק את הפשט. ושם בתודעה, בראש של הפשט , שהוא האותיות, מתחיל הצמצום בלא יודעין.

 

בכך האדם מתחיל לשים את עצמו בתוך מצרים, בתוך מציאות מוגבלת מאוד. בעצם, בלא יודעין, הוא רוצה להתאים את מה שכתוב בתורה למציאות כמו שהוא מכיר אותה.

 

מה זה פשט ? - הכונה לזה שהאדם רוצה  שהכתוב   בתורה   יהיה   אקטואלי -

ולכאורה זהו רצון טוב - התורה צריכה להיות אקטואלית. הוא רוצה להבין מהו פשט הכתוב - מה הדבר הכי פשוט שכתוב כאן שבודאי גם שייך לתופעה פשוטה ומעשית בעולם, כמו שהוא מכיר אותו.  וכך, בלא יודעין, הוא כבר מקשר בעבותות את האין סוף של התורה למציאות המצוצמת כמו שהוא מכיר אותה. וממילא גם שם את התורה בתוך בית סוהר של צמצום.

כאילו הוא מכריח את התורה "לשכוח" מכל אותם רבדים עליונים, אין סופיים, שמקיפים אותה ומאשרים אותה - ורק רוצה להסתפק במועט של הפשט.

 

צמצום – כאמור, הצמצום לפי שיטת הבעש"ט זי"ע הוא רק בבחינת  האותיות,

בפשט, במלכות. מה שאין כן, בשאר שלוש המדרגות אין צמצום - לא ברמז ולא בדרוש ולא בסוד, אלא אם אני אפגום באותן מדרגות ואצור שם צמצום. אבל אם אני בסדר - לא צריך להיות צמצום כלל בשלוש המדרגות העליונות.

 

אבן עזרא הפשטן - בהקדמתו לפירושו על התורה   דן   האבן   עזרא   באריכות

מדוע חז"ל, שכל דבריהם דברי אלוקים חיים, השאירו תחום זה של פשט כמעט ללא ציון וללא למוד - הפשט, כמו שהאבן עזרא מבין אותו.  הוא כותב הקדמה שלמה להסביר שכל דברי חז"ל הם רמז דרוש וסוד, וכאילו שאת תחום הפשט השאירו לי - לאבן עזרא.

 

רש"י - שגם הוא בא לפרש ע"פ פשוטו של מקרא, אינו אומר שאין פשט בחז"ל,

אלא רק אומר שבתוך דבריהם צריך לחפש את הפשט. צריך לחפש אצל חז"ל אותן דרשות שמתאימות גם לפשוטו של מקרא. ומכאן עולה שגם רש"י אומר שלפניו אף אחד לא עשה את זה.

 

ואם כן, ישנו כאן איזה "מת מצוה" , מצוה יתומה, שאף אחד לא טיפל בה - תחום חתום ששמו – פשט.

 

משדרים על גל אחר - לפי רש"י, הפשט בלול בתוך דברי חז"ל וצריך  רק  לחפש

אותו, להוציא אותו, לגאול אותו. לפי האבן עזרא בכלל לא נמצא פשט בדברי חז"ל – כלומר, חז"ל דברו, שדרו על גל אחר.

חז"ל - כל דבריהם דברי אלוקים חיים וכל אור התורה שהם מגלים הוא אור אלוקי בלא צמצום כלל.וכך גם זכו חז"ל ליישם את ההלכה, כמו שההלכה קיימת באור אין סוף, ולהחדיר את זה לתוך המציאות - לתקן את המציאות.

 

לא להכנע למציאות - ראש של פשט - הוא קודם כל להכנע  למציאות - להכניס

את עצמנו לתוך מסגרת של צמצום ואחר כך מי יודע אם אפשר להשתחרר מזה. כמו עבד שנכנס למצרים - עד שללא נס גלוי של יציאת מצרים אינו יכול לצאת משם. ברגע שנכנסים לתוך מסגרת, מנטליות של צמצום - קשה להשתחרר ולצאת מזה.  ולכן מאוד מובן לנו שבאמת כל הרבדים בדברי חז"ל תופסים באותן דרגות ששם האור אין סוף הוא בהדיא, בגלוי.

 

*מושגים - צמצום בהבנת התורה - פשט -  אם ראשונים כבני אדם

 

אם ראשונים - יחסית  אלינו, הראשונים שבאו אחרי חז"ל, הם  עצומים  ובעלי

רוח הקודש, אבל ביחס לחז"ל זה כבר לא זה. אחרי חתימת הש"ס זה באמת קרה - חל צמצום ביחס להבנת התורה אצל התולדות בעם ישראל. חתימת הש"ס מהווה צמצום גמור.

 

 

מה קורה ? קמים גדולים בישראל, אמיתיים, יראים, שנכנסו לתוך השטח החדש, שגם אותו צריך לכבוש - לתוך הפשט.  וכאמור, הפשט הזה הוא כבר חלל ביחס לכל אותו אור שהאיר עד לחתימת הש"ס ועד בכלל.

 

אנחנו כחמורים - מה זאת אומרת -  ליחס   צמצום   לשלוש   המדרגות   היותר

גבוהות ? זה כמו שיבוא מי ויאמר שגם הראש של חז"ל עובד כמו הראש שלי. ידוע מאמר חז"ל "אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא: אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים".

 

חכמים בפשט - ברגע שאומרים שהצמצום תופס  בדרגות   העליונות,   אומרים

בלא יודעין, שגם בדברי חז"ל ישנו צמצום - ויש אולי מקום לחלוק , אולי הוא קצת טעה בשיקול הדעת, אולי הוא כמוני, אולי גם הוא בן אדם. 

 

גם חז"ל הם בני אדם אבל כל יהודי מאמין בריחוק הערך עד אין סוף בינינו, עם כל החכמה שלנו, לבין חז"ל. לא שאנחנו טפשים, להיפך - אנחנו כל כך חכמים בפשט שזה גופא מרחיק אותנו ומפריד אותנו מן המנטליות של חז"ל.  אנחנו מאוד חכמים בפשט והם לא היו שם, בתוך הצמצום הזה, הם היו במקום אחר באמת ושם הם מלאכים ואנחנו בני אדם.

 

ואם עושים מהם בני אדם - אזי אנחנו הופכים להיות חמורים - שכל של חמור, שכל של חומריות, שכל של פשט.

 

כל מי שיאמין יותר בקדושת הבנת חז"ל והראשונים בכלל בתורה גופא, כך הוא אינו מיחס את הצמצום לדרגות שמעל למלכות. הוא יודע שבאמת יש צמצום - אבל הצמצום רק בנוגע לפשט - לאותיות הנראות לעיני.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2006 08:43 לינק ישיר 

דרום חוקר-
א. לא טענתי שדברי האבן עזרא והגר"א עולים בקנה אחד, בסך הכל הבאתי את הציטוטים המוכרים לי.
ב. אמנם לא הבאתי את דברי הגר"א ככתבם, אך נראה לי פשוט שהכוונה בהם היא שפשוטו של מקרא עומד לפני עצמו, רק שדרשות חז"ל עוקרות אותו במישור המעשה. במילים אחרות, הפשט והדרש הולכים במקביל ולא אחד על חשבון השני. לפי הנחה כזו, כשנקרא עין תחת עין נבין שיש לעקור את עין התוקף, רק שבפועל בביה"ד הוא ישלם כסף. אם הדברים כנים הרי שדברי הגר"א וראב"ע אכן עולים בקנה אחד. תוקן על ידי - אבו_יוסוף - 26/03/2006 8:46:21



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/3/2006 03:39 לינק ישיר 

משמעות הסתברותית ל"פשט": http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/limud/hstbrut.html



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-26/3/2006 02:01 לינק ישיר 

התעלמתם מדבר אחד-

פשט של מלים א י נ ו   אותו פשט בדורות שונים, ובתקופות שונות.

מלים רבות גיוונו את משמעותן או את המטען שלהן.

(מלה שבעבר שמשה על דרך שלילה, וכיום לחיוב, ולהפך.)

על כרחך , כשאתה קורא, אתה קורא לפי הפשט שלך.
לפי מה שאתה מכיר את המלה.
(דוגמות לא חסרות- עיינו באשכול "מלים שמשמעותן נשתנתה".)

מה שאצלכם ברור, באקסיומה, שזה פשט, אצל אחרים זה דרש, ולהפך.

( מה הפשט שלכם ל"רצפה"? ול"פסנתר"? ול"צליל"? ול"בטחון"? )



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/3/2006 22:34 לינק ישיר 

ידידי אבו יוסוף

קראתי פעם ספר בשם "פרשנות המקרא"  של פרופ' מ.צ. סגל. הנ"ל כנראה לא משלומי אמונים מגדיר בצורה מאוד מעניינת את כל הנושא. (אם תרצה אני יכול להשאיל לך אותו)

בכ"א לדעתי הפשט הוא דבר גמיש והוא מתאים את עצמו לכל דור ודור, כך שכל אחד יכול למצא בו את סיפוקו, על הרקע הזה צמחו לנו האגדתות והמדרשים, (שלדעת ה"פשטנים" אין להם כל ערך) כך צמחה לנו כל ספרות ה"וורטים" שגם הם לא שווים כלום בעיני הפשטים. כך צמחו לנו התרגומים כתרגום המכונה "אונקלוס" הנצמד לתרגום מילולי של הכתוב, והתרגומים האחרים כגון התרגום המכונה "יונתן בן עוזיאל" ודומיו הגולש פעמים רבות לדרשות וסיפורים. וכך גם צמחו לנו פירושי הראשונים כראב"ע, רשבם ודומיהם, וגם פירושים משולבים כרש"י ואולי גם הרמב"ן.

הייתי משווה את פירוש רש"י לתרגום יב"ע שמסביר בדרך כלל את הפשט וגולש לדרש הרבה פעמים.

הייתי מארים יותר אך אין עיתי בידי כעת.

שבוע טוב.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-24/3/2006 17:03 לינק ישיר 

אבו יוסוף הנכבד

מכיוון שהנך מצטט את ראב"ע שחייבים להצמד לפשט ואם לא כן "הרי הוא מן המשוגעים", כיצד דבר זה מתיישב בשכלך עם הפתגם "הלכה עוקרת מקרא" , בעמ' הראשון כתבתי לך שלפי חז"ל יש מסורת מסיני כנגד הפשט, ואתה מיד הזדרזת לצטט מהגר"א, האם לפי ראב"ע יש כאן משוגעים???




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/3/2006 16:38 לינק ישיר 

כך כותב האבן עזרא על פרשן שנטה מפירוש מילולי על הפסוק:
"איך יתכן בלשון שאדם ידבר מלה ורצונו מלה אחרת? והאומר בזה מהמשוגעים הוא נחשב. וכבר פירשתי כולם, וטוב לו שיאמר לא ידעתי ולא יהפך דברי אלקים חיים." (דניאל א', א')

אגב, ישנו משפט בחז"ל: "כל שהתיבה קולטתן בידוע שהוא טהור" (זבחים קטז.)
שמעתי שהיו שהשתמשו במשפט הזה ע"מ להגדיר את פשוטו של מקרא (וכך הוציאו אותו מפשוטו...). לפי הגדרתם חייב הפירוש להיות מונח ב'תיבה' (היינו במילה שאנו מעוניינים לפרש), ואם כן הרי הוא טהור.
ידוע לכם מה המקור להגדרה הזו? תוקן על ידי - אבו_יוסוף - 24/03/2006 16:40:02



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2006 08:56 לינק ישיר 

תודה לכל המשיבים.

הרשו לי להעיר שאני מעוניין יותר להתמקד בראיות וציטוטים, ופחות בדיון פילוסופי.
אם יש כאלה ראיות וציטוטים בספרים שהזכרתם אשמח אם תביאו אותם באשכול.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2006 03:07 לינק ישיר 

אבו יוסוף

<"האם יש בידי הגולשים הוכחות או ראיות שביכלתן להגדיר מהו 'פשוטו של מקרא'?">

במילואים לתורה שלמה כרך י"ז, עמודים רפו-שיב, ישנם מספר מאמרים של הרב מנחם כשר בנושא: "פשוטו של מקרא", בראשון שבהם, (עמודים רפו-רפ"ט), הוא סוקר את ה"פשוטו של מקרא" כפי שהוא אצל הפרשנים:

רש"י, הרשב"ם, הרמב"ן, ר' יוסף מאורליאנש, האבן עזרא, לקח טוב, אור החיים.

לשיטתו של הגר"א בפשוטו של מקרא, הוא הקדיש פרק שלם, (עמודים שב-שג).
_______________

דרום חוקר

<"כך שאם אתה בא לדון על פירושי רש"י וכדו', הם מושפעים ממסורת חז"ל שהיא לפעמים נגד פשוטו של מקרא, ורק בתקופה מאוחרת חזרו הפרשנים למקור, לפשוטו של מקרא">

"בזה הראה לנו דרכו (רש"י) בפירושו, הגם שלהלכה העיקר כדעת חז"ל, אבל במה שנוגע לפשוטו של מקרא, אפשר לפרשו כפשוטו, אפילו שלא כחז"ל...". (כשר שם בעמודה 207).


נישטאייך הוא נישטאיך ולא אחר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/3/2006 00:57 לינק ישיר 

מר אבו יוסוף, לא הצלחתי להבין איך אתה כותב שמשתמע מדברי רש"י שפירושו הוא "פשוטו של מקרא" בעוד שאתה מביא מדבריו שכתב "ולאגדה המיישבת את המקרא דבר דבור על אופניו". האם (לדוגמה) פירוש רש"י על הפסוק "שני גיים בבטנך" אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו משולחנם לא צנון ולא חזרת וכו' הוא לדעתך פשוטו של מקרא?
קשה לי להצטרף להמלצה הלוהטת של ה"פרופסור" לספרו של קופרמן. המושג של פשוטו של מקרא הוא ברור למדי ואינו צריך לספר בן שני כרכים. החוברת של ארנד מומלצת בהחלט.

הסכיתו ושמעו לדברי רבי יוסף קרא תלמידו וחברו של רש"י (שמואל א טז) : דע לך, כשנכתבה הנבואה, שלימה נכתבה עם פתרונה וכל הצורך, שלא יכשלו בה הדורות הבאים, וממקומו אין חסר כלום; ואין צריך להביא ראיה ממקום אחר ולא מדרש, כי תורה - תמימה ניתנה, תמימה נכתבה ולא תתחסר כל בה, ומדרש חכמינו - להגדיל תורה ויאדיר; אבל כל מי שאינו יודע פשוטו של מקרא, ונוטה לו אחר מדרשו של דבר, דומה לזה ששטפתו שבולת הנהר ומעמקי מים מציפין, ואוחז כל אשר בידו להינצל: ואילו שם לבו אל דבר ה' היה חוקר אחר פשר דבר פשוטו, ומוצא לקיים מה שנ' "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת א' תמצא". 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/3/2006 23:54 לינק ישיר 

עשה דרום_חוקר יפה, ופתח אשכול נפרד לנושא האיגרות המזויפות של הרמב"ם.

נא להעביר את הדיון לשם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/3/2006 23:25 לינק ישיר 

העקרון של פשוטו של מקרא פשוט: שהסקת הפירוש תהיה מתוך הקשר הטקסט עצמו בלא עזרה חיצונית (כגון ידיעה מדרשית וכו').



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/3/2006 23:09 לינק ישיר 

אפרופו פשוטו של מקרא, אפיזודה מעניינת ששמעתי לפני זמן רב.

מוכרת שיטת החינוך והלימוד בשם "זילברמן". אחד העקרונות בשיטה זו, ללמוד את התורה רבדים רבדים, היינו; בשלב ראשון מקרא נטו, עם פירוש בסיסי המבוסס בעיקרו על משמעותם המילולית של הפסוקים, לאחר מכן עם פירושים, מדרשים, וכן הלאה.

באותו שלב של "פשט", יש להסביר לתלמידים בדיוק את מה שנאמר בכתוב, בלא להתייחס לדרשות חז"ל, גם במקום שהם מוציאים אותם ממשמעותם הפשוטה, דוגמא קלאסית לכך היא הפסוק (במדבר יט כא) ומזה מי הנדה יכבס בגדיו, ודרשו חז"ל כדברי רש"י במקום, "רבותינו אמרו שהמזה טהור וזה בא ללמד וכו'", היינו שחכמים קבלו במסורת שאמנם משמע לכאורה שמזה מי הנדה טמא, אך בעצם אין הכוונה אל המזה אלא לשיעור מי חטאת המטמאים.

אחד המלמדים שם, כשהגיע ללמד פרשה זו, טען; עד כאן. במקרה זה אין ברירה, מוכרחים לומר לתלמידים את האמת מתחילתה, מלבד שאסור לנו לומר דברים שאינם נכונים וכו'.

היו ויכוחים, עד שנאמר לו מפורשות, אם אינך יכול ללמד אצלנו כפי השיטה שלנו, אין מקומך אתנו, או שאתה מציית לכללים, או שאתה עוזב...

הלה התפטר מיידית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > 'פשוטו של מקרא' מהו?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext