מה דעתכם על הפתרון הבא לשאלת השאלות צדיק ורע לו רשע וטוב לו
ראיתי בספר אחד שכל השאלה הזאת לא מתחילה בכלל כי בעיני ה' כל מעשינו דומים לילד שמשחק בחול על שפת הים בונה ארמון ואז בא מישהו ובבעיטה אחת הורס לו את הארמון היפה שהוא בנה. כמובן שהילד יזעק מרה ואם הייתה לו האפשרות הוא גם היה הורג את אותו אדם אבל המציאות היא שהאב או האם ינחמו אותו יקנו לו גלידה ובזה נגמר הסיפור כי הם בשכלם מבינים שכל המשחק הזה הוא נחמד אבל המשמעות שלו היא אפסית. והנמשל הוא ברור.
נשלח ב-5/5/2011 12:42
להבנת דברי- כי לא תתכן מצווה מפורשת לעשות תשובה- כך גם הרמב"ם.
יש כלל -כל לאו הניתק לעשה, אין לוקין עליו, למשל יש- איסור גזלה = לאו- תיקונו- והשיב את הגזלה= עשה. ועל כך קבעו חז"ל, כי על לאו הניתק לעשה,אין לוקין. הגזלן לא לוקה. עכשיו אם יש מצוות תשובה מדאורייתא, הרי על כל לאו שהאדם עובר- יש את המצווה לחזור בתשובה, אזי כל לאו הופך ללאו הניתק לעשה, וחסל סדר מלקות- לכן הרמב"ם לא יכל למנות את מצוות התשובה כמצוות עשה. המצווה היא הוידוי
נשלח ב-4/5/2011 22:07
thepresent כתב:
דייר - כעת, שהשמש הזורחת מישבני שקעה, אוכל לרדת אל העם ולהסביר לך: זו פשוט לא תשובה. אתה משאיר את השאלה ואומר שמבחינת X (במקרה זה, אלוהים) זה מתקבל. כמו שתגיד שהתשובה לסתירה בין מכניקת הקוונטים לתורת היחסות הכללית היא שמבחינת X (במקרה זה, אני) זה מתקבל על הדעת. ואם לוגיקה לא מספיק טובה לך - קח ראיה אמפירית. משה שאל. מה טעם לשאלה אם התשובה יכולה להיות 'מבחינתי זה כלום' (ולא באמת מעניין את משה מהן "דרכיך", שהרי עצם העובדה שאלו דרכיו היא התשובה)? ולמה תשובה כה פשוטה לא עלתה על דעתם של חז"לנו?
_________________
ברור שבעינים שלנו ובהבנה שלנו יש יסורים ויש רע וכואב לנו בדיוק כמו שכואב לילד שהשקיע ועמל ובסוף אבא ואמא אומרים לו הגיע הזמן ללכת והארמון נהרס. בעיני הילד זה סוף העולם לא פחות. אז מה?????? אז ההורים יתחילו להתפלסף איתו על מהות הרע על דרכי ההשגחה וכו" כל אחד מבין שאין טעם לתרץ כי התירוץ הכי טוב זה כשתגדל תבין ואני טוען שככל שההבנה גדילה וגדילה ממילא החשיבות שאנחנו מייחסים לדברים קטנה וממילא היסורים מתבטלים. לדעתי זה נקרא המתקת הדינים שככל שהדעת גבוהה יותר כך נמתקים הדינים עד שבאין סוף אין שום דין אלא רחמים בלבד.
נשלח ב-4/5/2011 13:33
תלמיד תלמיד יקר אנחנו דיברנו על ספר המצוות של הרמב"ם- מצוות התשובה- אינה מופיעה בה, הרמב"ן כבר משיג עליו בנושא. לגופו של עניין הרמב"ם צודק בעניין הזה- לא יכולה להיות מצוות תשובה- אילו היתה מצווה כזו,הדבר היה הורס הרבה מדרשות חז"ל על התורה ומצוותיה. איני מכיר את הרב מבוסטון ואת תשובתו האלגנטית.- באופן אישי אני אוהב תשובות ישרות לא תיחכומים ואלגנטיות.
נשלח ב-4/5/2011 11:51
ירוח
יש פרשנויות כדבריך. אבל יש גם אחרות. ראה למשל הכותרת לפ"א מתשובה ביד "מצות עשה אחת, והיא שישוב החוטא מחטאו לפני ה', ויתוודה. וביאור מצוה זו ועיקרים הנגררים עימה בגללה, בפרקים אלו". מן הסתם מוכרת לך תשובתו האלגנטית של הרב מבוסטון בספרו על התשובה
נשלח ב-4/5/2011 11:02
תלמיד לפי הרמב"ם אין מצוות תשובה-.גם לא על הגילגול הזה -המצווה היא רק הוידוי. ואז כאמור הוא הרי לא יודע על מה יש לו להגיד וידוי.
נשלח ב-4/5/2011 09:08
בעב
"ואיך אני יודע מה עלי לתקן?
מעניין שבהלכות תשובה לרמב"ם אין אזכור לווידוי ותשובה על גלגולים קודמים."
1.בעבור חופן שקלים (אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שלא...) יש רבים שיודיעו לך.
2.כי אין על זה חיוב תשובה ווידוי, החיובים אינם מתייחסים לגלגולים קודמים (זו יכולה להיות תשובה אמיתית), מכסימום אם תחסוך שקליך תצטרך להתגלגל שוב עד שתגלה. הוא הדין למליון הש"ח מגלגול קודם. אין על האדם חיוב.
נשלח ב-3/5/2011 22:07
ירוחם, בנוגע לגלגול נשמת משה ברשב"י. לענ"ד מדובר בפעולה שנוצרה בעקבות המעלות המיוחדות שרשב"י הגיע אליהם שעי"ז נשמת משה התגלתה דרכו . אמנם סביר שהיה לו פוטנציאל מסוים מלכתחילה (כמו לעוד הרבה יהודים) אבל רק ע"י המעשים שלו זה קרה בפועל, רמז לדבר בזהר על פנחס וגלגול נשמות נדב ואביהו אצלו בעקבות מעשה הקנאה שלו בזמרי, ודי בזה.
_________________
נשלח ב-3/5/2011 21:39
שתמיד קדשו ע"פ חשבון.
נשלח ב-3/5/2011 21:35
מה הכונה?
נשלח ב-3/5/2011 21:01
כנראה שסבר כרס"ג ואכמ"ל.
נשלח ב-3/5/2011 20:59
האר"י ידעה את החשבון של הלוח- כנראה שגם בשמיים מכירים את החשבון.
אבל בעל ידידי יש שאלות הרבה יותר כבדות על ל"ג בעומר
נשלח ב-3/5/2011 20:53
לגבי לג בעומר הרי אם מקדשים ע"פ ראיה לג בעומר יכול לחול גם ביז או ביט באייר, ואם כן יוצא שיום פטירתו של רשב"י אינו תלוי בל"ג בעומר.
נשלח ב-3/5/2011 20:46
מקס
אני עושה את עבודתו של השותף שלי-את הגילגולים אימת האר"י במספר דוגמאות- נשמתו של משה התגלגלה לתוך נשמתו של רשב"י- תמיד באותו יום בשבוע שחל בה ז באדר יום מותו של משה רבנו- באותו יום בשבוע חל תמיד ל"ג בעומר, יום פטירתו של רשב"י שבעת האושפיזין המבקרים אותנו בסוכה יום מותם רק של 3 ,ידוע. ז' באדר יום מותו של משה- היום בשבוע שבה יהיה משה האושפיז- באותו יום בשבוע היה גם ז בדר. ר"ח אב הוא יום מותו של אהרון. באותו יום בשבוע יהיה גם יום האושפיזין שלו דוד מת בשבועות היום בשבוע שיהיה שבועות יהיה יום ביקורו של דוד בסוכתנו.
נשלח ב-3/5/2011 20:28
שי אם הנפש היא שחייבת אז אין שום סיבה שנשמת אדם תתגלגל על ש"פ שהנפש הראשונה היתה חייבת לנפש של חברו.
נשלח ב-3/5/2011 19:44
ירוחםשמ כתב:
שותף אם אתה כבר- הולך רכיל ומגלה סוד- את הסוד הגדול הזה אומר ספר הזהר פ' משפטים, אולי האר"י הקדוש ציטט רק.
באומות היית דעה כזאת כבר בזמן התנ"ך וכידוע התנ"ך לא קיבל את השטות הדיבילי הזאת,
וכן ביוון בזמן חז"ל והם גם לא קיבלו את השטות הדיבילי הזאת,
והמעניין מאוד: איך אלוקים לא עלה על זה ?? אני חושב שאלוקים צריך להתפטר מתפקידו ולתת אותו להאר"י הקדוש,
אולי לשיטתם כבר עשה זאת באמת,
