חכמה יוונית איסורה לשעה ולדורות

אמרו חכמים במשנתם:  [מסכת סוטה דף מט עמוד א] בפולמוס של טיטוס - גזרו וכוו' ושלא ילמד אדם את בנו יוונית.

בגמרא שם הובא כל המעשה שבעקבותיו גזרו על האיסור ללמוד יוונית.

לצורך שלמות הדיון אצטט את הגמרא בשלמות, מאחר והוא מאוד משמעותי לגוף הדיון.

וזה לשון הגמרא שם:

ת"ר: כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים.

בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים.

היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, לעז להם בחכמת יוונית,

אמר להן: כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרין בידכם.

למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר, כיון שהגיע לחצי חומה, נעץ צפרניו נזדעזעה א"י ארבע מאות פרסה.

אותה שעה אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים, וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית;

איני? והאמר רבי: בא"י לשון סורסי למה? אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית!

ואמר רב יוסף: בבבל לשון ארמי למה? אלא או לשון הקודש או לשון פרסי!

לשון יוונית לחוד, וחכמת יוונית לחוד.

וחכמת יוונית מי אסירא?

והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רשב"ג, מאי דכתיב: +איכה ג+ עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי? אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא!

שאני של בית ר"ג, דקרובין למלכות הוו;

דתניא: מספר קומי הרי זה מדרכי האמורי, אבטולוס בן ראובן התירו לספר קומי, שהוא קרוב למלכות; של בית רבן גמליאל התירו להן חכמת יוונית, מפני שקרובין למלכות. [שם דף מט עמוד ב]

הדיון שאותו אני רוצה להעלות הוא, מה היא אותה 'חכמה יוונית' שנאסרה על ידי חז"ל, מדוע נאסרה, האם ייכלל בה גם חכמה גרמנית למשל, והאם יש תוקף לאיסור הזה, ובאיזה אופנים יש היתר ללמוד אותה, למשל להציע רעיון שההיתר של בית רבן גמליאל הרי פשוט לכאורה שהוא היתר גם לבית אברבנאל או לבית הרמב"ם, כלומר לכל מי שהוא מקורב למלכות בכל דור שהוא, ואם כן אולי יש פה היתר לכל צורך גדול או חשוב. ועוד יש לדון, שאולי יהיה מותר משום עת לעשות לה'.

למיקוד הדיונים וראשיהם:

א.      מה היא אותה 'חכמה יוונית שנאסרה

האם היא הפילוספיה של יוון או משהו אחר מה הוא

ב.      מדוע נאסרה

בגלל שהזיקה לעם היהודי במבחינה לאומית ומדינית ועל ידי זה גם דתית, או משום שחז"ל סברו שיש בה מינות

ג.       האם ייכלל בה חכמות אחרות

האם חז"ל אסרו על חכמה מסויימת פרטית, או שיש פה כלל לכל מיני חכמות שאין רוח חכמים נוחה מהם, ואם כן מה הם

ד.      האם יש תוקף לאיסור הזה

האם זה מכלל תקנות חז"ל וגזירותיהם שאפילו אם בטל הטעם אי אפשר לבטל אותו אלא אם כן יהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין, או שאולי לא פשט איסורו בכל ישראל וכוו'

ה.      באיזה אופנים יש היתר ללמוד

הרי חז"ל היתירו לבית רבן גמליאל לפי שהיו קרובים למלכות, האם נוכל ללמוד מכאן היתר לכל צורך גדול או חשוב, ואם כן מה הוא

ו.        היתר חדש משום עת לעשות לה'

יש סוגיות ערוכות שמתירים איסורים או דברים הקרובים לאיסור משום עת לעשות לה', הרמב"ם היתיר גילוי סתרי תורה משום עת לעשות לה', הרמח"ל היתיר גילוי של סתרי תורה משום עת לעשות לה', רואים שבדברי חכמה החכמים הקדמונים היתירו דברים שחז"ל אסרו משום עת לעשות לה', אולי אם כן נתיר גם כן משום עת לעשות לה'. בודאי שיש לדון האם יש משום עת לעשות לה' להתיר, אני חושב שכן, כמובן כל זה בהינתן שחלק מהחכמות המרכזיות של ימינו נאסרו על ידי חז"ל, וזה כמובן תלוי בדיונים הקודמים.

כל מי שישים לב הדיונים בנויים אחד על השני.

האבן עזרא כבר נזעק על כך, באשכול זה  השאלות הידועות של האבן עזרא, (מה דעתכם ?)
בשאלה מספר קכב:

קכב, ולמה חכמות רמות - השיגו אנשי יון,

שוב מצאתי שעקרי טענותי מופיעים כבר במהר"ל נתיב התורה פרק י"ד [ועיי"ש כל ההמשך]