| נשלח ב-31/12/2011 21:54 |
 |
| |
תפילה כחינוך צורך חברתי. או תפילת הלב ?
לכאורה המושג תפילת ציבור היא דיי חדש, כלומר לא מהתורה\מקרא,
מלחתחילה אי אפשר לומר לאדם תתפלל, הרי היא חייבת לבוא מהלב,
גם אי אפשר לומר מה לתפלל ואייך לתפלל,
יותר בהרחבה:
שפה ומילים היא אמצעי אייך המודע מבטא את רצונו\רגשו כלפי האלוקים,
לכאורה לא צריך שפה ומילים לכך, מספיק הלב,
במילא מה הטעם ב
1, שפה ומילים
2, נוסח (מטבע שתקנו חכמים)
3, זמני תפילה
4, ודווקא בציבור,
בהצלחה לכולנו,,,,,,,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 11:07 |
|
| |
מקס,
זה לא מה שאמרתי.
אמרתי שהדרך הנכונה (והיותר יעילה) לחבר את האישי אל הא-לקי היא דרך מסגרת שכלית וקיומית שמוגדרת היטב ובאופן נכון וזה הכיוון שנתנו לנו חכמים, שכהגדירו שכלית על מה מתפללים (י"ח או בעצם י"ט ברכות) ושמתפללים בציבור ובאופן קבוע.
כמובן יש גם חסרונות לגישה הזו ואני לגמרי לא בא לומר שזו הדרך הכי מושלמת שאין מקום להרהר אחריה , אבל כדי לברר אותה באופן נכון צריך קודם להבין את הקונספט העקרוני שעומד מאחריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 10:22 |
|
| |
ברכות דף כט
רבי אליעזר אומר: העושה תפלתו קבע וכו' מאי קבע? אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא: כל שתפלתו דומה עליו כמשוי; ורבנן אמרי: כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים; רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: כל שאינו יכול לחדש בה דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 04:22 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | וז"ל הרמב"ם פ"א מתפלה: ד כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש שנאמר (נחמיה יג-כד) ''ובניהם חצי מדבר אשדודית'' וגו' (נחמיה יג-כד) ''ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם'' ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות. וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר. שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה. ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן. כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה. ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג: הרי שתיקון התפלות בעיקרון נועדו פשוט לעזור למי שקשה לו להתנסח בלשון הקדש [ומה יהיה אם יתפללו באשדודית? וכי ה' אינו מבין רק לשוה"ק??] למעשה זה עדיין עוזר, אם כי היבטים מסויימים אינם מתאימים לזמננו. עיקר צרכי בני אדם לא התשנו. ומי שרוצה, שינסח בעצמו [רק שישמור את פתיחות וסיומי הברכות]. |
|
אשדודית זה רוסית או יידיש? 
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 02:44 |
|
| |
זו שאלה אחרת. אני רק הסברתי את ההלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 02:09 |
|
| |
ואם לא יוצא?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 01:30 |
|
| |
| לומדתלומדת כתב: | | ואם לא ישמור? |
|
\לפי ההלכה הוא לא יוצא את חיוב השמונה עשרה. [לפי זכרוני מהל' תפלה] בתורה תפלה פרטית אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 01:16 |
|
| |
ואם לא ישמור?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 00:21 |
|
| |
וז"ל הרמב"ם פ"א מתפלה: ד כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש שנאמר (נחמיה יג-כד) ''ובניהם חצי מדבר אשדודית'' וגו' (נחמיה יג-כד) ''ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם'' ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות. וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר. שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה. ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן. כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה. ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג: הרי שתיקון התפלות בעיקרון נועדו פשוט לעזור למי שקשה לו להתנסח בלשון הקדש [ומה יהיה אם יתפללו באשדודית? וכי ה' אינו מבין רק לשוה"ק??] למעשה זה עדיין עוזר, אם כי היבטים מסויימים אינם מתאימים לזמננו. עיקר צרכי בני אדם לא התשנו. ומי שרוצה, שינסח בעצמו [רק שישמור את פתיחות וסיומי הברכות].
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2012 00:12 |
|
| |
..ולכן תיקן רבי נחמן את ההתבודדות.. ואמר שבתחלה היה זה עיקר התפלה, אלא שאי אפשר כעת לעקור תקנת חז"ל, עכ"פ יקיימו את עיקר ענין התפלה גם כן. עד שגם היא הפכה במקומות מסויימים מלאכותית..
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2011 23:57 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2011 23:49 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | הענין הוא שהצרכים והרצונות הפרטיים שלך , לא יובילו לתיקון אמיתי של החסרון בעולם, בדיוק בשביל זה נוצר עם ישראל, כציבור/חברה שאמורה לפעול ביחד צורך המטרה הזו.
ולשם כך הוגדרה תפילה שמגדירה את האופן שבו תיקון כזה יכול להתבצע בפועל, מתוך מטרה שבסופו של יום, תוכל לרתום ולצרף את הרצון והצרכים שלך כאדם פרטי לעגלה הזו, באופן שממנו יוכל להיות לזה ערך משמעותי ובר קיימא מעבר לרצון הנקודתי שלך, כחלק מתוך פסיפס רחב ומשמעותי יותר.
ובינתיים ליל מנוחה ושבוע טוב. (מתעתד לפרוש מהדיון בעוד כמה דקות עד מחר בע"ה) |
|
חלומות פז,
בתכלס אתה אומר שהתפילה כמו שהיא כהיום היא אמצעי חברתי או אלוקי,
היא לא אישי כמו המובן של התפילה באמת,
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2011 23:43 |
|
| |
הענין הוא שהצרכים והרצונות הפרטיים שלך , לא יובילו לתיקון אמיתי של החסרון בעולם, בדיוק בשביל זה נוצר עם ישראל, כציבור/חברה שאמורה לפעול ביחד צורך המטרה הזו.
ולשם כך הוגדרה תפילה שמגדירה את האופן שבו תיקון כזה יכול להתבצע בפועל, מתוך מטרה שבסופו של יום, תוכל לרתום ולצרף את הרצון והצרכים שלך כאדם פרטי לעגלה הזו, באופן שממנו יוכל להיות לזה ערך משמעותי ובר קיימא מעבר לרצון הנקודתי שלך, כחלק מתוך פסיפס רחב ומשמעותי יותר.
ובינתיים ליל מנוחה ושבוע טוב. (מתעתד לפרוש מהדיון בעוד כמה דקות עד מחר בע"ה)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2011 23:28 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | אבל למה אתה מרגיש ורוצה ?
תמיד יש סיבה לכך , גם אם לא תמיד אתה מודע לה. |
|
כי ברא עולם לא מושלם, ויש לי צרכים או אפי' מרגיש להודות לו,
בכל אופן זה מגיע ממני ועל דעתי, במילא אין כאן עניין לחייב ולנסח נוסח וזמנים ובציבור,
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2011 23:22 |
|
| |
אבל למה אתה מרגיש ורוצה ?
תמיד יש סיבה לכך , גם אם לא תמיד אתה מודע לה.
|
|
|
|
|
