הוא באמת מסביר יפה והרעיון יפה אבל אינו בהכרח נכון,, כל הבסיס שלה לא נכון.
נשלח ב-18/12/2010 19:34
שגעת_אותנו כתב:
איש יודע ספר עידכן אותי בשבת לגבי השאלה מהו היחס בין ההשגחה לבחירה. שהאור החיים בפרשת וישב (עה"פ ויצילהו מידם) מסביר שהאחים רצו להרוג את יוסף בין השאר כדי להוכיח במותו שחלומותיו היו מהרהורי ליבו ולא נבואת העתיד, שהרי עכשיו הוא מת ויותר לא יתקיימו חלומותיו (וממילא הוא כבר חייב מיתה כי אם אין לו דין מיתה האלוקים הרי יציל אותו. משהו כמו משפט בוזגלו) וע"ז ענה להם ראובן שאדם הוא בחירי והוא יכול לפעול אפילו נגד אדם שאין לו דין מיתה (וגם לבטל תוכניות שמים כמו דברי החלומות) ולכן הציע לזרוק את יוסף לבור נחשים כי בע"ח לא יכולים לפגוע במי שלא חייב מיתה והאלוקים וודאי יצילו וכמו שבאמת קרה. הוא חיזק לי את השאלה, מה ענה יוסף לאחיו על בחירתם הרעה למוכרו למצרים.
אני עדיין מחכה לתשובה.
מקסמן לא הבנתי מה אתה רוצה מהפסוק הזה. הם תיכננו להורגו ולהשליך את גופתו לאחד הבורות וראובן הציע שישליכו אותו חי לאחד הבורות.
נשלח ב-19/12/2010 22:08
ומה תעשי עם הסוף של- להשיבו אל אביו? ומאיפה הבטחון הזה בפסוק שהבור ריק פרושו אבל נחשים ועקרבים יש בו. אולי הפשט ההגיוני הפשוט הוא- ברך כלל בבורות יש מיים של הגשמים, ובבור הזה לא היו מים ולכן הכניסו אותו לשם. את רוצה לשחק במדרשים- הכל פתוח עד השמיים- ואין מקשים על הדרש.
נשלח ב-19/12/2010 22:15
ירוחם אתה יודע אולי איך נקראת שכם בערבית? נב-לוס ניב הנחש. האזור שורץ נחשים. ובכלל עיקר רעיונו של האור החיים הוא לא על הנחשים שבבור. אלא על טענתם נהרגהו ונראה מה חלומותיו. הלשון מראה שהם עשו את זה כמבחן. וא"כ מה ענה להם ראובן ומדוע הם הסכימו לעצתו. אינך חייב לקבל את הרעיון. וגם אני לא הבאתי אותו כדי לפרש את הפסוק. הבאתי אותו כדי להראות ששיטת האור החיים היא שבחירת האדם חזקה יותר מדין שמים. ועדיין אני ממתינה לתשובה על שאלתי שהצגתי למעלה.
נשלח ב-19/12/2010 23:22
הבעיה היא שהסיפור לא היה בשכם כי אם בדותן, אפשר לשאול שאלות על מעשים שהיו, אבל לא שואלים שאלות על סיפורים דמיוניים,
נשלח ב-19/12/2010 23:26
שגעת_אותנו כתב:
ירוחם אתה יודע אולי איך נקראת שכם בערבית? נב-לוס ניב הנחש. האזור שורץ נחשים.
עד כמה שידוע לי 'נאבלוס' הוא שיבוש של השם הרומי Neapolis, ועד כאן לא נחלקו חכמים אלא על אגדה כפשוטה או כמדרשה ולמה את באה לשגע אותנו ולעוות את הישר והפשוט?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 19/12/2010 23:47:02
נשלח ב-20/12/2010 10:38
שגעת_אותנו כתב:
מקסמן
לא הבנתי מה אתה רוצה מהפסוק הזה. הם תיכננו להורגו ולהשליך את גופתו לאחד הבורות וראובן הציע שישליכו אותו חי לאחד הבורות.
אליעזר. השם נבלוס כעיוות של פלאביה-ניאפוליס, הוא לא יותר מאשר השערה מחקרית. בעוד שהתרגום המילולי של נאבלוס מערבית, הוא ניב הנחש. יהיה אשר יהיה הזוהי תגובתך היחידה לנושא החשוב שהעלתי פה?.
רציתי להוסיף מובאה בנושא, את הרמב"ם בהיד-החזקה פ"ו מהלכות תשובה ה"ה והראב"ד, שנחלקו על מה נענשו המצרים אם היתה גזירת שיעבוד. ואיך נענש כל רשע ע"י רשע ממנו.
נשלח ב-24/12/2010 13:25
שגעת אותנו. הגזירה היתה כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. ועיננ אותם וכו'- אבל לא כתוב בגזירה כי המצריים יהיו אלו שיבצעו את הגזירה, הם התדבו לעשות את העבודה של השעבוד מרצונם.
בחד גדיא בפסח מסופר כי החתול אכל את הגדי- מעשה מרושע! הכלב העניש את החתול- הוא עשה טוב? הרי אם תעשי את החשבון עד הסוף של שכר ועונש. תגלי שהקב"ה בחשבון הזה לא בסדר?! התשובה היא- זה שהחתול אכל את הגדי- זה לא בסדר. אבל אתה כלב, למה אתה מתערב? וכן הלה
גנב שמתפרנס מגניבות- ביום כיפור, איך הוא מבקש על פרנסה? הוא אומר רבש"ע אם יצאה מלפני כסא כבודך הגזירה שיגנבו מפלוני ואלמוני. מנה אותי שליח לביצוע- גזירות אלו.
נשלח ב-29/12/2010 09:21
ירוחם טענתך היא טענת הראב"ד במקום שציינתי, אבל הרמב"ם שם הבין שזו היתה גזירה (תעיין במקור).
מקסמן אם האלוקים לא אשם בטיפשות של האנושות, ולכן הוא לא התערב להציל את העם היהודי בשואה ובמסעות הצלב. מדוע בדיוק כשהוא שמע את זעקת ישראל מפני נוגשיו המצריים, הוא מיהר לחולל אותות ומופתים ולהנקם מאויביהם. הוא הרי נוקט מדיניות של אי התערבות בטפשות המין האנושי (לדעתך). יש לו קריטריונים מתי להתערב ומתי לא?
נשלח ב-29/12/2010 10:11
שגעת אותי הרמב"ם עדיין צריך להוכיח מאיפה הוא מפרש כך את הגזירה?
את מנסה להבין את אלוקים? במחילה ממך באילו כלים את מנסה להבין?
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-29/12/2010 11:37
שגעת_אותנו כתב:
מקסמן
אם האלוקים לא אשם בטיפשות של האנושות, ולכן הוא לא התערב להציל את העם היהודי בשואה ובמסעות הצלב. מדוע בדיוק כשהוא שמע את זעקת ישראל מפני נוגשיו המצריים, הוא מיהר לחולל אותות ומופתים ולהנקם מאויביהם. הוא הרי נוקט מדיניות של אי התערבות בטפשות המין האנושי (לדעתך).
יש לו קריטריונים מתי להתערב ומתי לא?
צטטי בתחילת האשכול את הרמב"ם והספורנו שאומרים שבזמן הסתר פנים הכל ביד המקרה לטוב או לרע,
בוודאי שאני לא מדבר בזמן גילוי פנים שאין כבר מאז שנפסקה הנבואה,
נשלח ב-30/12/2010 09:09
מקסמן בקריאת שמע, אתה קורא כל יום חוזה בינך (או בין הקבוצה אליה אתה משתייך) לבין האלוקים. בחוזה כתוב שאם תשמע למצוותיו אז הוא יחולל גשמים ופרנסה ואם ההפך הוא ימנע אותם. פירושו של חוזה זה, שגם הפרנסה וגם מניעתה היא בהתערבות ספציפית של האלוקים. ופירוש הדבר שבין טובותיו ובין רעותיו של אדם מגיעים לו בצורה ניסית, כי אם עפ"י השתלשלות המאורעות הטבעיות בחוקי הטבע היה צריך או לא היה צריך להיות גשם מה זה קשור למעשינו?, ואם החוזה הזה קושר את הגשם למעשינו הטובים או הרעים סימן הוא שהתנהגות האלוקים אל מול האדם היא ניסית ומותנית בהתנהגותו.
האם לדעתך, מאז שהתחיל ההסתר פנים עליו אתה מסתמך, פרשת והיה אם שמוע או כל פרשיות התורה המתנים טובות או רעות במעשי היחיד או הכלל. כבר לא רלוונטית? האם לדעתך, תפילתו של שלמה המלך (בחנוכת הבית הראשון) על קשר ישיר בין מעשי האדם הפרטי (או העם הכללי) ועל הקשר בין תפילותיו של אדם ותחינותיו אל האלוקים לבין תוצאות חיים טובים או יסורים ומוות. אינם רלוונטיים היום?
