אשריך פי היקר:
דברך קשים מאוד, ואמונתך חזקה מאוד ב"ה,
ואני בדעה איתך שקודם כילדים חייבים לעשות כי כך ציווה האלוקים, וכך מפרש רש"י בכל מה שקשור לקרבנות,
לגבי "אילו ידעתיו הייתיו" זה מבעל העיקרים, ושאלתי כבר ע"ז בכמה אשכולות שלדעתי זה כפירה לומר כך, וחברי וחכמי הפורום דחו את דעתי הנה האשכול, (ממש בתחילת האשכול)
שאלת ידיעה ובחירה היא כמו כל שאלה מכשילה,
לגבי תפילין: הסיבה כתוב בתורה והיא " למען תהיה תורת השם בפיך" ולכן הארבע פרשיות שכתוב בהם מצוות תפילין,
אז אם תניח תפילין בלי הלמען ? לא יצאת ידי חובה העניין, (לא ההלכתית)
וכן כך לגבי כל המצוות,
עוד יותר מזה: עומק דברי חז"ל שהתורה קודם לעולם ? רצונם לומר שבגלל שכתוב בתורה כיבוד אב ואם, ולכן יצר אדם שיולד מהורים, יכול היה שיולד אדם מעץ, בגלל שכתוב לא תרצח, לכן אפשר לרצוח, וכו' וכו'
ולכן ברור לנו שיש סיבה לכל מצווה במיוחד שכל המצוות לטובתינו אנו(ולא לאלוקים), אז חייבים להבין מה טובה יש בזה,
זה שיש חילוקים\מחלוקת אייך לעשות ? זה בגלל שלא שמשו כל צרכן, ולא ח"ו שלא היה פשט יחיד לכל מצווה,
(החת"ס אומר שפשט יש רק אחד (לאפוקי שבעים פנים בפשט,) לא זוכר איפה אומר את זה,)
בכדי לא להכנס לנושאים אחרים, אני אומר שוב מה שכתבתי לחי היקר לעייל והנה (אני הוסיף קצת)
אולי במחשבה שניה אני הסביר את השקפתי ולפי זה אולי תבין את דרך מחשבתי,
יש שני דרכים לדעת מה קורה שם,
ואין לחדש בלי נביא ובודאי לא דרך תבונה, אפשר רק בדרך אולי\האפשר, פתחתי פעם אשכול בפורום אחר והנה
האם אפשר לחדש בפשט ? (אשכול מעניין לדעתי)
ולכן והיות שאין לנו נביאים ברורים בעניין אז אפשר רק עם התבונה לחשוב שזה כך וכך,
אפשר
1,לחשוב שזה באמת כך, אז אני שואל שאין טעם בגהינום, אז אל תענה מה כתוב, כי כתוב רק מה שהחכם הבין, ועל זה אני שואל באמת, כלומר החכם אמר שחייב להיות עונש הרי לא יכול להיות שהיטלר למשל התאבד ולא קיבל עונש,
אני שואל טוב, מאוד לא צודק שהיטלר לא יקבל עונש, אבל מזה לומר שיש עונש אחרי המוות ? הרי אין טעם לזה !!
חכם אומר שחייב להיות, ואני הטיפש שואל בשביל מה,
עכשיו: לא החכם אומר שיש ולא אני אומר שאין, התבונה מוביל אותנו למסקנות האפשר (ולא הוודאי), לפי מסקנות החכם יש, ולפי שאלתי אין, (עד אולי יבוא מישהו ויחכים אותנו ונגיע לאותו מסקנה של החכם שיש באמת,)
2, אמרו רק להפחיד את הנערים כמו שאומר האבן עזרא בהקדמה לתורה
גם יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה, ויש דרש מסברא ידועה. ויש שהוא בהלכה שאיננה קבועה. גם יש דרש שהוא טוב לאחרים, וידריך בדרך תבונה את הנערים,
וזה שני האפשרויות לדעת מה קורה בעולם,
1, נביא
2, התבונה=חכמה
אם נביא אומר לנו משהו, אין ביכולתינו להתוכח, כך אמר, כן הגיוני לא הגיוני, (אפי' בזה חכמינו לא מסכימים, כלומר שאם לא יעלה על הדעת שזה כוונתו של הנביא, נפרש אחרת את דבריו,)
ואם חכם\תבונה אמר\ת ? אז אנו דנים בעניין האם הגיוני דבריהם או לא,
כל העניין של עולם הבא וכו' יש מספיק בלבול הדעת,
רק לצטט את האבן עזרא השבת מפחיד וצריך להפחיד את כולנו (כי אם לא מחכה לנו הסוסים של אש כמו אצל אליהו ? אין לנו סיכוי) והנה דברים פרק לב פסוק לט
ורבים אומרים, כי מזה הכתוב נלמוד חיי העולם הבא. והעד, שאמר בתחלה אמית, ואחר כך אחיה.
וכן ה' ממית ומחיה (ש"א ב, ו), והעד: ה' מוריד שאול ויעל (שם שם).
ואחרים אמרו, מפסוק ואך את דמכם לנפשותיכם (ברא' ט, ה). גם וצדקה תהיה לנו (דברים ו, כה),
כי היא חייך בעולם הבא, ואורך ימיך בעולם הזה. למען ייטב לך (דברים ה, טז).
ורבינו האיי ז"ל אמר, כי לא הוצרך הכתוב לפרש דבר העולם הבא, כי היה ידוע בהעתקה.
ולפי דעתי, שהתורה נתנה לכל, לא לאחד לבדו. ודבר העולם הבא לא יבינו אחד מני אלף, כי עמוק הוא.
ושכר העולם הבא תלוי בדבר הנשמה. והנה הוא חלף עבודת הלב, ועבודתו להתבונן מעשה השם,
כי הם הסולם לעלות בו אל מעלה דעת השם, שהוא העיקר.
והנה גם התורה ביארה למשכיל דבר עץ החיים. והנה יש כח לנצח הכרובים,
והאוכל מעץ החיים וחי לעולם כמלאכי השרת, וכן במזמור לבני קרח, שמעו זאת כל העמים (תה' מט, ב),
והסוד אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה (שם שם, טז),
וכן אחר כבוד תקחני (שם עג, כד). והנה עם שניהם לקיחה, כאשר עם דבר חנוך ואליהו.
ואחר שאמר ויקר פדיון נפשם (שם מט, ט), איך אמר יפדה נפשי. והמשכיל יבין:
