ערב טוב לכל החכמים.
אולי נסכם מה דברנו עד כאן ונתקדם.
בורא עולם גילה את רצונו בסדר השתלשלות עולמות, אשר הולכים ונולדים ומתעבים זה מזה בבחינת יש מאין בשני שלבים- המקום והנמצאים בו. לאורך ציר העביות המוליך מאור א"ס הפשוט, שהוא רצונו האינסופי של המאציל לברוא עולמות סופיים, ועד העוה"ז המגושם והעכור, נפרסים עולמות ותתי עולמות רבים. אמנם מבחינת הרוחב, כלומר התכולה שבכל עולם, הרי שווה כל עולם לעולם שמעליו, אלא שהעולם התחתון מפרט ומרחיב את הכללות שהיתה בעולם מעליו. הדוגמא שדנו בה (בעזרתו של נדב) היתה השתלשלות מסירת התורה מהר סיני ועד הדורות האחרונים, כאשר כל דור בונה לו מרחב חדש לפרט ולהבין בו את התורה שנמסרה לו מדור קודם.
בצורה הכללית אנחנו מבחינים בחמישה גילויים מצד המאציל, וזה ע"י התבוננותנו בתכונותינו מתוך הכלל של "מבשרי אחזה אלוק". שלבי מימוש עניין אצלנו הם רצון, מחשבה, הרהור, דיבור ומעשה. אצל המאציל נקראות בחינות אלו א"ס, קו הא"ס, אדם קדמון, אצילות ובי"ע (בריאה יצירה עשיה).
א. א"ס הוא רצון המאציל ליצור את מושג הסוף. הוא נקרא כך למפרע- אחרי שיש מושג סוף מתברר שהרצון אליו נקרא אינסוף. בספירות זאת נקראת ספירת הכתר, והיא תמיד נלמדת למפרע, בבחינת האין שמתגלה רק אחרי שיצא ממנו היש, וכמו הכתר המונח למפרע רק אחרי שיש ראש.
ב. קו הא"ס הוא חכמת המאציל, שהיא נקודת המחשבה הראשונה כביכול, תחילת המהלך של השתלשלות העולמות הנ"ל. זהו מהלך אחד מסויים מתוך אינסוף המהלכים האפשריים מצידו.
ג. עולם אדם קדמון הוא בינת המאציל, נקודת הרהור המעבה את המחשבה (הרהור מלשון הריון, היחס בין חכמה לבינה הוא זכר עם נקבה), ויוצרת צורת אדם ראשונה שממנה יוצאים כל פרטי העולמות ואליה הם חוזרים בסוף התהליך.
ד. עולם האצילות נקרא דיבור המאציל, והם השמיים העליונים שעליהם נאמר לעולם השם דברך ניצב בשמיים. זהו עולם שמותיו של המאציל, כאשר כל שם (דיבור) כזה הוא שורש ליציאת הנבראים המתאימים לו, אשר מדגימים ומפרטים אותו כנ"ל.
ה. עולמות בי"ע נקראים מעשי המאציל, ובהם יוצאים כל הנפרדים לגילויים ושם מסתיים סדר גילוי רצונו הנ"ל. זהו הסוף מעשה במחשבה תחילה, והוא נקרא ספירת המלכות שבה שותפים הבורא והנבראים ליצירה משותפת, וזוהי הארץ.
כל המערכות תהיינה מסודרות תמיד בחמישה פרטים:
א. מערכת הגילויים- א"ס, קו, א"ק (אדם קדמון), אצילות, בי"ע.
ב. מערכת הספירות- כתר, חכמה, בינה, תפארת, מלכות.
ג. מערכת ההנהגה- ייחוד, מיתוק, תשובה, משפט וכנסת ישראל.
ד. מערכת השמות- הויה פשוטה ו-ד' אופני מילוי שלה.
ה. מערכת האדם- גלגלת, מוח חכמה, מוח בינה, מוח דעת המחובר דרך חוט השדרה לכל הגוף, ברית.
ו. מערכת הצורות- יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש.
ז. מערכת הקריאה- ?, טעמים, נקודות, תגים, אותיות.
ח. מערכת התורה- ?, סוד,דרש, רמז, פשט.
ט. מערכת היסודות- ?, מים, אש, רוח, עפר.
י. מערכת החושים- ?, ראיה, שמיעה, ריח, דיבור.
יא. מערכת הדורות- זקנים, הורים זכרים, הורים נקבות, בנים, בנות.
ועוד ועוד מערכות שכולן מקבילות זו לזו בהתאמה מלאה (תפסת אחת תפסת את כולן).
הסוגיא שבה דנו איך סתירות בעולם תחתון מתיישבות בעולם עליון קשורה גם היא למבנה הזה ונמאצת במעבר בין החכמה לבינה, בין המחשבה להרהור. ע"ז צריך להרחיב, כי זו הכנה נדרשת להבנת עניין החנוכה והמחלוקת עם יוון והמדע היוצא ממנה.
 |
|
|
