|
|
| נשלח ב-14/12/2010 23:21 |
 |
| |
| צענערענע כתב: |  | אותי לימדו שמותר לשקר רק למען השלום אבל לא כדי ל"שגע" אנשים .
זה שייך לתחום המגעיל של תכניות הפיספוסים למיניהן שכל מי שנהנה מהן חושב שהן הומור אבל הומור נמוך אינו הומור ..
|
|
אינו דומה, וראי את תגובתו של אברהם העברי למעלה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 23:22 |
|
| |
צענע
את לא יודעת שישנן מצוות שעברו מוטציה.
למשל
פעם היה -שקרתי אותו, והיום -עבדתי עליו.
פעם היה -גנבתי לו, והיום -פילחתי לו.
פעם היה -חסד, והיום -מה אני פראייר שלו?!.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 23:22 |
|
| |
צענע,
אף אחד לא מגן על רדף- האיש. מגינים על העיקרון.
מקומם אותי/נו תקיפת הומור קליל ובריא במסווה של צדקנות. אם זה מלחיץ אותך תבקשי יפה ונפסיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 23:42 |
|
| |
אברהם העברי
גם על העיקרון רדף מסוגל להגן ביתר חכמה וביתר כשרון ממך ולכן אינך מסייע לו אלא להפך.
לרדף
שקר לבן מותר גם בתחום ההומור?אתה מרחיק לכת מאד.
ואם אינך מסכים איתי הרי הסטנדרטים שלי הם אחרים ולכן אין טעם בוויכוח.
ומבחינתי הוא מסתיים עכשו.(וכל הדואגים לרדף יכולים להרגע)
לשגעת אותנו.
הייטבת לתאר את ירידת הדורות .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 23:47 |
|
| |
שגעת
פעם זה היה ירידת הדורות היום זה צניחת הדורות
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 23:50 |
|
| |
אברהם-
מציעה לך להיזהר מכאן ולהבא, אתה סומנת !!!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 23:54 |
|
| |
צענערענע,
אני מתנצל- אם יש צורך לזה מצידי, ואני מציע לצנן את הרוחות.
זה שרדף יכול להגן על העיקרון לבד לא הופך את זה לדיון בעל אופי שונה משאר הדיונים כאן שפתוחים לכל מי שמעוניין להביע דעה, ואכן זה מה שעשיתי. שוב פעם, אם חרגתי מהכתיבה הראויה אני מבקש את סליחתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 02:12 |
|
| |
| אברהםהעברי כתב: | | | ומה אם אומר לכם שבעצם בחסידויות עצמן עובדים באותה שיטה כשלוקחים שיר של איזה איכר שיכור והופכים אותו לניגון מהבעש"ט ששרו בבית המקדש בחגים?... |
|
הנה אשכול בעניין,
למה אין מוזיקה יהודית מקורית ???
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 10:30 |
|
| |
אליעזרט
בדיוק חשבתי כמוך,שנושא זה שווה אשכול נפרד.
יש כל מיני ניגונים שמיוחססים בין החסידים למקורות שאין להם שום אסמכתא,אני לא בקיא בזה,אבל ממה שראיתי,יש ניגונים ששרו אותם בבית המקדש,ניגון שיעקב שר כשהיה רועה את הצאן,ועוד כהנה,מי אמור לדעת את כל זה.
האמת,שזה נושא בפני עצמו שגם יכול להיות אשכול בפני עצמו,כל מיני מימרות חסידיות,שהאדמו"ר אמר שעכשיו יש בשמים קטרוג,ולפעמים אפילו יש תיאור מפורט,בדיוק מה קורה בשמים,מאיפה הם אמורים לדעת את כל זה?.
נראה לי שזה סגנון כזה,שדברים שנראה שזה ככה,מתארים שזה ככה,אומרים את זה כעובדה מוגמרת,מריח שזה ניגון שבטח שרו בבהמ"ק,נראה כמו שעכשיו כך אומרים בשמים.
זה כמו שנגיד,כשרואים יהודי עושה מעשה מיוחד מאוד,אז יהיו כאלו שיגידו,בטח עכשיו בשמים הקב"ה קורא לפמליא של מעלה ואומר להם תראו וכו',שלא מתכוונים בודאות שזה ככה,אז כך גם האימרות בשם האדמורי"ם זה ע"ז הדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 10:49 |
|
| |
היו היו 40 שודדים שחיו במערה והיו יוצאים ממנה לשדוד שיירות גמלים.
ההסדר ביניהם היה כזה: 20 יוצאים לשדוד ו-20 נשארים לשמור על המערה והשלל בה. ובפעם אחרת, מתחלפים: הקבוצה ששמרה יוצאת לשדוד והקבוצה שיצאה נשארת לשמור.
הכל היה טוב ויפה עד שבפעם אחת, כשאחת הקבוצות יצאה לשדוד, הם נתקלו בשיירה עמוסה במיוחד, ועשירה יותר מהרגיל במיני יהלומים, ואבנים טובות אחרות.
אחרי שהם השתלטו על שיירה זו והרגו את כל הנוהגים בה, אחד השודדים אמר לחבריו: "חבר'ה, למה לנו להתחלק במה ששדדנו עם העצלנים שנשארו במערה? בואו נהרוג אותם וניקח כל אחד חלק כפול מהביזה הזאת -- וכן מכל הביזה שהצטברה במהלך השנים במערה!"
השודדים האחרים אמרו לו: "יפה דיברת!".
ישבו וטיכסו עצה איך יהרגו את חבריהם במערה. עד שלאחד השודדים היה רעיון: "בואו ונרעיל את הצידה-לדרך שלקחה השיירה -- צידה המורכבת ממעדנים נדירים מעוררי תיאבון -- ונציע אותה בפני חברינו שבמערה. הם יאכלו וימותו, ואנו נתחלק בשלל"
כן אמרו וכן עשו. הרעילו את הצידה, הביאו אותה בפני חבריהם שבמערה -- ואלו אכלו ומתו.
שמחו השודדים שמחה גדולה עד מאד. רקדו ושמחו --- עתה, כל אחד מהם היה עשיר פי שניים מבעבר.
אבל שמחתם במהרה נמהלה בעצב: כי הם היו רעבים.
מהצידה שבשיירה לא יכלו, הרי, לאכול -- כי היא מורעלת.
אז הם חיפשו אוכל אחר כלשהו במערה, ואכלו אותו.
אלא שהשומרים במערה לא היו פראיירים. גם הם בינתיים, כשהיו על משמרתם, זממו כנוניה דומה, והרעילו את האוכל במערה [בהיסתמך על כך שחבריהם יביאו צידה מהשיירה, אותה ניתן לאכול].
אכלו איפוא 20 השודדים הנותרים מהאוכל במערה ומתו אף הם.
ומ-40 השודדים לא נשאר אחד חי.
אבל אם כולם מתו, איך אנו יודעים על הסיפור הזה?
תשובה: על סיפורי חסידים לא מקשים..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 19:19 |
|
| |
בענייני ניגונים:
זכורני מעשה, בו ראש הישבה בה למדתי הדריך מסע בפולין (מעין שילוב של קברי צדיקים/אדמו"רים ומחנות ריכוז והשמדה).
באחד המקומות, באמצע עיר פולנית הומה, התחילו לנגן ניגון (אני לא זוכר איזה)... שהסתבר די מהר שמקורו בשיר בית מרזח פולני, ש"גוייר" באחת החסידויות.אני מניח שזה שיעשע את הפולנים הסובבים את עדת המנגנים בדביקות מנגינת שיכורים..
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 21:45 |
|
| |
|
|
|
|
|
