הצימחונות לאור ההלכה והמוסריות

ליעקב

"לא הבנתי, בעמלק המצווה הייתה להינקם מהם איך זה שייך בנאצים? "

זה שייך לנאצים כי גם לנאצים היתה מצווה להנקם ביהודים.(גם להם היו סיבות .תקרא את מיין קאמפף)

לגבי הרג בע"ח לפי הרב קוק-כנראה שקראת רק מלמעלה ולכן אביא לך קטע להדגמת דבריו:


"ע"פ השקפתם על המוסר האנושי מנקודת הפילוסופיה הכללית, החליקו לאדם, כל אחד ע"פ דרכו, לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבע"ח.

אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו. ואע"פ שביחש לבעה"ח הוא דומה ממש לזיק של גחלת כהה ועמומה הטמונה תחת גל אפר גדול מאד, מ"מ אי אפשר להם להכחיש את המוחש בכל לב רגש, כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו. וחז"ל לא התחכמו כאותה ההתחכמות הפילוסופית, ויספרו לנו שרבינו הקדוש נענש ביסורין (ב"מ פה.), מפני שאמר לעגלא המובל לבי טבחא דערק תותי כנפיה: "זיל לכך נוצרת", ורפואתו ג"כ היתה ע"י מעשה, ברחמו על הני בני כרכושתא. הנה לא עשו כמעשה הפילוסופים, לעשות חושך לאור, כדי להתפשר עם החיים המעשיים,

מפני שאי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאד, שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כ"א בעכרו את רגש מוסרו ע"י שפך דם, יהיה גם דם בע"ח. אין ספק לכל איש משכיל והוגה דעות, שהרדיה האמורה בתורה "וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ" (בראשית א) איננה מכוונת לרדיה של מושל עריץ המתעמר בעמו ועבדיו רק להפיק חפצו הפרטי ושרירות לבו; חלילה לחק עבדות מכוער כזה שיהיה חתום בחותם נצחי בעולמו של ד', הטוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, שאמר "עולם חסד יבנה" (תהלים פט),

וביותר, שכבר העידה תורה, שפעם אחת התאוששה האנושות בכללה להתנשא אל מצב המוסר הרם הזה, כפירושם של חז"ל: (סנהדרין קט) בכתובים המוכיחים שאדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה "הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע, לכם יהיה לאכלה" (בראשית א). רק אחר שבאו בני נח, אחרי המבול, הוא שהותרה להם "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט). ומעתה, האפשר הוא לצייר שתהיה נאבדת לנצח טובה מוסרית רבת ערך שכבר היתה במציאות נחלה לאנושות? "

למה להסתבך? אני מבין שדיני שחיטה - משום מה - חמורים יותר מדיני צער בעלי חיים.

ישנן שתי אסכולות של צמחונים:
הראשונה קובעת כי בעלי החיים עוברים התעללות וסבל מתמשכים בחקלאות המודרנית, ועל כן אסור לאכול בעלי חיים אומללים שכאלה, כי אנו מעודדים את ההתעללות.
האסכולה השנייה דוגלת בהימנעות מאכילת בשר מסיבה קרדינלית הרבה יותר; למה שלעזאזל נוכל להרוג בעל חיים אשר רוח באפיו, כדי למלא את כרסינו בשר?! האם אין זו אקסיומה ברורה מאליה, שאין כל הצדקה מוסרית להרוג בעל חיים כדי... לאכול?!

אודה שאני מצדד באסכולה השנייה; אכילת בעלי חיים היא דבר מרושע, נקודה. כל ההצטדקויות והסטת הדיון למישור ההלכתי וההיסטורי, הן בריחה מלב העניין.