שיחה על אבולוציה ודת לרגל השקת ספרו של ד"ר מיכאל אברהם

המודל האבולוציוני גורס כך:

1. מינים ירודים השתנו למינים עילאיים[1], על פרוס מאות מיליוני שנים.
2. תהליך זה מתרחש גם בהווה.

תגובה:

1. תיעוד המאובנים דוחה את הטיעון שחל איזשהו שינוי מעבר ביניים בין מין אחד למשנהו. אנו בדר"כ מוצאים שלדים של מינים שלמים: דינוזאורים, פילים, צבים וכו'. (ראה בספרו של הרון יחיא שלינקקתי אליו בדף הקודם).
2. כלב תמיד מייצר כלב וכו'. (אמנם אנשי דת האבולוציה יטענו שזה תהליך שלוקח זמן רב מידי מכדי שנהיה עדים לו; טוב, אבל זוהי כבר אמונה ולא מדע. הם מוזמנים להאמין בזה אם הם רוצים, אך הם צריכים להבין שלא מדובר במדע).

המודל הבריאתני גורס כך:

1. כל המינים[2] נבראו מושלמים ע"י יוצר תבוני, ובדר"כ אם חלים שינויים זה יהיה לרעת המין ולא לטובתו[3]. לכן, לדוגמה, בדר"כ מוטציות מזיקות ולא מועילות.
2. המודל הבריאתני מנבא שכל הגיאולוגיה של כדוה"א התחרשה ע"פ מודל קטסטרופי, ולפיכך אנו אמורים למצוא תיעוד מאובנים רחב שנקבר כתוצאה מהנחתם הזריזה של שכבות קרקע, ושהשכבה שבה המאובנים יהיו קבורים, יהיו מאופיינים בדר"כ על פי אזור מחייתם, ושלא נמצא מאובנים המייצגים חוליות ביניים.

בנוגע לשאלתך בדבר הממצאים האנומליים וכו'. כעיקרון, מכיוון שהמודל הבריאתני גורס שהגיאולוגיה מקורה בהתרחשות קטסטרופית, אנו כן אמורים למצוא שינויים פה ושם מהסדר הקלאסי שציינתי לעיל, וזהו רעיון שעומד בבסיס התפיסה הבריאתנית. וניתן מספר דוגמאות:

הגיאולוג ג 'ון וודמוראפ (Woodmorappe) פרסם רשימה שבה הוא ליקט למעלה מ-200 ממצאים "אנומליים" כאלה: http://creationwiki.org/Anomalously_Occurring_Fossils

במיוחד ראויה לציון עבודתם של ד"ר ריצ'ארד תומפסון ((Thompson ומייקל קרמו (Cremo)  שחיברו את הספר "ארכיאולוגיה אסורה"(Forbidden Archaeology), ושם התייחסו לתופעה ביתר שאת. ולמרות ההוכחות הרבות, תומכי האבולוציה הקיצוניים פשוט עוצמים את עיניהם, ומעדיפים לומר – לא קיים. האמת היא שקיים מהלך בעל אופי פסיכולוגי מאחורי ההתנהגות שלהם. ד"ר ריצ'ארד תומפסון הסביר אותה ככה:[4] "אני חושב שמדובר בחיפוי (טיוח) מכוון, כפי שאמרתי, במשך 150 האחרונות, הארכיאולוגים והאנתרופולוגיים הללו כיסו כמות מידע שווה למה שהם גילו -  פשוטו כמשמעו!". ומייקל קרמו חברו אומר:[5] "ביסודו של דבר מה שמוצאים זה מה שאנו מכנים "פילטר מידע". זהו מאפיין בסיסי של המדע. זה גם מאפיין בסיסי של המין האנושי, אנשים נוטים לסנן דברים שלא "מתאימים" עם השקפותיהם וצורת חשיבתם. אז במדע אתה מוצא שעדויות שלא מתאימות למוסכמות, נוטים להפטר מהם, לא מלמדים את זה, לא מדברים על זה, ואפילו אנשים מלומדים בתחומי המדע בדרך-כלל לא לומדים את זה".

פרופ' משה טרופ, מסביר מדוע הממצאים ה"אנומלים" מהווים למעשה הוכחה למבול, ולשלילת תיאורית האבולוציה, וכך הוא כותב:[6]

"בהשוותנו את שני המודלים – האבולוציוני והבריאתי – זה לעומת זה, נראה כי הציפיות מכל אחת מהם שונות לחלוטין. בעוד המודל האבולוציוני מחייב העדר מוחלט של סימני תרבות וכלים נבונים בשכבות גיאולוגיות מן התורים של התקופה השלישונית וקודמותיה, שהיו – לדעתם – לפני 13 מיליון שנים, הנה המודל הבריאתי מקבל ומסביר קיומם של כלים מפותחים, סימני כתב ועדויות תרבותיות אחרות בממצאים גיאולוגיים כשרידי תרבויות טרום-מבוליות ובתר–מבוליות, אשר אבדו. לדידם של תומכי מודל הבריאה תהווה כל כמות של ממצאים האלה סיוע להשקפתם, בעוד שלגבי תומכי האבולוציה יהווה כל גילוי ממצא של שריד תרבותי מתקופות כה מוקדמות בבחינת סתירה, שכן הוא ישלול לחלוטין את רעיון ההתפתחות ההדרגתית המאוחרת של האדם ותרבותו במיגזר מסוים בתוך מכלול התפתחות החיים על פני כדור הארץ".

***

ר' מיכאל,

אם אפשר להציע לך הסבר אחר (אלטרנטיבה) מדוע לא ניתן להפריך את תיאורית האבולוציה (וזה לא בגלל נכונותה): תחשוב על האלטרנטיבה. דהיינו, מה יקרה אם כל החוקרים יכירו בעובדה שאין דבר כזה תיאורית האבולוציה, והיא פיקציה שלא קיימת?!

למעשה יש רק שתי גישות מרכזיות שמסבירות את תהליכי היווצרות החיים: בריאה אלוקית, או אבולוציה אקראית. מכיוון שאנשי האבולוציה יודעים זאת, הם מנהלים רדיפה אינקוויזיטורית עד חורמה אחרי כל דעה שמדיפה ריח של גישת הבריאה![7]

ריצ'ארד ק. לבונטין (Lewontin) מאוניברסיטת הארוורד כותב:[8] אין זה שבאופן כלשהו השיטות ומוסדות המדע מאלצים אותנו לקבל את ההסבר המטריאליסטי של העולם הפנומנאלי, אלא להיפך. אנו כפויים על ידי נאמנות אפריורית לעקרונות מטריאליסטים ליצור מערכת של חקירה ושל מושגים שמציירת הסברים מטריאליסטים, לא חשוב עד כמה הינם מנוגדים לאינטואיציה ולא חשוב כמה הינם תמוהים לחסרי הניסיון. יתר על כן, המטריאליזם הינו מוחלט, כך שאיננו יכולים להתיר על דריסת רגל אלוהית בפתח".

מכיוון שהם מצויים במבוכה עקב כל הבעיות שמצויות בבסיסה של התיאוריה, המדענים נוקטים בגישה של התעלמות מכל הבעיות, בתקווה שהם יבואו על פתרונן בעתיד. זאב בכלר בספרו "הפילוסופיה של המדע", עמד על דרך ההתנהלות ה'מדעית' הזאת, וכך כתב:[9] "תיאוריה מדעית נולדת בדרך כלל, בעוד חלק קטן בלבד מן העובדות, הטעונות הסבר, תואם אותה. רוב העובדות של התחום שאותו היא באה לבאר – או שאינן מתיישבות עם התיאוריה או שהן זרות לה... הוא (איש המדע) חייב להתעלם מן העובדות המפריכות ולהיצמד אל התיאוריה שלו... במשך הזמן – ופרק זמן זה עשוי להיות ארוך מאוד – חשוב מאוד להתייחס אל התיאוריה המדעית כפי שמתייחסים אל דוגמה דתית; כפי שמתייחסים אל עיקר אמונה שאסור לפגוע בו ואסור להעמידו במבחן מכריע... במשך זמן זה יש להתעלם, בצורה מכוונת ומחושבת, מכל תופעה שמפריעה את מצעד ההצלחה של התיאוריה הזו".

וכן כותב ד"ר ג'ראלד שרודר:[10] "לא פחות משבע פעמים מבקש דרווין במוצא המינים מן הקוראים להתעלם מעדות המאובנים כמפריכה את מושג האבולוציה, או להשתמש בדמיון כדי למלא את הפערים, לטענתו בתיעוד יש דילוגים וקפיצות משום שהוא לא שלם".

[כתבת: תסכים איתי שאתה נכנס לאיזור הדימדומים של מיודעינו פוגמישו (קרי: 'קונספירציה')  ואם אתה לא שולל, אזי קיים סדר כרונולוגי על פני זמן של סוגים שונים של בעלי חיים שחיו בתקופות מסויימות, כלומר: יש כאן מידע. (מוגבל אמנם, אך עדיין מידע) של ההיסטוריה על גבי כדור הארץ. עובדתית, זה תיאור המציאות על פי המדע].

אני באמת ובתמים לא יודע על איזה סדר כרונולוגי אתה מדבר, והוא לא קיים בשום מקום בטבע מלבד הדמיון שלך.

המחקר העוסק בקשר שבין המאובנים לשכבות הגיאולוגיות נקרא סטרטיגרפיה. החוקרים יצרו "רצף" גיאולוגי מלאכותי, לפיו הם משייכים את ממצאי המאובנים על פי עומק הסטרטה (stratum = שכבה) שבה הם נמצאו. לפי החוקרים, ככל שתחפור יותר עמוק בקרקע, תגיע לשכבה יותר קדומה, וכך תמצא צורות חיים פשוטות יותר[1]. וכן השכבה תעיד על קדמותה, ועל העידן שאליו היא משתייכת, וממילא כל צורת חיים (מאובנים) שתמצא שם תשתייך לאותו עידן. למעשה, אנו מוצאים כאן מעגל – השכבה מעידה על המאובן, והמאובן מעיד על השכבה.  

בפועל, הטור הגיאולוגי הוא רק המצאה פרי דמיונם של החוקרים! פרופ' משה טרופ במאמרו "המאובנים והבריאה" כותב:

"כיצד הוכן הטור הגיאולוגי? תלמידים תמימים סבורים, שמדענים ערכו חפירות וחשפו סדרות גיאולוגיות ברורות ושלמות. אין הדבר כך, מעולם לא נמצאה סדרה גיאולוגית מושלמת בשום מקום על פני כדור הארץ. ברוב המקומות נחשפו רק שתים או שלוש שכבות אחת על גבי השניה. אפילו הקניון הגדול בקולורדו, עתיר השכבות, המיוחד במינו בכל כדור הארץ, מכיל רק 5 מערכות עיקריות. אילו היו עורמים את כל השכבות הגיאולוגיות כולן אחת על השניה, כי אז היתה הערמה בגובה של 100 מיילים. 

עומקו של הקניון הגדול בקולורדו הוא רק מייל אחד, היינו: 1% מכלל השכבות. עובדה זו מציקה לגיאולוגים, לכן הם טוענים, שהחלקים האחרים של הסדרות הגיאולוגיות בקניון נהרסו עם הזמן ע"י תזוזות טקטוניות ובלייה. בגלל הרציפות הקטועה של הטור הגיאולוגי, חייבים הגיאולוגים לצרף פיסות סלעים מאלפי מקומות ולשחזר מהם את הטור הגיאולוגי, המופיע בסדר נכון רק בספרי הגיאולוגיה. כיוון שהטור הגיאולוגי משוחזר מפיסות אינפורמציה כאלה, המפוזרות במקומות רבים מאוד על פני כדור הארץ, נשאלת השאלה: כיצד, בכל זאת, נקבע סדר השכבות? או נציג את השאלה במילים אחרות: כיוון שהשכבות, ברובן הגדול, לא נמצאות יחד, אחת על גבי השניה, מי לידנו יתקע, שגם סדר המאובנים, הנקבע ע"י שחזור שרירותי, הוא אמיתי? לגיאולוגים לא נותרה הברירה אלא להשתמש בעקרונות אחרים, כדי לתארך ולסדר שכבות הסלעים".

גם בספרו "הבריאה – מוצא החיים", הקדיש הפרופ' משה טרופ פרק שלם להפרכת תיאורית השכבות, וכך הוא כותב (בין היתר):[2]

"לא זו בלבד שמעולם לא נמצאו השכבות הגיאולוגיות מרוכזות כולן במקום אחד, אלא שלעיתים קרובות אותן שכבות שנמצאו – היו בסדר הפוך. סלע המכסה שטח, אשר 350 מילין רחבו ו-6 מילין עוביו, נתגלה בגן הלאומי "הקרחון" (Glacier) אשר במונטנה, והגיאולוגים משערים שהסלע הועתק ממקומו והוזז למרחק של כ- 40-50 מילין. זהו סלע פרקמבריאני, קדום ב- 500 מיליון שנה מן הסלעים הקרטיקונים הנמצאים תחתיו. חוסר ההתאמה שבין עובדה זו לתיאוריה הגיאולוגית הסיבה גיאולוגים למחשבה שהשכבות הפרקמבריאניות והקמבריאניות נהדפו למרחק של עשרות מילין על ידי גורם פיסקלי, ושקעו אח"כ על השכבות הקרטיקוניות...". הוא ממשיך וכותב: "נמצא סלע אפריקני אדיר מן הפרמיאן, מזמן הזוחלים, על פסגת האלפים, על סלע שלישוני בן–גיל היונקים – המאוחר בלמעלה ממאתיים מילוני שנה... מקרים כאלה ואחרים חוזרים ונשנים פעמים רבות".

חוקרים נוספים כותבים:

הגיאולוג ג 'ון וודמוראפ (Woodmorappe) כותב במאמר בנושא הטור הגיאולוגי:[3]

• "בשני שלישים משטח הקרקע של כדור הארץ, אין למצוא יותר מ-5 או לכל היותר 10 תקופות גיאולוגיות במקום אחד".
• "בשמונים עד שמונים וחמישה אחוזים משטח הקרקע של כדור הארץ אין אפילו 3 תקופות גיאולוגיות המופיעות בסדר הנכון ברציפות".
• "אחוז ניכר של סלעים בכל תקופה גיאולוגית מקובלת, אינן נמצאים מעל הסלעים של התקופה הקודמת, מכל תקופה יש חלקים המוטלים ישירות על שכבת הקמבריון – התחתונה ביותר".
• "תמיד, רק אחוז קטן מפני כדוה"א מצייתים לחלק המשמעותי של הטור הגיאולוגי, זה הופך את הישום הכולל של התיאוריה למשהו שמצריך הרבה רצון טוב ודמיון בכדי להניח שהיו אי פעם תקופות גיאולוגיות כפי שהן מתוארות, הרצף של עשר התקופות המקובלות הוא המצאה פנטסטית של דמיון". 

• הגיאולוג סטיב אוסטין ([4] (Steve Austin אומר (בתרגום חופשי):[5] הציבור מאמין בטעות בהנחות נפוצות חסרות יסוד בנוגע לגיאולוגיה, סוברים כי הטור הגיאולוגי נסמך על ראיות משמעותיות, וכי הוא באמת מרכיב את פני כדוה"א בכל מקום או ברוב המקומות, סוברים כי הוא מסודר בסדר הכרונולוגי, וכי לכל מערכת שכבות יש הרכב יחודי שעל פיו ניתן לזהותה בקלות, וכן סוברים כי המאובנים נותנים אינדיקציה מהימנה לצורך הקצאת שכבות. כל אלו בטעות יסודם, טעות נפוצה נוספת היא שיש ראיות ממשקעים כי השכבות היו צריכות להיווצר במשך מיליוני שנים, או שיש ראיות רדיומטריות מכריעות לכך, ולבסוף: הטעות הנפוצה כי השכבות הגיאולוגיות תומכות בתורת ההתפתחות.

• אדמונד ספיקר (Spieker) כותב:[6] "אני תוהה כמה ידע גיאולוגי היה זמין בשנת 1840? קצת ידע לגבי מערב אירופה, לקוי גם הוא, כל אסיה, דרום אמריקה, ומרבית צפון אמריקה היו אלמוניים. כיצד העזו חלוצי תיאורית האבולוציה להניח כי השערותיהם יתאימו לסלעים באיזורים כה עצומים? החלקים היותר גדולים של העולם? רק הנחה דוגמטית המשוכנעת באמיתות שיטתו של וורנר על סמך העובדות ממחוז סקסוניה הקטן בו חקר את הדברים. בחלקים רבים של העולם, בעיקר הודו ודרום אמריקה – אין התאמה, אבל כל זה נסלח. חסידי המייסדים של תיאוריית האבולוציה יצאו על פני כדור הארץ באופן של מיטת סדום התאימו את החלקים שמצאו, גם במקומות בהם הראיות בפועל, פשוטו כמשמעו, זועקות להיפך, כל כך גמישות ונוחות הן ה'עובדות' של הגיאולוגיה".

***

דבר נוסף – אני טענתי שהשכבות לא מכילות סדר כרונולוגי (זוהי המצאה של היוניפורמיטריאניסטים), אלא שע"פ רוב, הסדר הוא לפי איזורי המחייה של האורגניזמים השונים, לפי החלוקה הקלאסית לאזורים אקולוגיים. ראה מה שכתבתי בדפים הקודמים.