היכי דמי הדרת נשים?

פרזנט,

קריאתי מופנית לעצכחניק ולאורתודוקס המנסה להבהיר לעצמו ולזולתו כי התורה אינה מפלה ואינו מסתפק בלומר כי זה רצון ה' וזה הכי ראוי וטוב, גם אם אנו לא היינו מבינים כך. (רוב החרדים לפחות מצהירים שזו עמדתם).

איזה יתרון דתי מושג כתוצאה מאי מתן שוויון לנשים? (אני לא שואל על גדרי הצניעות, אלא על מעמדן במה שאינו עלול לשבש את ההורמון הגברי, או שמא אין בעצם דבר כזה).

התפטרותך מהייצוג מאושרת בזאת.

לומדת,

בזכותך (ובזכות הנשים הנוספות המשתתפות, כן ירבו) לפחות הדיון הזה לא חוטא בהדרת נשים.

קולך מהדיר מאד את הדיון.

בעבר כתב פרזנט על הפרשנות לדברי חז"ל "נשים דעתן קלה" קלות להתפתות לעריות, כי המציאות המוכרת לנו, בכל קנה מדה ומכל נקודת מבט,  הפוכה לחלוטין.

הרב מיכי,

ההיסטריה וההתלהמות אינם מעניינים אותי כרגע. הם מוכיחים כי כל הקיצונים פגיעתן רעה ולא משנה מה הם מייצגים.

אתה טוען כי "רוב הנשים כיום, ובוודאי בימי חז"ל, לא יכולות להביע עמדה הלכתית מנומקת, כי הן לא למדו. אכן ישנה הדרה בכך שלא מאפשרים להן ללמוד, אבל זו נקודה אחרת (שאני לגמרי מסכים לה, ואף פועל בעצמי כדי לשנות אותה)".

וכי זו נקודה אחרת?

כך בדיוק עושים הדרה למהדרין.

אוסרים עליהם ללמוד ואז אומרים כי "אינן יכולות להביע עמדה הלכתית מנומקת".

השאלה היא לא טכנית האם אישה ברגע נתון זה יכולה לפסוק בנסכא דרב אבא, אלא על העמדה העקרונית המחליטה על מעמדן ומחויבותן האישית והציבורית, ללא שיתופן.

אני לא הצבעתי על ר' חיים קנייבסקי (אם כי אני די משוכנע שהוא שוביניסט גמור, גם אם אינו יודע מה זה). שאלתי על נויגרשל (לא האיש, אלא העמדה) המתיימר לטעון כי הסידור הדתי הוא הכי מתאים לנשים.

ברור שאני מדבר אל החרדים וכן, בהחלט יתייחסו אחרת לאישה שתנסה להביע את דעתה. מעבר לכל הטענות שיטענו כלפי מי שאינו מעתיק השמועה, יוסיפה את "מלמדה תפלות" עם הזדהות עמוקה.

אני לא מקבל שאין בכלל שיח ציבורי חרדי. הטענה הזאת היא הגזמה המסייעת לטשטש את העוול הספציפי כלפי נשים.

האם כוח הכפייה של דיין נובע מזהותו המינית או מתפקידו?

הרב מיימוני,

אינני מתייחס לשאלות הלכתיות נקודתיות, וגם לא להלכות צניעות. (אם כי יש טעם לפגם שכל ההכרעה היא על בסיס תועלת המין הגברי. הנשים אינם "מספרים" בדיון מתמטי, אלא יצורים חושבים האמורים להיות חלק בלתי נפרד מדיון על היחסים בינם למין אחר). אינני דן גם בהפסד של אי שמיעת הקול הנשי. זו זכות ולא חובה.

בדיון על "תפקידה" ומעמדה של האישה, אינך רואה מקום להשתתפותן?  אתה מעלה על דעתך שהנשים ייסדו בית מדרש מקביל ויפסקו כי אנשים פסולים לעדות? כי תפקידם להציל את הנשים מן החטא ולסחוב שקים כבדים ?

יהי,

הבעיה היא לאו דווקא הפרדוקס הלוגי, אלא מה שמשתמע מעצם קביעת אדם אחד, או יותר נכון מין אחד, את מעמדו של משנהו.

הדיון הלוגי מתחיל לאחר שמסכימים עקרונית, שכוחו של מין אחד יפה כדי לקבוע את גבולות גזרת המין השני.

לגופו של פרדוקס.

טיעון רוח הקודש כלל אינו פרדוקס. כל זמן שאיננו יודעים כי מאנדהו הוא בעל רוה"ק אין מקום לטענת וכי בעל רוה"ק ישקר.

גם עמי הארץ, מסכימים שלהיות תלמיד חכם זה עדיף.

כנ"ל העבריינים מסכימים (מלבד במקרה שלהם) שיש צורך בחוק וסדר.

ועוד והוא עיקר, כפי שכתבתי פעם באשכול אחר, העמדה שאיש הישר בעיניו יעשה, כוללת גם את כפיית החוק על העבריינים ואם כן ממה נפשך אפשר לכוף.

הגויים זו הדוגמא הקרובה ביותר לנשים ואולי ממש דומה, אך ראשית, אפשר להתגייר וניתוח לשינוי מין כנראה אינו מועיל, שנית, למרבה (או לרוע) המזל הגויים הם אלו הדנים בפועל על מעמדם של היהודים ולא להיפך.

הביטוי העז ביותר להדרת הנשים היא ברכת שלא עשני אישה.

בלי פרטים. בלי הלכות. חד וחלק. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא עשני סוג 2.
סליחה, שלא עשני מין שמתאים לצור, חיים מאד מסוימת "ונעלה".

כל התירוצים נעדרי כנות וחסרי משמעות.

ומה זה עושה למי שאמון על הברכה מרגע שנתפקחו עיניו ולאלו המאזינות לברכה מרגע שהתפקחו עיניהן?

הרב מיכי והרב מיימוני,

אשמח לתגובתכם לתגובתי אליכם בעמוד זה.