כיצד מצדיקים עונש נצחי?

תוספת קטנה לקודם: 

אם איני טועה כך מסבירים את "שכר מצוה מצוה, ושכר עבירה עבירה". זו בדיוק הכוונה. שהשכר והעונש אינם גמול חיצוני למעשה, אלא זו פעולת/קביעת המציאות של המעשה עצמו. 

לא ראיתי שנימקת מדוע אי מתן העונש טוב ממתן העונש.

ככל שהטיעון שלך הוא לגיטימי (אמירת דברים ע"י הא-ל או שליחיו לא מחייבת) אין למעשה שום סיבה או דרך לדעת האם קיים עולם נוסף. העולם שלנו, למיטב ידיעתינו, קיים. כל ידע או מידע בדבר עולם נוסף, אין לנו, מלבד מה שסיפרו לנו.

ככל שייתכן והסיפור נעשה עבור מטרה מסויימת, (חינוכית, הרתעה וכו' כפי שמנית) למה שנניח כי קיים עולם נוסף או כי יש לנו צל של מושג מה יש בו?

מתוך ליקוטי תורה לבעל התניא:

כל עונשי התורה, עם היותן בחינת גבורות, מכל מקום הן כלולות בחסדים, שהעונש הוא שעל-ידי זה נעשה תיקון לנפש החוטא. וכמאמר רז"ל כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתן כו'. וכן אפילו עונש מיתת בית דין, אמרו רז"ל גבי עכן: יעכרך ה' היום הזה, היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא. נמצא העונש זהו לתקן נפשו. ולכן נקראת התורה תורת חסד. וזהו ימינך (=חסד) ה' נאדרי בכח, ועל-ידי זה ימינך ה' תרעץ אויב. וכל התורה הוא על יסוד זה.

[משא"כ החטא עצמו הוא מר ממות, וכמו שכתוב את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע. נמצא הרע גרוע מן המות].

משא"כ העונש שהיה קודם מתן תורה היה מבחינת גבורות ממש, כמו גבי דור המבול אמרו רז"ל: דור המבול אין להם חלק לעולם הבא וכו', וכן בדור הפלגה. ונמצא העונש לא היה בשביל תיקון נפשו של החוטא, וזהו גבורות גמורות. (ואעפ"כ תכליתן חסד לטובת העולם בכלל, ועיין בהרמ"ז ר"פ שופטים).

הפתרון של ד"ר אברהם הוא כמובן כפירה בעיקר האמונה הי"א של הרמב"ם.

(לא שדברי אפיקורסות זה משהו נדיר כאן).

אין כזה דבר עונש נצחי. עיין במאמר חיקור דין לרמ"ע מפאנו ובהקדמות ושערים לבעל הלשם. [ועוד מ"מ רבים שלא פירטתי כאן] אולי ישנו חוסר רווח נצחי, מה לעשות, אם אין לך אז אין לך. וגם בזה יל"ע.

(הכל כמובן בהנחה שישנה בחירה ואפשרות רציונלית בידי האדם לבחור בטוב או ברע)

העונש הוא הפך השכר, לכן אם דנים על אחד משניהם ונתקלים בקושי יש לחפש תחילה את המקבילה בהיפוך ולנסות להקיש משם.

האם מישהו מבין מדוע "מגיע" שכר למי שבחר בטוב?!  התרגלנו בנתינת תמריצים ובהתחייבות עליהם, התרגלנו גם בהזדהות עם הטובים ורצון לקיימם ולהיטיב עמם. אבל האם יש קשר רציונלי אמיתי בין מי שבחר בטוב לשכרו?! .
ממילא הוא הדין בענישה. התרגלנו בחקיקת ענישת איום למי שמפריע לסדר התקין או לשקיטת המצפון, התרגלנו גם לסלידה מהרעים ודחף לקיחת נקמה מהם או רצון לסלקם מהמציאות. אבל האם יש קשר רציונלי אמיתי בין מי שבחר רע לבין ענישתו?!

מהו הקשר בין מעשי ובחירת האדם לטוב ולרע לבין גמול עתידי?

האם חינוך לטוב או לרע באמצעות שכר או עונש משיגים את ייעודם? מה שלא הבין האדם מדעתו או מה שלא עמל עליו בבחירתו כיצד ירכוש באינוס שכר או באינוס עונש?!

רעיון השכר והעונש העתידיים נולד כנסיון הסבר למציאות פרוזדור הבחירה לפני טרקלין השכר, האם בשביל השתכרות עתידה יש לו לאדם לעבור מבחן ארוך וקשה כל כך כמו ההטיה מתמידה לכיוון מסוים כשהעמדה שקולה?!

כל אותם נפילים שלא הצליחו לעמוד במבחן הבחירה שווים המוחלט פחות מאותם שהצליחו לעמוד? האם הסלקציה הזאת יוצאת מתוך הנחה ששוויו של אינדוודואל טמון רק בכושר או בעובדת בחירתו, ואת שווי זה הוטל על האדם לברוא?! אם ישנו שווי לכל אדם באשר נברא בצלם מדוע הוטלה עליו המעמסה הזו של רכישת הערך בתחילת הנצחיות?

וכל זה איננו שווה לעומת הקשיים בעצם אפשריות הבחירה (כבר חלק ממנה דובר כאן).