| נשלח ב-23/10/2012 00:41 |
 |
| |
על נשמות ואלוקים
שלום רב.
ראשית הדיון על הסוליפזיסם היה מעניין.
כעת נשאל על הסדר באותו עניין אך בתת נושא אחר.
נסכים על קיומה של נשמה אשר נמצאת בכל אחת מאיתנו.(ריבוי נשמות)
כיצד ניתן לדעת שהנשמה היא היא לא למעשה אלוהים (כל אחד הוא מן אלוהים פרטי) ואחרי שהיא מתנתקת מהגוף היא בלתי מוגבלת או אין סופית במהותה?
או שבעצם אף היא כפופה תחת חוקים מסוימים ויש לה מגביל עליון (אלוהים למשל).
כיצד עונים על כך.?
בתודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2012 09:01 |
|
| |
למה להסכים?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2012 09:06 |
|
| |
תוקן על ידי יהיאור ב- 23/10/2012 09:06:26
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2012 15:42 |
|
| |
בעל
למה אתה מוציא לו את הנשמה ולא מסכים? אם הנשמה בנפשו, שיהיה נשמה.
בתורה אמנם כתוב לא תחיה כל נשמה. ובתנ"ך נשמה פרושה בני אדם חיים, אבל אם הוא דווקא רוצה להפוך את זה לישות רוחנית אחרת.- כך דרכה של תורות מסוימות, מניחים הנחות ובונים עליהם בנינים.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 23/10/2012 16:13:37
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2012 17:34 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2012 19:02 |
|
| |
| itayitay כתב: |  |
נסכים על קיומה של נשמה אשר נמצאת בכל אחת מאיתנו.(ריבוי נשמות)
כיצד ניתן לדעת שהנשמה היא היא לא למעשה אלוהים (כל אחד הוא מן אלוהים פרטי) ואחרי שהיא מתנתקת מהגוף היא בלתי מוגבלת או אין סופית במהותה?
או שבעצם אף היא כפופה תחת חוקים מסוימים ויש לה מגביל עליון (אלוהים למשל).
כיצד עונים על כך.?
|
|
אתה מסוגל לנסח את המושגים והשאלה שהעלית ע"י דברים שיש להם השלכה מדידה כלשהי? אם כן, אנא עשה זאת. אם לא, קרא את ספריו של הרב מיכי, ותרווה נחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2012 19:46 |
|
| |
אני אנסה לענות.
השם "אלוקים" הוא התגלות הבורא בצורה מסוימת בעולם.
גם השם "בורא" הוא התגלות שלו בעולם.
בעצם כל שם שנייחס לו הוא רק התגלות שלו בעולם, אבל דבר מכל זה הוא לא עצמותו.
עצמותו היא בלתי מושגת, וגם בלתי ניתנת להשגה ולכן אין לה ביטוי בעולם.
הנשמה של כל אדם גם היא התגלות של הבורא בעולם, אבל גם היא לא עצמותו.
אי אפשר לדבר על עצמות האלוקים.
מה שאתה אולי שואל זאת שאלת האחדות?
אם כן, אתה מוזמן לעיין בספרי הראשונים שמתייחסים לנושא (הרמב"ם, חובת הלבבות, אמונות ודעות...).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2012 16:00 |
|
| |
איתי
הקשית לשאול.
כל הדיון שפתחת מסתמך על כך שאתה מציע להשתמש במילה שנראית לכולנו מוכרת, ושאין מי שיכחיש שיש לה משהו חשוב מאד שהיא מצביעה עליו - הנשמה, שיש לכל אחד מאיתנו.
אבל מהי אותה נשמה?
אתה מציע שאולי היא א-לוהים או אלוהית.
ושוב אפשר לשאול: ומה אותו א-לוהים שלך שעליו אתה מדבר?
שוב, אנו מכירים את המונח "א-לוקים" מתוך התנ"ך, מתוך המסורת שלנו, מתוך חיינו. אנו חווים קשר עם אלוקים כשאנו מתפללים ועומדים איתו בדיאלוג, אנו מכירים את ההיסטוריה כיצד הוא מנהיג את העולם מאז ברא אותו.
אז אנו יודעים עליו הרבה מאד, אבל בעצם לא כלום. כי אנו יודעים רק מה שהרמב"ם קורא "תארי פעולה".
עכשו אתה מציע לומר שהנשמה היא חלק מאלוקים, או כולה אלוהים.
הבעיה היא לא רק שקשה להעלות על הדעת מקור שממנו ניתן למצוא תשובה, אלא שלא ברור שהשאלה היא משמעותית.
מה זה "נשמה שהיא אלוהים"?
והאם כוונתך שהנשמה היא אלוהים או חלק מאלוהים, או שהנשמה היא כמו אלוקים, נצחית?
הצד הראשון מצוי, זה נכון, בחלק מן ההגות היהודית. כמדומני בחסידות חב"ד.
(וגם בבודהיזם...).
הצד השני מצוי במדרשי חז"ל. אבל חז"ל מעולם לא אמרו שהנשמה היא אלוהית בעצמה. היא נבראת.
כמדומה שצריך להסביר יותר מה השאלה ואז אפשר לחפש לה תשובות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2012 02:07 |
|
| |
למימוני.
שלום.
"מה זה "נשמה שהיא אלוהים"?
והאם כוונתך שהנשמה היא אלוהים או חלק מאלוהים, או שהנשמה היא כמו אלוקים, נצחית?"
לכך התכוונתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2012 03:34 |
|
| |
אנסה אפילו לחדד את השאלה..
במה שונה התגלות של בודהיסטים (זרם מסוים) שטוען למעשה שהנשמה של כל אדם ואדם היא התגלות של האל הגדול (ברהמן), ועל ידי יוגה למשל הנ"ל חווה התגלות של נשמתו (ואז למעשה מדובר בהתגלות אלוהים כביכול..). לבין התגלות קולקטיבית כמעמד הר סיני?
מדוע השנייה עדיפה על הראשונה ? בתודה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2012 14:13 |
|
| |
השאלה שי איתי אינה מופרכת כלל. הוא חוזר, במילים שלו על דעה מקובלת.
ראשית, הנפשהיא מושג המאופיין בדרכים שונות אצל הוגים שונים. אבי תורת הנפש, אריסטו, מחלק אותה לכמה 'כשרים' ותפקודים. יש נפש מזינה, ונפש מניעה, ונפש חשה, ונפש המופעלת ברגשות, ולבסוף, הנפש החושבת באופן פעיל - השכל.
השכל הזה יוצא דופן מכל דבר אחר שנמצא בטבע, כולל כל כשרי הנפש האחרים. כל דבר בטבע שפועל, מתבלה, טיב פעולתו יורד, וסופו שהוא מתכלה. זה מה שקורה לכל מכונה שאנחנו מכירים. השכל הפעיל הוא יוצא דופן במה שככול שהוא מאמץ את מחשבתו ומפעיל אותה, כך הוא הולך ומתחזק.
הקישור של אותו שכל עם האלהים מקובל בהרבה מאד תפיסות. אצלנו הוא צלם אלהים שבאדם.בסטואה השכל האנושי הוא חלק מתבונה כללית המפלשת את כל היקום ומנהיגה אותו. הרעיון הזה חוזר, בווריאציות רבות, לאורך כל ההיסטוריה.
מה קורה לאחר המוות?
הרמבם יאמר כי כל חלקי הנפש הרגילים אובדים יחד עם הגוף, כיוון שהם מתאימים לו וקשורים לפעולותיו. אבל השכל הפעיל שלנו, שהוא ההכרות האמתיות שהושגו על ידו, שכל זה חוזר ומתאחד עם השכל הפועל הכללי של העולם. אין כאן תפיסה המיוחדת לרמבם , אבל מיוחדת לו ביחס לאמונות שלנו. אין אצל הרמבם הישארות נפש במובן המקובל, כנפש שלמה הנשארת כשלעצמה, וגם השכל הפועל שלנו אינו נשאר כשכל פרטי, אלא מתאחד עם השכל הכללי, כיוון שאיננו אלא הכרות אמת כלליות וקבועות.
צריך להזכיר כי רוב בני האדם ברוב הזמנים היו מטריאליסטים, והנפש היתה דבר חומרי 'עדין'. איש לא ראה בכך בעיה משום שלא עלתה בדעתו איזו אפשרות אחרת. הרעיון בדבר ישויות שאינן חומריות בא מתוך תפיסה עיונית של כמה קבוצות מחשבה יווניות על התהליכים הפיזיקליים ועל המתמטיקה. המובילים מחשבה זו הם פיתגורס, אפלטון ואריסטו. מובן שבתחילה היו מיעוט שבמיעוט.
עודד
עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2012 05:20 |
|
| |
זהו נגמר?
?..
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2012 17:25 |
|
| |
| itayitay כתב: | | ?.. |
|
איך אתה רוצה שייגמר, בדיוק? אתה משליך מספר מושגים נטולי השלכות מדידות, מעלה השערה לגבי הקשר ביניהם, ותוהה האם היא נכונה. לכל היותר תקבל ציטוטים של מה חשבו אריסטו, הכוזרי, הרמב"ם, ואנא עארף, שגם להם לא היה שמץ מושג בעניין.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 31/10/2012 17:26:21
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 23:54 |
|
| |
מעניין מה אדם מצפה לשמוע שהוא מעלה שאלה כזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2013 00:36 |
|
| |
אני טוען שהטיעון הקוסמולוגי (הסיבה הראשונית, הפיזיקותיאולוגי, המגניבוקולי, המיכיסיידיאלי, יו ניים איט) נפתר בקלות רבה על ידי ההנחה שנשמותינו (לרוב מעלי הטיעון הקוסמולוגי מאמינים בקיומן של נשמות כעצמים רוחנים) בראו את העולם ואת עצמנו - הרי הטיעון הקוסמולוגי מחויב ל special pleading שמשהו 'רוחני' שאינו תלוי בזמן ובמרחב אינו זוקק בורא כמו ישויות פיזיקליות נחותות, והרי נשמות ממלאות תנאי זה בדיוק כמו הישות החדשה אלוהים
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2013 21:40 |
|
| |
| thepresent כתב: | | | אני טוען שהטיעון הקוסמולוגי (הסיבה הראשונית, הפיזיקותיאולוגי, המגניבוקולי, המיכיסיידיאלי, יו ניים איט) נפתר בקלות רבה על ידי ההנחה שנשמותינו (לרוב מעלי הטיעון הקוסמולוגי מאמינים בקיומן של נשמות כעצמים רוחנים) בראו את העולם ואת עצמנו - הרי הטיעון הקוסמולוגי מחויב ל special pleading שמשהו 'רוחני' שאינו תלוי בזמן ובמרחב אינו זוקק בורא כמו ישויות פיזיקליות נחותות, והרי נשמות ממלאות תנאי זה בדיוק כמו הישות החדשה אלוהים |
|
הטענה שלך מגניבוקולית, כמעט מיכיסיידיאלית אפילו. ולמרות זאת.
ראשית, הנשמה היא אמנם לא בחלל, אבל היא כן בזמן. היא לא בת התפרקות כמו הגוף, ולכן היא לא חשופה לאותו סוג של מוות כמו הגוף. אבל ההופעה של הנשמה על ציר הזמן, והמשכיותה בזמן, כן זוקקות בורא.
שנית, אתה עושה קפיצה לוגית מהקביעה שהנשמה איננה בזמן ובמרחב, אל הקביעה שהיא אינה תלויה בזמן ובמרחב. בשביל לפעול במרחב, הנשמה זקוקה לגוף. הגוף נמצא במרחב ותלוי במרחב. לכן, הנשמה גם כן תלויה במרחב.
הנשמות, לכן, אינן ממלאות את תנאי הטיעון הפיזיקו תיאולוגי. הנשמות אינן בוראות.
|
|
|
|
|
