עיתון "הארץ" עשה זאת שוב. הוא זנח את המאבק למען מדינה מתוקנת, לרעת המאבק לצורך הפיכת ישראל למפלצת * הפעם שבר העיתון שיא נוסף, כאשר פרסם כותרת ראשית שהופכת את רוב אזרחי ישראל לתומכי אפרטהייד * העלילה הזאת מופצת עכשיו בתקשורת העולמית
כותרת ראשית בעיתון "הארץ" בישרה השבוע ש"רוב הישראלים תומכים באפרטהייד". אם הדברים נכונים - מדובר בהתפתחות מדאיגה. אלא שהמידע שלהלן יבהיר שמדובר באחד השקרים הבוטים ביותר שפורסמו נגד מדינת ישראל בשנים האחרונות. וגדעון לוי, האחד והיחיד, נשלח למשימת הסברת הסקר לעולם הרחב (קוראים אותו יותר באנגלית מאשר בעברית). התוצאה היא שישראל איננה בדרך לדרום-אפריקה. היא כבר דרום-אפריקה. השקר כבר מכה גלים בעולם. הוא מתפשט כאש בשדה קוצים. וזה שורף. המטרה הושגה. זה לא פשוט להתמודד עם השקר הזה, שכבר זכה לתפוצה עולמית. אבל נדמה שאין מנוס מהמשימה הזאת. כך שנעניק לעובדות, רק לעובדות, את רשות הדיבור.
ראשית, גדעון לוי חתום על הידיעה הראשית שבה כלולות תוצאות הסקר. ואותו גדעון לוי חתום גם על מאמר הפרשנות הנלווית. לוי היה מן הסתם אחוז התלהבות, עד כדי כך שהוא אפילו לא שם לב שהוא מסבך את עצמו בשקרים. לפי הסקר, 53% מהישראלים אינם מתנגדים לשכן ערבי. זה ברור. זה נכתב באותיות קידוש לבנה. והנה, כאשר גדעון לוי עובר מדיווח להסתה גלויה, שקרויה "פרשנות", הוא כותב ש"הרוב לא רוצה שכנים ערבים". יש שתי אפשרויות. או שגדעון לא קרא את לוי, או שצריך להחזיר את שניהם לשיעור בהבנת הנקרא. נמשיך. לפי הסקר, 33% מהישראלים תומכים במניעת זכות ההצבעה של ערביי ישראל. זה נתון חמור בפני עצמו. 59%, רוב ברור לכל דבר ועניין, מתנגדים לשלילת זכות ההצבעה של ערביי ישראל. אבל כאשר הדברים מגיעים ל"פרשנות", כותב לוי ש"הרוב לא רוצים בוחרים ערבים לכנסת". שוב, הפרשן לא קרא את העיתונאי, למרות שמדובר באותו אדם. מעניין אם האיש הזה מצליח לכתוב משפט אחד שכולל רק את האמת. היכן, לעזאזל, העורך? וכי אף אחד שם לא שם לב למה שהאיש הזה כותב? וכי לא היה שם עורך אחד שמסוגל לקרוא את ממצאי הסקר? מעניין מה זה מלמד על שאר פרסומי ההסתה של אותו כותב. אלא שהשקרים נועדו להעניק ללוי את ההצדקה לכתיבת המסקנה הפוליטית: אין אופציה של מדינה יהודית ודמוקרטית. בעבר כבר כתבתי שגדעון לוי הוא "ברון תעשיית השקרים". לוי מתעקש לספק עוד ועוד הוכחות.
שנית, לפי הסקר, 69% מהישראלים מתנגדים לזכויות הצבעה לפלסטינים אם יסופחו השטחים. נשמע מפחיד. אלא שרוב הישראלים אינם תומכים בסיפוח השטחים, מן הסתם, דווקא כדי להימנע ממדינה דו-לאומית או ממדינת אפרטהייד. אבל "הארץ" עשה מניפולציה מדהימה, ויצר כותרת על כך ש"רוב הישראלים תומכים באפרטהייד". זה בערך כמו סקר שמצביע על כך שרוב הישראלים מתנגדים לשימוש באלימות, אבל אם הם יותקפו על ידי שודד, הם יגיבו באלימות. והכותרת של הסקר תהיה: "רוב הישראלים תומכים באלימות". זה הסיפור של הכותרת הראשית ב"הארץ". היא מבוססת על מצב היפותטי. או, נכון יותר, מניפולטיבי.
שלישית, נישאר לרגע קט בתחום השכנים. סקרים רבים במדינות מערביות מגלים שהוותיקים הלבנים אינם מתלהבים משכנים זרים. 42% מהצרפתים, למשל, חושבים שהנוכחות המוסלמית היא בגדר "איום", 68% חושבים שהמוסלמים אינם משתלבים, ו-61% מאשימים את המוסלמים עצמם בכישלון ההשתלבות. תוצאות דומות יש בכל מדינה בה התקיים סקר מהסוג הזה. זה לא הופך את כל האירופים לגזענים. זה מצביע על חששות. לא תמיד מוצדקים. מדד הדמוקרטיה של המכון לדמוקרטיה מצביע על כך שערביי ישראל הם הרבה פחות סובלניים, בנוגע לשכנים, מאשר היהודים בישראל. לפי גדעון לוי, זה היה אמור להפוך אותם לגזענים. אבל אל דאגה. את התואר הזה הוא שומר ליהודים בלבד. כי זה האיש. העובדות לא יבלבלו אותו. ההבדל בין ישראל למדינות מערב אחרות היא שישראל מצויה בתוככי עימות. הישראלים מתמודדים מול גלים של הסתה איסלאמית. ולמרות זאת, רוב הישראלים אינם מתנגדים לשכן ערבי, ותומכים בזכויות פוליטיות של הערבים, גם לפי תוצאות הסקר המעוות. זו תעודת כבוד לישראלים.
רביעית, לפי הסקר, 47% מהישראלים תומכים בטרנספר. מעניין. עד כה התמודדה בישראל רק מפלגה אחת שתמכה בטרנספר, ובתנאי שיהיה בהסכמה. אותה מפלגה זכתה בשלושה מנדטים בלבד. האם ידו של העורך לא רעדה? האם אינו מכיר את הנתונים? נכון להיום, אין אף מפלגה בישראל שתומכת באפרטהייד. באחת ממפלגות הימין, שזכתה בשלושה מנדטים, יש אדם אחד שהצליח להיבחר למרות שהמשנה שלו היא הדבר הקרוב ביותר לכהניזם. הוא אולי היחידי שאפשר לומר עליו שהוא מצוי בתחום התמיכה בטרנספר. אחד בלבד מתוך 120. לפי "הארץ", מפלגת טרנספר-אפרטהייד הייתה אמורה לזכות ברוב. זה לא קרה. בנסיבות שבהן החמאס הוא המפלגה הגדולה ביותר בשטחים וטיפוסים כמו עזמי בשארה, ראאד סלאח וחנין זועבי הם הדוברים הצווחניים של הפלסטינים - יש בציבור היהודי גם גידולי פרא. צריך להיאבק בהם. אבל רוב הציבור הישראלי מגלה בגרות מדהימה. הוא בוחר באופן עקבי במפלגות שתומכות בשוויון אזרחי לערביי ישראל.
רביעית, סקר של עמותת "סיכוי", שאיננה חשודה בנטיות ימניות, מצא ש"שישים אחוז מהיהודים סבורים שקידום השוויון של האזרחים הערבים הוא אינטרס של המדינה". שישים אחוז! בנוסף, "חוסר השוויון של ערביי ישראל מפריע ל-53% מהאוכלוסייה היהודית בישראל", ו"ארבעים אחוז מהיהודים מוכנים לשלם מחיר אישי לצורך השגת המטרה של השגת שוויון אזרחי בישראל". כן, מחיר אישי למען שוויון, מתוך תחושה של שותפות. שוב, מדובר בסקר מקיף יותר ועמוק יותר מהסקר המוזמן של עמותה פוליטית שסימנה מראש את המטרה.
חמישית, סקר של מכון ירושלים לחקר ישראל, רק משנה שעברה, מצא ש-48% מיהודי ישראל תומכים (לעומת 43% מתנגדים) ב"עסקת חבילה" שכוללת התגייסות ממלכתית ואזרחית לשיפור מצבם של ערביי ישראל במסגרת "אזרחות מכלילה". אבל הסקר הזה לא זכה לשום כותרת ראשית. מדובר בסקר הרבה יותר רציני והרבה יותר עמוק, שבצוות האקדמי שלו ישבו בעיקר אנשי שמאל. אבל לא אנשי שמאל מהסוג שמאפיין את "הארץ", אלא כאלה שרצו לבדוק, לדעת, להעלות הצעת מסגרת לשיפור המצב הקיים, שאכן מחייב שיפור.
שישית, סקר רב-שנתי מגלה שיש קשר בין המצב המדיני לבין התמיכה בשוויון. בשנת 1985 תמכו רק44%% בשוויון, בשנת 1999 תמכו 73% בשוויון, בשנת 2003, בשיא האינתיפאדה, תמכו רק47% בשוויון, ובשנת 2007 תמכו 55% בשוויון. כלומר, רק בשיא האינתיפאדה, בשנת 2003, היה מצב חד-פעמי שבו לא היה רוב לתומכי השוויון. ובנוסף, הסקר מצביע על כך שללא גילויי עוינות הנובעים מהסכסוך - התמיכה בשוויון אזרחי מאפיינת את אזרחי ישראל יותר, הרבה יותר, מכל תמיכה באפרטהייד.
שביעית, ערביי ישראל, לפי כל מדד שפוי והגיוני, נהנים מזכויות אזרחיות גבוהות יותר, הרבה יותר, מאשר בכל מדינה במזרח התיכון. רק לאחרונה פרסם אתר ערבי מוביל, Arab News, מאמר של עבדולטיף אל-מילחם, שמציג את המציאות הזאת. המאמר החשוב, שמנסה, בין השאר, לשבור את השקר האנטי-ציוני והאנטישמי על ישראל כמדינת אפרטהייד זכה לפרסום בולט גם בערוץ הכלל ערבי השני בגודלו, "אל-ערבייה". אבל אל דאגה. גם אם העולם יזכה פה ושם להבלחות של אמת, "הארץ" כבר ידאג להחזרת השקרים אל מרכז הבמה. הוא כבר יפריך את המציאות בסיועו של סקר מפוקפק, שהעיתון התנפל עליו כמוצא שלל רב.
שמינית, אתר "פרספקטיבה" פרסם את הסקר המלא. מתברר שהמדווח והפרשן הדגול ביצע הונאה לכל דבר ועניין. כך, למשל, בעניין כבישים נפרדים לישראלים, ענו חמישים אחוז ש"זה מצב לא טוב אבל אין מה לעשות", ועוד 17% ענו שזה לא טוב. ומה מופיע בגרסת לוי? רק "אין מה לעשות". ה"לא טוב" פשוט הושמט. ויש שם עוד דוגמאות. אמרנו כבר שהאיש הוא ברון תעשיית השקרים. צריך לומר זאת שוב.
תשיעית, למילה "אפרטהייד" יש משמעות בדין הבינלאומי. ההגדרה מופיעה בסעיף 7 של חוקת בית הדין הבינלאומי הפלילי: "פשע בלתי אנושי של רצח, השמדה, שעבוד, הגליה, כליאה, שעבוד מיני, העלמה, כאשר אלה מבוצעים בהקשר של משטר ממוסד של דיכוי שיטתי ושליטה של קבוצת גזעית אחת על קבוצה גזעית אחרת, מתוך כוונה להתמיד במשטר כזה". שום דבר מאלה לא מתקיים בישראל. גדעון לוי יודע את זה. במדינה שבה ערבים משמשים כרופאים, כמרצים, כשופטים, במדינה בה הם בוחרים ונבחרים לבית המחוקקים - אין אפרטהייד. יש תופעות של אפליה, שצריך להיאבק נגדה, כפי שיש בכל מדינה דמוקרטית. רוב אלה שענו לשאלות הסקר אינם מכירים את ההגדרה. גדעון לוי ועיתון "הארץ" אמורים להכיר אותה. אבל הם בחרו להפוך את ישראל למדינת אפרטהייד.
אלה העובדות. אפשר להוסיף עוד סקרים ועוד מחקרים. אכן, יש גם גילויים של אפליה. יש ביטויים של גזענות. כך בכל מדינות המערב. כך בישראל. וחבל שכך. לו היה עיתון "הארץ" מפרסם ממצאי אמת - הוא לא היה ראוי למילה אחת של ביקורת. אלא ש"הארץ" פרסם השבוע את אחת המניפולציות הגדולות ביותר בתולדות ההסתה נגד מדינת ישראל. יש רוב יהודי מוצק התומך בשוויון אזרחי לערבים. ולא פחות חשוב, יש סקרים שמצביעים על כך שרוב ערביי ישראל תומכים בהשתלבות במדינת ישראל, גם כאשר זו מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל העובדות הללו לא יבלבלו את מטפחי השנאה בתוכנו. ברוך מרזל וגדעון לוי אינם יריבים. הם שני צדדים של אותו מטבע. האחד מנסה ליצור את הרושם שערביי ישראל הם גיס חמישי. השני מטפח את העלילה שהישראלים הם גזענים תומכי אפרטהייד. שניהם מחרחרי מדון ואיבה בין העמים.
במאמר שלו כותב לוי ש"הימין בוודאי יתקוף את מזמיני הסקר ... אדרבא, שהימין יוכיח שהישראלים רוצים לחיות עם ערבים, שרובם רואים בהם בני אדם כמותם". אין צורך להיות איש ימין כדי לקרוא את מה שכתוב בסקר שלוי מצטט. צריך לדעת לקרוא. לא יותר. זה בדיוק מה שאומר הסקר: 53% אינם מתנגדים לשכן ערבי. רק מיעוט מתנגד למתן זכויות. מה בדיוק עבר על האיש הזה שהוא אינו מסוגל לקרוא את הסקר שהוא זה שדיווח עליו? ויש עוד חדשות רעות ללוי: מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מהשנה הנוכחית, מגלה שרוב הערבים אכן מתלוננים על קיפוח. אבל רוב ערביי ישראל חושבים שישראל היא דמוקרטית במידה מספקת, או אפילו יותר מדי דמוקרטית. מכיוון שלאיש יש קשיים חמורים בקריאה ובהבנת הנקרא, נספר לו שזה מופיע בעמ' 217. הנה, ערביי ישראל מסוגלים להבין שאפליה איננה אפרטהייד, ושישראל היא דמוקרטיה. גדעון לוי אינו מסוגל. גם אצל ערביי ישראל יש קשת דעות. גם שם יש מיעוט שמתעב את ישראל. זה המיעוט שלוי נדבק אליו. בעבר הוא כבר כתב שאבו-מאזן "מכר את נשמתו לשטן", בגלל ה"וויתורים" שלו לישראל. נניח לעובדה שה"וויתורים" הללו הם פרי דמיונו של לוי. מה שברור הוא, שלוי כבר מזמן איננו נציג מחנה שלום כלשהו. הוא מייצג נאמנה את העמדות של החמאס ואחמדינג'אד. האיש עסוק כולו בהפיכת ישראל ל"שטן". כבר היינו בסרט הזה. זה מפחיד.
התיעוב כלפי ישראל איננו עניין של פרסום בודד. זה הקו. במאמר אחר השבוע זעם כותב מרכזי של העיתון על התמיכה שהביעו רומני ואובמה בישראל. הוא טען שזו "מדינה מטורפת", והשווה אותה למדינות החשוכות בעולם. לדידו של אותו כותב היו צריכים השניים, בעצם, "להתחרות על מידת התיעוב כלפי ישראל". היד לא רעדה לו כשהוא כתב את דברי ההסתה הללו, שראויים לעיתון החמאס. משום שב"הארץ" זה הקו. כותב אחד יוצר מפלצת. והשני אינו מבין איך זה שמישהו מעז שלא לתעב אותה. הם כמובן יטענו שזו "ביקורת" לגיטימית. היו עוד עיתונים, בימים אפלים, שהסבירו לקוראים מדוע צריך לתעב את היהודים. השאלה היא רק, האם לפרסומי הסתה מהסוג הזה אפשר לקרוא "עיתונות".
היה אפשר לצפות מעיתון שמתיימר להיות "עיתון לאנשים חושבים", שלאחר יום או יומיים מישהו שם יתעשת, ויבין שמדובר בנפילה קשה. לא רק שזה לא קרה, אלא שגדעון לוי טרח לכתוב מאמר נוסף, כדי להעמיק את הנפילה. הוא טען שאין סיכוי לשלום, משום שישראל היא מדינה לאומנית וגזענית. זה לא רק שהאיש חוזר על השקרים של עצמו. הוא גם מסית נגד הסיכוי לשלום. ובכן, סקר מ-2008 מגלה ש-84% מהפלסטינים תומכים בטרור נגד אזרחים. על העוינות לשכנים זרים, של ערביי ישראל, כבר דיברנו. זה מפחיד. אבל זה מבהיר דבר נוסף: יש סקרים שמבטאים מצבי רוח. לא יותר. כך בקרב הפלסטינים. כך בקרב הישראלים. לוי לא כתב אז שהפלסטינים הם אומה גזענית ותאבת דם, ושאסור לעשות איתם שלום. משום שאת השנאה התהומית שלו הוא שומר ליהודים. ובכלל, יש תיאום מלא בין מה שכותבים אנשי ימין קיצוני על מוסלמים לבין מה שכותבים גדעון לוי ודומיו על היהודים. והוא מתקשה להבין שהוא איש חשוך. מאוד חשוך.
לוי התפאר במאמר הנוסף שסיפור האפרטהייד "עורר הדים רבים בעולם". זה היה, לשם שינוי, משפט שכולו אמת. יש ביקוש לשקרים מתוצרת לוי. "הארץ" הוא המקור המרכזי בעולם למידע על ישראל, לאלה ששפתם אינה עברית. הסקר-שקר זכה לכותרת ראשית ולתהודה עולמית. כך שכל מה שנותר לנו הוא להציג את האמת. קשה לה מול ההסתה השיטתית של "הארץ". אבל אסור לוותר עליה.
המטרה סומנה מראש
אחד ממזמיני הסקר הוא פרופ' עמירם גולדבלום, שהוצב במקום ה-95 ברשימת מרצ לכנסת. נגד גולדבלום הוגש כתב אישום בעקבות סירובו לפרסם את מקור הכספים ששימשו למימון מודעות במערכת הבחירות. בסופו של דבר, במעשה פלאים, הוא זכה לעיכוב הליכים. גולדבלום הוא חבר במועצה הציבורית של הקרן החדשה, אלא שהקרן עצמה מיהרה להסתייג מהסקר. אפילו שם מבינים שמדובר בעלילה. עם השנים הפך גולדבלום ליותר ויותר קיצוני. הוא התחיל את דרכו ב"שלום עכשיו", ובהמשך חתם על עצומת תמיכה בסרבנות. בכנס השמאל האחרון הביע אותו גולדבלום ייאוש מהציבור הישראלי, וקרא להפנות את המאמצים לכיוון הדין הבינלאומי. כך שהתמונה מתבהרת. חלק מפעילי מחנה ה"נאורים" ויתרו על השפעה בדרכים דמוקרטיות. הם כבר קבעו מראש שהישראלים הם גזענים חסרי תקנה. הם סימנו את המטרה. הם רק היו זקוקים לעיתון "הארץ" ולגדעון לוי כדי להפוך את הדעות הלא כל כך דמוקרטיות שלהם לסקר שזוכה לכותרת ראשית.
אל תגידו שמאל
הח"מ שוהה בימים אלה בארה"ב, גם לצורך הרצאות. אין כמעט מפגש ללא נפנוף במאמרים מתוצרת "הארץ" כ"הוכחה" לפשעים ללא הפסקה שמבצעת ישראל. ובכן, פעמים רבות אנחנו שומעים שהפרסומים הללו הם "ביקורת לגיטימית" במסגרת עיתונות חופשית והם מזכירים לעולם שישראל היא דמוקרטיה. כך שכדאי להעמיד דברים על דיוקם. אף אחד מהמנפנפים איננו מציג את המאמרים הללו כדי להבהיר שבישראל יש חופש ביטוי. אף אחד מהם אינו תומך בהסדר צודק והוגן, של שתי מדינות לשני עמים. כל מי שמניף את החומרים הללו משתמש בהם כדי להוכיח שישראל היא ישות מרושעת, ואין לה זכות קיום כמדינת הלאום של העם היהודי. אני מפריך את השקרים. אני מסביר שמדינת ישראל אינה מושלמת. אבל רק מדינה דמוקרטית מאפשרת לפרסומי הסתה כאלה לראות אור. זה לא משפיע על חסידי גדעון לוי. הם כבר בטוחים שישראל היא מפלצת. ובעיקר, יש מאות אלפים שחשופים רק לפרסומי תעשיית השקרים. הם אינם חשופים לעובדות.
"הארץ" איננו נציג השמאל. משום שיש שמאל ויש שמאל. יש שמאל שרוצה שלום, זכויות אדם ומדינה יהודית ודמוקרטית. יש שמאל שאנשיו עוסקים בהפרכת השקרים נגד ישראל. ויש עוד שמאל. שמאל שהפך את הדמוניזציה למהות קיומו. "הארץ" תופס מקום של כבוד בשמאל השני. כותבים שם גם אנשים הגונים. אלא שהם הולכים והופכים לעלה תאנה.
היום אנחנו כבר יודעים כיצד נוצרה דמותו הדמונית של היהודי. היה צורך במסע שיטתי של שקרים ושטיפת מוח. יום אחד יעסוק שר ההיסטוריה בדיוק באותה שאלה: כיצד נוצרה דמותה הדמונית של ישראל. אין צורך לחכות לעתיד הרחוק. פעם עשה את זה הימין האנטישמי ליהודים. היום עושה את זה השמאל האנטי-ציוני לישראל. ההבדל ביניהם, אם זה לא היה ברור, הולך ונמחק.
הגרסה באנגלית תופיע בהקדם
תוקן העיצוב לנוחות הקריאה
