|
|
| נשלח ב-29/12/2012 19:31 |
 |
| |
ר_שמערל,
תורת ישראל תורת חסד המקדימה את צרכי הנזקקים לצרכיים האישיים. על-כן בעל השדה צריך לתת מתנות עניים (פאה, לקט ופרט, עללות ושכחה), תרומה לכהנים, מעשר ראשון ללויים, בטרם מותר לו ליהנות מפירות מלאכתו. כתב הרמב"ם (הלכות מתנות עניים, פרק עשירי, הלכה ז): "שמונה מעלות בצדקה זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה, זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות". הלוואה לעניים איננה גמילות חסדים אלא צדקה.
גמילות חסדים הינה חסד בלי בקשת תמורה.
תוקן על ידי מ80 ב- 29/12/2012 19:44:56
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 19:36 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | למ' היקר:
שהתורה מגיע לצדק היא זועקת שלא תשא פנים לעני, במילא ההסבר שלך לא יכול להחזיק מים, |
|
אומרת התורה: לא תטה משפט אבינך בריבו. ירושלמי: בריבו אי אתה מטה, אבל אתה מטה בלקט שכחה ופאה וספק לקט.
לווה שלקח הלוואה צריך להשתדל להחזירה, אולם אם לא הצליח להחזירה עד סוף שנת שביעית, בדין שהמלוה ישמוט אותה.
תוקן על ידי מ80 ב- 29/12/2012 19:48:06
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 19:51 |
|
| |
| מ80 כתב: | |
אומרת התורה: לא תטה משפט אבינך בריבו. ירושלמי: בריבו אי אתה מטה, אבל אתה מטה בלקט שכחה ופאה וספק לקט.
לווה שלקח הלוואה צריך להחזירה עד סוף שנת שביעית, אולם אם לא הצליח להחזירה, בדין שהמלוה ישמוט אותה.
|
|
יש הבדל גדול בין מצוות צדקה כמו לקט שכחה ופאה לבין הלוואה, בדיני ממון לא תטה אבינך, אם בית דין מצווה בוודאי שהתורה מצווה בכך ולא תוותר לשלם את החוב,
אגב: בעל פה אני אומר שהירושלמי לא מדבר על הלוואה, בכל זאת אני אחפש את הירושלמי בפנים,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 20:07 |
|
| |
א. הלווה נדרש לשלם את חובו למלוה.
ב. אם הלווה לא שילם את חובו למלוה עד סוף שנת שביעית, המלוה נדרש לשמוט את ההלוואה, שנאמר כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'.
ג. אומרת המשנה (שביעית י, ג): פרוזבול אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה, שנאמר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכו'.
ד. המחזיר למלוה חוב שעברה עליו שביעית רוח חכמים נוחה הימנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 20:09 |
|
| |
הנה צדקתי
תלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק ד דף יח טור ג /ה"ז ר' שמעון בן לקיש בשם בר קפרא לא תטה משפט אביונך בריבו בריבו אין את מטהו אבל מטהו את במתנותיו
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 20:29 |
|
| |
שוב:
הלווה צריך להחזיר הלוואה למלוה, אולם אם לא הצליח להחזיר את חובו עד סוף שנת שביעית, המלוה צריך לשמוט את החוב.
ההבדל בין צדיק לרשע, שאצל צדיק טובת הכלל קודמת לממון, ואילו אצל רשע תאוות ממון קודמת לטובת הכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 20:36 |
|
| |
| מ80 כתב: | | א. הלווה נדרש לשלם את חובו למלוה.
ב. אם הלווה לא שילם את חובו למלוה עד סוף שנת שביעית, המלוה נדרש לשמוט את ההלוואה, שנאמר כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'.
ג. אומרת המשנה (שביעית י, ג): פרוזבול אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה, שנאמר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכו'.
ד. המחזיר למלוה חוב שעברה עליו שביעית רוח חכמים נוחה הימנו.
|
|
מה העניין לצטט הלכות שכולם יודעים
אנו דנים כאן על ההיגון של תורה,
ושמיטת כספים היא לא מתנות שאפשר ללמוד זאת מהדרש של הירושלמי,
ולכן בדיני ממון התורה לעולם לא תצווה לוותר,
ולכן הסברתי את הגיונו של תורה,
והיות שביטול הכסף מוכרח לצדק המומני, כי אין בטבע משהו שלא נפסד כך הכסף הדמיוני צריך להיות נפסד,
והיות שתורתינו היא תורה אישית במילא לא השילטון מבטל את הכסף רק כל אחד אישית מבטל זאת,
ברגע שאנו תחת שילטון זר שלא מבטל את הכסף (הרומאים) , אין טעם שנשמיט את החוב באופן אישי כי הכסף לא יבוטל (ערך הכסף מתבטל אך ורק שכולם יחד עושים זאת, או השילטון עושה זאת) , המלווה יפסיד סתם את כספו ואין לך טיפשות יותר גדול מיזה, ולכן תקנת הלל במקומו,
למה לא לעשות עוד תקנות בשביל הרשעים ?? ובד ובד לבטל מצוות עקרוניות בתורה ?!
למשל נבטל דיני נידה שלא יהיה לנו כל כך הרבה בני נידה,
אנו חייבים להבין אייך ובאיזה זכות הלל ביטל, רק שנבין מהי יסוד המצווה אז נבין למה ביטל,
כראיה שזה יסוד המצווה, היא הלוואה עם משכון, כתובה,קנסות, ושכר שכיר, הקופת חנות וכו' כל אלה לא נשמט,
ולמה ? הרי אם העניין הוא העני אז למה שלא נוותר קנסות והקופת חנות ושכר שכיר וכו' ??
במילא מכאן ראיה שלא מדובר על עניים כלל, כל חוב כספי נשמט לעשיר ולעני אותו דבר,
כל חוב שלא קשור לכסף, כמו שכר שכיר שהוא חב לו שעות עבודה, קנסות כמו כתובה, חוב לחנות זה לחם וחלב ושאר דברים חוץ מכסף\הלוואה, והלוואה צמודה למשכון כל אלה הם לא חלק בבלוף של הכסף,
והבן זאת, ששמיטת כספים היא צדק ולא מתנות, ולכן העשיר והעני יחד מרוויחים את הצדק,
תוקן על ידי maxmen ב- 29/12/2012 20:45:57
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 21:29 |
|
| |
מקס,
התיאוריות שלך יפות. יש לך כשרון לכתוב מדע בדיוני, ואולי אם תכתוב ספרי מדע בדיוני, תתעשר מכך :)
א. כל ישראל בנים למקום. הלואות מתמשכות בין אדם לרעהו גורמים למצב מעוות של עבדות ואדנות. שמיטת חובות נועדה לשוב למצב הראוי בו כל ישראל בני חורין.
ב. רמב"ם (הלכות שמיטה ויובל, פרק תשיעי, הלכה יא): הקפת החנות אינה נשמטת, ואם עשאה מלוה נשמטת; שכר שכיר אינו נשמט, ואם זקפו עליו במלוה נשמט. מכאן למדים שאין שמיטת כספים נוהגת אלא בחוב שאפשר לנוגשו.
ג. ספרי: את אחיך תשמוט ולא המוסר שטרותיו לב"ד, מכאן אמרו התקין הלל פרוזבול מפני תיקון העולם שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה, עמד והתקיו פרוזבול. מאי פרוסבול? אמר רב חסדא: פרוס בולי ובוטי. פירש רש"י: עשירים ועניים, עשירים שלא יפסידו ועניים שלא ינעלו דלת בפניהם.
ד. רמב"ם (הלכות שמיטה ויובל, פרק תשיעי, הלכות ב-ג): אין שמיטה נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג שיש שם שמיטת קרקע, שהרי ישוב הקרקע לבעליו בלא כסף. ודבר זה קבלה הוא. אמרו חכמים שבזמן שאתה משמיט קרקע אתה משמיט כספים בכל מקום בין בארץ בין בחוצה לארץ, ובזמן שאין שם שמיטת קרקע, אין אתה משמיט כספים בשביעית אפילו בארץ. ומדברי סופרים שתהא שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה בכ"מ. ואע"פ שאין היובל נוהג, כדי שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מישראל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 21:41 |
|
| |
רצונך להישאר בור אז זה זכותך,
אגב בגלל בורים כאלה אנו בגלות,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 21:44 |
|
| |
| מ80 כתב: | | ר_שמערל,
תורת ישראל תורת חסד המקדימה את צרכי הנזקקים לצרכיים האישיים. על-כן בעל השדה צריך לתת מתנות עניים (פאה, לקט ופרט, עללות ושכחה),
|
|
חוקי 'לקט ופאה' אלו חוקים יפים, משהו בסגנון: 'אם נשארו לך שאריות שהעני יכול לאסוף, לכל הפחות אל תיקח לו אותם..' אכן, יפה מאוד.. האם הבאת זאת כנגד האזכור שלי לצורך ההכרחי הטריויאלי ב'תורת החסד' של החוקים הסוציאליים ,הבטחת הכנסה ביטוח לאומי ושכר מינימום..?
תוקן על ידי ר_שמערל ב- 29/12/2012 21:59:59
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 21:58 |
|
| |
| ר_שמערל כתב: | | ר_שמערל,
תורת ישראל תורת חסד המקדימה את צרכי הנזקקים לצרכיים האישיים. על-כן בעל השדה צריך לתת מתנות עניים (פאה, לקט ופרט, עללות ושכחה),
חוקי 'לקט ופאה' אלו חוקים יפים, משהו בסגנון: 'אם נשארו לך שאריות שהעני יכול לאסוף, לכל הפחות אל תיקח לו אותם..' אכן, יפה מאוד.. האם הבאת זאת כנגד האזכור שלי לצורך ההכרחי ב'תורת החסד' של החוקים הסוציאליים ,הבטחת הכנסה וביטוח לאומי..?
|
|
התורה מכבדת מלאכה ולא מצווה את בעל השדה להיות משועבד לנזקקים. מצוות פאה איננה שאריות. בעל השדה, ככל שעשיר, כן עליו לתת יותר לעניים, וככל שנזקקים לעזרתו הרבה עניים, כן נדרש לעזור להם, ומכל מקום נדרש לתת לעניים ממיטב שדהו.
חוקים סוציאלים, אבטחת הכנסה, וביטוח לאומי הינם מנגנונים יפים, אלא שאינם בהכרח צודקים והגונים. לדוגמא:
א. אם הכלכלה משועבדת לבעלי ההון, ממילא אבטחת הכנסה וביטוח לאומי אינם מספיקים לשכבות החלשות ולחלק מהמעמד הבינוני.
ב.התורה מעדיפה שכל אדם יעזור לרעהו ויבחר למי לתת את מעשרותיו וצדקותיו, ולא שהדבר יתבצע באופן מלאכותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 22:09 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 22:09 |
|
| |
מ80
לא ענית לי על השאלה .. :)
האם הבנתי נכון והבאת את 'לקט שיכחה ופאה' כנגד האזכור שלי לצורך ההכרחי ב'תורת החסד' של החוקים הסוציאליים ,הבטחת הכנסה ביטוח לאומי ושכר מינימום..? (נדמה לי שאין צורך ביותר מדי הסברים על מה ומדוע הם כל כך חיוניים וחשובים..)
תוקן על ידי ר_שמערל ב- 29/12/2012 22:55:22
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 22:23 |
|
| |
לא. הקדמת מלוה ללווה ושאלת למה שיפסיד משמיטת כספים, ועל-כן הסברתי שהתורה תורת חסד וחסד פירושו להיטיב לכלל ולא להיות אגואיסט. באותה מידה יכולת לשאול למה שאדם יפסיד מהכנסתו מיסים הממנים חוקים סוציאלים, אבטחת הכנסה ושכר מינימום.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 22:51 |
|
| |
| מ80 כתב: | | לא. הקדמת מלוה ללווה ושאלת למה שיפסיד משמיטת כספים, ועל-כן הסברתי שהתורה תורת חסד וחסד פירושו להיטיב לכלל ולא להיות אגואיסט. באותה מידה יכולת לשאול למה שאדם יפסיד מהכנסתו מיסים הממנים חוקים סוציאלים, אבטחת הכנסה ושכר מינימום.
|
|
"באותה מידה יכולת לשאול למה שאדם יפסיד מהכנסתו מיסים הממנים חוקים סוציאלים, אבטחת הכנסה ושכר מינימום."
נדמה לי שאתה הוא זה שכתב: 'ללמד עשירים שממונם איננו יכול להתקיים על חשבון סבל של הזולת..' . לא שאני מסכים שצריך 'ללמד' אותם משהו, אבל ברור שישנה בעיה של עשירים בעלי יותר מדי כסף, מול עניים עם פחות מדי כסף..
אפשר לתאר את התועלת מכסף כפונקציה של כמות הכסף, ככל שיש לך יותר כסף - כל שקל נוסף נותן פחות מבחינת התועלת (ברור שאם יש לי 3 מליארד דולר, הדולר האחרון ייתן לי פחות, אם מכמתים זאת בתועלת מ- לדוגמה, עני שצריך את הדולרהזה עבור לחם.. 'פונקציית התועלת מכסף' זה לא המצאה שלי ) .
לכן כפיתרון שיוויוני, זה אך הגיוני לקחת מהשקל האחרון של הפרט, יותר מס מאשר על השקל הראשון. ועל השקל האחרון של אדם אחר עם משכורת יותר גבוהה, יותר מס.. ככה לא צריך לנשל אף בעל גמ''ח מההלוואה שלו.
כמובן שצבירת הון בבסיסה היא נגזרת של התרומה של הצובר לחברה הכללית, הרי אף אחד מאיתנו לא מעוניין לחיות בחברה שבה לאף אחד אין אינטרס להקים מפעלים וליצור מקומות עבודה..
תוקן על ידי ר_שמערל ב- 29/12/2012 23:06:22
|
|
|
|
|
