| נשלח ב-11/11/2010 16:07 |
|
| |
דרכו של האבן עזרא בפירושו
ידוע שהאבן עזרא מפרש בפירושו פירושים לא כפי דרשת חז"ל,מה הביאור לזה?
לכאורה יתכן שלושה אפשריות,א' האבן עזרא בא לפרש את הפסוק לפי פשוטו,וחז"ל לפי מדרשו,ומכיון שאין מקרא יוצא מידי פשוטו,א"כ יש מקום לפירוש האבן עזרא.
ב',הרי בגמ' לא מובאים כל הדעות של כל החכמים שהיו בזמן המשנה והגמרא,והרי יש דברים שבגמ' מובא דעה אחת,ובירושלמי דעה אחרת,א"כ תמיד יכול אדם לטעון,הפירוש שלי לא מנוגד לפירוש חז"ל,הוא נכון לפי פירוש חכם אחר שהיה בתקופה שלהם.
ג' מכיון שאלו ואלו דברי אלוקים חיים,כל מי שלומד בדרך ישרה ונכונה,ועולה לו פירוש,פירושו נכון,בקיצור,אין מניעה לפרש שלא כחז"ל.
ולא שייך לשאול,וכי שייך שהאמת לא כחז"ל,שאלו ואלו דברי אלוקים חיים,וגם דברי חז"ל אמת,וגם הפרשן שלאחריו,אמת.
לענין הלכה למעשה בודאי נשאנו עושים כפי שנתבאר בחז"ל,ואף אחד לא יכול לטעון אולי היה חכם שסבר אחרת,כי כל זה ספק,ואין ספק מוציא מידי ודאי,ולמעשה אין לנו אלא דברי חז"ל שהגיעו לידנו,אבל לענין פירוש שאני.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 08:19 |
|
| |
כמדומני שגם הרשב"ם הצטרף בפר' קדושים לאב"ע ופי' את "לא תלין פעולת שכיר" דלא כגמ'
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 00:19 |
|
| |
אבן עזרא כראשונים אחרים לקח את אגדות חזל התמוהות כדרש כשירה או כאפשרות שלא מונעת מבעל הפשט לומר דעתו בכלל לחם לדעת חזל נגד הקראים ובמקוםשפירש הלכתית נגד חזל או שנשמטה ממנו או שלא רצה להשליך שכלו לאחור
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2011 21:10 |
|
| |
| סגסג כתב: |  | למיטב ידיעתי,לא רק בעניני אגדה מפרש האבן עזרא לא כחז"ל,אלא גם בעניני הלכה. |
|
ויקרא פרק יט (כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קדֶשׁ הִלּוּלִים לַיקוָק:
אבן עזרא ויקרא פרק יט (כד) קדש הלולים להלל השם והכהן יאכלנו:
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2010 21:56 |
|
| |
| יעקב135 כתב: |  | | בדיחה קלאסית טוענת שלראב"ע קרו שני ניסים: א', שדניאל בומבירגי כלל אותו במק"ג שלו, ב', שאף אחד לא קורא מה כתוב בו. מ"מ על בדיחה זו כבר עבר הכלח, אחר שבאשכול הצנזורה הגדול כבר סופר כי אחד ממדפיסי המק"ג טרח להוציאו... |
|
תשמע: ברגע שהרמב"ן מתיחס עליו הרבה בפירושו ?! אז הוא התקדש לדורות אפי' אצל אלה שחולקים עליו,
המדפיס ידע\רצה לעשות כסף, ואם הבין שאם יכניס את האבן עזרא זה ישרת אותו וכיסו ?! אז מזה גם ראיה שהיה מקובל בזמנו,
תוקן על ידי maxmen ב- 08/12/2010 21:58:01
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2010 17:26 |
|
| |
בדיחה קלאסית טוענת שלראב"ע קרו שני ניסים: א', שדניאל בומבירגי כלל אותו במק"ג שלו, ב', שאף אחד לא קורא מה כתוב בו. מ"מ על בדיחה זו כבר עבר הכלח, אחר שבאשכול הצנזורה הגדול כבר סופר כי אחד ממדפיסי המק"ג טרח להוציאו...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 18:26 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 13:40 |
|
| |
| סגסג כתב: |  | אבל,הכל בתנאי שיש שכל ישר,אחרת,כל החומר הרב לא מועיל. |
| לדעתי התנאי היא הדעת = חיבור החכמה והבינה,
ראה באשכול הזה החכמה בא באופן אבולוציוני !!! אבל הבינה ???
שזה היה גדלותם של קדמוניינו, דווקא החיבור של החכמה והבינה היא היא התכלית ולא החכמה לבד,
הרי איזה חכמה היא להמציא טכנולוגיות שהרגות בנו כמו המכוניות שהורגות בנו בכל שנה מיליון ושלש מאות אלף אנשים נשים וטף ??
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 13:21 |
|
| |
לפ"ז יתפרשו דברי הגמ' הידועים בענין ירידת הדורות,רק לגבי עבודת ה' ולא לגבי החכמה.
זה חידוש גדול.
האמת שבדברי הגמ' בברכות כ א ,נראה כן,הגמ' דנה שם מ"ש ראשונים דאתרחיש להו ניסא ואנן לא,ומבואר שם שזה מפני צדקות הראשונים ולא מפני חכמתם.
זה באמת נושא לאשכול בפני עצמו.
אמנם זה נגד ההשקפה החרדית,אבל יש לזה הרבה הגיון.
יש הרי מושג הלכה כבתראי,ואת המושג ננס שעומד על גבי גבוה.
בודאי שיש מעלה מסוימת בדורנו שיש את ההיקף הגדול של החומר.
אבל,הכל בתנאי שיש שכל ישר,אחרת,כל החומר הרב לא מועיל.
תוקן על ידי סגסג ב- 17/11/2010 13:24:18
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 11:46 |
|
| |
רצוני לצטט מהאבן עזרא דבר שעזר לי מאוד בצעירותי,
אבן עזרא קהלת פרק ה יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו התשובה רוח אל (אלוקים) עשתנו כלנו. ומחומר קורצו הקדמוני' כמונו,
לומר: יש לכולנו חלק בתורה, אין בלעדיות לחכמה, ואין למכור לוקשים, אותו בינה לנו ולקדמונינו,
במילא אפשר להכנס לראשם של קדמוניינו ולהבין מה ועל מה,
והעיקר, אין את המילה "ככה זה" או ההוא אמר וזהו,
נכון שמבחינת הנהגה והלכה אין לחלוק משום העניין החברתי שבעניין,
אבל לא משום החכמה או הנכון שבדבר,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 14:16 |
|
| |
חשבתי לציין את גדלותו של האבן עזרא בעבודת השם שרואים מתוך ספריו,
עניין "המחשבה" עבודת השם במחשבה וחטא במחשבה,
הנה בפרשת השבוע אבן עזרא בראשית פרק לב
ועוד ידענו כי כל עון קטן וגדול כנגד העושה, ע"כ העון הקל לגדול יקרא גדול. ויעקב פחד שמא חטא או שגג במחשבתו, ובעבור זה לא יהיה השם עמו.
הוא לא חשב בכלל על חטא של עושה או אפי' לגרומא, רק שגג במחשבתו,
והרי אין שליטה במחשבות, ואצל האבן עזרא זה היה חטא שאלוקים יעזוב אותו ואת הבטחתו,
מוזר מאוד,
אבל לשיטתו בפירוש לא תחמוד רואים אנו שמחשבות לשיטתו כן בידי האדם,
כלומר שאדם מספיק רציונלי ?! הוא לעולם לא יחשוב\יחלום על בת מלך,
הדרישה של האבן עזרא שאנו חייבים לשלוט על מחשבותיינו, מראה לנו את הגדלות שלו עצמו,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:56 |
|
| |
האבן עזרא היה נגד השקפה שזה לא פלא,
לדוגמא:
ספר יסוד מורא לראב"ע שער א
ויש הוגה בתלמוד להתפאר על כן כל עסקיו בסדר נזיקין גם הוא מקבל שכר להורות הפתאים וליישר המעוותים רק אם היו כל ישראל צדיקים לא היו צריכים לסדר נזיקין.
במקום אחר אומר שבהודו לא צריך דיני גניבה כי אף אחד לא גונב,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:51 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | |
|
תודה, מאמר מעניין...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:47 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | אבי עזר הוא פירוש השקפתית,
ורוב הביקורת שיש לו לגבי שפירש לא כחז"ל יש לאבן עזרא חז"ל נגד, במילא הביקורת לא נכונה,
רק צודק הוא לגבי השקפה, כלומר ההשקפה שלנו הקלסית שהביא את החורבן הרוחני בשנות ההשכלה וממשיך עד היום,
_________________
|
|
הסתכלת פעם בדברי האבן-עזרא במכת דם? הוא אומר שלא יכול להיות המדרש שיהודי שותה בכוס אחד מים והגוי דם ולו מהסיבה הפשוטה שלא כתוב זאת בפירוש בפסוק. (במכות שכן הקב"ה הבדיל בין ישראל למצרים כתוב זאת במפורש) האבי עזר כמובן לא מסכים עם זה וחותם דבריו "ותלמיד טועה ועני בדעת כתב הדברים האלה" (הוא כותב את זה גם פעם או פעמיים בחומש בראשית)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:19 |
|
| |
|
|
|
|
|