|
|
| נשלח ב-15/11/2010 07:10 |
|
| |
מדוע לראב"ע אסור מה שמותר לרמב"ם? לשון ר' אברהם בן הרמב"ם בפירוש התורה:
< ואמרו כי יצחק ע״ה היה אז בן שבע ושלושים שגה וזמן העקידה מחובר לזמן פטירת שרה. [ע״ד,]־ וזו היא שיטת החכמים ז״ל בבראשית רבה, פירשו כי יצחק ציית וסבל והכין את ע צ מ ו א ב ל אבא מרי ז״ל קבלתי / ממנו שהוא היה מרחיק את זה הרבה והיה אומר שאילו היה הדבר כך היה באמת ציות יצחק במעשה זה גדול מציות אברהם והיתה ההבטחה והשכר וגמול ליצחק יתירה(על ההבטחה לאברהם) ואין [ראיה על] זה במקרא: > מתוך:
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 07:29 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מדוע לראב"ע אסור מה שמותר לרמב"ם?
לשון ר' אברהם בן הרמב"ם בפירוש התורה: |
|
בוקר טוב בעל:
אני לא חושב שאסור אבל הוא עצמו טוען כך כלפי אחרים ומאוד קיצוני לגבי זה, מצד שני שונא הוא את מי שמקבל את הדרשות והגדות כפשוטו, לדוגמא:
"ולא די לנו זה הצער, עד שעשו פייטנים פיוטים ביום שמחת תורה, יוכבד אמי אחרי התנחמי והיא בת ר"נ שנה, וכי אחיה חי כך וכך שנים.(ב"ב כא' ב') דרך אגדה (כלומר שאין להבינם כמשמעם ) או דברי יחיד"
(בשמות הקצר יט' יז' לגבי שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו, הוא אומר: וכלל אומר, כל המפרש פירוש ויסמוך על פלא שאיננו בתורה ולא בדברי קבלה אין פירושו אמת, גם אם מצאנו בתלמוד דברים והם דברי יחיד, לא נלמוד מהם ולא נכחישם, )
ועל מה שאומר ולא נכחישם ? על זה כבר כתב בהקדמה לבראשית:
יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה,,,,,,,,ויש דרש שהוא טוב לאחרים וידריך בדרך תבונה את הנערים,
תוקן על ידי maxmen ב- 15/11/2010 07:31:26
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:11 |
|
| |
| maxmen כתב: |  |
אני לא חושב שאסור אבל הוא עצמו טוען כך כלפי אחרים ומאוד קיצוני לגבי זה, מצד שני שונא הוא את מי שמקבל את הדרשות והגדות כפשוטו, לדוגמא:
"ולא די לנו זה הצער, עד שעשו פייטנים פיוטים ביום שמחת תורה, יוכבד אמי אחרי התנחמי והיא בת ר"נ שנה, וכי אחיה חי כך וכך שנים.(ב"ב כא' ב') דרך אגדה (כלומר שאין להבינם כמשמעם ) או דברי יחיד"
|
|
הרמב"ן שנתפס הרבה בקבלה (במשמעות המיסטית של המונח) ובדרשות משיג עליו קשות במקום.
האבי-עזר בכלל משיג על האבן-עזרא על כל "פיפס"* שלא כמדרשי החכמים.. (ולפעמים לא, כמו בסיפור העקידה. קצת מוזר)
*לדוגמא: בברכת יצחק את יעקב אומר האבו-עזרא "נשיקה עם למ"ד ביד או בכתף או בצואר ובלי למ"ד בפה" (ואגב, הרמב"ן משתמש בפירוש הזה כאחד התירוצים לזה שנשיקת יעקב לרחל לא היתה סתם נשיקת תאוה) והאבי-עזר במקום מעיר "ועיי' רש"י פר' ויצא בד"ה וינשק לו אמר שמא מרגליות הביא והם בפיו" וכל דברי רש"י לקוחים מן המדרשים ודברי הרב בטלים נגדה" (ת'אמת? במה שקשור לדקדוק הייתי סומך יותר על האבן עזרא מאשר על כמה מחז"ל שדרשותיהם לא מסתדרים בדקדוק העברי....)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:19 |
|
| |
אבי עזר הוא פירוש השקפתית,
ורוב הביקורת שיש לו לגבי שפירש לא כחז"ל יש לאבן עזרא חז"ל נגד, במילא הביקורת לא נכונה,
רק צודק הוא לגבי השקפה, כלומר ההשקפה שלנו הקלסית שהביא את החורבן הרוחני בשנות ההשכלה וממשיך עד היום,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:19 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:47 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | אבי עזר הוא פירוש השקפתית,
ורוב הביקורת שיש לו לגבי שפירש לא כחז"ל יש לאבן עזרא חז"ל נגד, במילא הביקורת לא נכונה,
רק צודק הוא לגבי השקפה, כלומר ההשקפה שלנו הקלסית שהביא את החורבן הרוחני בשנות ההשכלה וממשיך עד היום,
_________________
|
|
הסתכלת פעם בדברי האבן-עזרא במכת דם? הוא אומר שלא יכול להיות המדרש שיהודי שותה בכוס אחד מים והגוי דם ולו מהסיבה הפשוטה שלא כתוב זאת בפירוש בפסוק. (במכות שכן הקב"ה הבדיל בין ישראל למצרים כתוב זאת במפורש) האבי עזר כמובן לא מסכים עם זה וחותם דבריו "ותלמיד טועה ועני בדעת כתב הדברים האלה" (הוא כותב את זה גם פעם או פעמיים בחומש בראשית)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:51 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | |
|
תודה, מאמר מעניין...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 09:56 |
|
| |
האבן עזרא היה נגד השקפה שזה לא פלא,
לדוגמא:
ספר יסוד מורא לראב"ע שער א
ויש הוגה בתלמוד להתפאר על כן כל עסקיו בסדר נזיקין גם הוא מקבל שכר להורות הפתאים וליישר המעוותים רק אם היו כל ישראל צדיקים לא היו צריכים לסדר נזיקין.
במקום אחר אומר שבהודו לא צריך דיני גניבה כי אף אחד לא גונב,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 14:16 |
|
| |
חשבתי לציין את גדלותו של האבן עזרא בעבודת השם שרואים מתוך ספריו,
עניין "המחשבה" עבודת השם במחשבה וחטא במחשבה,
הנה בפרשת השבוע אבן עזרא בראשית פרק לב
ועוד ידענו כי כל עון קטן וגדול כנגד העושה, ע"כ העון הקל לגדול יקרא גדול. ויעקב פחד שמא חטא או שגג במחשבתו, ובעבור זה לא יהיה השם עמו.
הוא לא חשב בכלל על חטא של עושה או אפי' לגרומא, רק שגג במחשבתו,
והרי אין שליטה במחשבות, ואצל האבן עזרא זה היה חטא שאלוקים יעזוב אותו ואת הבטחתו,
מוזר מאוד,
אבל לשיטתו בפירוש לא תחמוד רואים אנו שמחשבות לשיטתו כן בידי האדם,
כלומר שאדם מספיק רציונלי ?! הוא לעולם לא יחשוב\יחלום על בת מלך,
הדרישה של האבן עזרא שאנו חייבים לשלוט על מחשבותיינו, מראה לנו את הגדלות שלו עצמו,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 11:46 |
|
| |
רצוני לצטט מהאבן עזרא דבר שעזר לי מאוד בצעירותי,
אבן עזרא קהלת פרק ה יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו התשובה רוח אל (אלוקים) עשתנו כלנו. ומחומר קורצו הקדמוני' כמונו,
לומר: יש לכולנו חלק בתורה, אין בלעדיות לחכמה, ואין למכור לוקשים, אותו בינה לנו ולקדמונינו,
במילא אפשר להכנס לראשם של קדמוניינו ולהבין מה ועל מה,
והעיקר, אין את המילה "ככה זה" או ההוא אמר וזהו,
נכון שמבחינת הנהגה והלכה אין לחלוק משום העניין החברתי שבעניין,
אבל לא משום החכמה או הנכון שבדבר,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 13:21 |
|
| |
לפ"ז יתפרשו דברי הגמ' הידועים בענין ירידת הדורות,רק לגבי עבודת ה' ולא לגבי החכמה.
זה חידוש גדול.
האמת שבדברי הגמ' בברכות כ א ,נראה כן,הגמ' דנה שם מ"ש ראשונים דאתרחיש להו ניסא ואנן לא,ומבואר שם שזה מפני צדקות הראשונים ולא מפני חכמתם.
זה באמת נושא לאשכול בפני עצמו.
אמנם זה נגד ההשקפה החרדית,אבל יש לזה הרבה הגיון.
יש הרי מושג הלכה כבתראי,ואת המושג ננס שעומד על גבי גבוה.
בודאי שיש מעלה מסוימת בדורנו שיש את ההיקף הגדול של החומר.
אבל,הכל בתנאי שיש שכל ישר,אחרת,כל החומר הרב לא מועיל.
תוקן על ידי סגסג ב- 17/11/2010 13:24:18
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 13:40 |
|
| |
| סגסג כתב: |  | אבל,הכל בתנאי שיש שכל ישר,אחרת,כל החומר הרב לא מועיל. |
| לדעתי התנאי היא הדעת = חיבור החכמה והבינה,
ראה באשכול הזה החכמה בא באופן אבולוציוני !!! אבל הבינה ???
שזה היה גדלותם של קדמוניינו, דווקא החיבור של החכמה והבינה היא היא התכלית ולא החכמה לבד,
הרי איזה חכמה היא להמציא טכנולוגיות שהרגות בנו כמו המכוניות שהורגות בנו בכל שנה מיליון ושלש מאות אלף אנשים נשים וטף ??
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 18:26 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2010 17:26 |
|
| |
בדיחה קלאסית טוענת שלראב"ע קרו שני ניסים: א', שדניאל בומבירגי כלל אותו במק"ג שלו, ב', שאף אחד לא קורא מה כתוב בו. מ"מ על בדיחה זו כבר עבר הכלח, אחר שבאשכול הצנזורה הגדול כבר סופר כי אחד ממדפיסי המק"ג טרח להוציאו...
|
|
|
|
|