|
|
| נשלח ב-27/9/2012 13:30 |
 |
| |
ברכות דף לד .
מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: +במדבר י"ב+ אל נא רפא נא לה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 13:45 |
|
| |
ירוחם,
כתב רבי יצחק אייזק הלוי בספרו "דורות ראשונים":
"רגילים אנו לחשוב את ימי בית הראשן לימי תהו ובהו, ועל פי שטחיות דברי הנביאים חשבו כל החוקרים כולם כי כל העם, ולכל הפחות הרוב מהעם עבדו כולם עבודה זרה, ויהי רוחם זר להתורה והמצוה אשר לא שמרו אותם ולא ידעו מהם דבר."
"וראשונה טעו לחשוב כי לשונם של הנביאים וענין דבריהם הנם ככל כותבי דברי הימים, וטעו מהיפוך להיפוך. לפי שכותבי דברי הימים לשונם הסתמי הרי הוא בענינו של כל העם בכלל, ובדבריהם מכוון כל העם או רובו. לא כן שרי קדש נביאי ד', אשר כל דבריהם שנשתמרו בידינו אינם כי אם תוכחות על עון, על כן דבריהם רק לייסר חטאים הנלוזים מדרך טובה. ועל כן כל דבריהם הנם בשילוח ובלשון כולל אף כי כל כוונתם רק לפורצי גדר אשר נמצאו שם, ואשר בכל מעוטם הנה בין עם וגדול ורב למליונים הגיע גם מספר אלה לאלפים ולרבבות, ובפרוץ הרעה היו ניכרים מאד ובולטים בין העם".
וגם אם בדורות האחרונים של בית ראשון, בהם נאמרו דברי ישעיהו וירמיה, ועליהם אמר מיכה ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו, רשעים בעלי שררה השחיתו במעשיהם את הציבור, ובגלל עוונותיהם נחרב בית המקדש הראשון, הרי שעשו תשובה וחזרה בירה לראשונים. על-כן אמר רבי יוחנן: טובה ציפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים.
מכל מקום, שליחי הציבור שבדורנו כנראה טובים יותר מאלה שהיו בדורות האחרונים של בית ראשון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 14:07 |
|
| |
מעלתם של אנשי כנסת הגדולה שהתקינו תפילה כללית העונה לכל הצרכים הפרטיים. כמובן, אם המתפלל לא מזדהה עם מילותיה, זו בעיה. מכל מקום, גם בתפילת עמידה הותירו מקומות לתפילות פרטיות.
תוקן על ידי מ80 ב- 27/09/2012 14:09:44
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 15:05 |
|
| |
נחל"ד הבנתי שבאת לענות על שאלת האשכול מדוע לא צרכ(ח)ו תפילה ובפרט ביו"כ..ראשית אני חוזר ואומר שכל השנה לרוב העם לא היתה חווית קרבן ציבורית. שוטפת. כמה נכחו וכמה עמדו במעמד (על שלשת חלקיו)? שנית – שיוך דעתו של ליבוביץ אך מעצים את השאלה שכן ביו"כ עצמו חוץ מהנוכחים בירושלים ואנשי מעמד מי חווה משהו? בערים אחריות ובכפרים זה היה או יום "ריק" או יום התבודדות ותשובה עצמית ופנימית. אם כאפשרות השניה – ניחא. אתה מהמהר עליה? ואגב – התעלמות מאמת הסטורית היא נקודת העלם קשה במשנתו של ליבוביץ ומותירה מקום לניחושים. בכל אופן התעלמות סתם אינה יכולה אפילו להשקל כאופציה אינטליגנטית (ואני מרשה לעצמי להניח שליבו היה אינטליגנט)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 15:25 |
|
| |
מ
מה דעתך על עשירית מהשואה במלחמת אחים, דברי הימים:
ב יג,יז ויכו בהם אביה ועמו, מכה רבה; ויפלו חללים מישראל, חמש-מאות אלף איש בחור.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 15:30 |
|
| |
ת"ט
במה התבטאה היהדות של יהודי בבית ראשון?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 15:35 |
|
| |
תט,
צודק. הערתי הערה בקשר לאשכול, והערות להערה, והתעלמתי מכך שסטיתי מהנושא עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 16:12 |
|
| |
| נחלת_דוד כתב: |  | הרב סלוביצ'יק כותב, שהתפילה היא השתקפות של האדם. אדם ההולך באורח חיים דתי וקדוש, ממילא התפילה רק ממללת את פנימיותו, ו"מסיר אוזנו משמוע תורה - גם תפילתו תועבה".
הקרבן הוא קרבן בהמה, אבל בחוויה הדתית - "הקב"ה רוצה קורבנות אדם", בלשונו. גם הקרבן הוא רק השתקפות של הקרבת האדם עצמו, אבל לא במובן הפשוט בלבד של חז"ל והרמב"ן שיחשוב האדם שכך היה צריך לקרות לו. אלא בכך שהקרבן הוא השתקפות של הקרבת האדם בחיים הפרטיים, והאדם המקריב עצמו באהלה של תורה בחייו הפרטיים, ממילא הקרבן הוא השתקפות עצמו.
על כן התפילה היא תחליף יאות לקרבן, וממילא - התפילה הציבורית היא התחליף הנאות לחויית הקרבן הציבורית.
בקשר ליום כיפור, הרי שליבוביץ' כתב דברים נאים מאוד לדעתי:
"לאחר יום זה שעיצומו מכפר, והתשובה בו ודאי מכפרת, וישראל מיטהרים בו - ולפני מי הם מיטהרים ומי מטהר אותם? - מגיע סיומה של נעילה, "שמע ישראל" והתקיעה הגדולה; ומה המילה הראשונה אחריה? "והוא רחום יכפר עוון"; הווה אומר: הסיטואציה של האדם במוצאי יום כיפור היא בדיוק כסיטואציה שלו לפני מנחה של ערב יום כיפור, ומה שהעלה בידו אינו אלא עצם המאמץ הדתי של היום הגדול הזה.."
|
|
בעקידת יצחק למדנו שאין הקב"ה רוצה קורבן אדם,
גם למדנו שעקדת יצחק היא ניסיון לאברהם ולא ליצחק כי להקריב את החיים לא כל כך עניין גדול עובדה שכל ערבי פשוט מוכן לעשות זאת, אם כבר אז זה הייית ניסיון לאברהם להקריב את בנו יחידו, תהרוג אותי אני לא מבין את החוויה הזו, אם אדם יודע שלאלוקים הוא לא יכול לתת כלום, אז מהי החוויה הזו,
חוץ מנודניק וקרציה הוא לא עושה כלום, אני במקום האלוקים הייתי מגרש אותו מפני,
אם ניקח בחשבון שאפי' קרבנות והמשכן בכלל נצרך כי אבותינו היו עובדי אלילים במצרים,
אז גם התפילות הם כי אבותינו הם עובדי,,,,,,,,,,,,,,,
ראה אשכולות אילו
מהי עבודת השם מול (להבדיל) עבודה זרה ??
תפילה עושה מחצה,,, (להתפלל בשביל מה ??)
את ליבוביץ לא הבנתי כלל,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 16:23 |
|
| |
בעל,
לענ"ד בבית ראשון היו שני קלקולים עיקריים:
א. הפירוד בין ישראל ויהודה בתקופה שאחרי דוד ושלמה.
ב. העם הלך אחרי המלכים, בין אם היו צדיקים ובין אם היו רשעים.
נאמר בדברי הימים:
"ויקם ירבעם בן נבט עבד שלמה בן דויד וימרד על אדניו; ויקבצו עליו אנשים ריקים בני בליעל ויתאמצו על רחבעם בן שלמה". ירבעם ובני ישראל שהלכו אחריו ועבדו ע"ז נלחמו ביהודה ששמר את משמרת ה', והקב"ה נתן אותם ביד יהודה. לא בכדי חז"ל גינו את ירבעם, אחאב ומנשה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 16:49 |
|
| |
מ
שאלתי שאלה - לא ענית עליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 16:50 |
|
| |
אבל בית המקדש הרי היה בנחלתו ושלטונו של יהודה- כדבריך אשר שמר את משמרת ה'- לא היה להם כל קשר עם מלכות ישראל, אז למה ה' החריב את ביתו?
אתה כותב- העם הלך אחרי המלכים, בין אם היו צדיקים ובין אם היו רשעים.
אלישע הנביא נתן תשועה למלך ישראל יואש- שהיה רשע ככל המלכים לפניו, ה' נתן לו את הנצחונות הגדולים ביותר. איך?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 17:03 |
|
| |
ירוחם,
התכוונת כדברי סופר דברי הימים שכתב שיהודה שמר את משמרת ה'. חז"ל תלו את חורבן בית ראשון בע"ז של מנשה שהחטיאה את הדורות האחרונים של ממלכת יהודה.
מה ששאלת על יואש, יכולת לשאול גם על אחאב. אפשר לומר שהרצון לשמור על העצמאות הלאומית של ישראל היה נקודה טובה באופי של אותם מלכים, או שהעם בכללותו היה זכאי לנצחונות למרות המלכים.
בעל,
מה שאלת?
תוקן על ידי מ80 ב- 27/09/2012 17:05:35
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 20:24 |
|
| |
בעב ראשית כנראה מנביאים ראשונים היא התבטאה המון באמונה כללית (אולי מסוג האמונה התמימה והנעימהשממנה יצאו הנוצרים לאחר המיסה לטבול ידיהם בדם יהודים) ולאומנית. כאידיאל בקיום הדאורייתות (שבת ומועדים, שמיטה, כשרות מצוות התלויות בארץ. קרבנות) זה המון בחברה חקלאית (ובגזירות שלמה?) בפועל איני יודע כמה שמרו ולא הייתי חותם על דברי דורו"ר
|
|
|
|
|
